ניסויים בבני אדם: החוק תקוע

הבקשות לניסויים בבני אדם, בין היתר ברקמות, הולכות ומתרבות, אך החקיקה המסודרת בתחום תקועה מזה עשור. כך עולה ממסקנות הוועדה העליונה לניסויים בבני אדם, שהציגה את דו"ח סיכום פעילותה לשנת 2011 בדיון שנערך אתמול בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

לדברי יו"ר הוועדה לניסויים, פרופ' צבי בורוכוביץ, "ישראל נמצאת בחזית העשייה בתחום תאי הגזע והמחקר, כיום עושים דברים שהם בגדר מדע בדיוני. ועדת הלסינקי משתנה מעת לעת ומרחיבה את ההלכות והכללים והכל תוך הקפדה על עקרונות בסיסיים של כבוד האדם ואתיקה מקצועית. המחקרים עוברים אישורים רבים, לאחר שמוודאים כי המחקר אכן ניתן לביצוע ויש בו תועלת אמיתית".

בדו"ח שהוצג צוין בין היתר כי כבר יצאה טיוטת קול קורא של הממשלה להקמת בנק של דגימות ורקמות למחקר גנטי ומתקיימות פעולות לקידום הקמת בנקים כאלו. יחד עם זאת, צוין כי בטכנולוגיות שקיימות היום ניתן לפתח תאי עצב ורקמות מדגימת עור קטנה, מרוק ואפילו מדגימת דם, תאים שניתן יהיה להשתיל לאדם ללא דחייה מגופו של המטופל.

"צריך להיזהר ולוודא עם הנחקר שהוא אכן יודע את ההשלכות של מחקר ברקמתו והוא מסכים לכך שעלולים להתגלות מחלות או דברים נוספים שלא ידע עליהם קודם ומשמעותן לא נעימה במיוחד", הוסיף פרופ' בורוכוביץ.

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ רונית תירוש (קדימה) ציינה בסיכום הדיון כי "יש מגמת עלייה בדרישה לניסויים בבני אדם והכל בגלל החידושים הטכנולוגיים וחוקרים שרוצים לשפר את הרפואה והידע. אני רואה בחיוב את ההתעקשות של הוועדה להיזהר בניסויים גנטיים ושיבוטים".

ח"כ תירוש הוסיפה כי יש צורך לפשט את מכתב האישור שעליו חותם הנחקר, כך שיהיה כתוב בשפה פשוטה וברורה. בנוסף ציינה כי משרד הבריאות הוא שמעכב את החקיקה בתחום זה במשך תקופה ארוכה: "לא ייתכן שהמודרניזציה משפיעה כה מהר על חיינו והחקיקה מתעכבת ובסוף לא תהיה רלוונטית", אמרה ח"כ תירוש.