פגועי נפש: הרפורמה שנתקעה

(0)
לדרג

חוק שיקום נכי נפש בקהילה נכנס לחוק לפני למעלה מעשור. אי יישומו לא מאפשר לרבע מיליון פגועי נפש להשתקם ולהשתלב בחברה. טור אישי לרגל יום בריאות הנפש העולמי

מאת: ד"ר הילה הדס

ארגונים למען צרכני בריאות הנפש, הפועלים בשיתוף פעולה למען רפורמה במערכת בריאות הנפש, עומדים חסרי אונים אל מול הכנסת וועדותיה, אשר מעכבות את קידום החקיקה בנושא.

מערך השיקום לבריאות הנפש לא נכלל בין הנושאים החברתיים המועלים כיום בשם ה"צדק החברתי". ובשל כך, אנו מתקשים להתמודד עם אחד האתגרים החשובים הניצבים בפנינו בתחום זה: הסרת הסטיגמה מעל חולי הנפש כאנשים אלימים ומסוכנים, אשר אינם ראויים להשתלב בחברה.

הסרת הסטיגמה

מהי הסיבה שבגללה דבקה הסטיגמה בפגועי הנפש? האם מאחר שוועדות העבודה, הרווחה והבריאות תוקעות את הרפורמה כבר ארבע שנים ואינן מכינות אותה לקראת חקיקה? האם המערך הפסיכיאטרי אחראי לכך? האם הפסיכיאטרים באמת דואגים למטופליהם, או שבהתעלמותם ממערך השיקום הם מביעים חוסר אמון ביכולתם של המטופלים ובסיכויי החלמתם?

מה תהיה העדפת הפסיכיאטר? לייצב את המטופל באמצעות תרופות מהדור החדש, או לציית להוראות קופת החולים ולרשום את התרופה הזולה בעלת תופעות לוואי, אשר מאריכה את משך הטיפול?

רפורמה בבריאות הנפש
רפורמה בבריאות הנפש

מי מעכב את הרפורמה?

"חוק שיקום נכי נפש בקהילה" משנת 2000 הצעיד קדימה את שיקומם של פגועי הנפש. מאז שהחוק נכנס לתוקף ירד מספר האשפוזים בבתי החולים מ-7,000 ל- 3,100. אבל אי יישום הרפורמה בחוק, האמורה לשפר את נגישות החולה לשירותי בריאות הנפש ולהעדיף את השיקום במסגרת הקהילה על-פני אשפוזים פסיכיאטריים, מונעת את המשך התקדמות.

הציפייה היא שהרפורמה תסייע לייצר את התשתית החברתית, שתאפשר לחולים לממש את עצמם ולהשתלב בחברה. מחקרים הוכיחו, כי ככל שאדם המתמודד עם פגיעה נפשית מקיים חיים נורמטיביים בקהילה, כך מתמעטים האשפוזים החוזרים. המדינה תרוויח פעמיים: חיסכון משמעותי בעלויות האשפוז ותוספת עובדים יצרניים לכוח העבודה במשק. במסגרת הרפורמה האחריות תעבור ממשרד הבריאות לקופות החולים, שיקבלו תוספת של למעלה ממיליארד שקל לתקציבן לשם הכללת שירותי בריאות הנפש בסל שירותי הבריאות שהן מספקות.

אבל הרפורמה אינה יוצאת אל הפועל בגלל ניגודי האינטרסים של בעלי עניין ואי נכונות להקצות את המקורות הנדרשים בתקציב. חירותו וכבודו של אדם אינם יכולים להיות מוגבלים תקציבית, מה עוד שמדובר בקבוצה הגדולה ביותר באוכלוסיית הנכים, כ-250,000 איש, אשר רק 70,000 מתוכם מוכרים על-פי החוק.

השלמת חקיקת הרפורמה תעגן את זכותם של תושבי ישראל לקבל שירותי בריאות נפש בהתאם למצבם ואת חובת המדינה לספקם. שירותי בריאות הנפש יסופקו לכל תושבי המדינה, כמו כל שירות בריאותי אחר. במסגרת הרפורמה תחול על קופות החולים החובה לספק שירות מקצועי, נגיש ואיכותי, ולמבוטח תעמודנה הזכויות המוגדרות לו בחוק הגנת הצרכן. כל עוד מתעכב תהליך הרפורמה, השירותים הקיימים נתונים לסכנת צמצום ופגיעה בהיקפם ובאיכותם. יש לשים קץ לקיפוחם ארוך השנים של פגועי הנפש. להוציאם מן החצר האחורית של החברה הישראלית ולקדם את שילובם בחברה. לאפשר להם חיים בכבוד ושוויון ולהשתלב בצורה מלאה בקהילה לאחר שנים של הדרה, קיפוח ונידוי.

ב-27.11 יתקיים אירוע ההתרמה השנתי של עמותת אנוש באולם סמולרש באוניברסיטת תל אביב בשעה 20:00, במעמד סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ובהשתתפות צופית גרנט, נשיאת חוג הידידים של אנוש וההרכב המוסיקלי החדש של העמותה בניהולו של חמי רודנר. האמן המרכזי של הערב יהיה ברי סחרוף.

ד"ר הילה הדס היא מנכ"ל עמותת אנוש

בואו לדבר על זה בפורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום