חגי תשרי: החרדה עולה מדרגה

(7)
לדרג

שאלות חטטניות של הדודה, הכנות מתישות לארוחת החג, התמעטות שעות האור ותחרות עם בן המשפחה המצליח - בתקופת החגים, שתחל בראש השנה, לא חסרות סיבות לדיכאון

רופא פסיכיאטר
052-3537190

תקופת החגים נקשרת באופן מסורתי לשמחה ולנחת, כמו גם לחופש, לנינוחות ולרגיעה מלחצי היומיום. עבור רבים זו גם תקופה של שיבה למסגרת משפחתית תומכת. תקופת החגים יכולה גם לשמש עוגן המאפשר את קיום הסדר התקין של החיים לאורך השנה, עוגן שמצפים לו ומשתמשים בו לצבירת כוחות, לבילוי משותף וכן הלאה. ואולם, תקופת החגים עלולה לטמון בחובה מנעד רחב של בעיות, הנעות על הקו שבין מתחים ומריבות משפחתיות וזוגיות, דרך תחושות של בדידות ורגשי נחיתות וכלה בתסמינים פסיכיאטריים של ממש, דוגמת מצבי רוח דיכאוניים, מצבים חרדתיים ואף גלישה למחשבות ולמעשים של אובדנות.

"מתי תתחתני? מתי תביא ילדים?"

עבור לא מעטים מאיתנו המפגש המשפחתי יוצר תחושה של מועקה. בבסיסה של מועקה זו מצויים מצבים מוכרים ושונים. כך למשל, כמוכר במקומותינו, הרווקים המבוגרים יותר נאלצים לשמוע שאלות ישירות כגון "מתי תתחתן?", בעוד שהנשואים נשאלים שאלות מביכות כגון "מתי תביאו ילדים?" וכדומה. שאלות או שיחות עקיפות יותר עשויות גם הן להעביר את המסר וליצור מבוכה ומועקה לא פחותות. ההשוואות והתחרות, בין אם גלויות ובין אם סמויות, עלולות להעצים את המתח. בני משפחה שייתכן שהיו רחוקים זה מזה לאורך השנה כולה, נפגשים במרוכז, וכך בעיה זו חוזרת ונשנית במקרים רבים גם ללא כוונה תחילה, ולו רק מעצם הישיבה של כולם סביב שולחן אחד. דינמיקה זו, שבמפגשים מצומצמים היא לכל היותר מטרידה, עלולה להוביל להתלקחות כאשר היא מתרחשת במרחב צר ורב משתתפים סביב שולחן החג.


אם אנו המארחים בחג, חשוב לא להפוך את ההכנות לעבודה במשרה מלא. צילום: שאטרסטוק

חגים יותר מדי צמודים

חגי תשרי מצוינים במרווחי זמן קצרים יחסית. ולא רק זאת, אלא שלעתים, כמו למשל בשנה הנוכחית, ערבי החג מתקיימים במהלך אמצע השבוע, מה שמוביל משפחות רבות לאינטנסיביות גוברת של מפגשים בסופי השבוע ובימות החגים עצמם. במקרים של רגישות ומתח המובנים במסגרת המשפחתית, מצב זה של תכיפות מפגשים גוברת, עלול להגביר את המתח ואף את ההתלקחויות ולגרום לקושי רב. כך למשל, בעקבות ריב באחד המפגשים יהיה כמעט בלתי אפשרי להתמודד עם מפגשים נוספים. במצב של מלכוד כגון זה, היה ונגיע לארוחה המשפחתית למרות הריב, יהיה מתח רב סביב השולחן, אך אם לא נגיע, נסתכן בכך שהיעדרותנו תפורש ככוונה לניתוק.

ככלל, מהווה תקופת החגים כר פורה להעצמה של תחושות. לדוגמה, אצל חלק מהאנשים יהיו אלו תחושות של בדידות, בעוד שאצל אחרים יהיו אלו רגשי נחיתות. זאת ועוד, אצל הסובלים מחרדה חברתית, למשל, המפגשים המשפחתיים והחברתיים הבלתי נמנעים עלולים להעצים את תחושות החרדה ואז גם להעצים תחושות של חוסר מסוגלות, ערך עצמי ירוד ולבסוף לגרום לעצב ולהרגשה של חוסר תכלית.

דוגמה נוספת קשורה לאלו הסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD). תקופת החגים, על שלל מאפייניה המשניים כגון ניקיון, סדר וכו', עלולה להציף את הסובלים מאובססיות ומהתנהגויות נלוות במחשבות טורדניות ובפעולות חוזרות אשר יקשו עליהם באופן משמעותי, כמו גם על בני ביתם.

התעצמות המתח והחרדה

מאפיין ייחודי נוסף של תקופת חגי תשרי במדינת ישראל קשור לסמיכות הזמן לתאריך ציון יום השנה למלחמת יום הכיפורים. אלפים הסובלים מהפרעה בתר-חבלתית (הפרעה פוסט-טראומטית) על רקע השתתפותם במלחמת יום הכיפורים, חווים בכל שנה בתקופה זו, התעצמות של תחושות המתח והחרדה, סובלים מירידה במצב הרוח ובתפקוד, ובנוסף, באופן משני אך לא פחות חשוב, משליך מצבם זה על המצב הרגשי והתפקודי של המשפחה כולה. ולבסוף, חרדת הקודש והאמונה בצורך לערוך חשבון נפש, המאפיינות את ראש השנה ואת יום הכיפורים, עלולות גם הן לגרום לרבים לתחושות של חרדה ושל דיכאון.

עבור חלקנו, החזרה לשגרה לאחר תקופת החגים היא ברכה. עבור רבים אחרים החזרה הזו מלווה בדכדוך קל בלבד, אך עבור מי שסובל מלחץ וממתח קשים בעבודתו והחגים היו עבורו לאתנחתא הכרחית לפני תקופה נוספת של מצוקה בעבודה, ייתכן כי חזרתו לעבודה תציף תחושות של ייאוש ותסכול ותביא להחמרת המצב הנפשי. בנוסף, המעבר לשעון חורף המתרחש גם הוא בתקופת החגים, גורם למרביתנו להגיע למקום העבודה בשעות האור ולצאת בשעות החושך. מתברר כי לאור השמש תפקיד חשוב בוויסות מצב הרוח. חשיפה מרובה לאור עשויה למנוע תחושות דיכאון, ומסיבה זו פותחו גם טיפולים בדיכאון הנעשים באמצעות חשיפה לאור המדמה עוצמת אור שמש. החשיכה המוקדמת, אם כך, עשויה להוות גורם נוסף התורם לתחושת הדכדוך, לפחות בחלק מהאוכלוסייה.


עצב במקום שמחה. אילוסטרציה: שאטרסטוק

הדיכאון של אחרי החגים

תקופת החגים, אם כן, כמו גם התקופה הקצובה שאחריה, מעוררות רגשות שונים אצל כל אחד מאתנו. העצמת הרגשות המלווה את תחושת החגים מחייבת כל אחד ואחת להגיע לתקופה זו מוכנים, לא רק מבחינת ניקיונות, קניות ובישולים אלא גם לאחר "בדק בית" פנימי. במקרים מסוימים יידרש סיוע פסיכולוגי או רפואי, שעשוי לכלול טיפול תרופתי בנוגדי חרדה ודיכאון דוגמת ציפרלקס, סרוקסט ואחרים. במקרים אחרים יספיק שיתוף של בן הזוג או של בני המשפחה בבעיות, בפחדים ובלבטים על מנת להקל על המשא. במקרים בהם אנו מזהים אצל עצמנו או אצל בן משפחה מצב רוח ירוד, חוסר אנרגיה, חוסר יכולת ליהנות, קשיי שינה והירדמות, בכי, חוסר תיאבון, מחשבות על מוות וכן הלאה, רצוי מאוד לפנות לסיוע מקצועי.



לסיכום: חשוב לזכור כי החגים הם תקופה חולפת, גם אם טוב לנו בתקופה זו וגם אם רע. חשוב לקחת דברים בפרופורציה הנכונה. אם אנו המארחים בחג, חשוב לא להפוך את ההכנות לעבודה במשרה מלאה, לחלוק בנטל, ולשמור על שינה מספקת, תזונה נכונה ומנוחה גם בתקופת ההכנות. ייתכן כי מי שמתקשה לחזור לשגרה לאחר תקופה זו, ייטיב לעשות אם יחזור לעבודתו באופן מדורג. מעבר לכך, אולי הדבר החשוב ביותר הוא לשתף את בני המשפחה הקרובים במתחים ובתחושות הקשות ובמידת הצורך לשתף גם איש מקצוע.

ד"ר ירון גילת הוא פסיכיאטר מומחה.

  • קבע פגישה
  • שאל אותי
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום