גלאוקומה: מונעים את אובדן הראייה

(0)
לדרג

מחלת הגלאוקומה פוגעת בעיקר במי שסובל מלחץ תוך עיני גבוה. המחלה עלולה לפגוע בעצב הראייה ואף להוביל לעיוורון. מי נמצא בסיכון, כיצד מאבחנים ומטפלים?

מאת: פרופ' דני געתון

עוד בנושא : ניתוח לייזר, דלקת עפעפיים

אחת הסיבות העיקריות לאובדן הראייה בגיל מבוגר היא מחלת הגלאוקומה (ברקית), הפוגעת בעצב הראייה ואם המחלה אינה מטופלת כראוי בזמן, היא אף עלולה להוביל לעיוורון. הפגיעה במהלך המחלה היא איטית ופרוגרסיבית, והנזק שנגרם בה הוא בלתי הפיך. לכן חשוב מאוד להגביר את המודעות למחלה, להאט את התקדמותה מוקדם ככל האפשר ולמנוע נזק לראייה. שכיחותה של המחלה עומדת על 2%-1% מכלל האוכלוסייה, ועד 10% מהאוכלוסייה המבוגרת.

גלאוקומה (אילוסטרציה)
גלאוקומה (אילוסטרציה)

במי פוגעת הגלאוקומה? מה גורם למחלה?

המחלה פוגעת בעיקר במי שסובל מלחץ תוך עיני גבוה, העומד על יותר מ-22 מ"מ של כספית. אולם מחקרים שנעשו בשנים האחרונות גילו כי גם מי שהלחץ התוך עיני שלו אינו גבוה, ולעתים אף נמוך, עלול לסבול מגלאוקומה. עוד גורמי סיכון למחלה הם גיל מבוגר, סוכרת, קרנית דקה המובילה ללחץ תוך עיני גבוה, מידת הקיעור של עצב הראייה וגם נטייה משפחתית לפתח גלאוקומה.

מהי בעצם הגלאוקומה?

זוהי קבוצת מחלות הפוגעות בעצב הראייה ומנוונות את סיבי העצב הפזורים ברשתית, עד שמופיע נזק משמעותי לשדה הראייה, דרוש איבוד של כ-50% מהסיבים, ולכן ישנו חלון זמן ארוך שבו עלול להופיע נזק לעצב הראייה, אולם החולה אינו מרגיש זאת כלל. ראשית, מאבד החולה את הראייה בחלקים ההיקפיים של שדה הראייה, וככל שהמחלה מתקדמת, הנזק מגיע גם למרכז הראייה והחולה חווה "ראיית צינור".

איך מטפלים בגלאוקומה?

האתגר הוא לזהות במהירות את הנזק בעצב הראייה, ולהתחיל טיפול שמטרתו תהיה מניעת התקדמות או עיכוב התקדמות הנזק בעצב ובשדה הראייה.

ישנם כמה סוגים של גלאוקומה, ובהם גלאוקומה סגורת זווית, גלאוקומה מולדת ועוד. אולם המחלה השכיחה ביותר היא הגלאוקומה פתוחת הזווית, שבה האזור האחראי על ניקוז נוזלי העין נראה פתוח מבחינה אנטומית, אולם למעשה הוא סגור ואינו עושה את תפקידו. במקרה זה, עלול להיווצר עודף נוזלים בעין, עודף המעלה את הלחץ התוך עיני, ובעקבותיו מתגבר הלחץ על ראש עצב הראייה.

איך בודקים את עצב הראייה?

כדי לאתר את הגלאוקומה בשלבים הראשונים יש לבקר אצל רופא עיניים מומחה, שיבדוק שלושה דברים עיקריים: הראשון הוא המראה המורפולוגי של עצב הראייה בכל עין; השני הוא איתור מידת הנזק התפקודי של עצב הראייה באמצעות בדיקת שדה הראייה; והשלישי הוא גורמי הסיכון להתפתחות המחלה והרקע של הנבדק.

בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בפיתוח מכשור לגילוי מוקדם של גלאוקומה, המבוסס על זיהוי מדויק של השינויים במבנה עצב הראייה. מכשירי ההדמיה פועלים בדרך כלל עם קרן לייזר, הממפה את העצב ובונה לו מבנה תלת מימדי.

בדיקה נוספת היא בדיקת שדה הראייה, שבה הנבדק יושב מול מכשיר המקרין נקודות שונות במרחב שדה הראייה בכל עין, ולפי תגובות הנבדק, בונה מפה מדויקת של שדה הראייה.

בדיקות אלה ואחרות מאפשרות לרופא לבנות מודל ניבוי לחישוב הסיכוי לפתח גלאוקומה. המודל מקובל כיום ככלי עזר לרופא העיניים בהחלטה על הצורך בטיפול בנבדקים בעלי לחץ תוך עיני גבוה, גם אם באותו שלב הם אינם מראים סימני גלאוקומה.

כיצד מאמצים אסטרטגיית טיפול מתאימה לגלאוקומה?

לאחר שנקבע כי הנבדק אכן סובל מגלאוקומה, יקבע הרופא אסטרטגיית טיפול בהסתמך על ממצאי שדה הראייה וראש עצב הראייה.

השלב הראשון הוא טיפול תרופתי באמצעות טיפות עיניים, הניתנות לחולה במטרה להוריד את הלחץ התוך עיני, גם לבעלי לחץ תוך עיני תקין ואף נמוך. מחקרים הראו כי הורדת הלחץ התוך עיני לכל חולי הגלאוקומה הצליחה להאט משמעותית את התקדמות המחלה. הטיפול התרופתי ניתן לעתים גם דרך הפה, ולעתים רחוקות, דרך הווריד.

השלב השני הוא טיפול לייזר, שנועד להגביר את הניקוז בעין ולהוריד את הלחץ התוך עיני. אם שני השלבים הראשונים לא סייעו בהאטת התהליך, ניתן לבצע תהליך כירורגי בשם "ניתוח פילטרציה", או ניתוח שבו מושתל מסתם מיוחד בעין, וזאת כדי למנוע נזק מתמשך לסיבי עצב הראייה.

למרות אי הנוחות והקושי להקפיד על לקיחה נכונה ומדויקת של הטיפול התרופתי, חשוב מאוד שהחולה יהיה מוכן לטיפול ויעזור לרופא לנטר את המחלה, וזאת כדי למנוע הידרדרות נוספת.

הכותב, פרופ' דן געתון, הוא מנהל מכון הגלאוקומה של הכללית בתל אביב ורופא בכיר בביה"ח בילינסון

בואו לדבר על זה בפורום גלאוקומה - בניהול העמותה לחקר בריאות העין.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום