בדיקות הדמיה: כמה שפחות קרינה

(0)
לדרג

במצבים רפואיים שונים נדרש אבחון באמצעות בדיקת דימות בלתי פולשנית בה מתואר גרפית החלק הנבדק. על הבדיקות השונות והסכנות הכרוכות בהן

מאת: נגוהה שפרלינג, כתבת doctors

חבלה, תאונה, מחלה, מעקב רפואי, הריון, כאבים, בדיקות דם לא תקינות ועוד, מביאים להפניית מטופל לביצוע בדיקות דימות. דימות הוא מונח כולל למגוון בדיקות הדמייה של הגוף, המבוצעות באמצעים שונים ובטכנולוגיות שונות במטרה לבחון את מצבם של איברים בגוף.

חלקנו נדרש להן בגלל צורך רפואי לבדיקות אולטרסאונד, רנטגן ואולי אף CT או MRI; רובנו נחשף לדיונים על אודות נחיצותן של בדיקות ההדמייה, לאור הקרינה המסוכנת הכרוכה בהן. מתי כדאי לבצע בדיקות דימות? אילו בדיקות עדיפות ומדוע? אילו בדיקות נחשבות מסוכנות יותר? מהן ההכנות לבדיקה ומה ההבדל בין הטכנולוגיות? על שאלות אלה ואחרות נשיב במדריך לבדיקות דימות, בעזרתה האדיבה של ד"ר ליסה רביב-זילקה, מומחית לרדיולוגיה ורדיולוגיית ילדים, מנהלת תחום תהודה מגנטית ילדים במכון הדימות במרכז הרפואי "שיבא".

בדיקות הדמיה
בדיקות הדמיה

טכנולוגיות שונות, מטרות שונות

ד"ר רביב-זילקה מפרטת את ארבעת סוגי בדיקות ההדמיה הקיימים - רנטגן, אולטרסאונד, CT ו-MRI; ואת ייחודה של כל בדיקה: "בדיקות דימות נפוצות וותיקות הן צילומי רנטגן - הדמיית מערכת השלד, הבטן, בית החזה, מערכת העיכול ומערכת השתן, באמצעות קרינה מייננת של קרני X. יש בדיקות שיקוף דינמיות, שחלקן פולשניות וכוללות החדרה או בליעה של חומר ניגוד לשיקוף איברים שונים, כגון דרכי העיכול או קנה הנשימה. גם בבדיקות אלה המטופל נחשף לקרינה מייננת של קרני X. בנוסף, נעשה שימוש בבדיקות אולטרסאונד לדימות כלל גופית כולל אברי הבטן, שרירים ורקמות רכות ואפילו המוח בתינוקות. בדיקות אלו בוצעות על ידי סריקת האיברים בגלי קול בתדירות גבוהה, מעבר ליכולת השמיעה. בדיקת הדמייה חשובה ונפוצה נוספת היא בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת - CT, המהווה צילום ספירלי המשקף תמונה תלת ממדית של הגוף ומאפשר שחזור והדמיה של איברי הגוף, לרבות מוח, דרכי אוויר, לב, כלי דם, עמוד שדרה ועוד. גם בדיקת CT כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת של קרני X . יש מקרים שעל הנבדק לקבל בהזרקה חומר על בסיס יוד. החומר, המופרש לאחר זמן מהגוף באמצעות הכליות, אינו מעורר בעיות אצל רוב הנבדקים, אולם ייתכן שחלקם יפתחו כלפיו תגובות אלרגיות; כמו כן, השימוש בחומר אינו מומלץ אם תפקוד הכליות אינו תקין. בדיקת דימות נוספת היא בדיקת תהודה מגנטית - MRI, במסגרתה מתבצעת הדמית הגוף הנמצא בתוך שדה מגנטי תוך שימוש בגלי רדיו ולעיתים לאחר הזרקה של החומר בשם גדוליניום, שלרוב אינו גורם תגובות אלרגיות. הבדיקה אינה כרוכה בקרינה מייננת".

לפי זילקה, כל בדיקה מתאימה למצב רפואי מסוים ולכל אחת יתרונות וחסרונות. ככלל ובמיוחד בילדים יש עדיפות לבדיקות אולטרסאונד מאחר ואינן כוללות קרינה מייננת, אינן פולשניות, אינן מחייבות הזרקת חומרים כלשהם ואינן מלוות בכאבים. בדיקות אולטרסאונד מתאימות לאבחון מצבים רפואיים שונים ומבוצעות תדיר בנשים הרות, בילדים ובמבוגרים. לבדיקה זו חסרונות שלא מאפשרים שימוש בה בכל המקרים, משום שאינה חודרת מבעד לעצמות או חללי אוויר ובגלל מגבלותיה המקשות על בדיקת איברים הרחוקים ממקור הקול. צילומי רנטגן משמשים לצילום ראשוני של כלל הגוף חזה ובטן ומתאימים במיוחד לאורתופדיה ורפואת שיניים, משום שביכולתם לשקף עצמות ומתכות. מה שלא ניתן לאיתור באמצעות צילומי רנטגן או אולטראסאונד יתגלה באמצעות CT או MRI. כך, למשל, CT ידמה טוב יותר רקמה ריאתית, איברים מסוידים ועוד, שעה ש-MRI ידמה טוב יותר הבדלה בין רקמות שונות רקמות רכות ואיברי הבטן ומערכת העצבים -מוח, ועמוד השדרה.

רמות קרינה שונות

לבדיקות השונות רמות קרינה שונות, ולדברי רביב-זילקה המטרה העיקרית היא לקדם את האבחון והטיפול תוך חשיפת הגוף לקרינה מועטה ככל האפשר. ידוע כי הקרינה עלולה להזיק לגוף בטווח הארוך ולכן נמנעים ממנה ככל האפשר. ד"ר זילקה: "יש מגמה ברורה בנוגע לבדיקות דימות בישראל ובעולם - כמה שפחות בדיקות וכמה שפחות קרינה. כך, אם המצב מאפשר עדיף להסתפק בבדיקות ללא קרינה, כגון אולטרסאונד או MRI. במכון הדימות בבית החולים בו אני עובדת יש ירידה בכמויות בדיקות ה-CT עתירות הקרינה. מגמה זו מתבטאת בעיקר בקרב ילדים הידועים כרגישים לקרינה ובקרב חולים כרוניים הזקוקים לבדיקות תכופות לשם מעקב. יחד עם זאת, במקרים מסוימים לבדיקת CT אין תחליף. זאת, בין היתר, משום שהיא בדיקה זולה יותר, זמינה ומניבה תוצאות מהירות מכל בדיקה אחרת".

לפיכך, אם הנכם נזקקים לבדיקת דימות ודאו כי אין תחליף לבדיקה עתירת קרינה ונסו לברר אם ניתן להסתפק בבדיקה שבה הקרינה נמוכה יותר. למי שנאלץ לעבור בדיקה עתירת קרינה חשוב לדעת כי על פי רוב תרומתה של הבדיקה עולה על הנזק הכרוך בה. עוד חשוב לדעת כי כמויות הקרינה בבדיקות הרנטגן וה-CT משתנות. ככלל בבדיקת CT רמת הקרינה גבוהה יותר מזו של בדיקת רנטגן, אך בכמה היא גבוהה יותר? התשובה תלויה בכמה משתנים.

ד"ר רביב-זילקה: "סך הקרינה אליה נחשף המטופל תלוי בסוג הקרינה, במשכה, באזור הגוף הנבדק ובעובי והרקמות של האיבר הנסרק".

דרושה חוות דעת נוספת

עברתם בדיקה, ובידכם פענוח תוצאות, האם להסתפק בכך? חד משמעית לא", קובעת ד"ר זילקה ומסבירה: "ישנם מומחים לרדיולוגיה שעברו התמחות כללית וחלקם בעלי התמחויות ספציפית. ישנן תוצאות דימות שכל רדיולוג ידע לפענח וישנם מצבים מורכבים שפיענוחם מחייב מומחיות. אני ממליצה לוודא כי מפענח הבדיקה הוא רדיולוג מומחה בתחומו. כך, למשל, שיקופים של ילדים צריכים להיות מפוענחים על ידי מומחים לרדיולוגיית ילדים; בדיקות דימות של המוח צריכות להיות מפוענחות על ידי נוירורדיולוגים וכן הלאה".

בואו לדבר על זה בפורום רדיולוגיה - בדיקות הדמיה: רנטגן, MRI, CT, אולטרה-סאונד וממוגרפיה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום