סרטן העור: התפשטות מדאיגה

(0)
לדרג

שכיחות סרטן העור מוכפלת מדי 15-20 שנה. אז גם אם שמעתם את זה בעבר, כנראה שלא מיותר להזכיר שוב: הימנעו מחשיפה מיותרת לשמש

מאת: ד"ר בתיה ב. דוידוביץ

חלוקת התאים בגופנו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר, בהתאם לצורכי הרקמה. במקרה של גידול סרטני, הבקרה על חלוקת התאים משתבשת, והתאים מתחלקים ללא צורך.

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות:

התפשטות מקומית, שעלולה לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן.

התפשטות מרוחקת: לעתים ניתקים תאים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף באמצעות מחזור הדם או מערכת הלימפה, מצב הנקרא גרורה.

קיימים יותר מ-200 סוגי סרטן שונים, והשכיח ביותר הוא סרטן העור. סרטני העור מתחלקים לסרטן שאינו מלנומה ולמלנומה. סרטן העור שאינו מלנומה כולל את סרטן תאי בסיס Basal cell carcinoma וסרטן תאי קשקש Squamous cell carcinoma.

בישראל מתגלים מעל 10,000 מקרים חדשים מדי שנה של סרטן העור שאינו מלנומה, ברובם סרטן תאי בסיס והיתר בעיקר מקרים של סרטן תאי קשקש, ו-900 מקרים מדי שנה של מלנומה. בשנים האחרונות יש עלייה בשכיחות סרטן העור שאינו מלנומה בכל העולם.

בארה"ב מספר המקרים החדשים של סרטן תאי בסיס הוא כמיליון בשנה והשכיחות מוכפלת כל 25 שנה. בנוסף לכך מתגלים כ-300,000 מקרים של סרטן תאי קשקש והשכיחות מוכפלת כל 20 שנה. מספר מקרי המלנומה החדשים בארה"ב הם 51,400 והשכיחות מוכפלת כל 15 שנה.

סרטן תאי הבסיס

סרטן תאי הבסיס הוא סרטן העור השכיח ביותר באוכלוסייה. הוא מהווה כ-80% מכלל סרטני העור ומקורו בתאים הבזליים (תאי הבסיס) של האפידרמיס. גדילתו איטית והוא מתפתח בעיקר באזור הראש והצוואר. גידולים אלה שכיחים קצת יותר בגברים ושולחים גרורות רק בפחות מאחוז מהמקרים, אך גורמים להרס מקומי.

סרטן תאי הקשקש

סרטן תאי הקשקש הוא סרטן העור השני בשכיחותו באוכלוסייה הכללית, אך השכיח ביותר בחולים מושתלי איברים. מקורו בתאים הקשקשיים של האפידרמיס. גידולים אלה מתפתחים בעיקר באזור הראש, הצוואר וגב הידיים, והם שכיחים קצת יותר בקרב גברים. מלבד הרס מקומי, הגידולים שולחים בכ-10% מהמקרים גרורות לבלוטות הלימפה או לאיברים מרוחקים.

קבוצות הסיכון

אוכלוסיות הסיכון הן בעלי סוג עור בהיר לא משתזף ונוטה לכוויות, ואנשים הסובלים ממחלות כמו לבקנות (חוסר טירוזינאז), קסרודרמה פיגמנטוזום ו-Nevoid basal cell carcinoma syndrome. גם גורמים סביבתיים עלולים להגביר את הסיכון ללקות בסרטן עור: חשיפה מצטברת לשמש, לקרינת רנטגן, לקרינה גרעינית, לזפת ולארסן. גברים חשופים יותר לסיכון ללקות בסרטן עור יותר מאשר נשים, וכך גם בעלי מצב חיסוני ירוד, נרכש או מולד, בהשוואה לשאר האוכלוסייה. וירוס HPV מגדיל את הסיכון ללקות בסרטן עור, וכך גם היסטוריה אישית של נגעים טרום ממאירים או NMSC בעבר. אזורים שהיו עם דלקת ממושכת, או באזורי כוויות או כיבים כרוניים מועדים יותר ללקות בסרטן תאי קשקש.

מתי לחשוד בגידול?

כאשר מבחינים בנגע ההולך וגדל בעיקר באזור הפנים והגוף, באזור צלקתי במקום שלא היה ידוע שעבר חבלה או ב"פצע" שאינו מחלים.

מלנומה

מלנומה היא סרטן העור הנדיר ביותר (4%), אך הקטלני ביותר (80% מהתמותה מסרטני עור). גם שכיחותו באוכלוסייה עולה במהירות. זהו הסרטן החמישי בשכיחותו בגברים והסרטן השישי בשכיחותו בנשים. הגידול מתחיל לרוב בעור, משומה קיימת או כנגע חדש. לעתים נדירות הוא יכול להופיע באיברים אחרים: גלגל העין, רירית הפה, או מתחת לציפורניים. הוא עלול להופיע בכל העור, בנשים הוא שכיח ביותר בעור השוקיים ובגברים הוא שכיח ביותר בעור הגב. הגידול עלול להתפשט לאיברים אחרים דרך צינורות הלימפה או דרך זרם הדם.

סיכויי ההישרדות של החולה תלויים בעובי הגידול בזמן האבחנה. סטטיסטית: 1 מתוך 5 חולים ימות מהגידול וסיבוכיו.

מתי לחשוד בגידול?

כאשר מבחינים בנגע עם גבול לא סדיר, צבע לא אחיד, שינוי מהיר בגודל או בגוון הצבע, כאב, גירוד, הופעת דימום, התכייבות או גלד.

כיצד מאבחנים?

רופא עור מאבחן על פי מראה הגידול, ביופסיה אבחנתית, ביופסיה מבלוטת זקיף, בדיקות דם ודימות.

דרכי ההגנה מהשמש

המרכיב החשוב ביותר במניעת סרטן העור הוא צמצמום החשיפה לקרני שמש. לשם כך, יש לנקוט את הפעולות הבאות:

* הימנעות מפעילות בשמש, ובמיוחד בשעות שיא הקרינה (10:00-16:00).

* איסור על שיזוף בשמש או במכונות שיזוף.

* בעת חשיפה לשמש יש ללבוש ככל הניתן בגדים ארוכים, משקפיים וכובע.

* באזורים חשופים יש להשתמש במסנן קרינה בעל מקדם של 30-50.

* ביקור פעם בשנה אצל רופא עור.

* להיזהר מקרנית שמש המוחזרת מהחול, מהמים, מהבריכה או מהים, וגם מהשלג.

* להיות מודעים לכך שגם דרך שמים מעוננים עוברת קרינה על סגולה במידה ניכרת.

* יש לנקוט בכל אמצעי הזהירות במשך כל ימות השנה.

חולים מושתלי איברים

בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במושתלים בשל דיכוי המערכת החיסונית ישנה עלייה של פי 65-250 ויותר בשכיחות סרטן תאי הקשקש, ובנוסף הוא אלים יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. הסיכון להופעת סרטן תאי הקשקש אינו אחיד בכל אוכלוסיית המושתלים. מסתבר שהסיכון הגבוה ביותר הוא במושתלי לב והנמוך ביותר במושתלי כבד. ממצא זה משקף את עוצמת הדיכוי החיסוני באוכלוסיות המושתלים השונות. חשוב למצוא את האיזון בין הצורך למנוע את דחיית האיבר המושתל מחד, ומאידך לשמר את תפקוד מערכת החיסון על מנת לצמצם את הסיכון לסרטן. הפחתה בדיכוי החיסוני מורידה את שכיחות סרטן העור, כך שיש משמעות לירידה במספר התרופות ובמינונן.

יש צורך בטיפול כוללני ושיטתי. בעבר מושתלים הופנו לרופא עור רק לאחר הופעת הגידולים בעור, אך זוהי גישה תגובתית ולא גישה אקטיבית-יוזמת.

בשנים האחרונות התפתחה גישה חדשה של מרפאת עור ייעודית למושתלים כחלק מהשירות הרב תחומי הניתן לחולים אלה במרכז ההשתלות. בהתאם לכך מתמקד רופא העור במניעה באמצעות חינוך, ביקורת של הטיפול שמדכא את מערכת החיסון, מתן טיפול מונע, בדיקה לגילוי מוקדם וטיפול לפי הצורך והכל על מנת להקטין את התחלואה והתמותה הנובעים ממחלה שכיחה זו.

ד"ר בתיה ב. דוידוביץ היא אחראית מרפאת עור מושתלים, מחלקת העור במרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון

מרגישים טוב? כדי לאבחן את עצמכם לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן העור ונקודות חן.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום