שיני חלב: כללי זהב

(0)
לדרג

האומנם לא חשוב לשמור על שיני החלב? כיצד ניתן למנוע עששת בגיל הרך ולמה חשוב לנשק את הילדים בעיקר על הלחי? מדריך מקיף: כך תעשו זאת נכון

מאת: ד"ר רבקה רפאלינו

בתקופת הילדות יש בפיו של כל אדם עשרים שיניים ראשוניות ונשירות, המכונות שיני חלב - שיניים המתחילות להתפתח בלסת העובר סביב השבוע השישי להריון. בקיעתן של השיניים מתרחשת כשהתינוק בן 6-9 חודשים ונמשכת עד לגיל שנתיים-שלוש. סביב גיל שש, מתרחשים שני תהליכים: מתחילה נשירת השיניים הקדמיות והחלפתן בשיניים קבועות. התהליך נמשך עד לגיל 11-13 - עם נשירתן של השיניים הטוחנות הנשירות השניות. בנוסף לכך, מתרחשת בקיעת של הטוחנות הקבועות הראשונות, מאחורי השיניים הנשירות. בגיל 6-7 יש בדרך כלל, בפי הילד 24 שיניים. האמונה הרווחת כי "לא צריך להשקיע בשיני חלב כי ממילא הן ינשרו" היא טעות נפוצה. ההיפך הוא הנכון: יש לטפל בשיני חלב ולשמור עליהן היטב.

גם לילדים חשוב לבקר את רופא השיניים (אילוסטרציה shutterstock)
גם לילדים חשוב לבקר את רופא השיניים (אילוסטרציה shutterstock)

מדוע חשוב לטפל בשיני החלב אם ממילא הן צפויות לנשור?

חשוב מאוד לעשות זאת משום ש:

שיני חלב שומרות על מקומן של השיניים הקבועות. איבוד מוקדם של שיני חלב עלול לגרום לתזוזה או הטיית השיניים הסמוכות.

דלקות וחוסר טיפול בשיני חלב עלולים לפגוע בנבט השן הקבועה ובהתפתחות השיניים הקבועות. מוקדי הזיהום בשיניים הנשירות יכולים אף לסכן את בריאותו של הילד.

שמירה על השיניים תסייע בהמשך לתפקוד תקין של דיבור ולעיסה בפה.

אובדן שיניים או פגמים בהן, עקב מחלת העששת, עשויים לגרור פגיעה בדימוי העצמי של הילד.

ולבסוף, אי טיפול בשיני חלב עלול לגרור את הילד והוריו לטיפולים מורכבים.

מהן הבעיות השכיחות המובילות לפגיעה בשיני החלב?

ניתן למנות שורה ארוכה בעיות המשפיעות על בריאותן של השיניים הראשוניות:

חוסר שיניים: נובע תמיד מסיבות גנטיות. במקרים כאלה, השן הנשירה קיימת או חסרה, אולם השן הקבועה (או נכון יותר לומר: נבט השן) כלל אינה קיימת. מצב זה ניתן לאבחן באמצעות צילום רנטגן. אם נבט השן הקבועה אינו קיים, נודעת חשיבות מרבית לשמירה על שן החלב, על מנת שתתפקד כתחליף, עד גיל מבוגר ככל האפשר.

לשון קשורה: שייכת לתינוקות שנולדו עם "מיתר קצר", חיבור קצר של הרקמה המחברת בין הלשון, לבין רצפת הפה. לשון קשורה מקשה על ההנקה וגורמת אי נוחות לתינוק היונק ולאם. כמו כן, עלולה לשון קשורה אף לגרום לבעיות בדיבור ולעששת, עקב הגבלה בתנועתיות הלשון. כיום נוטים לנתק את המיתר ולהביא לשחרור הלשון מוקדם ככל הניתן, אפילו בקרב ילודים בני ימים ספורים, בניתוח פשוט בהרדמה מקומית.

רוק: נוזל הנמצא בפה, עשיר במינרלים וחומרים חיוניים לבריאות השיניים ולבריאות הכללית. לילדים עם פחות רוק בפה, סיכוי גדול יותר לפתח עששת, שכן יש פחות שטיפה של שיירי המזון. כמות הרוק וזרימתו הן תכונות מולדות. גם כיום, עדיין לא ידועות כל סגולותיו הטובות של הרוק.

חבלות בשיני חלב: עקב סמיכות שורש שיני החלב לנבטי השיניים הקבועות, יש חשיבות לאבחן כראוי כל חבלה בשיני החלב. בכל מקרה של מעורבות השיניים או אזור הפה בחבלה, חשוב כי ההורים ימהרו להגיע עם ילדם לבדיקה אצל רופא השיניים כדי לגלות כל סיבוך אפשרי ולמזער את הנזק.

לעודד את הילדים לתזונה בריאה שיניים בריאות (אילוסטרציה shutterstock)
לעודד את הילדים לתזונה בריאה שיניים בריאות (אילוסטרציה shutterstock)

מהי עששת ומהם הגורמים המעודדים את שגשוגה?

עששת היא מחלה זיהומית נרכשת ודינמית, הגורמת להרס השיניים (חורים בשיניים, בפי העם). באשר לעששת המתפתחת בשיני חלב ניתן לציין את הגורמים הבאים:

תזונה מרובת סוכרים ופחמימות: לדוגמה, הירדמות עם בקבוק החלב, או עם בקבוק משקה ממותק. בנוסף לכך, גורמים הקשורים לילד עצמו, ובעיקר לתכונות הרוק של הילד, משפיעים גם הם על היווצרות העששת וקצב התפתחותה.

ההורים כמקור הדבקה בעששת: העברת חיידקים יוצרי עששת מההורים או הסביבה לפי הילד, גורמת להתפתחות רובד חיידקי (פלאק) על גבי השן - רובד שחובה להסירו בצחצוח. מצב הפה של ההורים עלול להשפיע על העששת בפיו של הילד. כך למשל, הורים רבים נוטים לנקות את המוצץ בפיהם, טועמים מכפית האוכל של הילד או מנשקים את התינוק על פיו, ובדרך זו, באמצעות נשיקה אוהבת, מועברים לילד חיידקים מזהמים רבים.

לעששת השפעות התפתחותיות מזיקות: מחקרים מוכיחים כי עששת משפיעה על גדילתם של ילדים ועל משקלם. ילדים הגדלים על תזונה לקויה, המתבססת בעיקר על פחמימות ופחות על חלבונים, פירות וירקות, סובלים יותר מעששת וייתכן שאף יסבלו מזיהומים כתוצאה מכך. בנוסף, משקלם נמוך יותר מילדים אחרים בני גילם והתפתחותם אינה תקינה.

כיצד ניתן להגן על שיני החלב ולמנוע את התפתחות העששת?

תזונה נכונה מונעת עששת: מומלץ להפסיק את ההנקה או ההאכלה באמצעות בקבוק מעל גיל שנה. חשוב מאד להפסיק מוקדם ככול האפשר את ההנקה או השתייה הלילית, המביאה לכך שהתינוק נרדם כשפיו עתיר בחלב וסוכרים. הילד צמא בלילה? בקבוק מים יפתור את הבעיה. כמו כן, מומלץ להרגיל את הילד לאכול פחות פחמימות וממתקים, ובמקום זה, ללמד אותו לצרוך שפע של אפשרויות מזון, כדי שלא יהיה בררן. חשוב לזכור גם כי חטיפים מלוחים מזיקים לא פחות מחטיפים מתוקים, עקב ריבוי הפחמימות בהם.

לועסים נגד חורים: בגילאים בגירים יותר, לעיסת מסטיק ללא סוכר היא עניין מומלץ, בעיקר בשל העובדה כי המסטיק מעודד הפרשת רוק המנקה את השיניים ומנטרל את החומציות בפה. אפשר להציע לילד מסטיק ללא סוכר, במקום ממתק, או לאפשר לו ללעוס מסטיק ללא סוכר כעשר דקות לפחות, לאחר אכילת ממתק.

המלצות לניקוי השיניים: את השיניים יש לנקות מינקות, עוד לפני שבקעה השן הראשונה. בתחילה, עושים זאת בעדינות מרובה, כעיסוי נעים, בעזרת פד גזה או חיתול רטוב, וכשהשיניים בוקעות, באמצעות אצבעון רך, ובהמשך בעזרת מברשות שיניים רכות, המותאמות לגיל הילד. חשוב לא לוותר לילד, אלא להרגיל אותו להרגלים קבועים מגיל צעיר.

מצחצחים פעמיים ביום: בוקר וערב. עד גיל 6-7 (כשהוא כבר שורך את שרוכי הנעליים לבדו), אחראי ההורה על הצחצוח, ולא הילד. הילד מתעקש לבד? החליטו שהוא מתחיל לבד, ולאחר מכן, ההורים משתלבים ומצחצחים לילד צחצוח איכותי ויעיל.

לצחצח פעמיים ביום במשחה המתאימה לגיל הילד (אילוסטרציה shutterstock)
לצחצח פעמיים ביום במשחה המתאימה לגיל הילד (אילוסטרציה shutterstock)

חשוב להקפיד על מספר כללים נוספים:

1. משחת שיניים: עד גיל שנתיים, רכשו לילדכם משחת שיניים ללא פלואוריד, ומעל גיל שנתיים חשוב מאד לעבור למשחה המכילה פלואוריד, במינון על פי גילו של הילד. אל תאפשרו לפעוט לצחצח במשחת שיניים של מבוגרים, כי כמות הפלואוריד בה איננה מתאימה לגילו.

2. ביקור אצל רופא השיניים: גיליתם שינוי צבע בשן, הכתמה, חור, או סימפטום העלול לדמות לעששת? גשו במהירות לרופא שיניים המטפל בילדים, רופא המחזיק בידע ובמיומנות לקבוע מהו הטיפול המתאים ביותר לילדכם. רופא השיניים גם יודע כיצד לנהוג בילד בזמן טיפול, ומכיר שיטות ועזרים מקלים, כמו טיפול תחת טשטוש קל (גז צחוק), טשטוש הכרתי או הרדמה כללית. ככלל, מומלץ להגיע לביקורת תקופתית פעם או פעמיים בשנה, בהתאם לגישה כי עדיף למנוע מאשר לטפל.

3. חוט דנטלי: יש להתחיל שימוש בחוט דנטלי בעזרת ההורים, מגיל שלוש וחצי-ארבע, כאשר אין רווחים נראים בין השיניים. קיימים כיום תכשירים המותאמים לילדים מבחינת הגודל והטעם.

4. איטום חריצים: שכבה של שרף מרוכב בדומה לשחזורים (סתימות) בצבע שן. השכבה מונחת על חריצים בשיני חלב ושיניים קבועות, כדי למנוע הצטברות שאריות מזון ורובד חיידקי, בחריצים של השיניים הטוחנות ולמניעת היווצרות חורים והתפתחות מחלת העששת.

5. טיפולי שיניים מורכבים: כתר וטיפולי שורש ייתכנו גם בשיני חלב. בעת הצורך, מבצעים כל טיפול, כדי לשמר את השן ככל האפשר, עד לבקיעת השן הקבועה.

ד"ר רבקה רפאלינו היא מומחית לרפואת שיניים לילדים, רשת מרפאות כללית סמייל

בואו לדבר על זה בפורום רפואת שיניים לילדים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום