רשלנות: על פגיעה באוטונומיה

(0)
לדרג

בימ"ש השלום בחיפה דחה תביעת רשלנות רפואית בגין נזק שנגרם בזריקת הרדמה בטיפול שיניים, אך קבע שהתובע יפוצה, כיוון שלא הוצעו לו חלופות אחרות

מאת: מערכת zap doctors

בבית משפט השלום בחיפה נדונה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית, שהגיש מטופל בשנות החמישים לחייו נגד ד"ר דב בנדל וחברת הביטוח הראל. לטענת התובע, הרופא התרשל, וכתוצאה מזריקת ההרדמה שבוצעה לו נגרם נזק עצבי בפניו. בית המשפט דן בתביעה באריכות, דחה את הטענות לרשלנות, אך פסק לפצות את הנפגע ב-80 אלף שקל בגין "פגיעה באוטונומיה", משום שלא הוסברו לו הסיכונים ולא הועלו בפניו כל החלופות הרפואיות לזריקת ההרדמה.

לטענת התובע, במהלך טיפול שיניים שעבר ב-2001, בזמן זריקת האלחוש שוחח הרופא בטלפון, ולכן התרשל בעבודתו וגרם לפגיעה בעצב. הפגיעה, סיפר, השפיעה רבות על אורח חייו, ואף הביאה לאובדן פרנסה. הרופא טען להגנתו כי "בזמן טיפול אני תמיד עם כפפות, ולא נוגע בשום דבר חוץ משדה העבודה". בהיעדר ראיות נוספות למי מהצדדים, קיבלה השופטת אילת דגן את גרסת הרופא.

לגבי הנזק שנגרם לתובע, קבעה השופטת, על סמך המסמכים הרפואיים, כי מדובר בנזק נוירולוגי בפנים לצמיתות ששיעורו בין 10% ל-15%. "הוכח כי מדובר בירידת תחושה (היפואסטזיה) ולא באיבוד מלא של תחושה (אנסטזיה). באופן מעשי סובל התובע מתחושת רדימות בשפה, סנטר, לשון וחיך ימין וירידה בתחושה מלחי ימין מהגבול התחתון של הלסת התחתונה ועד לקו זווית העין".

רשלנות רפואית או סיבוך נדיר?

עם זאת, בשאלה אם נזק זה נובע בהכרח מרשלנות או שמדובר בסיבוך רפואי, קבעה השופטת על סמך חוות דעת שהוצגו לפניה, כי מדובר בסיבוך נדיר וידוע בספרות הרפואית. לפי אחת מחוות הדעת, הסיכוי לנזק עצבי קבוע כתוצאה מבלוק מנדיבולרי (הזרקת החומר המאלחש), עומד על 0.01% - 0.0001%.

עוד טען התובע כי לא הוצעו לו חלופות טיפוליות מסוכנות פחות ולא הוסבר לו כי יש סיכונים כלשהם במתן הזריקה. השופטת דגן קיבלה טענה זו: "מתן טיפול רפואי הכרוך בהרדמה מקומית מחייב גילוי של מידע רלוונטי לקבלת החלטה מושכלת של המטופל, לרבות הסיכונים הכרוכים בקבלת הזריקה. כיוון שהמידע לא ניתן, אני קובעת כי הנתבע הפר את חובת הגילוי שבדין ובכך התרשל", פסקה.

פיצוי על פגיעה באוטונומיה

במצב שנוצר דן בית המשפט בפיצוי התובע עבור "פגיעה באוטונומיה", הנותנת מענה למקרים שבהם קיימת התנהגות מוכחת על ידי הפרת חובת הגילוי, אך לא מתקיים הקשר הסיבתי הדרוש בין התנהגות זו לנזק הנגרם. הפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה הוא בעיקרון פיצוי לא ממוני, הניתן בגין שלילת חופש הבחירה של האדם והפגיעה בכבודו, ולא על נזק הגוף שנגרם כתוצאה מהטיפול הרפואי. "אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובע 80 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 23 אלף שקל", קבעה דגן.

בואו לדבר על זה בפורום רשלנות רפואית.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום