חידושים ברפואת עיניים

(0)
לדרג

שימוש בלייזר בכל שלבי ניתוח קטרקט, ניתוח חדשני לטיפול בראייה ומחקר על הגורם הגנטי במחלת הקרטוקונוס וחידושים נוספים מכנס בינ"ל לרפואת עיניים. צרכנות רפואית

מאת: מערכת zap doctors

בכנס הבינלאומי החמישי לרופאי עיניים שהתקיים בסוף השבוע האחרון והתמקד בניתוחי רפרקציה, קטרקט וקרנית, הוצגו שיטות ניתוחיות וטיפולים חדשניים.

יותר מ-40 רופאי עיניים שהגיעו מחו"ל ועוד כ-150 רופאים מישראל התעדכנו בחידושים רפואיים ונתוני מחקרים בתחומי תיקון הראייה, שיטות חדשניות לטיפול בקטרקט, קרטוקונוס, גלאוקומה, עין עצלה ועוד.

יוזם ומארגן הכנס, ד"ר שמואל לוינגר, מנהל המרכז הרפואי "עיניים", סוקר את הניתוחים והמחקרים הבולטים שהוצגו:

1. שימוש בלייזר לניתוח קטרקט. מחלה המתבטאת בטשטוש הראייה עקב עכירות בעדשת העין ומתפתחת אצל מרבית האוכלוסייה מגילאי 55 ומעלה. השיטה הניתוחית החדשנית שהוצגה ע"י ד"ר רון קרוגר מארה"ב וד"ר נגי זולטן מהונגריה, מתבססת לראשונה על שימוש בלייזר ברב שלבי הניתוח. כיום, בניתוחי קטרקט יוצרים פתח זעיר בקרנית באמצעות להב כירורגי ודרכו מוציאים את עדשת העין העכורה ומשתילים את העדשה המלאכותית. פירוק העדשה
העכורה מבוצע באמצעות מכשיר אולטרה-סאונד. לעומת זאת, בשיטה החדשה יצירת הפתח בקרנית ופירוק העדשה מבוצעים באמצעות קרן לייזר. שיטה זו תאפשר למנתח רמת דיוק ובטיחות גבוהה יותר וקיצור משך הניתוח באופן משמעותי. בנוסף, שיטה זו מקטינה באופן משמעותי את האפשרות לפגיעה בתאי האנדותל שמצויים בקרנית או ליצירת קרע בקרנית בקופסית העדשה.

מממצאים שאספו שני המומחים, עולה כי בנוסף לרמת דיוק ובטיחות גבוהה יותר, הושגו גם תוצאות טובות יותר באיכות הראייה של מטופלי הקטרקט באמצעות לייזר.

2. ניתוח חדשני לטיפול בזוקן הראייה (פרסביופיה). תופעה שאופיינית לבני 40 פלוס וגורמת לכך שיזדקקו למשקפי קריאה. השיטה החדשנית הוצגה ע"י ד"ר ולדימיר פיינגולד מארה"ב ומבוססת על טכנולוגיה של חברת "פרסביה" שפיתחה עדשה תוך עינית זעירה בעובי של 3 מ"מ בלבד, המאפשרת לראשונה לתקן את המיקוד לראייה לקרוב, גם למי שאינו סובל מקוצר ראייה (בעיה בראייה לרחוק). עד כה ניתוחים לטיפול בפרסביופיה יכלו לתקן רק מקרים בהם המטופל סבל גם מקוצר ראייה וגם מרוחק ראייה. עדשה מסוג זה מושתלת בכיס בקרנית שיוצר המנתח באמצעות קרן לייזר. ההליך קצר ואורך בדרך כלל פחות מ-10 דקות. העדשה מושתלת לצמיתות, אולם ההליך הוא הפיך, כך שניתן להוציאה אם קיים צורך בכך.

העדשה מושתלת בעין הפחות דומיננטית ומאפשרת בתוך מספר ימים ראייה טובה ללא משקפיים לקריאה, לרחוק ולטווח הביניים, עם ירידה קלה בראייה לרחוק.

3. עין עצלה. ד"ר הניה ליכטר מישראל הציגה תוצאות מחקר שנערך במרכז הרפואי "עיניים" ובחן תוצאות ארוכות טווח של טיפול בעין עצלה אצל ילדים מעל גיל 9 ומבוגרים. המחקר עקב במשך שנתיים במטופלים בשיטת נוירוויז'ן שמתבססת על שיפור הראייה באמצעות גירויים חזותיים ספציפיים, הגורמים להפעלת תאים המרכיבים את מערכת עיבוד התמונה במוח ב-Visual Cortex Primary. גירויים חזותיים אלה גורמים לתגובת עוררות גבוהה של הנוירונים, אשר אחראים לראייה ובאופן זה משתפר אופן קליטת התמונה במוח ומכאן גם איכות וחדות הראייה.

המעקב נערך במשך שנתיים על 26 מטופלים בגילאי 9-59 הסובלים מעין עצלה. ממצאי המחקר עולה כי נרשם שיפור בעלייה ברגישות לניגודיות, בראייה המרחבית ובחדות הראייה בשתי שורות בממוצע. השיפור היה יציב ונמשך גם לאחר שנתיים של מעקב. כמו כן נצפתה עלייה נוספת בתפקוד בראייה הדו-עינית, ללא טיפול נוסף.

4.קרטוקונוס. פרופ' שאול מרין, מומחה למחלות תורשתיות של העין בהדסה עין כרם, הציג מחקר על התורשה של מחלת הקרטוקונוס, מחלת קרנית פרוגרסיבית. מחלת הקרטוקונוס מתבטאת בעיוות של קרנית שגורם לירידה בכושר הראייה ולעיתים באיבוד הראייה, בדרגה שמצריכה השתלת קרנית. המחקר עקב במשך כשנתיים אחר חולים בקרטוקונוס ו-20% מקרוביהם בדרגה ראשונה. מהממצאים עולה כי למחלת הקרטוקונוס יש מרכיב גנטי המבוסס על מספר רב של גנים ומוטציות שונות וכי הביטוי הגנטי יכול להתבטא בדרגות חומרה שונות ועדיין ברוב המקרים לא ניתן לבודד את הגן. בנוסף לתורשה, יש השפעה גם לגורמים סביבתיים כגון: שפשוף העיניים, אקזמה וכן למחלות תורשתיות נוספות.

5. השתלת עדשות מולטי-פוקאליות. פרופ' ג'אן נובק מצ'כיה הציג תוצאות ניתוח של השתלת עדשות תוך עיניות מולטי-פוקאליות חדשות, SeeLense, פרי פיתוח של חברת "עדשות חניתה" הישראלית. ניתוח של השתלת עדשות מולטי-פוקאליות מאפשר להשיג ראייה טובה ללא משקפיים לכל טווחי הראייה: לרחוק (נהיגה), לקרוב (קריאה) ולטווח הביניים (עבודה מול מחשב).

במסגרת מחקר זה הושתלו העדשות החדשות ב- 22 עיניים עם קטרקט ועל פי תוצאות המחקר, העדשות הישראליות משיגות תוצאות מצוינות וטובות כמו עדשות מולטי-פוקאליות מוכרות ותיקות. כמו כן, נמצא כי יש להן יתרון מובהק בכך שנרשמו פחות סיבוכים הקשורים בראייה בלילה, בהשוואה לעדשות מולטי-פוקאליות ותיקות.

6. השתלת עדשות מולטי-פוקאליות. ד"ר אורי מלר מישראל, מומחה בתחום ניתוחי הקטרקט, הציג בשיתוף עם 5 מומחים נוספים מהארץ תוצאות ניתוח של השתלת עדשות מולטי-פוקאליות חדשות מסוג LENTIS. עדשות אלה בעלות מבנה מיוחד בו החלק התחתון של העדשה מכיל מקטע המאפשר יכולת מיקוד לקרוב.

המחקר מציג תוצאות של 60 עיניים של 38 מטופלי קטרקט. ב-95% הושגו תוצאות ראייה טובה ופונקציונאלית לרחוק ולקרוב. תוצאות מעודדות אלה מאפשרות הצעת אופציה נוספת ממגוון האפשרויות שקיימות כיום בניתוחי הקטרקט המודרניים ומאפשרת שחזור טוב של ראיה מולטי-פוקאלית למבוגר הפעיל.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום קרטוקונוס
פורום הסרת משקפיים בלייזר ושיפור ראייה

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום