האם דלקת ריאות גורמת לזיהום?

במרבית חדרי המיון ובמספר מרפאות נהוג לבצע תרביות דם לילדים עם חשד לדלקת ריאות. על אף זאת, מספר עבודות ישנות הדגימו אחוזים בודדים בלבד של זיהום בדם בילדים עם דלקת ריאות. עבודות אלה בוצעו בעידן שלפני החיסונים נגד פנאומוקוק והמופילוס, ואין מידע אמין על זיהום בדם בילדים עם דלקת ריאות בימינו.

מטרת המחקר הנוכחי, שפורסם השבוע ב-Pediatric Infectious Diseases Journal, היתה לבדוק את שכיחות הצמיחה בתרביות דם שנלקחו מילדים עם דלקת ריאות במיון ילדים. בנוסף ביקשו החוקרים לברר איזה פתוגנים בודדו והאם התרבית שינתה הטיפול בילדים.

שיטות

חוקרים מפילדלפיה, ארה"ב, ביצעו מחקר מקרה-בקרה פרוספקטיבי. כל הילדים שפנו לאחד מחדרי המיון של 35 מוסדות רפואיים במהלך 2006-2007 ואובחנו כסובלים מדלקת ריאות נכללו במחקר. לאחר ביצוע האבחנה המקורית בידי רופאי המיון, בוצעה בדיקה של הנתונים הקליניים וצילומי הרנטגן על ידי רופאי המחקר על מנת לאמת את האבחנה. על כל מטופל נאסף מידע דמוגרפי, מידע על מהלך המחלה, הופעת סיבוכי דלקת ריאות והטיפול. נעשה מעקב אחרי תרביות הדם, ונבדק האם שונה הטיפול האנטיביוטי בעקבות התרבית.

תוצאות

בסך הכל נכללו במחקר 877 ילדים, שעברו עיבוד במיון ילדים ואובחנו עם דלקת ריאות.

בקרב 81 ילדים (9.2%) התפתחו סיבוכים של דלקת ריאות.

ל-291 ילדים (33%) נלקחו תרביות דם. מתוכם תרביות חיוביות נצפו ב-6 ילדים (2.1%) בלבד.

7 תרביות הצמיחו סוגים שונים של חיידקים ( פנאומוקוק - 4 דגימות, סטפ אורוס - מקרה 1, המופילוס נון-טייפבל - מקרה 1, קונטיננט - 4 תרביות).

בקרב הילדים עם תרביות חיוביות היו יותר סיבוכי דלקת ריאות (66%) מאשר בילדים עם תרבית שלילית או כאלה שלא נלקחה להם תרבית.

רק במקרה אחד התרבית כיוונה את הטיפול האנטיביוטי לאחר כשלון טיפולי ראשוני - מקרה של חיידק מסוג MRSA.

מסקנה

בקרב ילדים עם דלקת ריאות קיים סיכוי נמוך מאוד לזיהום בדם, ובמרבית המקרים גם כאשר יש צמיחה - היא לא משנה את הטיפול. ייתכן מאוד שלאחר כניסת חיסון הפרבנר 13 לשגרה, שיעור זה ירד אף יותר (מאחר שכל 4 זני הפנאומוקוק כלולים בחיסון זה, אך לא בפרבנר 7 שהיה נהוג עד כה).

לכתבות נוספות והרשמה לאתר ללא תשלום - לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום מחלות זיהומיות.