פגים בישראל - תמונת מצב

(0)
לדרג

לצד מודעות גוברת למצוקת הפגים בישראל, עדיין קיים מחסור תקציבי ומקצועי המשפיע על איכות הטיפול בפגיות. סקירה מיוחדת לרגל יום הפג הבינלאומי

מאת: הלנה לוסקי, כתבת doctors

הולדת פג לזוג הורים היא חוויה לא פשוטה, המצריכה טיפול של 24 שעות ביממה ברך הנולד. לצד השמחה וההתרגשות של תינוק חדש שבא לעולם, יש דאגות רבות הקשורות להישרדותו של הפג והתפתחותו התקינה.

בשנים 2000-2008 נולדו בישראל 100,867 תינוקות לפני שבוע 37 להריון. תינוקות אלה המוגדרים כפגים מהווים 8% מסך התינוקות הנולדים בשנה בישראל (כ-100,000). כך עולה מנתונים של משרד הבריאות המתפרסמים לרגל יום הפג הבינלאומי שיחול היום (ג').

עוד עולה מהנתונים כי כ-1.5% מהתינוקות המוגדרים כפגים, נולדים לפני שבוע 32 להריון כאשר עוד 6.5% נולדים בין השבועות 33-36. מאז שנת 2000 קיימת ירידה קטנה בלידות פגים במשקל לידה נמוך מאוד (שבוע 24-32). לעומת זאת, יש עלייה קטנה בשיעור לידות פגים בשבועות מתקדמים יותר להריון (שבוע 33-36).

יש לציין שלהריונות מרובי עוברים תרומה משמעותית ללידות פגים - כשליש מהפגים נולדים בהריון מרובה עוברים. מרבית הפגים הנולדים לאחר הריון מרובה עוברים נוטים להיוולד בשבועות מוקדמים להריון.

פגים
פגים

מנתוני הדו"ח של מכון גרטנר ומהמרכז לבקרת מחלות של משרד הבריאות, שפורסם באוקטובר 2010 עולה כי חלה עלייה בשיעור הישרדות של הפגים במשקל לידה הנמוך מ-1,500 גרם (מלנ"מ).

אולם אליה וקוץ בה: ימי האשפוז הכוללים ירדו בזמן שחלה עלייה בימי האשפוז המורכבים. סך כל ימי האשפוז של תינוקות מלנ"מ נע לאורך השנים 1997-2008 בין 75,000 ל-85,000 ימים בשנה. יציבות זו מוסברת באמצעות שלוש מגמות: ירידה משמעותית בתמותה ובמקביל עלייה בהישרדות בקרב תינוקות מלנ"מ; הארכת משך האשפוז של הנפטרים וירידה במשך האשפוז הממוצע של תינוק שורד מכ-62 לכ-58 ימים לתינוק; עלייה ניכרת בשיעור התינוקות המשוחררים לביתם לפני גיל 36 שבועות מתוקן.

הנתונים המצביעים על שיפור בהישרדות מחד והארכת משך האשפוז של הנפטרים מאידך, מבטאים שינוי בתמהיל מקרי האשופז במחלקות לטיפול מיוחד ביילוד - שינוי המתבטא במורכבות הטיפול הניתן להם. ואכן, נמצאה עלייה באחוז ימי הטיפול הנמרץ הנשימתי הניתן לתינוקות מלנ"מ מ-16.5% ל-22.3% מתוך כלל ימי האשפוז שלהם במחלקות ועלייה בסך כל ימי הסיוע הנשימתי הנמרץ מכ-12,000 עד למעלה מ-18,000 ימים בשנת 2008. מגמה זו מצביעה על עלייה משמעותית במספר ימי האשפוז המורכבים, שמשמעותה צורך גובר במיטות טיפול נמרץ.

חיסון נגד וירוס RSV

במהלך דיוני הוועדה הציבורית להרחבת סל התרופות והטכנולוגיות הוכנס לסל התרופות חיסון כנגד הוירוס RSV (הגורם לתחלואה ותמותה בעיקר בפגים, בשל דלקות בדרכי הנשימה, כגון דלקת האף, דלקת אוזניים ודלקת ריאות) ונקבעו התוויות לגילאי הפגות שהחיסון יינתן בהם.

משרד הבריאות מסר כי יש כוונה השנה, במסגרת הדיונים בוועדת הסל, להרחיב את ההתוויה לשימוש בפגים מבוגרים יותר, ובכך לסייע במניעת תחלואה בקרב פגים רבים יותר.

20,000 ש"ח - עלות חודשית של החיסון

מדיון שנערך אתמול (ב') בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, עולה כי הורים לתינוקות שנולדו משבוע 32 ואילך המבקשים לחסן את ילדיהם נגד וירוס בדרכי הנשימה, יאלצו לשלם סכומי עתק מכיסם. זאת, מאחר שבעת שחרור התינוק מהפגייה הוריו מקבלים יחד עם מכתב השחרור והסיכום הרפואי המלצות להמשך הטיפול ולמתן חיסונים באופן פרטי, ובהן המלצה לחסן יילודים שנולדו בין השבוע ה-32 לשבוע ה-35 להיריון נגד RSV. עלות החיסון גבוהה למדי - 1,000 דולר לכל ק"ג ממשקל התינוק המתחסן. מאחר שהחיסון מורכב מחמש מנות חודשיות, העלות הממוצעת של החיסון היא כ-20,000 ש"ח.

כיום החיסון ניתן במסגרת סל הבריאות לפגים ולתינוקות שנולדו פגים עד השבוע ה-31 ועוד שישה ימים להריון, והם בני פחות משנה במועד החיסון.

פרופ' שאול דולברג, מנהל מחלקת יילודים ופגים במרכז הרפואי תל-אביב, התייחס לעלויות הגבוהות של החיסון באומרו: "אכן, פגים שנולדו עד לשבוע 35 נמצאים בקבוצת סיכון. רוב ההורים לפגים הם במצב סוציו-אקונומי נמוך. כשאני ממליץ להם על החיסון, אותו עליהם לרכוש באופן פרטי, הם אומרים לי שייאלצו למכור את האוטו או את הבית".

הערכת משרד הבריאות היא כי אומדן המינימום הנדרש למימון החיסון לכל תינוק שנולד פג עשוי להגיע לכ-60 מיליון ש"ח. מדובר באומדן מינימום מאחר שכאמור הטיפול מתייקר עם עליית משקל הפג. נוסף על כך, העלות גדלה מדי שנה, בהתאם לגידול בילודה.

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס אמרה: "נתוני משרד הבריאות מראים ש-75% מהמחוסנים קיבלו את החיסון במסגרת סל הבריאות, ואילו 25% עשו זאת באופן פרטי. ושוב אנחנו נתקלים בבעיה, שמי שאינו זכאי על פי הסל, נאלץ לממן את התרופה היקרה עבור ילדו מכיסו. מה עושים אלה שידם אינה משגת?".

מנתונים שהוצגו בדיון עולה כי 75% מכלל החולים בברונכיוליטיס לקו במחלה עקב הידבקות בווירוס (346 מ-465 ילדים). 146 מתוך 1,000 תינוקות נדבקים בוירוס; כ-22,000 תינוקות בשנה.

אורן מלברגר ותמר כץ, הורים לפגים, אמרו בדיון: "החיסון מציל חיים. התחושה היא בלתי נסבלת, שהילד שלך עלול לחזור לטיפול נמרץ, רק בגלל שלא קיבל חיסון. הורים מעוטי יכולת, כמו סטודנטים, פנו לוועדת חריגים כדי לקבל את החיסון בכל זאת, ונענו בשלילה".

עו"ד שלומית הראל-שוורץ, מתנדבת פעילה בעמותת לה"ב ומי ששימשה בחמש השנים האחרונות כיועצת המשפטית שלה, אמרה ל-doctors: "שמחנו לראות את הירתמות הוועדות השונות בכנסת לבירור דרכי הטיפול במצוקות אוכלוסיית הפגים. אנו מברכים גם על הצעת החוק אותה מקדמת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס להארכת חופשת הלידה לאמהות לפגים. הצעה זו עשויה לאפשר לאחד מן ההורים לשהות ליד מיטת ילדו המאושפז מבלי שהדבר ימנע ביכולתו לטפל בו, ככל הורה אחר, לאחר שחרורו הביתה".

תמונה עגומה של מצב הפגיות

לצד המודעות הגוברת למצוקת הפגים, קיימת מצוקת כוח אדם קשה בפגיות. עו"ד הראל שוורץ מתייחסת לעובדה כי המחסור בניאונטולוגים צפוי להחריף בשנים הקרובות, ואומרת כי "טרם ננקט במשרד הבריאות כל צעד ממשי למציאת פתרון אמיתי ויעיל לבעיה". בנוסף למצוקת כוח האדם, קיימת בעיה קשה בתקציב הפגיות המשמשות כיום גם כיחידות טיפול נמרץ בילוד. "מצב הפגיות בישראל בהחלט מדיר שינה מעינינו, וצריכה להדיר שינה מכל מי שמתכנן להרחיב את משפחתו בשנים הקרובות", מסכמת את דבריה עו"ד הראל שוורץ.

חשיבות המשכיות הטיפול בקהילה

למרות האתגרים הרבים, מצוקת כוח האדם והבעיות התקציביות, הפגיות בישראל מהוות מעין רחם חיצוני לפג וסביבה אשר אמורה לספק את כל צרכי הפג - מזון, חמצן, נוזלים, ואנרגיות ולאפשר התפתחותו התקינה מחוץ לרחם.

השאלה הנשאלת היא מה קורה כאשר הפג מסיים את שהייתו בפגיה ועובר לבית הוריו? כיצד ההורים, שהיו עטופים בפגייה בייעוץ מקצועי מתמיד ותמיכה רגשית מצליחים להתמודד עם האתגר לבדם? ד"ר מיכאל פלדמן, מנהל היחידה לטיפול נמרץ בפגים של המרכז הרפואי הלל יפה, מתייחס לשאלות אלה: "המעקב אצל רופא הילדים בקהילה הוא הכרחי, וכי הוא זה המרכז את כל הבעיות בטיפול בילד. אך עם זאת, בתינוק שנולד פג, חשוב מאוד שהרופא המטפל הקבוע ייעזר במומחה לרפואת פגים. זאת על מנת לתת מענה לצרכים הייחודיים של הפגים: תזונתיים, נשימתיים, חיסונים מיוחדים ומעקבים נוירולוגיים, התפתחותיים ועוד המצריכים מיומנויות ספציפיות גם במרחק של שנה-שנתיים לאחר השחרור. משום כך קיימת חשיבות עצומה לגבי ההמשכיות בטיפול בפגים בקהילה עצמה וקיים צורך בשינוי התפיסתי של המערכת בהקשר זה".

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום הריון ולידה - הלל יפה
פורום הריון ולידה - תמיכה

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום