פוליו בדרום הארץ: אין סיבה לבהלה

(0)
לדרג

הימצאות נגיף הפוליו במי שפכים בדרום הארץ מצריכה השלמת החיסונים באוכלוסייה ורחיצת ידיים בסבון לאחר כל שימוש בשירותים

מאת: מערכת zap doctors

השיח סביב מחלת הפוליו בעקבות התגלות שרידי החיידק בביוב בדרום הארץ כולל שאלות וביטויי חרדה לא מעטים. ד"ר אפי הלפרין, מנהל פורום מחלות זיהומיות ב-zap doctors, ממהר להרגיע: "הממצאים שנחשפו בבדיקות הניטור של משרד הבריאות אינם מדאיגים במיוחד, ואין כל סיבה לבהלה.

מה זה בכלל פוליו?

מחלת הפוליו נודעת בישראל גם בשם שיתוק ילדים, בשל תסמיניה הכוללים שיתוק של איברי גוף שונים. המחלה נגרמת על ידי נגיף (וירוס) שנכנס לגופנו דרך הפה, מתרבה במערכת העיכול (משם הוא יכול לעבור למערכת העצבים) ומופרש מהגוף בצואה. ההידבקות בנגיף מתרחשת בעיקר בעת מגע עם ידיים מזוהמות של נשא הווירוס או אוכל ושתייה מזוהמים בנגיף.

חיסון נגד פוליו
חיסון נגד פוליו

מה מחולל הנגיף בגופנו?

ד"ר הלפרין: חלק גדול מהנדבקים אינם מפתחים כל תסמינים בעקבות ההידבקות בנגיף, בעוד שאחרים עלולים לפתח תסמינים קלים ולא ייחודיים כגון חום, כאבי ראש, כאבי גרון, כאבי בטן, הקאות או עצירות. רק חלק קטן, כאחוז עד עשרה אחוזים בלבד, מפתחים מחלה קשה יותר המלווה גם בקשיון עורף, ורק חלק קטן מאוד מאלה, שהם בסך הכל בין 1 ל-5 ילדים מכל 1,000 נדבקים, מפתחים כאבים חזקים בשרירים ושיתוק של איברי גוף שונים, בעיקר של הגפיים התחתונות.

לא צריך לדאוג?

כיצד דבריו של ד"ר הלפרין, המתעקש כי אין סיבה לבהלה, מתיישבים עם תסמיני המחלה הקשים וההידבקות הקלה בנגיף המחולל אותה? בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים פותחו שני חיסונים יעילים נגד נגיף הפוליו", מסביר ד"ר הלפרין. "מאז הצטמצם משמעותית היקף התחלואה ברחבי העולם ובישראל. הכנסת החיסונים הללו לשימוש שגרתי בילדים בכל מדינות העולם הורידה את שיעור היארעות המחלה בצורה דרסטית, אם כי עדיין מדווחות מדי פעם התפרצויות של המחלה באזורים שונים. לפי הערכות, בשנת 1988 היו כ-350,000 חולים בשיתוק ילדים, ולעומת זאת בשנת 2012 אובחנו רק 223 חולים כאלו בכל רחבי העולם. כיום, המחלה עדיין קיימת, בעיקר במדינות צפופות ועניות שבהן תנאי הסניטציה מאפשרים זרימת ביוב פתוח, ורמת ההתחסנות של האוכלוסייה נגד הנגיף לקויה. בראש מדינות אלה ניצבות ניגריה, אפגניסטן ופקיסטן.

ומה המצב בישראל? בישראל אובחנו בשנת 1951 כ-900 מקרים, אך החל משנת 1962, חמש שנים לאחר שחיסון הפוליו הוכנס לשגרת החיסונים, אובחנו רק מקרי תחלואה בודדים מדי שנה. מקרי הפוליו האחרונים שאובחנו בישראל 16 במספר אירעו בשנת 1988. מאז אותה שנה מבצע משרד הבריאות ניטור רצוף של נוכחות הנגיף במי השפכים, והגילוי הקודם של נגיף כזה בישראל היה בשנת 2002.

במילים אחרות, במהלך 25 השנים האחרונות לא התגלה ולו מקרה אחד של תחלואה בשיתוק ילדים בישראל. מצבנו מבחינה זו מצוין, והממצאים האחרונים אינם מעידים על שובה של המחלה. מה שאירע בחודשים האחרונים הוא שהתגלה נגיף במי השפכים בערים וביישובים מסוימים בדרום הארץ. הגילוי הזה אותר בפעולת ניטור שגרתית של משרד הבריאות. מקורו של הנגיף הוא כנראה באיש או במספר אנשים שביקרו במצרים, שם התגלה הנגיף בדצמבר 2012. אנשים אלה נדבקו בנגיף בארץ זו מבלי שהם פיתחו מחלה כלשהי, והביאו אותו אתם עם חזרתם ארצה. משמעות הממצא הזה היא שקיים איום פוטנציאלי שנשאים אלו ידביקו אנשים אחרים, שלא חוסנו נגד הנגיף, ויגרמו אצלם לתחלואה. עם זאת, חשוב להדגיש כי בשלב זה התגלה הנגיף רק בשפכים ולא במי השתייה, לא במוצרי מזון, ולא בגופם של אנשים כלשהם, ומובן שגם לא דווח על מקרי תחלואה בנגיף בארץ.

בטיפול משרד הבריאות

אולי אנחנו כאזרחים פחות צריכים לדאוג מהממצא, אך משרד הבריאות בהחלט צריך להשקיע משאבים נדרשים לשם מניעת התפתחות מצב לא רצוי. לפי ד"ר הלפרין, על נציגי המשרד להמשיך לנטר את התפשטות הנגיף ובד בבד להשלים חיסונים אצל אותם אנשים, ובעיקר ילדים, שלא חוסנו בעבר נגד הנגיף.

במקביל, עלינו כאזרחים מוטלת האחריות הבאה: אנשים, ובעיקר הורים לילדים עד גיל 6 שלא קיבלו את חיסוני הפוליו שלהם לפי תוכנית החיסונים המתאימה לגילם, חייבים לפנות מיידית ללשכת הבריאות או לתחנות לבריאות המשפחה (טיפות החלב) באזורי מגוריהם כדי להשלים את החיסון.

החיסון שאותו אמור לקבל כל ילד בישראל כולל 5 זריקות: בגיל חודשיים, 4 חודשים, 6 חודשים, שנה ו-7 שנים. מי שקיבל את כל סדרת החיסונים נחשב כמחוסן. עם זאת, במרוצת השנים עשויה רמת ההתחסנות להיחלש במקצת ולפיכך יש לפעול גם ברמה האישית לצמצום ההדבקה: מומלץ להקפיד על רחיצת ידיים במים ובסבון לאחר כל שימוש בשירותים, בפרט שירותים ציבוריים; לאחר החלפת חיתולים לילדים; ולפני כל אכילה. כמו כן מומלץ להימנע מצריכת מוצרי מזון ומשתיית מים שמקורם אינו ידוע. עוד חשוב לדעת כי על אף שרוב החולים בנגיף היו ילדים עד גיל 5, אין המדובר במחלה של ילדים בלבד. מבוגרים בלתי מחוסנים בהחלט עלולים להידבק בנגיף, וגם אם אינם חולים להפיץ אותו.

בואו לדבר על זה עם ד"ר אפי הלפרין בפורום מחלות זיהומיות.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום