סוכרת : אינסולין ממבט ראשון

(0)
לדרג

חולי סוכרת רבים (וגם רופאים) חוששים מזריקת אינסולין. המחקר הרפואי מלמד כי שילוב אינסולין מהרגע הראשון דווקא מגביר את הסיכויים לבלום את המחלה

מאת: מערכת zap doctors

ממדיה של מגיפת סוכרת סוג 2 גדלים בהתמדה, בעולם המערבי ישנם מעל 150 מיליון חולים במה שמכונה "סוכרת מבוגרים". טיפולים שונים ומגוונים מוצעים לחולי סוכרת, ומטרתם ברורה: איזון רמות הסוכר בדם, תוך מניעת אירועי היפוגליקמיה (ירידה דרסטית של רמות הסוכר בדם). קונספט טיפולי חדש, הכולל שילוב טיפול באינסולין כבר בשלבי המחלה הראשוניים, הוכח כיעיל במיוחד.

ד"ר מריאלה גלאנט, אנדוקרינולוגית ומנהלת רפואית ב-DMC, דיאבטיס מדיקל סנטר, המרכז לטיפול בסוכרת, מסבירה:

מהי סוכרת סוג 2?

סוכרת סוג 2 היא מחלה בה רמת הסוכר בגוף יוצאת מאיזון וישנן רמות גבוהות של סוכר בדם. מדובר במחלה נפוצה מאד: 90% מחולי הסוכרת סובלים מסוכרת סוג 2, ובישראל סובלים מהמחלה לא פחות מחצי מיליון בני אדם שאובחנו. ישנו גם חלק גדול מהאוכלוסייה שסובל מסוכרת אך טרם אובחן. המחלה היא מחלה פרוגרסיבית, הנוטה להתקדם ולהחמיר עם השנים. הגורמים למחלה בדרך כלל הם נטייה גנטית, אכילה בלתי מאוזנת, משקל עודף ומחסור בפעילות גופנית. סוכרת מסוג 2 היא למעשה שילוב של תנגודת לאינסולין וכמות לא מספקת של אינסולין המיוצרת בגוף האדם.

אינסולין הוא הורמון המופרש מהלבלב ואשר מפנה את הסוכר מזרם הדם לתאים. תנגודת לאינסולין בדרך כלל קשורה למצב של השמנת יתר, וכאשר התנגודת לאינסולין גבוהה התאים עצמם אינם מגיבים לאינסולין והסוכר אינו נכנס לתאים. בתגובה לכך, הלבלב מנסה לפצות ולהפריש כמות גדולה יותר של אינסולין, עד שהוא מתעייף ולא מצליח לעמוד בכך. כתוצאה מכך הסוכר בדם עולה, מופיעה סוכרת ובהמשך עלולים להופיע גם סיבוכים שונים הנובעים מהרמה הגבוהה של הסוכר בכלי הדם; איברי גוף שונים לא זוכים לקבל מספיק סוכר, למרות שהם זקוקים לו והם ניזוקים: במיוחד העיניים, הגפיים, הכליות, המוח והלב.

מהלך דברים זה שמתרחש במחלה איננו רצוי והטיפול בסוכרת בחולים שאובחנו שואף לעצור את התהליך הפרוגרסיבי הזה.

כיצד מטפלים בסוכרת סוג 2?

כאשר אדם מאובחן כסובל מרמות גבוהות של סוכר (המוגלובין מסוכררHb A1c מעל 6.5 , סוכר בצום מעל 126) צריכים להתחיל בטיפול. בשלב הראשון, ולמעשה מאותו הרגע ואילך, יש לשנות הרגלים באורח החיים כמו שינוי התזונה, ירידה במשקל ושילוב של פעילות גופנית, המסייעים מאוד לאיזון רמות הסוכר בדם.

לצד השינוי באורח החיים, מרבית המטופלים זקוקים גם לטיפול תרופתי. התרופה שהינה קו ראשון לטיפול בסוכרת מסוג 2 וניתנת על פי רוב היא 'מטפורמין' (גלוקופאג', גלוקומין), הנלקחת דרך הפה ונחשבת ליעילה מאוד. זוהי תרופה ותיקה המצויה בשימוש כבר שישים שנה והיא בטוחה לשימוש ומומלצת. התרופה עובדת באמצעות הפחתת התנגודת לאינסולין, ובכך גורמת לאינסולין הקיים בגוף האדם לעבוד בצורה טובה יותר. בדרך כלל לטיפול בסוכרת נדרשת יותר מתרופה אחת, ולכן יש להתאים את הטיפול למטופל באופן אישי בהתאם למצבו הבריאותי ולמצב הסוכרת שלו.

מה עושים כשהטיפול במטפורמין איננו יעיל?

האפשרויות הטיפוליות במקרים אלה הן רבות ומגוונות. במרבית המקרים, נשאיר את המטפורמין כחלק מהטיפול מאחר והוא משפר את תפקודן של תרופות נוספות.

בעת בחירת תרופות נוספות יש לקחת בחשבון את משקל גופו של החולה, הסיכון להתקפי היפוגליקמיה, מצב הסוכרת ברגע נתון ועם אילו תופעות לוואי האדם יכול להתמודד.

בעבר, השתמשו כטיפול קו שני בתרופות ממשפחת sulfonylureas, שהן תרופות המעודדות את הלבלב לייצר אינסולין. הבעיות עם תרופות אלה שהן גרמו לעלייה במשקל ולאירועי היפוגליקמיה לא רצויים. בנוסף, תרופות אלה האיצו את הירידה בתפקוד תאי הבטא, המפרישים את האינסולין. אפשרות טיפולית נוספת, פופולארית יותר כיום, הינה להוסיף DPP4 inhibitor כמו ג'נוביה, אונגליזה או גלבוז, המעודדות את הלבלב להפריש יותר אינסולין וגם מדכאות את ההורמון גלוקוגון שנמצא בכמות גבוהה אצל סוכרתיים, ומכיל הרבה סוכר בדם.

תרופות אלה אינן גורמות לעלייה במשקל או לאירועי היפוגליקמיה, אבל הן עלולות להיות פחות יעילות בשלבים מתקדמים של הסוכרת.

אפשרויות נוספות לטיפול קו 2 כוללות GLP1 analog כמו ויקטוזה או אינסולין כמו לבמיר.

מתי חולי סוכרת מסוג 2 צריכים לקחת אינסולין?

ההחלטה להתחיל לטפל בסוכרת מסוג 2 עם אינסולין לעיתים מטשטשת בשל הפחד מזריקות האינסולין. ישנה תופעה המכונה: "מחסום הזריקה". המטופלים חוששים להזריק לעצמם, ניזונים מסיפורי אימה על ההזרקות ורואים בעצם השימוש בהזרקה עדות למחלה חמורה וקשה. ברגע שהם יעברו את "מחסום הזריקה" ויבינו כיצד ניתן היום, בעזרת עט ההזרקה, להזריק אינסולין בקלות, הם יוכלו לשפר את מצב הסוכרת.

הטיפול בסוכרת מסוג 2 באמצעות אינסולין אינו בהכרח מעיד על חומרת המחלה, ויכול להוות כלי טיפולי בכל שלב של הסוכרת. כיום, טיפול פופולארי המוצע למטופלים הוא שילוב של מטפורמין עם תרופות המגבירות הפרשת אינסולין מתאי הבטא בלבלב, דוגמת ויקטוזה ו-באייטה, בשילוב עם שימוש באינסולין בזאלי.

מה זה אינסולין בזאלי?

לפני עשרות שנים גילו חוקרים כי מתן אינסולין לסוכרתיים מסייע לטיפול במחלה. מאז, פותחו סוגים רבים של אינסולין, אותו הורמון המופרש מהלבלב והמסייע בפינוי סוכר לתאים. כיום קיימים בשוק סוגים רבים של אינסולין, כולם ניתנים בהזרקה. כך, סוגי האינסולין הפופולאריים ביותר כיום הם בעיקר אינסולין בזאלי לטווח ארוך ואינסולין לטווח קצר.

אינסולין לטווח קצר שנספג לדם תוך מספר דקות וזמן השפעתו עד כ-2-3 שעות, אינסולין זה משמש בעיקר לטיפול בעליית הסוכר המתרחשת כתוצאה מארוחות לאורך היום; ישנו גם אינסולין בעל טווח השפעה בינוני, שהשפעתו מתחילה כעבור שעתיים ושיא השפעתו כעבור 6-8 שעות, אינסולין זה פחות מומלץ כיום מאחר והוא מעלה סיכון להיפוגליקמיה. האינסולין הבזאלי הוא אינסולין בעל טווח השפעה ארוך, של כ-24 שעות. ייחודו בכך שהוא מופרש באופן ייחודי, הזהה לאופן בו מופרש האינסולין בגוף בריא: הפרשה רציפה המתרחשת לאורך כל היממה. קיימים כיום בישראל שני סוגי אינסולין מסוג זה, הנמצאים בשימוש: לנטוס ולבמיר. סוג זה של אינסולין נמצא בשימוש נרחב מאד והוא מומלץ מאוד מאחר והוא קל לשימוש. בשנים האחרונות עוד ועוד רופאים מכירים ביתרונות של שימוש באינסולין בזאלי, גם בסוכרתיים מסוג 2 כבר בשלב ראשוני של הטיפול, והשילוב האופטימלי הוא של התרופות הללו, דוגמת לנטוס/לבמיר עם מטפורמין ועם תרופות המגבירות הפרשת אינסולין מתאי הבטא בלבלב, דוגמת ויקטוזה ו-באייטה.

מדוע מומלץ הטיפול באינסולין לסוכרתיים מסוג 2?

כפי שהזכרנו, סוכרת מסוג 2 הינה מחלה פרוגרסיבית ולפיכך, רופאים נאלצים להוסיף תרופות ככל שעובר הזמן. מרבית המטופלים חוששים להתחיל טיפול באינסולין, בשל מחסום ההזרקה, ובכך מפספסים אפשרות טיפולית מצוינת. רוב סוגי הטיפול התרופתי לסוכרת מסוג 2 כושלים לאחר מספר שנים ובסופו של תהליך המטופלים ממילא נדרשים לעבור לאינסולין על מנת להשיג שליטה ברמת הסוכר בגוף ולשמר אותה.

מחקרים חדשים מלמדים כי שימוש באינסולין, כבר בשלב מוקדם של המחלה ולא בשלב מאוחר, אחרי שהנזק כבר נגרם, תורם לשיפור הסוכרת הרבה יותר.

בכל מקרה, הטיפול יותאם לכל מטופל באופן אינדיבידואלי, והוא תלוי במאפייניו הרבים ובמצבו הבריאותי. בין היתר, יילקחו בחשבון גילו ומשקל גופו של המטופל, רמות הסוכר, מצב האיברים השונים בגופו, שיתוף הפעולה שלו בטיפול, יכולתו לאמץ אורח חיים בריא ולשמור עליו, יכולתו להזריק אינסולין, מחלות רקע ועוד.

בואו לדבר על זה בפורום טיפול בסוכרת.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום