מאניה-דיפרסיה: על גאות ושפל

(7)
לדרג

מותו הטרגי של המוזיקאי גבריאל בלחסן שסבל מהפרעה דו-קוטבית העלה למודעות את תסמיני המחלה ואת חשיבות הטיפול. ניתן לנהל חיים תקינים על אף המחלה

מאת: מערכת zap doctors

עוד בנושא: טיפול בחרדות, עייפות כרונית

מותו הטרגי בגיל 37 של גבריאל בלחסן, המוזיקאי חבר להקת אלג'יר, שסבל במשך שנים ממאניה דיפרסיה, העלה את המודעות החברתית למחלה, למאפייניה, ולחשיבות הרבה של הטיפול בה. "המושגים מאניה (היפר) ומלנכוליה (דיכאון) נטבעו כבר על ידי היוונים בעת העתיקה, כך שהפרעה דו-קוטבית מוזכרת פעמים רבות בספרות", מסבירה ד"ר ליאורה פיירמן, פסיכיאטרית בכירה בחטיבה הפסיכיאטרית, ומנהלת מרפאת שחר - מרפאה לצעירים העוברים משבר נפשי ראשון, במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.

"אנשים מפורסמים רבים נחשבו לסובלים מהמחלה לאורך הדורות, ולפחות חלק מכישרונם, מרצם ופעילותם היצירתית והפוליטית, יוחס לאפיזודות מאניות, מלוות במחשבות שווא גרנדיוזיות, ולפעמים גם הזייתיות". בין אותם מפורסמים ניתן לכלול את ואן גוך, וירג'ינייה וולף, וינסטון צ'רצ'יל ועוד.

מחלת המאניה דיפרסיה מופיעה בקרב אחוז אחד עד שלושה אחוזים מהאוכלוסייה, ולמרות קיומו של מרכיב גנטי בולט הנושא אותה, היא אינה נחשבת מחלה גנטית ולכן לא ניתן לנבא מי יסבול ממנה. יחד עם זאת, במשפחות בהן יש אדם הלוקה במחלה, בהחלט יש נטייה מוגברת להופעתה. "רבים מהסובלים מהמחלה הם אנשים אינטליגנטיים ויצירתיים", מסבירה ד"ר פיירמן. "המחלה מופיעה בדרך כלל בגילאים הצעירים, בין 15 ל-30, אך יכולה להופיע גם בגילאים מבוגרים יותר".

מאניה, אהובתי

למרות הרומנטיזציה שנעשתה למחלה זו בספרות, המאניה דיפרסיה (או בשמה העברי הפרעה דו-קוטבית) יכולה לגרום לסבל ולמצוקה, ואפילו לפגיעה תפקודית, אם לא מאבחנים אותה ומטפלים בה בזמן. המאפיינים של המחלה הם תנודות חזקות במצבי הרוח, כגון מספר אירועים של דיכאון לצד התקף מאני. "על מנת לאבחן הפרעה דו-קוטבית צריכה להיות לפחות אפיזודה מאנית אחת", מבארת ד"ר פוירמן. "כאשר מצב הרוח מגיע לקיצוניות אחת, הוא יגיע בשלב מסוים גם לשנייה".

דיכאון ומאפייניו מוכרים, פחות או יותר, לכלל האוכלוסייה. אבל מהי מאניה?

"בניגוד לדעה הרווחת כי מאניה היא פשוט מצב רוח מרומם, במציאות היא מצב של 'היפר' שנע במהירות לרגזנות, לסף תסכול נמוך ולהתפרצויות זעם. בשל האופי הקיצוני של ההתפרצות המאנית, היא יכולה להגיע גם למצב חמור של תוקפנות או אובדנות".

אדם במצב מאני יחשוב מהר, לא יספיק להדביק את קצב מחשבותיו, ידבר מהר, ראשו יהיה עמוס ברעיונות, והוא לא יוכל לעצור ולהפעיל שיקול דעת בין מחשבה למחשבה. "במצב מאני, עולה מאוד הביטחון העצמי ותחושת החשיבות העצמית, ובמקרים קיצוניים ופסיכוטיים, מופיעים אצל האדם הסובל מהמאניה רעיונות גרנדיוזיים כגון יכולת ריפוי מופלאה, הארה אלוהית, הבנה שהוא בעצם המשיח, או מחשבה שיש לו יכולת לא מציאותית, כמו לעוף", מפרטת ד"ר פיירמן.

חשוב לציין כי גם בשלב הלא פסיכוטי, עודף חשיבות עצמית ורצף מחשבות בלתי נשלט יכולים לגרום לתוצאות הרסניות שיימשכו חודשים מרובים, לאחר שהאפיזודה תחלוף. אנשים בהתקף מאני נוהגים לבזבז כספים ללא קשר למצבם הכלכלי, לבצע עסקאות בלי לבדוק את התנאים לעומק, ולהתנסות בפעילות שמנוגדת לאופי שלהם ולניסיון שלהם, נוסח ספורט אתגרי, או חופשיות מינית שעלולה לסבך אותם.

כאשר המאניה נגמרת, האדם נשאר במצב של תשישות קיצונית במקרה הטוב, ובסיבוכים כלכליים או בקלקול של מערכות יחסים במקרה הרע.

מאניה קטנה

לעתים התקף מאני יכול לערב רק חלק מהתסמינים המדוברים במידה מועטה, ואירועים אלו חולפים בלי שאדם שם לב שמשהו לא בסדר. "למעשה תקופות אלו יכולות להיות מאוד פוריות", מסבירה ד"ר פיירמן, "כשיש לאדם מצב רוח טוב, המון מרץ, מעט צורך לאכול ולישון והמון רעיונות חדשים. הבעיה היא שהתקופה הזו ללא אבחון וטיפול - תחלוף, ולאחריה עלולים להופיע מצבים של דיכאון או מצבי מאניה מלאים יותר".

איך נדע אם אנחנו או קרובינו סובלים ממאניה דיפרסיה?

"האבחון של המחלה הוא קליני ונעשה על ידי פסיכיאטר מומחה. מאחר ומדובר במצבי רוח משתנים, הרבה פעמים קשה לשים את האצבע על ההפרעה, בעיקר בהתחלה, ומגיעים לטיפול רק כשהמצב ממש יוצא משליטה: דיכאון קשה המלווה באובדנות, או אפיזודה מאנית שכבר יצרה נזקים רבים. אך כאשר מופיעים שינויים קיצוניים במצב הרוח, המלווים בפגיעה תפקודית, כדאי להגיע לטיפול פסיכיאטרי ללא עיכובים".

במצב מאני, האדם מרגיש 'על גג העולם' ולא מבין שיש לו בעיה. ברגעים אלו, הסביבה היא זו ששמה לב לבעיה ומבקשת ממנו לפנות לטיפול. כאן תפקיד המשפחה והחברים הוא חשוב ביותר. "חשוב מאוד לא להתעמת עם האדם או לנסות להוכיח לו שהוא טועה", מסבירה ד"ר פיירמן, "ניתן להראות לו את החלקיים הבעייתיים בהתנהגותו: התפרצויות כעס, הפרעה בשינה או בתיאבון, וללוות אותו לבדיקה פסיכיאטרית".

ואיך מטפלים במחלה?

הטיפול במאניה דיפרסיה הוא תרופתי, לצד טיפול פסיכולוגי שתומך בתרופות. מטרת הטיפול היא לאזן את מצב רוחו של האדם הסובל, ולמנוע מצבי מאניה ודיכאון כאחד. במצבים קיצוניים של אלימות או של אובדנות, אין מנוס מאישפוז פסיכיאטרי, אך המגמה היום מכוונת לטיפול מרפאתי, ולאשפוז קצר ככל האפשר. "חשוב להבין כי הטיפול במחלה אינו מרפא אותה, אלא רק מאזן אותה וכן מקצר את משך האפיזודות וההתפרצויות. על ידי כך, הוא משפר משמעותית את איכות החיים".

יש לי מאניה דיפרסיה. מה זה אומר עלי?

בשנים האחרונות חל שיפור חברתי ביחס למחלה ולסובלים ממנה, בעיקר בזכות אזכורם של אנשים מפורסמים שלקו בה. אך על פי ניסיונה של ד"ר פיירמן, ישנם עדיין רבים שחוששים לפנות ולקבל עזרה, ומגיעים לשלב הטיפול רק במצבים קיצוניים במיוחד.

"הפרעה דו-קוטבית אינה אומרת מאום על מהות האדם, על רמת האינטליגנציה שלו, על עתידו או על סיכויו להצליח בחיים ולהיות מאושר", מבארת ד"ר פיירמן. "עם טיפול נכון הדרמות מתמעטות, והמשך החיים נקבע על ידי האדם - ולא על ידי ההפרעה".

בואו לדבר על זה בפורום פסיכיאטריה - אבחון וטיפול נפשי.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום