סוכרת: מיתוסים ומציאות

האם הסוכרת, המחלה שממנה סובלים מאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם, היא מחלה חשוכת מרפא? האם על הסובלים ממנה נגזרו מגבלות תזונתיות קשות? האם זו מחלה שתוקפת שמנים בלבד? ד"ר יוסף קלינמן, מנהל המכון לסוכרת במרכז הרפואי "ביקור חולים", מסייע לנו להשיב על השאלות האלה ולהבחין בין השקר לאמת.

"זהו מיתוס שגוי", אומר ד"ר קליינמן. "ישנם שני סוגי סוכרת עיקריים: 'סוכרת נעורים' ו'סוכרת סוג 2', וישנו סיווג גם בתוך שני הסוגים הללו. כמו כן יש עוד מספר סוגי סוכרת כמו סוכרת הריונית ועוד. האבחנה הראשונית בין סוכרת נעורים לסוכרת סוג 2 היא החשובה ביותר. בסוכרת נעורים אין ייצור אינסולין בגלל כשל של התאים בלבלב לייצר אינסולין, ובסוכרת מסוג 2 לגוף יש תנגודת לאינסולין. אינסולין הוא הורמון שתפקידו לווסת את רמות הגלוקוז בדם. מחסור בו, אם בשל ייצור חסר ואם בשל תנגודת, גורם לרמות סוכר גבוהות בדם. רמות אלה הן למעשה רעל הזורם בכלי הדם ומזיק להם באופן משמעותי. הנזק נוטה להחמיר עם הזמן ובמחלה לא מטופלת רמות גבוהות של סוכר לאורך זמן עלולות לגרום לעיוורון, מחלות לב וכלי דם, שבץ, קטיעות גפיים ועוד".

"קביעה זו יסודה באמת", אומר ד"ר קליינמן. לחולי סוכרת יש חסר בתפקוד האינסולין. הסוכר הוא האנרגיה של תאי הגוף לפעול. האינסולין מביא להטמעת הסוכר לתוך התאים. כאשר רמת התפקוד של האינסולין היא גבולית או נמוכה הגוף אינו יכול להתמודד עם מאכלים עתירי סוכר. ולכן רמת הסוכר בדם עולה וככל שזה נמשך יותר זמן הנזק בכל כלי הדם של הגוף הולך וגדל ולכן מומלץ לחולי סוכרת להימנע ממאכלים עתירי סוכר, על מנת לא להעמיס על המערכת המטבולית של הגוף. כאשר מדבר ד"ר קליינמן על מאכלים עתירי סוכר הוא מתכוון לא רק לשוקולד וממתקים, אלא גם לפחמימות פשוטות. "בכל פעם שחולה סוכרת אוכל מזון המכיל כמות גבוהה של סוכר, הוא מסכן את עצמו. הסוכר העובר ממערכת העיכול אל הדם ולא מתפנה אל התאים מזיק לכלי הדם. אנחנו מורים לחולי סוכרת להימנע מאכילת סוכרים ופחמימות בימינו, שבהם השפע מנקר העיניים והתזונה עתירת הסוכר מצויה בהישג יד, קשה לעמוד בפיתוי. מטופלים טועים כשהם מניחים שהתרופה מאזנת את הסוכר שלהם כל הזמן. למרות התרופה, צריך לשים לב ולמלא אחר ההמלצות התזונתיות לפיהן מותר לצרוך רק פחמימות מלאות ומורכבות. גופם של חולי סוכרת המטופלים בתרופות המאזנות את משק הסוכר שלהם יכול לעמוד בעיכול של פחמימה מורכבת משום שהיא נספגת בצורה איטית מאוד בזרם הדם. הגוף יכול לעמוד בספיגה שכזו למרות הקושי המטבולי. זוהי פשרה סבירה הגורמת פחות חוסר שביעות רצון בקרב החולים וגם פחות מזיקה לבריאותם". באופן כללי, מומלץ לחולי סוכרת לקבל ייעוץ תזונתי שינחה אותם בדבר צורת האכילה המומלצת והמזון שכדאי להם לצרוך במצבם.

לדברי ד"ר קליינמן, האינסולין אינו משמין כלל, אלא מה שמשמין היא אכילת היתר שתודות לאינסולין מוטמעת בצורה טובה יותר בגוף. יש קשר הדוק בין השמנה לסוכרת, מה שמוביל אותנו לדיון במיתוס הבא:

"הקשר בין השמנה לסוכרת מסוג 2 הוא הדוק, ברור וידוע. חלק ניכר מהסובלים מסוכרת סוג 2 סובלים גם מעודף משקל. רבים תולים את העלייה המבהילה בממדי המחלה ברחבי העולם המערבי במגיפה נוספת: השמנת היתר. לא רק שעודף משקל גורם לסוכרת, אלא גם ירידה במשקל ושמירה על משקל גוף תקין הם חלק מתהליך הטיפול בחולה והן הכרחיות לשם החלמה או לפחות הטבה במצב. עם זאת, יש גם אנשים רזים הסובלים מסוכרת ובחלק ניכר מהם מדובר במחלה הדומה לזו של הצעירים או סוכרת אוטואימונית שהתגלתה בשלב מאוחר יותר של החיים, ואחרים הם חולי סוכרת אשר עם הזמן התבלה הלבלב שלהם לגמרי והפסיק לייצר יותר אינסולין ואז הם שוב לא מסוגלים להטמיע את הסוכר האנרגיה של הגוף ואז הם יורדים במשקל כביטוי לסוכרת מאד לא מאוזנת.

זה לא מדוייק, גם פה יש להבחין בין סוכרת סוג 1 לסוכרת סוג 2. בסוכרת סוג 1 הבעייה היא מחסור באינסולין הגוף לא יכול לייצר אינסולין, לכן יש לקבלו באופן חיצוני על ידי הזרקה או משאבה.

אך בסוכרת סוג 2 הבעיה היא משולבת: מחסור באינסולין וירידה בתנגודת לאינסולין, כלומר חוסר רגישות של התאים לאינסולין, ואכן קיים טיפול בכדורים שפותח על מנת לענות כל שתי בעיות הללו בכדור אחד, כגון: ג'נואט שהוא כדור משולב, שמורכב ממטפורמין (זה משפר בעיקר את התנגודת לאינסולין כלומר מעלה רגישות התאים לאינסולין) ומג'נוביה (סיטגליפטין ) זה מעלה בעיקר את הפרשת האינסולין מהלבלב כתגובה לאכילת פחמימות וגם בנוסף מפחית הפרשת גלוקגון ובכך מונע פירוק סוכר מהכבד למחזור הדם.

ד"ר קליינמן: קביעה זו נכונה באופן חלקי כי לא רק בחולי סוכרת נעורים יש בעיה בהגלדת פצעים אלא בכל חולי הסוכרת הלא מאוזנים. רמות גבוהות מדי של סוכר, פוגעות ביכולת התאים המסייעים להחלמת הפצע להגיע לאזור הפצע ולפעול שם באופן יעיל. אולם לא כל פצע שמגליד בצורה איטית הוא ביטוי למחלת הסוכרת. גורמים נוספים שמאטים את הגלדת הפצעים הם חוסר אספקת דם לאזור הפצוע, הפרעה עצבית, וטראומה חוזרת באזור. המסקנה מדבריו היא כי הופעת פצעים שאינם מגלידים מחייבת בדיקה ובירור רפואיים. מדובר לא רק בפצעים על פני העור, אלא גם בפצעים בפה ובחניכיים, שהם תסמין נפוץ ממנו סובלים חולים בסוכרת סוג 2.

ד"ר קליינמן: "זהו מיתוס לא מדויק. אמנם רוב החולים בסוכרת נעורים מראים תסמינים ומאובחנים בגיל צעיר, אך מחלה זו יכולה להופיע גם בגיל מבוגר במידה והפגיעה בלבלב היא יותר הדרגתית ואיטית.

כאן יש להבדיל בין סוכרת סוג 1 לסוכרת סוג 2 , בסוכרת סוג 1 אין ברירה אחרת והטיפול הוא ע"י זריקות אינסולין או משאבת אינסולין, אך בסוכרת סוג 2 ניתן לטפל ביעילות רבה גם ע"י כדורים, בשלב ראשון בדרך כלל מטפלים ע"י הכדור גלוקופאג' (מטפורמין) בשלב שני אם החולה עדיין לא מאוזן מומלץ להוסיף טיפולים אחרים כמו תכשירי סולפוניל אוריאה, פיוגליטזון, אקרבוז, ותרופות מקבוצת מעכבי 4-DPP כגון: ג'נוביה, גלבוס, אונגליזה או תרופות המשלבות את שתיהן כמו ג'נואט או יוקראז. אם השילוב התרופתי דרך הפה לא עוזר יש לשלב תרופות בזריקות כגון : אנלוגים של GLP1 ואינסולין.

קשה להחליט אם קביעה זו נכונה או שגויה", אומר ד"ר קליינמן. "יש דרכים לטפל בסוכרת נעורים ובסוכרת סוג 2, אולם הטיפול בסוכרת נעורים קשה והצלחה מלאה שלו היא נדירה. לעומת זאת, מטופלים רבים המאמצים הנחיות תזונתיות נוקשות, יורדים במשקל ומסגלים אורח חיים בריא מחלימים ממחלת סוכרת סוג 2. את האמירה הזו יש לסייג ולומר: אין המדובר בהחלמה מלאה ומוחלטת. אמנם רמות הסוכר בגוף מאוזנות, מה שבולט, למשל, במיוחד אצל מטופלים שעברו ניתוח בריאטרי והורידו קילוגרמים רבים ממשקלם. אולם היעדר הביטוי הקליני של המחלה אין פירושו שהאדם בריא לחלוטין. עליו להמשיך ולהיזהר, להקפיד על תזונה נכונה ולשמור על משקל תקין תוך קיום פעילות גופנית ושמירה על אורח חיים בריא ונטילת תרופות לפי הצורך. חולי סוכרת שירדו במשקל והחלימו אך יחזרו לסורם ולמנהגיהם הקודמים יפתחו באופן מידי שוב את מחלת הסוכרת".

בואו לדבר על זה בפורום סוכרת.