מחלות חניכיים: מדריך לסובל

(1)
לדרג

כולנו שמענו על מחלת העששת, אבל היא ממש לא מחלת החניכיים היחידה. אז ממה עוד צריך להיזהר, והאם בכלל אפשר למנוע אותן רק על ידי שמירה על היגיינה?

מאת: יפעת נחמני

מה אנחנו באמת יודעים על החניכיים שלנו? כולנו שמענו על העששת המאיימת שעלולה לגרום להרס של השן, אולם ישנם מחלות חניכיים נוספות שכדאי להכיר. ג'ינגי'ביטיס, פריודונטיטיס, רצסיות - נשמע לכם כמו שמות של דמויות מסרט מצויר?

תכירו, אלו רק חלק קטן של מחלות חניכיים שאינן פוסחות על אף גיל ולכן כולנו צריכים להיערך בהתאם. להלן מדריך קצר שריכזה עבורנו ד"ר רחל ענר, מומחית למחלות חניכיים.

נעים מאוד, ג'ינגי'ביטיס

ג'ינגי'ביטיס היא דלקת שטחית של החניכיים ונחשבת לדלקת הפיכה. היא נגרמת על ידי חיידק ולכן דרך המניעה העיקרית היא היגיינה, וזה אומר שמירה ביתית יומיומית על ניקיון השיניים והחניכיים.

אם נדרש טיפול, הרי שמדובר בטיפול פשוט הכולל סילוק מצבורי חיידקים ואבנית על ידי רופא השיניים. באותו מעמד תקבלו מהרופא הדרכה לשימוש יעיל בשטיפות פה ובאביזרים המתאימים למצב. ההמשך הוא באחריותכם וכולל מעקב וטיפול תקופתי כפעמיים שלוש בשנה.

פריודונטיטיס, קוים לדמותה

עוד מחלת חניכיים נפוצה היא פריודונטיטיס. היא הגורמת להרס בלתי הפיך של הרקמות האוחזות את השורש, ואף עלולה לגרום לנשירת שיניים ושתלים. הגורמים למחלה לא לחלוטין ברורים, נראה כי מדובר בהפרת שיווי המשקל בין מערכות ההגנה של החניכיים וחיידקי הפה, כאשר נטייה גנטית היא גורם סיכון עיקרי. עיקר הטיפולים נכון להיום מתמקדים בהקטנת העומס החיידקי באזור העל-חניכי ובעיקר התת- חניכי (הכיסים העמוקים).

הטיפול נחלק ל-3 שלבים: השלב הראשון הוא טיפול שמרני לצורך עצירת הדלקת הפעילה באזור העל-חניכי ובעיקר באזור התת-חניכי (כיסי חניכיים). הטיפול מבוצע ע"י ניקוי רובד חיידקים ואבנית. מטרת הניקוי התת חניכי, הקרוי גם הקצעות שרשים, הוא להחליק את פני שטח השורש ולבצע הטרייה לדופן הפנימית של כיס החניכיים.

השלב השני הוא טיפול כירורגי לצורך שיפור בפני שטח השורש ושיחזור רקמות אחיזה שנהרסו ע"י פעילות הדלקת בעומק הכיס. לעיתים נעשה שימוש בחומרים כגון חלבונים ותחליפי עצם.

השלב השלישי הוא טיפולי תחזוקה ומעקב אחר פעילות מחלת החניכיים שמתקיימים כל שלושה חודשים, וזאת על מנת להפחית חזרה של פעילות הדלקת והמשך הרס רקמות האחיזה של השיניים, כל עוד הן בפה.

רצסיות - מה עושים ואיך מטפלים

עוד חולי שכיח הוא רצסיות. מדובר למעשה בנסיגת חניכיים ועצם, שמתבצעת בדרך כלל בחלק החיצוני של צוואר השורש. הגורמים לכך הם מגוונים, החל מצחצוח אגרסיבי על חניכיים דקות, דרך הזזת שינים אורתודונטית ללא התחשבות בממדי הלסת והחניכיים וכלה בחריקה והידוק שיניים. המניעה היא בהתאם - היגיינה ביתית המותאמת לאיכות החניכיים ומיקום השיניים, יישור שיניים המתחשב באנטומיה של הלסתות, ושימוש בסד לילה במידת הצורך.

גם במקרה זה מתחלק הטיפול לכמה שלבים. זה מתחיל במיפוי עומק הנסיגה וטיפול ראשוני בחניכיים במידה וקיימת דלקת. לאחר תקופה של שלושה עד שישה חודשים צריך לבצע בדיקה חוזרת. במידה והתגלתה החמרה של הנסיגה, כאבים או בעיה אסטתית, ניתן לשקול ניתוח השתלת חניכיים במגוון טכניקות.

מחלות באזור השתלים

הסוג השני של מחלות חניכיים מתייחס לאזור השתלים. מדובר בדרך כלל בפרי-אימפלנט מוקוזיטיס, דלקת של החניכיים סביב השתל, ופרי-אימפלנטיטיס, הרס של העצם האוחזת את השתל.

מדובר במחלות חדשות יחסית, ובמקרים רבים לא ברור מה הגורם להן. בכל מקרה, מי שכבר עשה שתלים, חשוב מאוד להקפיד על היגיינה ביתית אינטנסיבית, כזו המותאמת לאופי השיקום שבוצע על השתלים וטיפול תחזוקה, ומעקב רפואי לפחות חצי שנתי.

כפי שראינו, כשמדובר במחלות חניכיים לרוב זה בידיים שלנו, או למען הדיוק - בשיניים שלנו, למנוע אותן, או לפחות לשמר את הקיים. אכן יש לכך סיבות גנטיות, אולם ניתן להקטין את ההשפעות של המחלות ואת הנזקים לטווח הרחוק, באמצעות יישום של הגיינת הפה פשוטה ויעילה להפליא.

בואו לדבר על זה בפורום השתלת שיניים ומחלות חניכיים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום