קונפליקטים נפשיים בחג

חג הפסח הוא הזדמנות למנוחה ולהנאה מאווירה משפחתית ומסורתית, עת נחגוג את ליל הסדר. מעבר לכך, האביב מגיע והאפרוריות ושעות האור הקצרות המאפיינות את החורף מפנות את מקומן לשמש ולשמיים כחולים.

עם זאת, תקופת חגים מהווה במקרים רבים טריגר להתעוררות של קונפליקטים ומשקעים שונים. במרבית המקרים מדובר ברגשות שנמצאים שם תמיד, אך בחיי היום יום אין לנו את הזמן והאנרגיה להתעמת עימם, וכשהחג קרב ההתמודדות מתחילה. הקונפליקטים עלולים להתעורר לפני החג, במהלכו או אחריו, כאשר כל אחד מתמודד עימם אחרת בהתאם למצבו. בדומה לארבע הקושיות, גם את דפוסי המשבר ניתן לחלק לארבעה סוגים:

לחצים של אורחים ושל מארחים

השאלה הכל כך מוכרת, המופיעה בשלב קבלת ההחלטה על מקום עריכת הסדר. לפעמים ההחלטה עוברת חלק, ולפעמים הריב בין בני הזוג עלול להוביל אפילו למצב של משבר ביחסים. כל אחד שואף לשחזר את חוויות הילדות שלו ואת המסורת המוכרת לו מביתו בליל הסדר. השונות בחברה הישראלית והמנהגים השונים לעריכת הסדר גורמים לעיתים לתחושות של חוסר שייכות למשפחת בן הזוג, ומנגד לכמיהה לאווירת החג במשפחה המקורית.

גם אצל המארחים עלולים להתעורר קונפליקטים. הם הרי אלה שמחליטים איך ייראה ויתנהל הסדר, ולא תמיד הם מסכימים ביניהם. מעבר ללחץ ההכנות שבו שרויים המארחים, ולריבים העלולים להתעורר כתוצאה ממנו, עלולים להתעורר גם קונפליקטים באשר לאופן עריכת הסדר, להרכב המוזמנים ולנושאים אחרים. כדאי לקבוע הסכמים זמן רב מראש, לפני שהמתח של החג עולה, ולגלות גמישות והתחשבות בצורכי בן הזוג - במידת האפשר כמובן. ברור לכולנו כי תקשורת טובה ויחסים תקינים בין בני הזוג יאפשרו לצלוח את התקופה למרות הקונפליקטים, ובכלל כדאי לעבוד גם ביום יום על תקשורת טובה בזוגיות

חרדות ולחצים חברתיים

הארוחה המשפחתית מרובת המשתתפים מעוררות בחלק מהאנשים חרדות ומחשבות מעיקות וטורדות מנוחה. חלק חוששים מההשוואות לבני המשפחה האחרים באותה שכבת גיל, וחלק פשוט סובלים מההמולה והצפיפות. בדרך כלל מדובר באנשים שיש להם נטייה לחרדה חברתית או לחרדות אחרות, ובעקבות זאת המפגש המשפחתי מתפרש בעיניהם כמפגש טעון אליו הם מגיעים עם תחושת פחד ולעיתים אף תחושת נחיתות וחוסר הצלחה. תחושת הערך העצמי הנמוך גורמת לפחד בלתי רצוני ולרצון להימנע בכל מחיר ממפגש זה, ולעיתים גם למצברוח רע לאחר ארוחת החג. אלה מהם שנמצאים בטיפול יכולים לשוחח על כך עם איש המקצוע המטפל בהם, ולהיעזר בו כדי להפחית את התחושות שליליות ולקבל פרספקטיבה נכונה על המצב.

מתי תתחתן כבר?

יש כאלה שאינם נמנים עם "הזרם המרכזי". קחו לדוגמה את אלה שטרם התחתנו והקימו משפחה למרות גילם המבוגר יחסית. חלקם מרגישים טוב, וחלקם מרגישים בחג את תחושת הבדידות בשיאה. המפגש המשפחתי מעורר עוד יותר את תחושת הבדידות. לפעמים נראה שהשאלה היחידה שהם נשאלים סביב שולחן החג היא "מתי תתחתן כבר?", דבר שרק מעורר אי נוחות גוברת יותר.

במקרים כאלה ובמקרים בהם תחושת חרדה קשה מנשוא יש שמעדיפים פשוט להימנע. הדבר עשוי להתבטא בבחירה לערוך את החג בחיקם של חברים או אפילו בנסיעה לחו"ל.

שגרה זה רע

טרם החזרה לשגרה יש כאלה החשים תחושות דכדוך. יש כאלה שהחזרה לשגרת העבודה מלווה אצלם בדיכאון של ממש, הפוגע באספקטים שונים של חייהם ומונע מהם לתפקד באופן תקין. תחושות הדיכאון אף פעם אינן נעימות, ודורשות גם הן זיהוי מוקדם וטיפול הולם.

אז מה עושים?

הטיפול בבעיות אלה הוא בראש ובראשונה התמודדות העצמית. ראשית, כדאי להתכונן לכך מראש. במובן זה, חשוב לזכור ולקבל את העובדה שהחגים, מעבר למסורת ולמפגש עם האנשים הקרובים ביותר, עלולים להיות מלווים לעיתים גם בקונפליקטים. היכולת של האדם לגלות גמישות והבנה לצד תקשורת נכונה בין בני המשפחה תאפשר לעבור את החגים עם כמה שפחות ריבים.

במקרים שבהם החרדות או הדיכאון אינם נותנים מנוח ופוגעים באופן משמעותי בתפקוד, רצוי לפנות עוד לפני תקופת החג לטיפול בין אם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי המתמקד בהורדת לחץ ובין אם טיפול פסיכולוגי. יש כאלה שאינם מעוניינים בשיחות, ואם המצב הקליני מצדיק זאת, ניתן להיעזר בתרופות (לרוב ממשפחת נוגדי הדיכאון והחרדה דוגמת ציפרלקס, פרוזק ואחרות). תרופות אלה מעלות את רמת הסרוטונין, מוליך עצבי האחראי בין היתר על מצב רוח ושקט נפשי, אך חשוב לעודד בכל מקרה את האדם ללמוד להתמודד בדרכים נוספות.

הכותב הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית

בואו לדבר על זה בפורום פסיכיאטריה.