הורות לסבית: בדרך להקמת משפחה

(0)
לדרג

יש בישראל לא מעט משפחות חד-מגדריות עם ילדים. עם זאת, עדיין מדובר בתהליך שאינו מובן מאליו ומציב אתגרים רגשיים וזוגיים שרצוי להתכונן לקראתם

מאת: ד"ר חנה גילאי גינור

בשנת 2005 התרחשה מהפכה: בית המשפט העליון הכיר בזכותן של זוג אימהות לסביות לאמץ זו את ילדיה של זו. פסק הדין נקבע לאחר מאבק משפטי ארוך שנמשך שמונה שנים ונרשם כפסק דין ירוס-חקק, על שמן של השתיים שעשו היסטוריה, טל ואביטל ירוס-חקק.

חמש שנים חלפו מאז, ומה שנחשבה תופעה נדירה שיש להיאבק על קיומה, היא כיום מציאות מקובלת. על פי נתוני ארגון "משפחה חדשה", למעלה מ-18,000 משפחות חד-מגדריות חיות כיום בישראל. מעל 2,500 זוגות של אימהות לסביות מגדלות את ילדיהן המשותפים. אך על אף שהורות לסבית הפכה מקובלת, כדאי להבין ולהדגיש את האתגרים שמייחדים אותה ולדעת להיערך לקראתם בהתאם.

הורות לסבית
הורות לסבית

התלבטות ראשונה: מי תהרה קודם?

אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר שתיאלצו לקבל בדרך להורות לסבית, היא מי משתיכן תהרה ראשונה. האם נכון שהצעירה ביניכן תהרה קודם, או שמא יש לתת זכות קדימה למבוגרת יותר? זו החלטה לא פשוטה, שעלולה להציף מטענים וקונפליקטים זוגיים קיימים. במשפחה חד מינית, בדומה למשפחה הטרוסקסואלית, בה הגבר מרגיש לפעמים מחוץ לתמונה ובתחרות על תשומת ליבה של האם עם התינוק, כדאי לקיים דיון ולתת ביטוי עמוק לתחושותיה של זו שעדיין לא ילדה, ולברר האם הופרו היחסים השוויוניים וכיצד מסתגלים לשינוי.

ייתכן שתשקלו אפשרות לעבור את התהליך המשותף יחד, כלומר להרות במקביל. זו יכולה להיות חוויה מרגשת במיוחד, שתהדק את האינטימיות ביניכן ובין הילדים שייוולדו באותו זמן ויהיו לא רק אחים, אלא גם חברים. מאידך, תמיכה הדדית בהריון יכולה להיות התמודדות לא קלה, ולו רק בגלל שתיאלצו לחלוק רגעי חרדה, בדיקות לא נעימות וכדומה, כששתיכן במצב נפשי רגיש.

לכל אחת מההחלטות ישנם כמובן יתרונות וחסרונות והן תלויות בגילכן ובמצבכן הבריאותי.

מה אם לא תגיעו להסכמה בסוגיות המורכבות, אלה ואחרות? כיצד תוכלו למצוא את הדרך לגשר על הפערים? המחשבה כי האהבה מגשרת על הכול ושיש ביניכן שוויון מלא עלולה ליצור מצג שווא, בין אם החלטתן כי אחת מכן תלד ראשונה, ובין אם אתן עתידות להרות בו זמנית. ייתכן שהכנת הסכם הורות טרם ההריון, בסיוע מגשר או יועץ משפטי, תעזור להשאיר את המחלוקות בצד, ותאפשר לכן להתפנות ליצירה המופלאה של תינוק או תינוקת. שימו לב: ההסכם צריך להתייחס ולכלול גם את החובות והזכויות של כל אחת מכן כלפי התינוק, ולא רק זו כלפי זו.

התלבטות שנייה: להרות בדרך רפואית

נושא נוסף שיש להביא בחשבון הוא שההריון, ואף יותר מכך - תהליך השגתו, עתידים להיות "שלא כדרך הטבע", על כל המשתמע מכך. על אף, יש להניח, ששתיכן נשים פוריות ובריאות, תיאלצו להרות בדרך "רפואית", כלומר באמצעות טיפולי פוריות. זה אומר שלפחות אחת מכן תיאלץ לעבור בדיקות שונות, גם בדיקות גנטיות, להתמודד עם המבוכה שבהליך הזרקת הזרע הפולשני, שלא לדבר על האפשרות שבעתיד יגיע שלב מורכב יותר של טיפולי פוריות הכוללים זריקות והורמונים, ועד כדי צורך בהפריה חוץ גופית (IVF). במידה שכך, העומס הגופני ייפול, אמנם, על אחת, ואולם בדומה לזוגות הטרוסקסואליים, העומס הרגשי, הנפשי והזוגי יהיה משותף לשתיכן. הידיעה כי לעולמכן עומדים להתווסף שותפים לובשי חלוק לבן, וכי הז'רגון הרפואי עתיד להיות שגור בפיכן, יכולה להעלות את מפלס החרדה והלחץ, להכביד ולתסכל. הכנה מבעוד מועד תאפשר לכן להתמודד עם אלה טוב יותר. מובן שכדאי לסגל דרכים להקטנת הלחץ והחרדה. הרפיה, פעילות גופנית, האזנה למוזיקה, קורס בישול - בקיצור, כל מה שמרגיע ועושה לכן טוב, עשוי למנוע התפתחות מצבי חרדה בהריון.

זו יכולה להיות תקופה מורכבת שתהווה מבחן לזוגיות. יכול להיות שיחסיכן יתהדקו, או חלילה, יתפוררו. יכול להיות שתחוו פגיעה בזוגיות, באינטימיות ואף בחיי המין שלכן. הסיבות לכך רבות: ממחשבות על התינוק המיוחל ברגעים האינטימיים, בתוספת הידיעה כי חיי המין מוכתבים על ידי גורם שלישי - רופא או כל התערבות רפואית כלשהי. סיבות נוספות לטלטלה יכולות להיות הצפה של נושאים ומצוקות שהודחקו, הקשורים ליחס לגוף, לקשרים אינטימיים קודמים, לקשרים עם ההורים ועוד.

התלבטות שלישית: מה מספרים לילד?

כאמהות לסביות תיאלצו לקבל החלטה מורכבת נוספת, והיא בחירת ה"אב": האם תפנו לקבלת תרומת זרע או שתבחרו לערב ידיד או גבר זר כלשהו בתא המשפחתי שלכן? יש נשים הבוחרות באפשרות זו, מהנימוק שכך ייטב לילד, כיוון שתהיה לו דמות גברית להזדהות איתה, ובמיוחד כשהיילוד הוא בן. השיקול הזה הוא אישי ביותר, וכרוך במיוחד בשאלה איך תוכלו והאם אתן מעוניינות בכלל לשלב גבר, או שני גברים, במערכת היחסים שלכן. שאלה נוספת שיכולה להעיק היא מה תספרו לילד בבוא היום: האם לחשוף בפניו כי מלבד שתי אמהות לסביות, יש לו גם אב ביולוגי שזהותו ידועה?

ומה לגבי התינוק עצמו? האם הוא עתיד לסבול מסטיגמות? מה יהיו השאלות שיישאל? כיצד הוא עתיד לכנות את אמו הביולוגית ואת אמו ה"שנייה"? האם אתן מעוניינות לאמץ זו את ילדיה הביולוגיים של זו?

יש להניח, שגם אתן גודלתן על המודל השגרתי, בו ההורים הם גבר ואישה. כדאי שתנסו לדמיין ביחד את המודל שלכן, בטרם התהווה, ולהבין מה יהיו ההשלכות על המשפחה המורחבת: אחים, הורים, ילדים קודמים, במידה שיש. כיצד הם יקבלו את התרחבות המשפחה שהקמתן, כיצד תבשרו להם על המהפך, כיצד תתמודדו עם קשיים וקונפליקטים שעלולים להתעורר וכדומה.

מאחר שמדובר בסוגיות מטלטלות, כדאי להכין את הקרקע מראש, ואם צריך, לקבל ייעוץ פסיכולוגי. וכן, להכין סביבה תומכת (משפחה, חברות, קבוצת תמיכה), על מנת שבבוא הרגע, תדעו כיצד להתגבר על קשיים זוגיים שמתגלעים, תשכילו להתמודד עם האתגרים, שיכולים להיות לא פשוטים, ותייצרו אווירה בריאה עבורכן ועבור הילד שעתיד להצטרף למשפחה.

ד"ר חנה גילאי גינור היא פסיכולוגית קלינית מהמרכז לפסיכותרפיה, פריון, הריון והורות, "הורותא".

ד"ר גילאי גינור בגוגל פלוס

בואו לדבר על זה בפורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי להומוסקסואלים, ביסקסואלים וטראנסג'נדרים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום