התקפי לב: ריפוי בתנועה

(0)
לדרג

בעתיד יוכלו כנראה הרופאים להתאים באופן אישי לחולי לב את מינון ואת תדירות האימון הגופני, ממש כפי שהם מתאימים את סוגן ומינונן של תרופות אנטיביוטיות

מאת: חורש דור-חיים

התקפי לב הם עדיין גורם התחלואה והתמותה השכיח ביותר בעולם המערבי. למרות שבעשור האחרון נכנסו לשימוש תרופות רבות שמאפשרות מניעה של גורמי סיכון לבביים, כמו תרופות מקבוצת הסטטינים להורדת שומני דם ותרופות מתקדמות להורדת לחץ דם, עדיין לא מצליחה הרפואה למגר את התופעה. נראה שאחד מגורמי הסיכון שהשפעתו רק גדלה בשנים האחרונות הוא העדר פעילות גופנית.

ידוע כי התקפי לב גורמים לנזק לרקמת הלב שלא קיבלה אספקת דם וכתוצאה מכך נוצר נמק. אנשים שהיו פעילים גופנית ניזוקו פחות לאחר התקף הלב היות ששטח הצלקת שנוצרה היה קטן יותר ואחוז התמותה כתוצאה מההתקף היה קטן מאוד.

מחקרים שנערכו בארץ ובעולם הראו שיש לאימון גופני יכולת להקטין את הנזק מהתקף לב שנגרם כתוצאה מחסימה של העורקים הכלליים של הלב.

איגוד הלב האמריקאי (AHA) ממליץ לבצע לפחות 30 דקות של פעילות גופנית אירובית בעוצמה בינונית באופן יומיומי, ומחקרים אפידמיולוגיים מלמדים שכל המרבה הרי זה משובח; ככל שנרבה בפעילות גופנית כך רמת החיסון של הלב תהיה גבוהה יותר ואחוז התמותה יהיה נמוך יותר.

ההערכה היא כי הסיבה לחיסון של הלב במקרה זה היתה שהלב המאומן עשיר יותר בכלי דם ועדיין יכול לספק לאזור האוטם כמות של דם שתמנע את תמותת הרקמה. אנו משערים שסיבה נוספת לכך עשויה לנבוע מביטוי של חלבונים אותם מפיק הגוף ברמת ה-DNA של תאי הלב, אשר יכולים לחסן את הלב מנזק הנגרם כתוצאה ממחסור בחמצן. פעילות גופנית אירובית מעודדת את ביטוי החלבונים הללו ובכך משמשת כתרפיה גנטית ללב.

ממצא מעניין נוסף שהתגלה הן במחקר על בני אדם והן במודלים של חיות מעבדה הוא שפעילות אירובית יכולה להוריד את ההשפעה של המערכת הסימפתטית בגוף. זו המערכת שפועלת כאשר הגוף נכנס למצוקה והיא אחראית על עליית לחץ הדם, עליית הדופק וייצור של הורמוני סטרס בגוף. למערכת הסימפתטית יש השפעות מזיקות ללב ולכלי הדם ופעילות יתר שלה מהווה גורם סיכון משמעותי להתקפי לב. אימון גופני אירובי מעלה את הפרשת האדרנלין (הורמון של המערכת הסימפתטית) בטווח הזמן הקצר, אבל מוריד אותה בטווח הזמן הארוך (מתוך כתב העת Circulation 2010).

באופן זה האימון הגופני מוריד לחץ דם, את קצב הלב, את רמת הדלקת בגוף ואת הנטייה לחסימה של כלי דם, ובכך מונע התקפי לב והפרעות קצב קטלניות.

האימון הגופני יעיל גם בחיסון של הלב אף במקרים שכבר היה התקף לב קודם ויש סכנה להתקף לב חוזר. בסקירה מקיפה שנערכה על כ-9,000 חולי לב שעברו התקף לב, שפורסמה ב-American Journal of Medicine, נמצא שאימון גופני במסגרת של תוכניות לשיקום לב, הצליח למנוע במרבית המקרים מוות כתוצאה מהתקף לב חוזר וכמובן ששיפרה את איכות החיים של החולי הלב ואת התפקוד היומיומי של המטופלים.

בנוסף לאמור לעיל, ידועות ההשפעות המיטיבות של האימון האירובי על גורמי סיכון לבביים נוספים:

1. רמת ההשמנה הגופנית בכלל והשמנה בטנית בפרט.

2. שיפור במאזן הסוכר והתפתחות מחלת הסוכרת.

3. שיפור הפרופיל השומני של כולסטרול וטריגליצרידים, הורדת הכולסטרול הרע LDL, ועלייה של הכולסטרול הטוב HDL.

4. מניעה של התפתחות טרשת עורקים.

5. חיזוק של עוצמת כיווץ הלב.

6. הורדת לחץ הדם דרך שיפור בזרימת הדם הפריפרית של שרירי השלד.

7. הורדת מתח נפשי והשגת רווחה נפשית.

מחלות לב ופעילות גופנית
מחלות לב ופעילות גופנית

חולדות עצלניות שילמו מחיר

לאחרונה, ערכנו במכון המחקר של מערך הלב במרכז הרפואי הדסה עין כרם מחקר על חולדות, אשר מאשש את הסברה שפעילות גופנית אירובית משמשת כחיסון נגד התקפי לב. במסגרת המחקר עקבנו אחר שלוש קבוצות של חולדות: בראשונה התאמנו באופן אינטנסיבי, בשנייה באופן מתון ובשלישית לא התאמנו. בשלוש הקבוצות נבדקה חסינות להתקף לב שניתן באופן מלאכותי על ידי זרם חשמלי. תוצאות המחקר הראו שככל שהחולדות היו בכושר טוב יותר, כך היה קשה יותר לגרום להתקף לב ולגרום ללב לחדול מלפעום. מחקר נוסף שערכנו מצביע על כך שגם אם החולדות קיבלו התקף לב קודם לכן, ואפילו אם סבלו ממוות של חלק מהרקמה הלבבית, הצליחה הפעילות האירובית לחשל את הלב ולמנוע הפרעות קצב ודום לב. המסקנה הייתה שאימון אירובי מהווה חיסון נגד הפרעות קצב קטלניות אשר משבשות את הפעילות החשמלית העצמונית של הלב וגורמות לפרפור חדרים ודום לב.

למרות שהמודעות לחשיבות הפעילות הגופנית הולכת ועולה, הן בקרב חברי הקהילה הרפואית והמדעית והן בקרב הציבור הרחב, נראה שעדיין חסר מידע על הנוסחה המתאימה ביותר לפעילות גופנית שתגן על הלב. עדיין קיימות שאלות רבות לגבי פרוטוקול האימון היעיל ביותר: האם הוא צריך לכלול גם רכיב של אימון התנגדות? באיזה דופק רצוי להתאמן כדי לקבל את החיסון האולטימטיבי? כמה זמן וכמה פעמים בשבוע? האם לבצע אימון רצוף או אימון הפוגות? ועוד שאלות רבות שהסימוכין המדעיים להן דורשים עדיין מחקר נוסף.

אנו מקווים שעל סמך מידע זה יוכלו בעתיד הלא רחוק אנשי מקצוע העוסקים בפיזיולוגיה של המאמץ להשתמש בפעילות גופנית כתרופה לכל דבר, כאשר המינון והתדירות המיטביים יהיו מותאמים אישית וידועים מראש, כשם שמתאימים לחולה את הסוג ואת המינון של תרופה אנטיביוטית.

חורש דור-חיים הוא פיזיולוג של המאמץ, מנהל מרכז O2 לבריאות הגוף והלב בחסות הדסה ירושלים.

בואו לדבר על זה בפורום פיזיולוגיה של המאמץ.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום