פגים: לא נעשה מספיק

(0)
לדרג

הרופאים בישראל מסוגלים להציל פגים שנולדו בשבוע ה-24 במשקל 500 גרם. הבעיה היא שהמחלקות חסרות ציוד וכוח אדם, ולעתים הפוטנציאל הזה אינו ממומש

מאת: נגוהה שפרלינג, כתבת doctors

בכתבה הראשונה עסקנו במצבם העגום של הפגים בישראל מתוך נקודת מבטם של הורים, שמתמודדים עם הקשיים בגידול של תינוק שנולד בטרם עת.

בכתבה זו נתמקד בפער בין מה שהרפואה בישראל מסוגלת לתת לפגים לבין מה שניתן להם בפועל, בעיקר בשל חוסר בתקנים, ציוד ותקציב.

למרות ההתקדמות האדירה בעולם הרפואה, אין ירידה משמעותית במספר הפגים הנולדים בעולם המערבי", כך אומר ד"ר שמואל צנגן, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ ביילוד ופג בבית החולים ברזילי. לדבריו, 8%-10% מכלל הלידות הן של פגים. בישראל נולדו בשנת 2010 כ-16 אלף פגים.

תינוק לא בשל

פג הוא ילוד שבעת לידתו לא מלאו לו 37 שבועות", מסביר ד"ר צנגן. "תינוק שנולד בטרם עת הוא תינוק לא בשל. מערכות גופו אינן מושלמות ולא הגיעו להתפתחות מלאה. ככל שהפג נולד קטן יותר ובשבוע מוקדם יותר כך מערכות גופו פחות בשלות. חוסר הבשלות של מערכות גופו של הפג מעמיד אותו בפני סיכונים בריאותיים רבים ומורכבים".

לפי צנגן, כ-10% מהפגים הנולדים מוגדרים "פגים קשים". הכוונה, על פי רוב, היא לפגים שנולדים במשקל נמוך מקילו וחצי. הסיכון לתחלואה ותמותה של פגים אלה גבוה יותר מפגים אחרים.

מצב הפגים בישראל
מצב הפגים בישראל

השגחה צמודה

ניתן לחלק את הבעיות עקב פגות לבעיות מיידיות, המופיעות עם הלידה וטרם השחרור מבית החולים; ולבעיות לטווח הארוך - כאלה שמלוות את התינוק לאחר השחרור מבית החולים ומחייבות מעקב מיוחד בשנות ילדותו, ולעיתים אף לאורך כל החיים.

ד"ר צנגן מתאר את התהליך הצפוי לפג עם לידתו: "פג שנולד מועבר באופן מיידי ליחידה לטיפול נמרץ לילוד, שם הוא מושם באינקובטור השואף לדמות את תנאי הרחם, מחובר למכונת הנשמה, ניזון בהזנה תוך ורידית ומקבל תרופות החייאה ואנטיביוטיקה. ביחידת הטיפול הנמרץ מאושפזים פגים וילודים הנמצאים במצב קריטי וזקוקים לטיפול אינטנסיבי והשגחה צמודה. עם חלוף סכנת החיים המיידית, כשמפסיק הצורך בהנשמה, מועבר הפג לאגף אחר לטיפול המשכי. גם באגף זה הטיפול הנדרש בפגים הוא טיפול אינטנסיבי. סכנת החיים אינה חולפת, גם אם הפגים לא מונשמים ולא מקבלים יותר תרופות החייאה. הם עדיין מצויים באינקובטור ובהשגחה 24 שעות ביממה, חלקם מחוברים למכונות חמצן, חלקם מוזנים בזונדה או בהזנה תוך ורידית ורובם מקבלים תרופות באופן קבוע. ביחידה זו שוהים הפגים לתקופה לא קצרה שמשכה תלוי במצבו של הפג. פג משוחרר הביתה רק בהגיע השבוע ה-36 להריון, כשמשקלו 2 ק"ג לפחות, כשהוא מסוגל לשמור על חום גוף תקין ולקבל הזנה מבקבוק".

בדרך זו מנסה הצוות הרפואי להתמודד עם הסכנות המידיות הצפויות לילוד פג הנובעות מחוסר בשלות של מערכת הנשימה, המערכת הנוירולוגית, מערכת העיכול והמערכת החיסונית וכן בעיות שונות במחזור הדם.

טיפול בקהילה

עם השחרור מבית החולים לא נגמרת סאגת הייסורים של הפג ושל הוריו, והוא נזקק לטיפול מיוחד. ד"ר צנגן: "הורים לפג המשוחרר הביתה מקבלים הנחיות רבות להמשך הטיפול בפג והמעקב אחריו. בראש ובראשונה מומלץ להגן על הפג מפני זיהומים וחיידקים משום שהמערכת החיסונית שלו חלשה משל ילודים שאינם פגים. למשך כל חייהם, ובוודאי בשנות החיים הראשונות, פגים נאלצים להיות במעקב מיוחד והדוק, הן במעקב התפתחותי והן במעקב רפואי. הפגים חשופים יותר למצב של דימום מוחי או שיתוק מוחין. הם עלולים לפתח מחלות נוירולוגיות ולסבול מליקויים התפתחותיים מוטוריים וקוגניטיביים. רבים מהפגים סובלים ממחלות במערכת הנשימה וכן נדבקים בזיהומים רבים. הפגים מקבלים חיסון נוסף שרוב הילודים אינם מקבלים: חיסון נגד וירוס RSV שעלול לפגוע בהם ולסכן אותם".

וירוס RSV הינו המחולל העיקרי לדלקות ריאה בקרב תינוקות ופעוטות. הווירוס תוקף את מערכת הנשימה ומוביל לפגיעה במערכת הנשימתית. פגים הנדבקים בווירוס הם בסיכון גבוה לפתח דלקת ריאות חיידקית ואסתמה. מאחר וחלקם סובלים ממום בלב וכשל חיסוני המחלה בפגים עלולה להיות קשה ואף לגרום למוות.

כיום, החיסון בישראל ניתן רק לפגים, שנולדו עד שבוע 32 בתוספת 6 ימים, זאת למרות שלפי הגדרת משרד הבריאות פג מוגדר עד שבוע 36 בתוספת 6 ימים. לשם השוואה, ישנן מדינות באירופה בהן המצב הכלכלי קשה יותר מאשר בישראל לדוגמה סלובקיה, אירלנד, פורטוגל, ובהן זכאים הפגים לחיסון עד גיל 35 שבועות.

מערכת הבריאות בישראל

הטיפול הניתן לפגים לאחר הלידה וכן בקהילה הוא חדשני ויעיל, אולם יישומו נהפך לקשה יותר ויותר עם השנים, עקב מצבה הקשה של מערכת הבריאות. ד"ר צנגן: "בישראל יש לצוות הרפואי יכולת להחיות ולטפל בילודים שנולדו בשבוע 24-25 במשקל של 500 גרם ולהבטיח להם, ובטח לפגים הגדולים והבשלים יותר, לא רק את ההישרדות והחיים, אלא גם תוחלת חיים ארוכה יותר ואיכות חיים גבוהה. אנחנו ללא ספק מסוגלים לעשות זאת וגם הטיפול הקהילתי יכול להיות מצוין ויעיל ביותר. אבל כדי לממש את היכולות הללו ולהמשיך לטפל בפגים בצורה המיטבית לא נעשה מספיק. המחלקות לטיפול בילוד, מה שמכונה 'הפגיות', עמוסות וחסרות ציוד רפואי וכוח אדם. חייבים לשפר את התנאים במחלקות אלה כדי לממש את היכולות של המדע והרפואה המתקדמים ולאפשר לפגים להינצל ולחיות חיים איכותיים".

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום