חרדה: לא להתפתות לפתרון הקל

לחץ הוא תופעה רווחת בעולם המודרני. אורח החיים המהיר גורם לנו לנוע ממשימה למשימה ומחייב אותנו ללהטוטנות. הלחץ נוצר ממחויבויות רבות במקום העבודה, ממטלות הבית או מהשילוב ביניהם. אולם לא בכל המקרים מקורו של הלחץ הוא באורח חיים גדוש. בחלק מהמקרים, מדובר בסוג של חרדה, הדורשת טיפול.

פחד הוא רגש חשוב שמניע פעולות והתנהגויות הכרחיות כגון זהירות, חשיבה מעמיקה, ניתוח סיכונים וכו'. עם זאת פחד מוקצן, או בשמו המוכר חרדה, הוא מצב חריף יותר של התמודדות עם רגש זה, המפריע לתפקוד. האבחנה בין מצב הדורש טיפול לבין מצב טבעי מבוצעת באמצעות השוואה אינדיבידואלית: השוואת תפקודו של האדם בהווה לתפקודו בעבר. אם חלה ירידה משמעותית באיכות החיים וברמת התפקוד של האדם, הוא ככל הנראה חווה מצב הדורש התערבות מקצועית. גם אדם שסובל בשכיחות גבוהה מסימפטומים של חרדה עשוי לחוות משבר שיחזק את הסימפטומים הקיימים ויחייב טיפול.

הפתרון לבעיות חרדה ולמשברים על רקע לחץ הוא פשוט ולעיתים מהיר, אך אינו קסם. פתרון זה כרוך בטיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי או אלטרנטיבי ובמקרים מסוימים גם בשימוש בנוגדי חרדה, תחת השגחה רפואית. מטופלים רבים אינם מעוניינים לחכות להשפעה של טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי שיכולה לקחת זמן רב, וכדי לקבל פתרון מיידי ולא לפגוע בשגרת חייהם הם בוחרים להשתמש בכדורי הרגעה. כדורי ההרגעה הקיימים מספקים אמנם פתרון מהיר, אך עלולים בד בבד להוות מלכודת דבש, הגורמת לנזקים בטווח הארוך.

תרופות ההרגעה השונות - בנזודיאזפינים - מכילות חומר הגורם לתופעות התמכרות כגון צורך בהגברת המינון, תחושות אופוריה והתנתקות בערבוב עם סמים ואלכוהול, תופעות שכחה וירידה ביכולת הקוגניטיבית ומקרי נפילה.

פסיכיאטרים רבים נתקלים במטופלים שנטלו כדורי הרגעה ללא פיקוח פסיכיאטרי והגיעו למצב של תלות פיזית קשה בכדורים, כאשר היציאה ממעגל זה כרוכה בסבל רב. המטופלים מגיעים במצב כבוי בשל ההשפעה המרגיעה על מערכת העצבים. הורדת המינון עלולה לגרום לתופעות רגישות יתר המתבטאת בחוסר יכולת להתמודד עם רגשות רגילים ולתופעות פיזיות כמו נפילות או שטף דם במוח.

למרות הסכנות בשימוש בכדורי הרגעה, חוסר טיפול יגרום להתדרדרות נוספת בתפקוד ולקושי רב יותר להיחלץ מהמשבר. התעוררות של סימני משבר מחייבת השגחה רפואית וטיפול מעמיק. עם זאת, תרופת ההרגעה לכשעצמה משמשת לטיפול בסימפטום ולא לטיפול בשורש הבעיה.

טיפול פסיכיאטרי הכולל, במקרה הצורך, שימוש בתרופות פסיכיאטריות, כגון ציפרלקס ופרוזאק או בכדורי הרגעה, תחת השגחה פסיכיאטרית, מהווה את הדרך הבטוחה להיחלץ מהמשבר למרות שהתהליך עלול להיות קשה וממושך.

תפקיד בני המשפחה בטיפול במצבי משבר מכריע. מעבר לעידוד המטופל לקבל טיפול, על בני המשפחה לעקוב אחר מינון התרופות (אם לוקח), ולוודא כי הוא עומד בהנחיות הצוות הרפואי. אם המטופל נוטל כדורי הרגעה וחורג מן המרשם שקיבל, ייתכן כי הוא מפתח סימני התמכרות.

האם סבלת בתקופה האחרונה מאחת מתופעות אלו ללא סיבה מוסברת?

דפיקות לב
הזעה
קוצר נשימה
חנק
כאב בחזה
בחילה או אי נוחות בבטן
חולשה ברגליים
סחרחורת
תחושה לא מציאותית או תחושה שאתה מנותק מעצמך
תחושה של איבוד שליטה, שאתה משתגע
פחד ממוות
עקצוץ
צמרמורת או גלי חום
פחד ממקומות או מצבים שבהם יהיה קשה להשיג עזרה או להימלט מהם (כגון: בתוך קהל או על גשר)
אינך יכול לנסוע ללא ליווי

אם חווית יותר מארבע תופעות ובעקבות זאת שינית את התנהגותך, ייתכן שאתה סובל מסימפטומים של חרדה, ומומלץ שתפנה לאבחון.

ד"ר אילן טל הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית.

אורנית ויינשטוק-דורקם היא מטפלת בגמילה מהתמכרויות.

בואו לדבר על זה בפורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה.