סוכרת: המנגנון החכם ששומר עלינו

מחלת הסוכרת היא מחלה כרונית. אחת הבעיות העיקריות בה היא שהסובלים ממנה אינם מרגישים כאב או סימפטומים משמעותיים, עד לרגע שבו היא פוגעת, אולם אז כבר מאוחר מדי. פגיעת הסוכרת בגוף הינה פגיעה מצטברת לאורך השנים ולכן ככל שחולף זמן רב יותר בו ריכוז הסוכר בדם גבוה מהרצוי, הסיכון בפגיעה בגוף הסוכרתי גדל.

הסוכר מובל בתוך כלי הדם ומועבר לתאי הגוף הזקוקים לו באיברים השונים. כאשר רמות הסוכר בגוף גבוהות מהנורמה באופן כרוני, או כאשר קיימת תנודתיות גדולה ברמות הסוכר במשך היממה, בטווח הארוך הדבר עלול להתבטא בפגיעה בכלי הדם עצמם של החולה הסוכרתי, ולהוביל לסיבוכים וסקולאריים המתבטאים בטרשת עורקים ובסיבוכי סוכרת נוספים.

סיבוכים וסקולאריים עלולים להופיע בכלי דם קטנים. אלו מתבטאים בין היתר בפגיעה בעיניים עד לעיוורון במקרים קיצוניים, פגיעה בכליות, ופגיעה במערכת העצבים ההיקפית, שעשויה לגרום להפרעה בתחושה. סיבוכים אלו עלולים להופיע גם בכלי דם גדולים, כאשר הפגיעה העיקרית היא בעורקים הכליליים בלב, שעלולה להוביל להתקף לב, אי ספיקת לב ולהפרעות בקצב הלב. 70% מחולי הסוכרת נפטרים ממחלת לב המתפתחת בעקבות המחלה. פגיעה נוספת היא בכלי הדם הגדולים ברגליים, שעלולה להוביל במקרים קיצוניים אף לקטיעת רגל, ופגיעה בכלי דם גדולים בצוואר ובמוח, אשר עלולה להוביל לאירוע מוחי. מכאן החשיבות הגדולה בשמירה על איזון הסוכרת.

סיכון הפגיעה בכלי הדם כתוצאה מסוכרת שאינה מאוזנת הוא פונקציה של ריכוז הסוכר בדם, ומה רמתו בדם לאורך זמן. כך, כיום ידוע כי איזון הסוכרת למניעת סיבוכיה הינו קריטי ביותר. בעשור הראשון למחלה ניתן להצביע על "זכרון מטבולי" המצוי בגוף, לפיו רמות הסוכר בראשית המחלה משפיעות על הסיכון לפתח סיבוכי סוכרת מאוחרים בעתיד.

בהתאם לכך, איזון מיטבי של רמות הסוכר בדם בשנים הראשונות למחלה יביא לזכרון מטבולי טוב יותר, ויפחית משמעותית את הסיכון לפתח סיבוכים קשים בעשורים השני והשלישי למחלה, גם אם לאחר העשור הראשון תהיה הקפדה פחות טובה על איזון רמות הסוכר. לעומת זאת, סוכרתי שלא היה מאוזן בעשור הראשון למחלה, מסתכן בסיכון גדול יותר ללקות בסיבוכים בעתיד. מכאן שישנה חשיבות גדולה מאוד לאבחון מוקדם של הסוכרת, ולמתן טיפול תרופתי כבר בראשית המחלה, לצד שינוי באורח החיים, שמירה על האיזון לאורך זמן והפחתת הסיכון לפתח סיבוכים בעתיד.

פרמטר שהתגלה בשנים האחרונות כבעל חשיבות גדולה הוא שימור תאי בטא בלבלב, שהם יצרני האינסולין בגוף המתמעטים עם הגיל וההזדקנות. סוכרת היא מחלה תלוית גיל: בגילאי 20-40 כ-3% מהאוכלוסייה סובלת מסוכרת, בעוד בגיל 80 כבר 25% מהאוכלוסייה סובלת מסוכרת. בהתאם לכך, לחולי סוכרת מבוגרים מספר נמוך של תאי בטא בלבלב, לעומת סוכרתיים צעירים.

בעבר הטיפול השכיח בסוכרת לא סייע לתאים אלו בלבלב, אלא הביא לעלייה ברמות האינסולין על חשבון "סחיטת" אותם תאים בלבלב, תהליך שבסופו של דבר הביא לפגיעה באותם תאים, לצמצום תפקודם ולהפחתה נוספת במספרם לאורך זמן. כיום השאיפה היא דווקא לשמר את התאים האלו בלבלב, וניתן לעשות זאת באמצעות מעבר לטיפולים חדשים יותר, כדוגמת תרופות ממשפחת האינקרטינים, כגון ג'נוביה, גאלבוס ואונגלייזה בכדורים וכו בייאטה וויקטוזה, בהזרקה. טיפולים אלו נמצאו כמגנים על התאים הללו ומאפשרים את המשך תפקודם. מכאן שטיפול כבר בתחילת המחלה בתרופות המגנות על תאי הבטא בלבלב עשוי לשמור על איזון טוב יותר של רמות הסוכר בעתיד.

לאחרונה המליצה הוועדה המייעצת של סוכנות התרופות האירופית (EMA) על רישום התוויות חדשות לשימוש בגאלבוס (וילדגליפטין) וביוקריאס (וילדגליפטין ומטפורמין) בשילוב עם טיפולים אחרים בחולי סוכרת מסוג 2. ההתוויה הראשונה אשר קיבלה את המלצת הוועדה היא לטיפול בגאלבוס בשילוב עם אינסולין, עם או ללא מטפורמין, עבור חולי סוכרת מסוג 2, במקרים שדיאטה, פעילות גופנית ומנה קבועה של אינסולין אינם מובילים לאיזון רמות הסוכר. ההתוויה השנייה הינה עבור שילוב משולש של וילדגליפטין עם מטפורמין וסולפונילוריאה לטיפול בסוכרת מסוג 2 במקרים שדיאטה ופעילות גופנית ביחד עם טיפול כפול עם שתי התרופות הללו לא מביאים לאיזון מספק.

מדובר באפשרויות טיפול חדשות לחולים אשר לא מצליחים להגיע לרמות סוכר הדם המבוקשות, עם סיכוי נמוך להיפוגליקמיה ("נפילת סוכר"). ההתוויות החדשות יסייעו לסוכרתיים להגיע לאיזון הנדרש ברמות הסוכר כבר בראשית המחלה, וכך יפחיתו את הסיכון לפתח סיבוכי סוכרת שונים בעתיד, ביניהן למחלות וסקולאריות המעלות את הסיכון לתמותה. אפשרות טיפולית חדשה זו מהווה כלי נוסף בטיפול ואיזון הסוכרת, לצד שינוי אורח החיים, התזונה, וביצוע פעילות גופנית, ובהתאמת הטיפול לפרופיל החולה, במידת הצורך.

הכותב הוא מומחה ברפואה פנימית וסוכרת, מנהל היחידה לסוכרת בבית החולים וולפסון

בואו לדבר על זה עם ד"ר חוליו וינשטיין בפורום סוכרת והשמנה.