המתת חסד: אין אור בקצה המנהרה

(0)
לדרג

המקרה של משפ' שטלריד, שבו האב הביא כנראה למותה של בתו החולה והתאבד, מעורר מחדש את הדיון בקדושת החיים מול כבוד האדם

מאת: יאנה גימפלביץ', מערכת zap doctors

בסוף השבוע הזדעזעה מדינה שלמה מהמתת החסד, שלפי החשד, ביצע אב בבתו במושב ניר ישראל. ד"ר מרדכי שטלריד, מנהל המכון ההמטולוגי בבית החולים קפלן, בחר ככל הנראה לשים קץ לייסוריה של בתו קרן, שסבלה ממחלה סופנית, ולאחר מכן התאבד. השוטרים שהגיעו לזירה, מצאו במקום מכתב שבו הסביר האב כי מדובר בהחלטה משותפת שלו ושל בתו, על רקע ההבנה הקשה כי סיכויי ההחלמה שלה קלושים.


המתת חסד בישראל (אילוסטרציה)

המתת חסד בישראל (אילוסטרציה)

חיי אדם מול כבוד האדם

מקרה זה מעלה שוב על סדר היום את הדיון בסוגיה האתית הקשה של המתת חסד, האסורה כיום בישראל ובמרבית מדינות המערב. עו"ד שמואל יקירביץ מסביר כי המתת החסד מוגדרת כהריגה או הרשאה להרוג חולה סופני ממניעים של כבוד החולה, האדם ומידת הרחמים.

ישנם שני סוגים של המתת חסד: המתת חסד אקטיבית, הכוללת פעולה על מנת לשים קץ לחיי החולה, והמתת חסד פאסיבית, שמשמעותה הפסקת כל טיפול רפואי שנועד להאריך את חיי החולה, כמו ניתוק ממכונת הנשמה או הפסקת הזנה. לפי חוק "החולה הנוטה למות", קיימת קביעה בחוק, המאפשרת שלא להאריך את חייו של חולה סופני באמצעים רפואיים. זאת רק אם האדם החולה הנוטה למות - מביע את רצונו שלא יאריכו את חייו באמצעים מלאכותיים. אם החולה הנוטה למות אינו יכול להביע דעתו, למשל, אם הוא מחוסר הכרה, הרי הוא יכול לתת "הוראות מקדימות" בדרך שנקבעה בחוק, למקרה שייקבע בעתיד שהוא חולה סופני. עם זאת סעיף 19 לחוק, אוסר לעשות כל פעולה שנועדה להמית, והחוק מאפשר רק פעולות כמו הימנעות מחיבור למכונת הנשמה, דיאליזה וכדומה, אך לא בפעולה יזומה.

מהן האלטרנטיבות העומדות בפני חולה המבקש לשים קץ לחייו? רק שוויץ?

לפי עו"ד יקירביץ, התשובה היא כן. בעוד שבמספר מדינות בעולם ניתן לבצע המתת חסד (הולנד למשל), רק שוויץ מאפשרת לתושבי חוץ לבצע בה המתת חסד יזומה, כמו במקרה של השדרן עדי טלמור, שבחר לסיים כך את חייו.

ומה העונש למי שמבצע המתת חסד בישראל?

"באופן כללי", מסביר עו"ד יקירביץ, "מדובר בסוגיה הומניטרית עדינה, אבל קיים תקדים של בית המשפט העליון, שבו אישר השופט אליקים רובינשטיין עונש של שנת מאסר בגין ניסיון רצח על אדם שניסה להמית את אמו החולה. בית המשפט קבע אז כי הוא חייב לדבוק בעיקרון קדושת החיים וכי אין מנוס ממאסר מאחורי סורג ובריח. בד בבד הדגיש כי נוכח 'הנסיבות הקשות והמיוחדות' הושת עונש קל יחסית".

האם על רקע המקרים האחרונים, יש יותר פתיחות לנושא המתת החסד בישראל?

"אני סבור כי לא. בנסיבות הפוליטיות של היום, אין הרבה סיכויים לכך. על אף פי שקיימים פסקי הלכה שעולים בקנה אחד עם חוק החולה הנוטה למות, ומדברים על הצורך שלא לגרום סבל מיותר לחולה, אני לא חושב שהאקלים בארץ כשיר לשינוי של ממש בעניין".

רפואה שרואה את החולה, לא רק את המחלה

בניגוד לפנייה לשירותי המתת חסד בחו"ל, ניתן להיעזר כיום ברפואה הפליאטיבית, תחום חדש יחסית ברפואה, העוסק בהקלת כאבים, תוך שימת דגש על איכות החיים של החולה ולא על המחלה שבה הוא לוקה.

לאחרונה אישרה המועצה המדעית של הסתדרות הרופאים בישראל התמחות חדשה ברפואה פליאטיבית, שתתמקד בטיפול תומך לחולים הסובלים ממחלות כרוניות מתקדמות ומחלות חשוכות מרפא. בצורה שכזו, חולים הסובלים ממחלות ממאירות אשר תוחלת החיים שלהם היא עניין של שבועות, מסיימים את חייהם בכבוד ראוי, בין אם בביתם ובין אם במחלקות כמו הוספיס, שם ניתן להם הטיפול הפליאטיבי בימיהם האחרונים.

בואו לדבר על זה בפורום רשלנות רפואית.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום