זהירות, דולפים כאן

דליפת שתן לא רצונית כרוכה באי נעימות, בושה וחרדה ניכרות - עד כדי פגיעה של ממש בחיי האישה הלוקה בזה. נשים אלו מנועות מליטול חלק בפעילויות הדורשות יציאה מן הבית - אלא יציאות לפרקי זמן קצרים ביותר. הן מדיפות - לעתים קרובות - ריח רע של שתן, הן נאלצות להשתמש באמצעי ספיגה -באופן קבוע (כתינוקות בני יומם), ועוד מגבלות כהנה וכהנה.
לבעיית דליפת השתן יסוד כפול: מחד גיסא ניצבת הפגיעה החבלתית ברצפת האגן (הנושאת את כיס השתן), בדרך כלל כתוצאה מלידות מרובות. כיס השתן צונח ובמקביל נפגעת היכולת לשלוט במתן השתן - ומופיעה דליפת שתן במאמץ (כגון צחוק, שיעול, ריצה ואף בזמן קיום יחסי מין). מאידך גיסא, אף התכווצויות לא רצוניות של שריר כיס השתן עלולות לגרום לדליפתו, באורח לא רצוני וללא שליטה. בעיית התכווצותו הבלתי רצונית של שריר כיס השתן עלולה לנבוע אמנם מזיהום בשתן (אשר יטופל בקלות יחסית על ידי אנטיביוטיקה פשוטה) או פוליפ בכיס השתן (אשר ניתן לכריתה באמצעות מכשור כירורגי מיוחד - ללא צורך בפתיחת הבטן), אך לרוב מדובר בהפרעה עיצבית בכיס השתן. הפרעה זו מטופלת בהצלחה רבה בנטילת תכשירים תרופתיים מתאימים.
ככל אשר רב מספרן של הלידות שהאישה עברה, גדל הנזק הפוטנציאלי-המצטבר לשרירי רצפת אגנה של האישה וגדלה הסכנה להופעת אי-נקיטת השתן - על כל הנובע מכך: הן לתפקודה של האישה והן לחיי המין של הזוג.
בידי הרפואה המודרנית כלים בדוקים לטיפול בבעיה הקשה של דליפת השתן בנשים, ואף התפתח ענף רפואי נפרד העוסק ומתמחה בתחום מיוחד זה (גינקואורולוג). חלק מן הנשים תסתייענה בטיפולים פיזיוטרפיים, לאחרות - יתאים טיפול תרופתי ולנותרות אין מנוס אלא להנתח.
הטיפולים הפיזיוטרפיים כוללים תרגילים מיוחדים העשויים לסייע במניעת דליפת השתן ע"י חיזוק שרירי רצפת האגן והשבת כיס השתן לעמדתו הגבוהה. בכך תתאפשר שוב שליטה במתן השתן. התרופות המשמשות בתחום זה כוללות תכשירים המונעים התכווצות לא רצונית של כיס השתן ואת דליפת השתן הבאה בעקבות התכווצות שכזו. דא עקא - לתרופות אלו תופעות לוואי לא רצויות כגון יובש בפה ועוד. לאחרונה משווקים תכשירים חדשניים המונעים את התופעות הלא רצויות של התרופות הקודמות.
לרשות הנשים אשר עבורן אין מנוס אלא ניתוח - הרי שלניתוחים שהיו רווחים בעבר לטיפול בבעיה וטמנו בחובם אשפוז והחלמה ממושכים יחסית - נמצא תחליף. מדובר בניתוח שהינו עתיר הצלחה במובן של ריפוי (ארוך טווח), ועם זאת הוא כרוך באשפוז בן יום אחד בלבד. ניתוח זה
(TVT) נעשה בהרדמה מקומית והמנותחת יכולה לשוב לפעילותה הרגילה בתוך ימים ספורים בלבד. קרוב למאה נשים עברו את הניתוח הנדון במסגרת השרות האורוגינקולוגי הפועל בעשור האחרון במרכז הרפואי "שערי-צדק" בירושלים. בסקר מקיף אשר נכתב ע"י דר' נוימן ופרופ' דיאמנט וראה אור על דפי כתב העת "הרפואה" בחדש יוני 2000 נמצא כי ההצלחות הטיפוליות המושגות בעזרת ניתוח זה אינן נופלות (ויתכן שאף עולות) על אלו שנרשמו בהקשר לניתוחים המסורתיים. אי הנעימות הכרוכה בניתוח זה הינה קלה מאוד, יחסית למה שהיה מקובל בעבר - בעיקר מפני שאין עוד צורך בפתיחת הבטן לשם השגת "הרמת" השלפוחית. הניתוח כלול בסל הבריאות ומבוצע בבתי-חולים שונים בארץ. בכנס הבין-לאומי האחרון בנושא, שנערך בפינלנד ב - 9/2000 דווח על ביצוע של כ- 100,000 ניתוחים כאלו בעולם, עם תוצאות טיפוליות נאות.
דר' מנחם נוימן
המרפאה האורוגינקולוגית - ביה"ח שערי-צדק, ירושלים