כריתת שחלות מניעתית: אין לבטים

(1)
לדרג

ההכרזה של אנג'לינה ג'ולי על כך שתעבור גם כריתת שחלות מניעתית, הציפה שאלות רבות בנושא. פרופ' אבי בן הרוש מסביר מה ההבדלים בין הניתוחים ומתי הם מומלצים

מאת: מערכת zap doctors

ההודעה הדרמטית של אנג'לינה ג'ולי על כריתת השדיים שעברה בשבוע שעבר העלתה למודעות נושא בריאותי חשוב ביותר - כריתה מניעתית של שדיים ושחלות לשם הקטנת הסיכוי לפתח סרטן השד והשחלה. השחקנית המפורסמת, שנחשבת לאחת הנשים היפות בעולם הודיעה שתעבור גם ניתוח לכריתת שחלות, הודעה זו הציפה שאלות רבות הנוגעות לנושא: מי צריכה לעבור כריתה מונעת? מדוע? מתי? מה המשמעות של הכריתה ואיך ניתן לבדוק נשאות של גנים העלולים לחולל סרטן? פרופ' אבי בן הרוש, מומחה במיילדות, גינקולוגיה ופריון ומנהל השירות לשימור פוריות ביחידה לפוריות והפריה חוץ גופית בבית החולים בילינסון, עונה על השאלות האלה ואחרות:

איך ניתן לבדוק נשאות גנטית של סרטן שד או שחלות?

פרופ' בן הרוש: מרבית מקרי סרטן השד אינם תורשתיים. ב-10%-15% מהמקרים ישנו סיכון תורשתי. ישנן מספר תסמונות גנטיות הקשורות בסיכון מוגבר לסרטן שחלות. העיקריות הן מוטציות בגנים ל-BRCA ותסמונת LYNCH. כדי לדעת האם מטופלת עשויה לחלות בסרטן שד או שחלה יש להפנותה לייעוץ גנטי או אונקוגנטי באחד מהמכונים שבבתי החולים.

במכון מתבצעת הערכת סיכון למחלות סרטן גנטיות. ביצוע הערכת סיכון לסרטן שד ושחלה (מוטציות BRCA) מומלצת במקרים הבאים: כאשר מדובר בנשים עם היסטוריה אישית של סרטן אשר חלו בסרטן שד בגיל צעיר (מתחת ל 50); או שסרטן השד בו חלו כולל מאפיינים ביולוגיים ספציפיים (ללא קולטנים לאסטרוגן/פרוגסטרון/HER2); או שהופיע סרטן שד פעמיים באותה האישה; או שהתפתח סרטן שד בכל גיל ובנוסף קרובת משפחה (דרגה ראשונה עד שלישית) עם סרטן שד בגיל צעיר או שתי קרובות עם סרטן שד בכל גיל או קרובת משפחה עם סרטן שחלה; או במקרה של התפתחות סרטן שחלה או סרטן חצוצרה. לנשים ללא היסטוריה אישית של סרטן יומלץ לבצע הערכת סיכון אם ישנן שתי חולות סרטן שד באותו צד של המשפחה, או חולת סרטן שחלה - אחת או יותר - מאותו צד של המשפחה, או אם זוהתה מוטציה ידועה בקרובת משפחה. יש להתייחס במיוחד לנשים ממוצא אשכנזי, עיראקי ותימני".

עד כמה כריתת השד ו/או השחלות עלולה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן?

"כריתת שדיים דו-צדדית מניעתית נחשבת אמצעי יעיל מאוד למניעת סרטן השד בנשים נשאיות, אולם היא איננה מונעת לחלוטין את הסיכון לסרטן השד אלא רק מפחיתה אותו משמעותית. לאחר הכריתה מדווח סיכון של כ-5% להתפתחות סרטן השד, ולמרות הסיכון שקטן משמעותית, גם לאחר הכריתה על הנשאיות להמשיך להיות במעקב במרפאות המתאימות. כריתת שחלות וחצוצרות דו-צדית גם היא יעילה ביותר, אך גם כן אינה מונעת לחלוטין את הסיכון לסרטן בחלל הבטן (פריטונאלי, כלומר ברירית המצפה את פנים חלל הבטן). מדווח סיכון כולל של 3%-6% להתפתחות ממאירות כזו בנשים לאחר כריתה.

"ניתוח הכריתה עצמו צריך להיות מבוצע על ידי צוות שמיומן ספציפית בפעולה שכזאת, וצריך לכלול גם סקירת בטן ואגן, שטיפות לציטולוגיה, והקפדה על כריתת השחלה והחצוצרה ללא השארת רקמה שאריתית. זאת ועוד, הבדיקה הפתולוגית של השחלות והחצוצרות צריכה להעשות בפרוטוקול ספציפי קפדני שמטרתו לגלות מוקדי גידול קטנים במידה שישנם. גם לאחר הניתוח מומלץ המשך מעקב גינקולוגי מתאים, הכולל בדיקות הדמיה, בדיקה גינקולוגית וסמנים בדם".

מהם השיקולים בעד ונגד הניתוח?

"מדובר בהחלטה מורכבת. כאשר מדובר בניתוח כריתת שדיים דו-צדדית מניעתית (המלווה בשחזור שד במהלך הניתוח), ההשלכות הגופניות והנפשיות צריכות להילקח בחשבון. לנשים נשאיות יש אופציה לא לבצע את ניתוח הכריתה, אלא להיות כל חייהן תחת מעקב קפדני ביותר. מעקב קפדני יכול לסייע לאיתור מוקדם של גידול שייתכן שכלל לא יתפתח וטיפול יעיל בו. ההחלטה קשה ולכן מומלץ ביותר בטרם קבלתה לקבל ייעוץ מתאים בנושא מצוות המטפלים (אונקולוג וכירורג שד) במרפאות שד ייחודיות במספר בתי חולים בארץ.

"בנוגע לכריתת שחלות, ההתלבטות פחות קשה וההמלצה ברורה הרבה יותר מאחר שבשונה מתוכנית המעקב והגילוי המוקדם של סרטן השד, תוכניות הסקר לגילוי מוקדם של סרטן השחלות אינן יעילות. לפיכך, כריתת שחלות וחצוצרות מניעתית מקובלת ומומלצת בנשים נשאיות עד גיל 40 או סיום תוכנית הפריון, או בהתאם לגיל שבו אובחן סרטן השחלות במשפחה.

"בעוד ההמלצה לגבי כריתת שדיים איננה חד משמעית, וכל אישה צריכה להחליט בעצמה בהתבסס על שיקולים רבים, ההמלצה לגבי כריתת שחלות בנשים נשאיות היא ברורה יותר. כריתה זו מורידה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן השחלות וגם מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן השד ב-50%.

מהן ההשלכות של כריתת שחלות בגיל צעיר?

כריתת שחלות בגיל צעיר בהחלט עלולה לגרום לתופעות גיל מעבר משמעותיות כמו גלי חום, הפרעות שינה ועוד. בטווח הארוך יותר ישנו סיכון משמעותי לאוסטיאופורוזיס (ירידה בצפיפות העצמות) ומחלות אחרות. לפיכך, נשים אלו צריכות להיות במעקב מתאים, ובמקרים מסויימים אף ניתן להן טיפול הורמונלי חליפי (אסטרוגן ופרוגסטרון) למספר שנים- למרות שאין תמימות דעים בין הרופאים השונים (אונקולוגים, כירורגים, גינקולוגים) לגבי הטיפול.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום