סוכרת: פלאי ההנדסה הגנטית

(0)
לדרג

מדענים פיתחו סוגי אינסולין המצטיינים בפעילות יציבה ל-24 שעות, ואינם משפיעים לרעה על משקל המטופלים. סוגי אינסולין אלה מתאימים לטיפול בילדים מגיל שנתיים. צרכנות רפואית

מאת: מערכת zap doctors

הטיפול באינסולין בחולי סוכרת התגלה על ידי צוות באוניברסיטת טורונטו שבקנדה, שכלל את פרדריק בנטינג, ג'ון מקלאוד, צ'ארלס בסט וג'יימס קוליפ. בנטינג ומקלאוד זכו על כך בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1923, אולם לא היססו לבקר את הוועדה שהעניקה להם אותו: בנטינג מחה על כך שבסט לא שותף בפרס, וחלק איתו את סכום הזכייה, ואילו מקלאוד שיתף בכספי הפרס שלו את קוליפ.

גילוי האינסולין הוא אחד החשובים בתולדות הרפואה. יש בעולם יותר מ-220 מיליון חולי סוכרת, אשר חייהם השתנו ללא הכר הודות להתפתחויות הרפואיות בטיפול במחלה. מאחר שהאינסולין הוא ההורמון המווסת את הפעילות המטבולית של הגוף, אי אפשר לחיות בלעדיו. רמות האינסולין בגוף בריא מורכבות ממרכיב בסיסי (בזאלי) השומר על רמה קבועה כל הזמן, ומרכיב "בולוסי", היוצר קפיצה ברמות האינסולין כאשר אנו אוכלים. כדי לחקות פעולה זו, פותחו כיום סוגי אינסולין השומרים על רמה קבועה (לבמיר, לנטוס), וסוגי אינסולין שרמתם עולה ויורדת בצורה מהירה מאוד (נובורפיד, הומולוג, אפידרה).

הטיפול באינסולין נחלק לשני סוגים: ארוך טווח, שמטרתו להשיג איזון סוכר בין הארוחות, וקצר טווח, שניתן לפני הארוחה. התרופות נחלקות לשתי קבוצות: 1. אנאלוג בזאלי (ארוך טווח) - זריקה אחת ביום המחקה את הרמה הבזאלית בהזרקה חד יומית. 2. אנאלוגים קצרי טווח - פועלים מהר, מאפשרים חיקוי של ה"בולוס" (אינסולין המופרש כתגובה לאוכל). הם ניתנים לפני האוכל או מיד בתום הארוחה. חולי סוכרת נעורים (סוכרת מסוג 1) מזריקים את שני סוגי האינסולין, וחלק גדול מחולי סוכרת מבוגרים (סוג 2), מזריקים אינסולין ארוך פעולה. על ידי שינוי קטן במבנה האינסולין ניתן לשלוט במהלך הספיגה של האינסולין בדם.

אינסולין לבמיר

אחת התרופות היעילות לטיפול בסוכרת היא אינסולין דטמיר (לבמיר - שומרת על רמה קבועה), אשר אושרה באמצע שנות ה-2000 לשימוש בישראל. התרופה ניתנת כתמיסה צלולה ולא כתרחיף, והאינסולין נשאר מסיס גם בסביבה הניטרלית לאחר הזרקתו לגוף. בכך נמנעת הבעייתיות סביב הזרקת תרחיף שאינו הומוגני.

באחרונה פורסמו ב-Pediatric Diabetes תוצאותיו של המחקר הרנדומלי המקיף הראשון, אשר בדק יעילות ובטיחות של אינסולין אנלוג בזאלי בילדים קטנים בגילאי 2-5 שנים. במחקר השוו החוקרים בין אינסולין דטמיר (לבמיר) לאינסולין NPH (Neutral Protamine Hagedorn), בשילוב אינסולין אספרט (מהיר פעולה) בזמן ארוחות. החוקרים סיכמו במחקרם כי טיפול ארוך טווח באינסולין דטמיר בילדים בגילאי 2-5 מוביל לאיזון דומה של רמות הסוכר בדם עם טיפול ב-NPH, אולם בהשוואה לטיפול ב-NPH אינסולין דטמיר משיג ירידה גדולה יותר ברמות סוכר בצום, שיעור נמוך יותר של אירועי היפוגליקמיה, היעדר עלייה במשקל ופחות תופעות לוואי.

"לבמיר הוא אחד האינסולינים האנאלוגיים - אינסולין דור שלישי - ארוכי הטווח, המיוצרים בהנדסה גנטית", מסבירה ד"ר יעל לבנטל, רופאה בכירה, מומחית ברפואת ילדים ובאנדוקרינולוגיה פדיאטרית מהמרכז הארצי לסוכרת נעורים בישראל. "המבנה הכימי שלו דומה לאינסולין הטבעי המיוצר בגוף האדם על ידי הלבלב. המבנה הכימי של אינסולינים מסוג זה שונה מסוגי אינסולין אחרים בכך שהוא נקשר לאלבומין, חלבון המצוי בדם אשר יוצר פעילות ממושכת של האינסולין בדם". לבמיר ניתן בזריקה פעם או פעמיים ביום, ומשתחרר באיטיות על פני 24 שעות, בדומה לפעולתו הטבעית של האינסולין בגוף.

"בין יתרונותיו של אינסולין לבמיר נמנים שיפור איזון הסוכרת, הפחתת הסיכון להיפוגליקמיה, פעילות יציבה וצפויה עד 24 שעות והוא אינו משפיע לרעה על משקלם של המטופלים", מוסיפה ד"ר לבנטל. "יש לכך חשיבות רבה, משום שעלייה במשקל אצל חולי סוכרת מקשה על הטיפול במחלה ואף מגבירה את הסיכון לסיבוכים כגון אירועי לב. החיסרון של התרופה הוא בכך שבניגוד לאינסולין ארוך פעולה (NPH), המטופל איננו יכול לערבב אותה באותה זריקה עם סוגים אחרים של אינסולין שלהם הוא נזקק".

אינסולין לבמיר מתאים גם לסוכרת מסוג 2. "במחקר שפורסם באחרונה נמצא כי הוא בטוח ויעיל גם בקרב ילדים מגיל שנתיים", אומרת ד"ר לבנטל, ומציינת כי הסיכוי לתופעות הלוואי בתרופה זו נמוך. "מחקרים מצאו כי הסיכוי לאירועי היפוגליקמיה קשים אצל מטופלים בלבמיר נמוך יחסית. תופעות לוואי נוספות הכוללות רגישות, אודם, נפיחות וגרד באתר ההזרקה, חולפות לרוב באופן עצמוני. באופן כללי, השילוב של אינסולין ארוך טווח עם אנאלוגים מהירים קצרי טווח עשוי להוות את המודל הקרוב ביותר לפרופיל הפיזיולוגי של הפרשת האינסולין, בדומה למשאבת אינסולין".

לאינסולין לבמיר יש להוסיף תכשיר לכיסוי הארוחות: 1. חולים בסוכרת סוג 1 צריכים להזריק אינסולין קצר פעולה בסמוך לפני כל ארוחה בתוספת ללבמיר. 2. אצל חולים בסוכרת סוג 2 התוספת ללבמיר סמוך לפני כל ארוחה יכולה להינתן או בהזרקת אינסולין קצר טווח או בתכשירים הניטלים דרך הפה.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

בפורום סוכרת
פורום סוכרת נעורים - תמיכה

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום