שבץ מוחי: ניתוח בעורקי הצוואר

לאחר אירוע מוחי, במקרים רבים מומלץ לגשת לניתוח בעורקי הצוואר המוצרים, על מנת לפתוח בהם את ההיצרות ולמנוע את הופעתו של אירוע מוחי נוסף. מי יכול לגשת לניתוח וכיצד הוא מתבצע בפועל? ד"ר גיא רפאלי, מומחה בניורולוגיה ומצנתר מוח מבית החולים בילינסון, מסביר: "ניתוח עורקי צוואר הוא ניתוח שקיים בעולם למעלה משלושים שנה, ומבוצע באופן רוטיני במרכזים רפואיים בארץ ובעולם. הניתוח מבוצע על סמך מחקרים שהקיפו אלפי חולים, ושהוכיחו את יעילותו של טיפול ניתוחי על פני טיפול השמרני".

"מי שמועמד לניתוח בעורקי הצוואר, שלמעשה נועד לפתוח את ההיצרות הטרשתית, הם אנשים שעברו אירוע מוחי בטריטוריה של כלי הדם המדובר. במידה והם עברו שבץ מוחי שאינו חמור, מבחינת הפגיעה הקלינית שבו וההיקף שלו, מקובל לעשות ניתוח בסמוך לאירוע עצמו. מדובר, כאמור, על אירועים מוחיים קלים שלא גורמים לנכות תפקודית. טרם הכניסה לניתוח נדרשת בדיקה נוירולוגית מקיפה של החולה ושל מצבו, ואנו ממליצים לגשת לניתוח זה, רק כשאנחנו יודעים שהחולה עתיד לעמוד בו - כאשר ההיצרות בעורקי הצוואר קשה מעל 70% מחלל העורק או במקרים מסוימים בינונית (50%-70%).

באמצעות אולטראסאונד דופלר שבודק את עורקי הצוואר, אנחנו מעריכים את מידת ההיצרות, האם יש חשד להיצרות מרוחקת יותר, דיסטלית במעלה הצוואר, לקראת כניסתו לגולגולת ומידת המעקפים (קולטרליים) הזמינים. אם ההיצרויות הן א-תסמיניות במובהק, אנחנו בדרך כלל לא מנתחים את המטופל".

מה הם הסיכונים שבניתוח עורקי צוואר?

"במידה והאדם צעיר יחסית, נניח עד גיל 60, וניתוח זה יכול להאריך לו את החיים בעוד עשרים שנה, אנחנו נוטים כן להמליץ על ניתוח. חשוב להבין כי לניתוח עורקי צוואר יש תמותה ותחלואה של עד שישה אחוזים, כך שלא כל אחד רוצה את סכין המנתחים על צווארו, תרתי משמע. הצוואר הוא אזור רגיש וחשוב, ובו כלי דם ראשיים וכן עצבים שיורדים לכיוון מיתרי הקול. בעקבות הניתוח יכולה להתקיים פגיעה במיתרים, שטף דם בצוואר או לחץ על קנה הנשימה. כמובן שלהכל יש פתרונות, אבל עורק הצוואר הוא אחד מארבעה בסך הכל שעולים לכיוון המוח, ולכן לא מנתחים כל אחד".

כיצד מתבצע הניתוח?

"בניתוח מבצעים פתיחה כירורגית של עורק הצוואר, ומבצעים חתך בדופן שלו. בהמשך מנקים את כל הדופן הפנימית שלו: משקעים של כולסטרול ושל ניקוטין ועוד חומרי פסולת. חומרים אלו הם שסותמים את חלל העורק, ומצרים אותו יותר ויותר, עד להופעת תסמינים שונים. במהלך הניתוח, חלקים מאותו דופן טרשתי, יכולים להתנתק מהדופן תוך כדי הפעולה עצמה של הניקוי, ולגרום חלילה לאירוע מוחי. ישנם מרכזים רפואיים בעולם שבהם הניתוח לא מבוצע בהרדמה כללית, אלא בהרדמה מקומית, על מנת ליצור קשר ישיר עם המטופל בכל דקה ודקה של הניתוח, כדי לעמוד על מצבו הנוירולוגי, ולאבחן כל בעיה מבעוד מועד. אמנם הניתוח נשמע מאוד רציני, אבל למעשה הוא ניתוח בטוח, יותר מניתוחי טראומה או הוצאת גידולים, נניח, שבהם הסיכונים והסיבוכים גדולים יותר".

כיצד מתאוששים מניתוח בעורקי הצוואר?

"במידה והכל עבר חלק, אחרי ארבעה ימים לכל היותר, המטופל חופשי ויכול ללכת הביתה. אחרי הניתוח הוא נשאר להתאוששות ולהשגחה כדי לוודא שאין דימומים מיותרים באזור, ושהמטופל לא מפתח שטף דם פנימי שיכול ללחוץ על קנה הנשימה. הניתוח יחסית ידידותי, כי השיקום ממנו די קצר. זאת לעומת ניתוח במפרצת אבי העורקים למשל, אותו עבר אריק איינשטיין לפני מותו, שדורש פרוצדורה הרבה יותר מורכבת ומספר צוותים שונים לביצוע".

ומה קורה לאדם שעבר אירוע מוחי אבל לא מומלץ לו לבצע ניתוח עורקי עקב סיכון גבוה למשל?

"במקרה זה אנו מבצעים טיפול המכונה גם אנגיופלסטיה והנחת תומכון (סטנט), שבאמצעותו פותחים עורק במפשעה ומניחים שרוולית חלולה בעורק הראשי של הרגל. ממנו מעלים צנתר בהרדמה מקומית תחת שיקוף של קרינה מייננת, מנווטים עד שמגיעים לעורק המוצר בצוואר בעזרת צנתר (בדומה לטכניקה המיושמת בצנתורי לב). מציבים שרוולית ארוכה שהקצה שלה בסמוך להיצרות. מעלים את התומכון דרך השרוולית הארוכה ופותחים אותו באזור ההיצרות. לאחר מכן מעלים בלון לצורך הידוק התומכון לדופן העורק. מבצעים הזרקת בקורת לוודא שהתומכן פתוח במלואו ושנקלט היטב וכן לוודא שלא התנתקו תסחיפים מהרובד הטרשתי לעורקי המוח".

בואו לדבר על זה בפורום נוירוכירורגיה.