מבט בוחן: מוות מוח VS תרדמת

נס גדול היה בדנמרק: דקות לפני שתרמו את איבריה של נערה מדנמרק היא התעוררה לחיים. באמצעי התקשורת העולמיים דווח כי הנערה עברה תאונת דרכים קשה והייתה שרויה במצב של תרדמת מספר ימים. הרופאים העריכו כי סיכויי החלמתה קלושים ומשום כך הציעו הרופאים לבני משפחתה להפסיק את הטיפול התומך בה ולתרום את איבריה (תהליך שאיננו מקובל בישראל). לאחר הסכמת המשפחה, הנערה נותקה ממכונת ההנשמה, טרם קביעת מוות לבבי ולאחר מכן החלו להכין אותה לתרומת איברים. לתדהמת הרופאים, מספר דקות לאחר מכן הנערה פקחה את עיניה והזיזה את גופה. הרופאים המשיכו לטפל בנערה עד לשיקומה המלא. כיום היא מדברת, הולכת ושבה לחייה.

פרופ' יונתן כהן, סגן מנהל מחלקת טיפול נמרץ, בית חולים בילינסון, ויועץ רפואי למרכז ההשתלות הלאומי פוסק כי "מצב כזה לא היה יכול לקרות בישראל" ומסביר כי "מה שקרה בדנמרק הוא שהרופאים העריכו כי נגרם לנערה נזק קשה ובלתי הפיך למוח, אבל לא נקבע מוות. הרופאים פנו למשפחה בהצעה להפסקת טיפול, ולאחר הסכמת המשפחה החלו בהליך של הפסקת טיפול. תוך כדי הליך זה החלה הנערה לגלות סימני חיים. משהופיעו סימני חיות הוחזר הטיפול בנערה. הליך זה אסור במדינת ישראל - אסור לנו להפסיק טיפול בחולה, אלא אם כן נקבע מותו". רק לסבר את האוזן - באנגליה כמעט 30 אחוז מהאיברים המושתלים מגיעים מתהליך כפי שנעשה בדנמרק וכמו שמקובל במקומות אחרים בעולם.

יש להדגיש שבכל העולם קובעים מוות באותו האופן: "ניתן לקבוע מוות בהתאם לקריטריונים שהם נוירולוגיים או בהתאם לקריטריונים לבביים. על מה שאין עוררין הוא שמוות המוח הוא מוות לכל דבר. ההבדל בין מוות המוח למוות לבבי נעוץ בכך שבמקרה של מוות המוח החולה יהיה מונשם ולכן תמשיך להיות זרימת דם בגופו שתאפשר תפקוד של האיברים האחרים בגוף".

במדינות כמו אנגליה, בלגיה, הולנד וארה"ב כאשר הרופאים מעריכים כי סיכויי החולה לחיות הם קלושים, ניתן לפנות למשפחתו בבקשה לתרומת איברים וזאת לפני שנקבע מוות. פרופ' כהן מפרט: "כאשר חולה מונשם במחלקה לטיפול נמרץ והוא סובל ממחלה שנחשבת למחלה סופנית כמו פגיעת מוח קשה לאחר תאונה ללא סימנים ברורים של מוות מוח או מחלה סופנית אחרת כמו ניוון שרירים, או במקרה שהרופאים מעריכים כי מצב החולה סופני ואין לו סיכוי להתאושש, הרופאים רשאים לפנות למשפחה ולהציע להם הפסקת טיפול כדי למנוע סבל מיותר. במקרה זה יכולה המשפחה להסכים או לסרב. רק לאחר שהמשפחה הסכימה להפסקת הטיפול ניתן לפנות אליה בבקשה לתרומת איברים. כלומר הפנייה מתבצעת טרם קביעת המוות. לאחר שהמשפחה נפרדת מהחולה ולאחר שנחתמה הסכמתה לתרומת איברים נלקח החולה לחדר ניתוח ושם, תחת השגחה, מפסיקים את הטיפול בו ועוקבים אחרי מה שקורה לו. ניתן לצפות כי לאחר הפסקת הטיפול ייעלמו סימני החיים עד לדום לב. מרגע הופעת דום לב ממתינים עוד חמש דקות ורק אז קובעים מוות לפי קריטריונים לבביים העדר דופק, העדר לחץ דם וקו ישר באק"ג. רק אז ניתן לעבור לתהליך של הנצלת איברים".

פרופ' כהן מבחין בין מצבים שונים של פגיעה מוחית: "חשוב לציין כי קיים הבדל מהותי בין תרדמת לבין מוות המוח. במצב של מוות המוח אין לחולה יכולת נשימה עצמונית, אין תפקוד של גזע המוח ומתקיים אובדן בלתי הפיך של היכולת להיות בהכרה. בבדיקה מכשירנית ניתן להוכיח כי אין זרימת דם למוח. לעומתו, חולה בתרדמת (קומה) איננו בהכרה אך יכול לנשום בכוחות עצמו, נשאר תיפקוד מסוים של גזע המוח כמו למשל תגובת אישונים לאור ובדיקות נוספות. במצב של תרדמת, בדיקה מכשירנית מצביעה באופן חד משמעי על זרימת דם למוח. וההבדל החשוב ביותר הוא שלעומת מצב של מוות המוח מצב של תרדמת עשוי להיות הפיך. מצב צמח (וגטטיבי) הוא מצב שבו החולה פוקח עיניים עצמונית, נושם, אך אין הוא מתקשר עם סביבתו. מצב זה עשוי להיות הפיך במקרים בודדים".

"בכדי לעורר חשד שמדובר במוות מוח על החולה לעמוד בשלושה קריטריונים: החולה חייב להיות מונשם, החולה חייב להיות בתרדמת עמוקה וחייב לסבול מנזק מוחי משמעותי. בהינתן קריטריונים אלו, יש להתחיל בהליך קביעת מוות מוח פורמלי. רק לאחר קביעת מות המוח, בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק, ניתן לפנות למשפחה לבקשה לתרומת האיברים אשר עדיין מתפקדים. לעומת זאת, במוות לבבי זרימת הדם מופסקת בכל הגוף, האיברים לא מקבלים דם ובתוך פרק זמן קצר מאוד האדם ואיבריו מתים".

"מוות מוח בהתאם לקריטריונים נוירולוגיים נקבע על ידי מספר פרמטרים המקובלים בכל העולם ונטועים בחוק בישראל", מציין פרופ' כהן, "הקריטריונים לקביעת מות המוח הינם: חוסר תפקוד מוחלט של גזע המוח, חוסר יכולת מוחלט של החולה לנשום בכוחות עצמו ואובדן בלתי הפיך של היכולת להיות בהכרה (ניתן לבדיקה על יד מיטת החולה). בנוסף לכך, מחויבת בדיקה מאשררת המדגימה חד משמעית העדר זרימת דם למוח, והיא בדיקה אובייקטיבית מכשירנית."

במדינת ישראל ההליך לקביעת מוות הוא ייחודי ומלווה במילוי טופס מיוחד, שאותו ממלאים הבודקים בהתאם לנהלים שנקבעו ולפיו נקבע מותו של החולה. בנוסף בישראל, נקבע מות המוח על ידי שני רופאים בכירים שעברו קורס הכשרה מיוחד לפני שקיבלו את ההסמכה לקבוע מוות מוח. רק אחרי שהועדה קובעת כי הממצאים מתאימים למוות מוח היא מאשרת את מותו של החולה וברגע קביעת המוות אפשר להוציא הודעת פטירה למשפחה. למעשה, זה הרגע בו נקבע מותו של החולה לפי החוק ולפי הרפואה. בנוסף, הטפסים שמולאו ע"י הבודקים עוברים לבדיקה של ועדה מיוחדת לצורך מעקב אחרי התנהלותו התקינה של הליך קביעת מוות.

פרופ' כהן מדגיש כי הליך קביעת המוות מופרד לחלוטין מתהליך תרומת האיברים וזאת בכדי למנוע ניגוד אינטרסים. מרגע שנקבע מותו של אדם, הועדה מוסרת את המידע לצוות העוסק בהשתלת איברים ורק אז מתחיל תהליך הפנייה למשפחה בבקשה לתרומת איברים.

בואו לדבר על זה בפורום רפואה דחופה (מיון).