פיברומיאלגיה: הכה את המומחה

(5)
לדרג

זהות המומחה שממונה על ידי בית המשפט משפיעה מאוד על קביעת קיומו או היעדרו של קשר סיבתי בין תאונת דרכים לתסמונת הפיברומיאלגיה

מאת: עו"ד גיל קלופשטוק

בשנים האחרונות, מחלת הפיברומיאלגיה והשלכותיה מוזכרות יותר ויותר בפסקי דין של בתי המשפט השונים. כבוד השופט יצחק עמית היטיב להגדיר את מחלת הפיברומיאלגיה כשכתב באחד מפסקי הדין שלו את הדברים הבאים:

"פיברומיאלגיה היא תסמונת כאבים מפושטים בשרירים וברקמות הרכות, שמתאפיינת ברגישות מוגברת לכאב, במיוחד ב-18 נקודות רגישות ספציפיות המפוזרות על פני הגוף. המדובר בתסמונת 'חמקמקה' - שאין חולק כיום על עצם קיומה, אך היא שנויה במחלוקת. לגבי הגורמים לה והשלכותיה - תסמונת אחות לתסמונת התשישות הכרונית ('מחלת היאפים'), אם כי שונה ממנה. הפיברומיאלגיה כרוכה בפגיעה באיכות החיים ולעיתים כוללת ביטויים קליניים כמו תשישות, הפרעות באיכות השינה וכו'". ( ת.א. (חיפה) 358/03 וגנר שולמית נ. מגדל חברה לביטוח).

פיברומיאלגיה
פיברומיאלגיה

הקשר בין תאונת דרכים להתפתחות פיברומיאלגיה:

השאלה המרכזית בה עוסקים בתי המשפט בכל הנוגע לתסמונת זו היא שאלת הקשר הסיבתי שבין פגיעה בתאונת דרכים (בעיקר פגיעה בעמוד שדרה צווארי, מסוג "צליפת שוט" Whiplash) לבין התפתחות תסמונת הפיברומיאלגיה.

בשורה של פסקי דין נקבע כי קיים קשר סיבתי כזה. באותם מקרים, נעשה הדבר לאחר שבית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו, בדרך כלל מומחה בתחום הראומטולוגיה, ואותו מומחה א?בחן תחילה כי הנפגע אכן סובל מהתסמונת, וכי קיים קשר בין הפציעה בתאונה לבין התפתחות הפיברומיאלגיה.

כך למשל, בפסק הדין בעניין וגנר נ. מגדל, שהוזכר לעיל, מונה מומחה רפואי אשר הכיר בקשר הסיבתי שבין תאונת דרכים לתסמונת הפיברומיאלגיה, ועקב כך קבע כבוד השופט יצחק עמית, כי יש קשר סיבתי בין התסמונת לתאונה, הגם שבאותו מקרה התפרצה התסמונת רק כשנה לאחר התאונה.

לעומת זאת, קיימים מקרים אחרים בהם בית המשפט לא הכיר בקשר הסיבתי שבין תאונת דרכים לבין התפרצות התסמונת. כאמור, במקרים מעין אלו ממנה בית המשפט מומחה רפואי אשר דן בשאלת הקשר הסיבתי בין תאונת הדרכים לבין התפתחות התסמונת.

הואיל ובעניין קשר סיבתי זה קיימות גם אסכולות רפואיות שונות, ניתן לומר, בזהירות הראויה, כי לזהו?ת המומחה שממנה בית המשפט יש השפעה רבה על התוצאה הסופית בדבר קביעת קיומו או היעדרו של קשר סיבתי בין תאונת הדרכים לתסמונת הפיברומיאלגיה.

קיימות חבלות נוספות שאינן תאונת דרכים, ואשר גם בהן הכירו בתי המשפט כחבלות העלולות לגרום להתפתחות תסמונת הפיברומיאלגיה.

פסק הדין המפורסם בסוגיה זו, הינו ע.א. 785/08 זולפה מחסני מזון נ. מרים אופנהימר.

פסק הדין דן במקרה של אישה שנפגעה בעת שערכה קניות במרכול. במהלך הקניות, פגע מנשא כבד בעגלת הקניות של אותה אשה, ועגלת הקניות פגעה בעוצמה במותנה של האשה.

כעבור זמן מה, התפתחה אצל האשה תסמונת הפיברומיאלגיה, ועקב כך היא הגישה תביעת נזיקין לבית המשפט המחוזי בירושלים.

לבית המשפט המחוזי הוגשו חוות דעת רפואיות בשאלת הקשר הסיבתי מטעם שני הצדדים. בית המשפט המחוזי העדיף את עמדתו של המומחה מטעם התובעת, אשר חיווה את דעתו כי מכה מן הסוג שקיבלה התובעת יכולה לגרום להתפתחות התסמונת, ולאור סמיכות הזמנים, אף גרמה לה בפועל, בהסתברות גבוהה. בית המשפט המחוזי העדיף לקבל את חוות הדעת הרפואית של המומחה מטעם התובעת משום שמצא שהיא מבוססת יותר על מחקרים וספרות מקצועית, וכי היא משקפת אסכולה רפואית מוכרת, שאף מצאה ביטוי בספרי יסוד (Text Books) רפואיים.

על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית המשפט העליון. בכל הנוגע לשאלת הקשר הסיבתי בין החבלה לבין התפתחות התסמונת, אישר בית המשפט העליון מפי כב' השופט ריבלין, את שנקבע בבית המשפט המחוזי, וקבע אף הוא כי יש להכיר בקשר הסיבתי שבין אותה חבלה לבין התפתחות תסמונת הפיברומיאלגיה. עם זאת, בשאלת גובה הפיצויים דווקא התערב בית המשפט העליון והפחית במידה מסוימת את שיעור הפיצוי שנפסק לתובעת.

פסיקת בית הדין לעבודה:

מחלת הפיברומיאלגיה תופסת מקום נרחב גם בתביעות המוגשות למוסד לביטוח לאומי.

חלק מהמקרים עוסקים בתביעות של אנשים הטוענים כי תסמונת הפיברומיאלגיה התפתחה עקב תנאי עבודתם, או עקב אירועים שאירעו להם תוך כדי עבודתם, ועקב כך מבקשים אותם תובעים מהמוסד לביטוח לאומי שיכיר בתסמונת הפיברומיאלגיה שלהם כתאונת עבודה, דבר העשוי לזכותם בתגמול כספי לא מבוטל.

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה (עב"ל (ארצי) 187-10 שושנה נחמני נ. המל"ל), סקרה כבוד השופטת עפרה ורבנר את המצב המשפטי בעניין זה, וקבעה כי כדי להכיר בפיברומיאלגיה כתאונת עבודה יש להוכיח אירוע תאונתי חריג אשר בסמיכות זמנים אליו פרצה מחלת הפיברומיאלגיה.

לעניין "תיאוריית המיקרו-טראומה", תיאוריה המאפשרת במקרים מסוימים להכיר בפגיעה ככזו שנגרמה עקב רצף של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות, קבעה כב' השופטת ורבנר: כשם שלא ניתן להכיר בנזק נפשי על פי תיאוריית המיקרו-טראומה, גם בפיברומיאלגיה לא ניתן להכיר על פי תיאוריה זו.

עו"ד גיל קלופשטוק, מצוות מומחי פורטל משפטי, הוא עורך דין מומחה בתחום הנזיקין, ביטוח ורשלנות רפואית.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום רשלנות רפואית
פורום פיברומיאלגיה

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום