חיים בעוולה: לא עילה לתביעה

בית המשפט העליון הכריע אתמול (ב') כי בסוגייה העקרונית של הולדה עם מום, שלא התגלה בבדיקות הריון, רק הורי הילד יוכלו להגיש תביעה בגין "הולדה בעוולה". הרכב של שבעה שופטים קבע פה אחד כי אין עוד מקום להכיר בעילת תביעה עצמאית של הילד שנולד עם המום בגין "חיים בעוולה", וכי לא ניתן להוכיח בבימ"ש כי מותו היה עדיף על חייו עם המום.

את פסק הדין הקריא המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין שהסביר כי "ההכרה בעילתו של הילד בגין 'חיים בעוולה' אינה מתאפשרת על-פי כללי המשפט, והיא אף עומדת בסתירה לעקרונות יסוד של השיטה, ובהם עקרון קדושת החיים, ההגנה על כבוד האדם וההכרה בזכותם של אנשים בעלי מוגבלות לכבוד ולשוויון". השופטת דורית בייניש ציינה כי "לפי תפיסתנו המוסרית, לא ניתן לומר כי מוטב היה לו לאדם שלא נולד. בלבוש משפטי משמעותה של תפיסה זו היא כי אין להכיר בטענה כי עצם חייו של אדם הם הנזק שנגרם לו".

פסק-הדין המהפכני בעניין זייצוב משנת 1986 הבחין בין עילת תביעתו של הילד שנהוג לכנות "חיים בעוולה" (wrongful life) לבין עילת תביעתם של ההורים, המכונה "הולדה בעוולה" (wrongful birth). השופט ריבלין שפורש מתפקידו הסביר כי בפסיקה הוכרה עילת תביעתו של היילוד בגין "חיים בעוולה", אך שאלות רבות הנגזרות מפסק הדין נותרו ללא הכרעה, ומאז הפסיקה בנושא לא היתה אחידה. "הקשיים בפסיקה נבעו בחלקם מקיומן של שתי גישות שונות ביחס להיקף העילה וביחס לאופן חישוב הפיצויים, ובחלקם נבעו מעצם ההכרה בעילה עצמה. כך, נדרשו הערכאות הדיוניות, בין השאר, לקבוע מה נזקו של מי שנולד במוגבלות; כיצד יש לאמוד את שיעורו של הנזק; ואם גם מוגבלות קלה (שמא רק מוגבלות חמורה) מקימה ליילוד עילת תביעה. ואולם, בהעדר הלכה מחייבת יושמה הלכת זייצוב באופן בלתי אחיד".

לנוכח קשיים אלה, הוחלט לאחד את הדיון בתיקים שלפני בימ"ש בהרכב מורחב של שבעה שופטים. הסייג - ביטול עילת התביעה של היילוד לא תחול בתיקים עומדים ותלויים בהם לא הוגשה תביעת הורים.

הצעה: קרן פיצוי למשפחות הפגועות

בהודעה שפרסמה ההסתדרות הרפואית נאמר כי פסיקת בית המשפט מתקנת את המצב הנוכחי, לפיו העדר קן מנחה בין הנחיות הוועדה להפסקת הריון ובין פסיקות בית המשפט עלול היה להוביל למצב בו רופא שנהג על פי ההנחיות הרפואיות המקצועיות היה עלול למצוא עצמו חשוף לתביעות משפטיות.

ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר הר"י, אמר: "אנו מברכים את בית המשפט העליון וכבוד השופט ריבלין על פסיקה המתקנת עוול רב שנים. ביטול עילת ה'חיים כעוולה' תואם את עמדתנו כי אכן אין מקום לומר "טוב מותי מחיי" וכי אמירה כזו מובילה לגישה בלתי סובלנית כלפי בעלי מוגבלויות, וכזו המייחסת להם נחיתות שבשלה ראוי למנוע מראש את לידתם".

עוד נודע כי בימים הקרובים צפויה לעלות להצבעה בוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק של ח"כ שטרית ואחרים להקמת קרן פיצוי שתאפשר קבלת פיצוי הולם ומהיר מבלי שיהיה על ההורים לפנות לערכאות משפטיות. הר"י הודיעה כי היא תומכת בהצעת החוק ומאמינה כי חוק זה יביא לפתרון מצוקתן הקשה של אלפי משפחות בישראל.

בואו לדבר על זה בפורום רשלנות רפואית.