מזון רפואי: מקצר תקופת האשפוז

בשנים האחרונות ניתן לראות כי השימוש במזון הרפואי הפך לחלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי הכולל במבוגרים. קיימת נטייה לחשוב שהזנה באמצעות מזון רפואי מקובלת יותר בקרב האוכלוסייה הבוגרת והמבוגרת, אך מדי שנה מאשופזים מאות אלפי ילדים בבתי החולים בישראל, כאשר חלקם מאושפזים לתקופה שעולה על שבוע.

ברור כי אשפוז בקרב ילדים, לרבות אשפוזים חוזרים, מייצר לצד הסטרס הבריאותי גם סטרס תזונתי, כאשר במהלכו הילדים המאושפזים זקוקים לתזונה משלימה, על מנת לשוב למצב בריאותי ותפקודי תקין. חשוב לזכור שאשפוז של ילדים כרוך באי נוחות לילד ולמשפחתו ובעול כלכלי כבד על המשפחה המטפלת, לאור הפסד ימי עבודה, המצטברים לימים ארוכים, ובמקרים רבים גם לשבועות או חודשים, וכמובן גם בהוצאות גבוהות למערכת הבריאות. קיימת חשיבות יתרה, ביצירת טיפול רפואי מיטבי, אשר כולל את כל מרכיבי הטיפול, לרבות הזנה מלאה ומאוזנת לילדים המאושפזים בבתי החולים בישראל, לצד צמצום עלויות העתק, שמערכת הבריאות סוחבת על גבה.

האם יש תמיכה מחקרית בצורך במזון רפואי?

מחקר חדש, שהוצג בימים אלה בכנס השנתי של החברה הצפון-אמריקאית לגסטרואנטרולוגיה, הפטולוגיה ותזונה מצא כי שימוש במזון רפואי, דוגמת פדיאשור, הנצרך דרך הפה, בקרב ילדים, במהלך האשפוז, מקצר את זמן השהות בבית החולים ב-14.8% ומפחית עלויות בהיקף של 1,768$ למטופל. המחקר נערך על ידי חוקרים מובילים באוניברסיטת דרום קרוליינה, ביה"ח לילדים בפילדלפיה, ביה"ס לרפואה של הרווארד, ביה"ח הכללי של מסצ'וסטס, חברת פרסיז'ן הלת' אקונומיקס, חברה לייעוץ בענייני בריאות, ובתמיכת חברת אבוט, יצרנית סימילאק.

כמה שנים מקיף המחקר האמור?

מחקר רטרוספקטיבי זה מקיף 11 שנים (2000-2010) וכלל למעלה מחצי מיליון מקרי אשפוז של ילדים, בגילאים 2 עד 8. זהו המחקר החדשני ביותר, בתחום כלכלת הבריאות ותוצאותיה, המדגים את השפעתו של שימוש במזון רפואי, הנצרך דרך הפה, בקרב המאושפזים. במחקר, הושוו שהיות בבתי חולים, בהן ניתן מזון רפואי הנצרך דרך הפה, מול שהיות דומות, בהן לא ניתן מזון רפואי.

מידע זה מייצג 46 מיליון מקרי אשפוז, שאירעו ב-460 בתי חולים ברחבי ארה"ב, המייצגים כ-20% מכלל מקרי האשפוז בארה"ב. אוכלוסיית המדגם כללה 557,348 ילדים.
תמיכה תזונתית היא גורם מכריע בניהול הקליני של ילדים מאושפזים, אך לעתים קרובות מוגבלת, לאור סוגיות בריאותיות אחרות. במחקר זה, הצליחו החוקרים לזהות הבדלים באורכה ובעלותה של השהות בבית החולים, באמצעות השוואה בין שהיות, אשר בהן נקבע שימוש במזון רפואי, לעומת שהיות בתנאים דומים, אשר בהן לא ניתן מזון רפואי.

מהו, בעצם, מזון רפואי?

מזונות רפואיים מהווים תחליף או השלמה מאוזנת ושלמה, לעתים קרובות נוזלית, המספקת חלבון, חומרים מזינים וקלוריות, לחיזוק התזונה והאנרגיה, בתפריט האישי.
בעוד שמחקרים אחרים בחנו את השימוש במזון רפואי באוכלוסייה הבוגרת, עד למחקר זה, לא היו מחקרים אשר כימתו באופן קפדני את השפעתו של מזון רפואי הנצרך דרך הפה, על תוצאותיה של כלכלת בריאות, בקרב האוכלוסייה הכללית של ילדים. תוצאות אלה מצביעות על חשיבותם של פתרונות תזונתיים, כגישה יעילה, מבחינת שיקולי עלות-תועלת, לשיפור הטיפול בילדים, בבתי החולים.

מה הקשר בין מזון רפואי לבין מניעת תת תזונה?

מקרים של תת תזונה בקרב ילדים מקושרים למצבים של בריאות רופפת, בהקשר של מחלות כרוניות, אבל חשוב לזכור שגם אשפוזים קצרים יחסית, ללא תזונה מספקת, עלולים להוביל לתת תזונה.

תמיכה תזונתית היא חלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי. הטיפול הרפואי אינו שלם, ללא המרכיב התזונתי: גם אם ילד יקבל את כל התרופות להן הוא זקוק, ויקבל טיפולים אחרים, במידה ותזונתו לא תהיה מאוזנת ומלאה, תוך התאמה לצרכיו הספציפיים, אפקטיביות הטיפול הרפואי לא תהיה מלאה.

מה ניתן לעשות עם קבלת ילד לאשפוז, מבחינה תזונתית?

חשוב לבחון, מיד עם קבלתו של ילד לאשפוז, איזה חסרים יש לו, או צפויים להתפתח, במהלך אשפוזו, ולבחון כיצד ניתן לבצע השלמה תזונתית במהירות, על מנת לשפר את מצבו התזונתי. תחילת הטיפול התזונתי מוקדם ככל האפשר חיונית, כמו גם שילוב מזון רפואי, הכולל את כל הרכיבים הדרושים לתפקודו התקין, בצורה מלאה ומאוזנת, ומותאמת למטופל ולמחלותיו.

עלינו לוודא כי אנו עושים הכול, כדי לקצר ולחסוך אשפוזים חוזרים, בקרב האוכלוסייה הצעירה של ילדי ישראל. עלינו להמשיך לחנך ולהטמיע בקרב הגורמים הרפואיים, כי הטיפול התזונתי הוא חלק בלתי נפרד וקריטי מהטיפול הרפואי בילדי ישראל החולים. לא מדובר רק באחריות המקצועית של הגורם המטפל, למען קידום בריאות הילד והקלה על משפחתו, אלא גם חובתו של הגורם המטפל לשיפור הכלכלה של מערכת הבריאות בישראל.

הכותב הוא סגן מנהל מחלקת הילדים, מרכז רפואי מאיר

בואו לדבר על זה בפורום תזונת ילדים ותינוקות.