דמותו של מנהל מחלקה בבי"ח

היות שתחום הרפואה התמקצע ונעשה כל כך ספציפי, לא ניתן להימנע מכך שבכל מחלקה יהיו תת מקצועות ותת התמחויות, כשרק רופא אחד יבין במחלה מסוימת או ידע לבצע פעולה מסוימת במיומנות גבוהה.

מכאן, שמנהל מחלקה אינו יכול להיות להיות בקיא ברמה הגבוהה ביותר בכל הידע והפעולות הקשורות במקצועו, וייתכן מצב שבו הרופאים שתחתיו יידעו יותר ממנו בחלק מן השטחים השייכים למקצוע הראשי. עם זאת, ראוי שמנהל המחלקה יהיה בעל ידע רחב במקצוע שבו עוסקת מחלקתו, ויפגין בקיאות ספציפית גבוהה במיוחד בשטח אחד או יותר מכלל השטחים שעליהם אמונה מחלקתו. השתלמות מכוונת לתחום מסוים בחו"ל היא כמעט תנאי הכרחי כדי להתקדם ולדעת יותר מהרופא הרגיל באותו תחום מיוחד. אולם, בכל מקרה, גם בעידן של התמחויות ספציפיות, מנהל המחלקה צריך להיות אוטוריטה שניתן יהיה להיוועץ בה בכל תחום הקשור במקצוע הראשי, גם אם אין זה המקצוע הספציפי שלו.

לעניין הוותק: נראה כי ותק של 5 שנים במקצוע המחלקה הוא תנאי מינימאלי והכרחי, כדי להפוך רופא לאוטוריטה בתחום שבו הוא עוסק.

מכיוון שהנטייה היום היא לביזור, כך שכל מחלקה תהווה למעשה משק סגור, הרי שפרט לכושר ארגוני הכולל ניהול כוח אדם, יש מקום ליכולת ניהול כספים. אפילו כשאין ביזור אמיתי הרי שמכוח העובדה שמערכת הבריאות אינה עומדת בנטל הכספי, בחלק גדול מבתי החולים יש מערכת מקבילה של קרנות מחקר הניזונות מכספים המגיעים ממחקר, ממכירת שירותים לגופים רפואיים אחרים, ומעבודה נוספת, וכספים אלה מוזרמים לצורך רכישת ציוד, ואף כוח אדם המאפשרים לנהל את המחלקה ברמה הנדרשת. מנהל המחלקה חייב לדעת לנהל כספים אלה, החיוניים לתפקודה היומיומי של המחלקה.

היות שכל בתי החולים הציבוריים מסופחים למוסד אקדמי כלשהו, הרי שהוראת סטודנטים היא חלק בלתי נפרד מעבודת המחלקה. על מנהל המחלקה להיות בעל יכולת הוראה מוכחת, כמו גם ניסיון בתחום. אקדמיה אינה מתקיימת ללא מחקר, הן בסיסי והן קליני. המחקר הוא תנאי להתקדמות אקדמית, ועל מנהל המחלקה להיות בעל תואר אקדמי בכיר, שיעיד הן על כושרו המחקרי והן על יכולת ההוראה שלו. מנהל המחלקה חייב להוביל את מתמחיו לא רק בתפקוד המקצועי הספציפי, אלא גם במחקר.

כמו בקידום אקדמי כך גם הקידום במישור המקצועי חייב להיות מלווה בהכרה של העמיתים למקצוע, בכך שהמועמד הינו אכן דמות מקצועית מובילה בקרב עמיתיו בארץ ובחו"ל. ההכרה בין העמיתים מתקיימת תוך שילוב של מספר מרכיבים: פרסומים בכתבי עת, הרצאות בכנסים בארץ ובחו"ל, כמו גם פעילות ציבורית באיגוד אליו המועמד שייך. בלא אלה, לא יוכלו העמיתים להעריך את יכולותיו של המועמד.

לאחר שהוקדש מקום כה מכובד ליכולות מקצועיות, חובה להביא בחשבון גם את התכונות האישיות הנדרשות מהמועמד לנהל מחלקה. מחלקה בבית חולים משרתת את החולים הפונים לעזרה רפואית: אנושיות, אכפתיות והתחשבות בזולת הם תנאים הכרחיים וכל מנהל חייב להקרין תכונות אלה לעובדים תחתיו. לצדו של המנהל עומדים העובדים במחלקה: הרופאים, הצוות הסיעודי, הצוות הפרה-רפואי והצוות המנהלי. יחסי אנוש טובים הם הדלק שמניע את המחלקה כולה. מקצועיות רפואית כשלעצמה, כשהמנהיג אינו מצליח לחבר בין העובדים לבין עצמם כדי לעמוד שכם אחד במשימה, אינה מספיקה.

לא ניתן להתעלם מכך שהרפואה הציבורית, לפחות כיום אך נראה שגם בעתיד הנראה לעין, אינה מסוגלת לתגמל את הרופאים כפי שעושה זאת הרפואה מחוץ לכותלי המוסד. ובכל זאת, גם בנסיבות קשות אלה על המועמד לניהול להקדיש את מרב זמנו ומרצו למערכת הציבורית, ולהוות בכך דוגמה לעמיתיו.

פרופ' יהודה אולמן הוא יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים רמב"ם, וחבר בוועד רופאי רמב"ם

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים, היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.