נוירואסתטיקה, היופי במוחו של הצופה

במאמר שפורסם בגליון האחרון של המגזין "מדע", הציע פרופ' זקי שדה מחקר חדש, נוירואסתטיקה, שיבחן את היחסים בין המוח ובין אמנות.
"אמנות חזותית מצייתת לחוקי המוח החזותי, וכך חושפת את החוקים הללו עבורנו", הוא כותב.
לאמנים יש שיטות לחדור לחלקים במוח המגורים על ידי אמנות, במובן מסויים גם הם חוקרים את המוח, אבל בשיטה אחרת; שיטת הציור" אומר זקי, פרופסור לנוירוביולוגיה בקולג' אוניברסיטה בלונדון.

רק עכשיו מתחילים מדענים להשתמש באמנות על מנת לחשוף את הדרך בה המוח מחבר דימויים בודדים לתמונה שלמה. פעולת עיבוד הדימויים נעשית בקורטקס הויזואלי, שמהווה כרבע מהמוח.
על מנת לבחון את הקורטקס, השתמש פרופ' זקי בדימויים רזוננטיים מגנטיים שיצרו גרוי אלקטרוני, ה"מכבה" זמנית חלקים מסויימים של המוח על מנת לאפשר בדיקה של חלקים אחרים.
על ידי מעקב אחר תאים מבודדים במוח בזמן הצגת דוגמאות אמנות לחולים, מדענים מצביעים על חלקים במוח שמגיבים לתנועה, צבע וצורה.

פיקסואים ומיכלאנג'לואים בעתיד
ואולם, אומר פרופ' זקי, אמנים גילו את האיזורים הללו לפני שנים רבות. הוא נתן כדוגמה אמנים קינטיים, כמו אלכסנדר קלדר, שעבודותיו מאמצע המאה ה 20 התמקדו בתנועה, מתוך צמצום מקסימלי של צבע וצורה.
"עבודתם היתה צריכה לצפות שיש איזור במוח שעושה את זה, אלא שהמדענים מצאו אותו מאוחר יותר" אמר. איזור זה נקרא היום קומפלקס V5.
המחקר של פרופ' זקי מתמקד בשאלות כיצד והיכן מקבלים האיזורים הללו במוח גירוי.
בעבר מדענים חשבו שחלקים מסויימים במוח החזותי מגיבים בו זמנית, אבל המחקר האחרון מראה כי מספר איזורים מגיבים מהר יותר לגרוי מאחרים. V4, שמגיב לצבע, מגיב מהר יותר מ V5, שמגיב לתנועה.
ביום מן הימים מדענים יוכלו לראות אם מוחם של אמנים שונה ממוחם של אנשים אחרים כמו
שמחקר נוסף עשוי לצפות גם אילו ילדים הם הפיקאסו או המיכלאנג'לו שטרם נתגלה.