צליאק: התרופה בדרך?

(3)
לדרג

שיעור החולים בצליאק (כרסת) זינק בעשורים האחרונים פי 13. הבשורות הטובות: האבחון מהיר וקל יותר מבעבר וגלולה חדשה לפירוק החומר הרעיל בגלוטן

מאת: ד"ר עקיבא הירש

צליאק (כרסת) היא מחלה גנטית תורשתית, הנובעת מאי סבילות לגלוטן, המצוי בחיטה, בשעורה, בשיפון, בשיבולת שועל ובתוצרי המזון המכילים אותם. החשיפה לגלוטן יוצרת תגובה דלקתית בגוף ומעוררת את מערכת החיסון לפעול נגד המעי הדק, עד להשטחה מוחלטת של רירית דופן המעי, שתוצאתה ספיגה לקויה של מזון דרך המעי המודלק. בניגוד לתפיסה הרווחת, המחלה עשויה לפרוץ בכל גיל, ולא רק בילדות. המחלה אינה חולפת, ומדובר במחלה כרונית לכל החיים.

בין התסמינים: כאבי בטן, אנמיה, ירידה במשקל וקומה נמוכה. הסימנים הקליניים של המחלה מתבטאים בשלשולים או בעצירות, כאבים ותפיחות בבטן, בחילות, הקאות, חוסר תיאבון, ירידה במשקל ודלדול שרירים. עלולים להופיע גם סימפטומים חיצוניים למערכת העיכול, הכוללים אנמיה (בעיקר על רקע מחסור בברזל), הגורמת לעייפות ולחיוורון, קומה נמוכה, הפרעות באנזימי כבד, בעיות בבלוטת התריס ועוד. כאשר התסמינים הללו מופיעים (ביחד או לחוד) יש לערוך בדיקה לצליאק. לפעמים המחלה מקננת בגוף גם ללא תסמינים. היעדר טיפול מתאים יעלה את השכיחות לסרטן בחלל הבטן.

עלייה דרמטית במספר המאובחנים

בישראל יש כעשרים אלף חולי צליאק, אולם על פי ההערכות, עשרות אלפים נוספים לוקים במחלה ואינם יודעים על כך, משום שאינם סובלים מתסמיני המחלה. שכיחות המחלה עלתה באופן חד בשלושת העשורים האחרונים. בעוד שבשנות ה-70 עמדה שכיחות המחלה על 1:1,300 (משמע: ילד אחד מתוך 1,300 ילדים), הרי שהיום עומדת השכיחות הממוצעת של המחלה על 1:100 (היינו פי 13 יותר מבעבר).

בעוד שלפני כשלושים שנה היה מקובל לאבחן רק ילדים שהסתובבו עם בטן נפוחה ועכוזים מדולדלים, הסובלים משלשולים, בחילות והקאות, הרי שכיום ידוע כי יש קשר בין צליאק לתלונות ומחלות נוספות. בשנים האחרונות, נמצא כי עד 20% מקרובי משפחה מדרגה ראשונה יפתחו צליאק, וכי המחלה מופיעה גם בקרב כ-10%-15% מהילדים הסובלים מאנמיה על רקע של חסר ברזל, ב-3%-6% מהילדים הסובלים מסוכרת נעורים, וב-20% מן המבוגרים הסובלים מתסמונת של המעי הגס הרגיז. שכיחות גבוהה של צליאק נמצאת גם בקרב ילדים הסובלים ממחלות אוטואימוניות של בלוטת המגן, הכבד והמעיים, בילדים הלוקים בתסמונת דאון, ובילדים נמוכי קומה, ועל כן חשוב לערוך בדיקת צליאק לכל מי שסובל מהבעיות האלו. יותר מכך, מומלץ לאבחן כל ילד שסובל מכאבי בטן. נכון, אמנם מדובר בתלונה שכיחה, אולם דווקא בשל כך כדאי להיות מודעים לאפשרות של מחלת צליאק כגורם לכאבים הללו.

בדיקות אבחון לצליאק

אי אפשר לרפא את המחלה, אולם ניתן לאבחן אותה בשלב מוקדם ולמנוע את הסבל הכרוך בה ואת הסיכונים הנלווים לה. איחור באבחון אינו כרוך רק בפגיעה קשה באורח החיים של החולה, אלא מגדיל את הסיכון שלו ללקות במחלות סרטניות של מערכת העיכול. האבחון כולל בדיקת דם לאיתור נוגדנים ספציפיים לגלוטן (אנטי TTG, ואנטיאנדומיסיום) ובדיקת ביופסיה של המעי הדק, הנערכת בהרדמה מלאה, כדי לאמת כי השינויים שהתרחשו ברירית המעי אכן תואמים את מחלת הצליאק. הבדיקה נעשית באמצעות החדרת צינור גמיש דרך הפה לקיבה בכדי לקחת דגימת ביופסיה מהרירית.

בעתיד הקרוב, לא יהיה צורך בביצוע ביופסיה של המעי הדק. לאור האמינות הגבוהה של בדיקות הדם, איגוד הגסטרואנטרולוגים צפוי לשנות בקרוב את ההנחיות, ולבטל את הצורך בדגימת הביופסיה הפולשנית. האבחון יתבסס על בדיקת הדם בלבד (למעט מקרים חריגים של תוצאות שאינן חד משמעיות, שיצריכו בירור נוסף בדגימת הביופסיה).

נמצא קשר בין צריכה של גלוטן לבין הופעה של מחלות ממאירות בבטן, בקרב חולי צליאק, אולם ניתן למנוע את הסיכון ולהביא להיעלמות תסמיני המחלה, תוך הקפדה על דיאטה נטולת גלוטן. מזונות המכילים חיטה (לחמים, מאפים, פסטות וכיו"ב), שעורה (בירה, לתת, גריסים וכיו"ב), שיפון ושיבולת שועל (קוואקר, דייסות, דגני בוקר וכיו"ב) אסורים לאכילה. הגלוטן עלול להופיע גם ברטבים מוכנים ובאבקות מרק, תרופות, תוספי מזון, משחות שיניים, ואפילו במשקאות אלכוהוליים, כמו בירה וויסקי, ולכן יש להימנע מהם. עם הסרתם של הפריטים הללו מהתפריט, תתחדש רירית המעי, ספיגת המזון תשתפר והסימפטומים ייעלמו.

חשוב לציין כי הרגישות לגלוטן אינה זמנית ולא תחלוף, ולכן יש להימנע מהמזונות האלו לגמרי, לכל החיים. חשיפה לגלוטן עלולה לגרום לנזק מצטבר ולסכן את בריאותו של החולה בעתיד. סיכוייהם של חולים שאינם מקפידים על דיאטה מתאימה לפתח מחלות גידוליות גבוהים יותר בהשוואה לאוכלוסייה הבריאה. בקרב חולים המקפידים על דיאטה נטולת גלוטן במשך 5 שנים לפחות, הסיכון לגידולים ממאירים יורד דרמטית ומשתווה לשיעור בכלל האוכלוסייה.

צליאק: התרופה בדרך?

בחודשים האחרונים חלה פריצת דרך משמעותית ביותר בטיפול בחולים רגישי-גלוטן ויתכן כי חייהם של חולי הצליאק, הנאלצים לשמור על אורח חיים קפדני ונוקשה, עומדים להשתנות בקרוב. מדענים אמריקאים חשפו לאחרונה גלולה המבוססת על האנזים "קומאקס", המפרק את החומר הרעיל שבגלוטן. התרופה, הנמצאת כיום בשלבי ניסוי מתקדמים, צפויה לאפשר לחולי הצליאק לעכל את הגלוטן וליהנות ממוצרים המכילים גלוטן ללא הגבלה, ולהביא לשיפור משמעותי באיכות חייהם.

הכותב הוא מומחה לגסטרואנטרולוגיה (ילדים ומבוגרים) המרכז הרפואי ביגס מדיק

בואו לדבר על זה בפורום צליאק וקרוהן.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום