פונדקאות: הסכם להענקת חיים

(0)
לדרג

הפונדקאות נותנת תקווה לנשים שאינן יכולות ללדת ולזוגות חשוכי ילדים. להלן סקירה על ההליך וההסכם בין ה"אם הנושאת" להורים עד לרגע המיוחל בו נולד התינוק

מאת: ~~פרופ' שמחה יגל~~

ישנן נשים שגופן אינו מסוגל לשאת הריון, אם משום העדר רחם או משום שמבנה הרחם שלהן לקוי, אם בשל מחלה ממנה הן סובלות והריון עלול לסכנן, ואם משום שהריונותיהן אינם מגיעים לבשלות ועובריהן נופלים בשלב מוקדם, כשהם אינם בני-חיות.

כאשר לנשים אלו יש שחלות פעילות, ניתן לסייע להן באמצעות פונדקאות. משמעות המושג היא שהתינוק שנוצר מביצית של אישה אחת, מופרה במעבדה בתהליך של הפריה חוץ-גופית, בזרעו של האב המיועד, ונשתל ברחם תקין של אישה אחרת שנושאת את העובר עד לידתו.

פונדקאות
פונדקאות

רחם להשכרה

זוגות מהם נמנע הריון בשל הבעיות שהוזכרו, ולמרות זאת מעוניינים בילד שנושא את המטען הגנטי שלהם, נעזרים במרכזים יעודיים, שמקשרים בינם לבין נשים שמוכנות לשמש מעין "רחם להשכרה" ולסייע להם לחבוק בסופו של דבר את ילדיהם. משרד הבריאות מפקח על תהליך הפונדקאות מתחילתו, בהתאם ל"חוק ההסכמים לנשיאת עוברים" שנחקק ב-1996 ואשר דן באישור ההסכם בין "האם הנושאת" לבין ההורים שזקוקים לשירותיה ומבהיר את מעמד הילוד. וועדה בה משתתפים רופאים, עובד סוציאלי, פסיכולוג, איש דת ומשפטן, מאשרת את הזכאות לפונדקאות.

הוועדה בודקת, ששני הצדדים מסוגלים הן מבחינה רפואית והן מבחינה נפשית לעמוד בתהליך מורכב זה. הבירור נעשה בין היתר לאחר איבחון פסיכולוגי ובירור כשירותם של בני הזוג בנפרד וביחד לעבור את התהליך ובדיקת אפשרויותיהם למימון כל ההוצאות הכרוכות בו. כן נבדקים בוועדה מניעי הפונדקאית, האם מעבר לתמורה הכלכלית המובטחת, יש לה גם מניע אלטרואיסטי בנכונותה ליטול על עצמה משימה זו ועד כמה היא תהיה נכונה למסור להורים את הילוד לאחר הלידה.

חתימת הסכם

בהסכם שנחתם, באים לידי ביטוי זכויותיהם של כל הנוגעים בדבר; בני הזוג, האם הנושאת והילדים שייוולדו בסוף התהליך. בהסכם נקבע מספר העוברים המירבי אותו מוכנה הפונדקאית לשאת והתשלום עבור כל עובר, נקבע נוהל למקרה של צורך בדילול עוברים, אילו טיפולים חייבת הפונדקאית לעבור וכו'. כל זמן שאין הריון, יכול כל אחד מהצדדים להפסיק את התהליך.

בני הזוג מתחייבים לשלם לאם הנושאת את הסכום עליו סוכם, לדאוג למימון תרופות ולתשלום עבור ימי מחלה במקרה שיהיו כאלו. כן מתחייבים ההורים לדאוג לכיסוי ביטוחי נרחב לתקופת ההריון ועד שישה חודשים לאחר הלידה, במקרה שהפונדקאית תיפגע בתאונה, תחלה במחלה קשה ו/או תאבד את כושר העבודה. זכותם של בני הזוג לבחור את המוסד הרפואי בו יבוצעו הטיפולים, את הרופא המטפל ואת המקום בו תתבצע הלידה. הפונדקאית זכאית להתייעץ ברופא מטעמה ואם יתגלעו חילוקי דעות ביניהם, נקבע מראש רופא שישמש כבורר. במקרה של אשפוז בשל ההריון, יממנו בני הזוג את כל ההוצאות הנובעות ממצב זה (מטפלת לילדי האם הנושאת, עזרה באחזקת משק ביתה וכו').

הפונדקאית מצידה מתחייבת לשמור על בריאותה (הימנעות מיחסי מין לא מוגנים, מפעילויות מסוכנות, מאלכוהול, מעישון, הקפדה על תזונה נכונה וכו'). לאורך כל תקופת ההריון. היא מתחייבת לנהוג לפי הנחיות הרופאים ולבצע את הבדיקות הנדרשות. במקרה שתפר את ההסכם במהלך ההריון, ללא סיבה מוצדקת, מתחייבת הפונדקאית לפצות את הזוג.
בהסכם ישנה התחייבות של ההורים לאחריותם לילד, גם במקרה שנולד עם מום או פגם כלשהו. ישנן הוראות לגבי מעמד הילד במקרה של מות אחד ההורים או שניהם ובמקרה של פרידה/גירושין.

אף שמעמד האישה השתנה לחלוטין, רבות מהנשים, שאינן מסוגלות ללדת, חשות בשל כך שחייהן אינם חיים. במקרים רבים חייהם של זוגות חשוכי ילדים, גדושים במתחים. רבים מהם מודים שהאפשרות שייוולד ילד שיהיה שלהם מבחינה גנטית, גם אם בהתערבות גורם חיצוני, מעניקה טעם לחייהם.

מניע רגשי

מחקר שנערך על 200 נשים שרצו לשמש פונדקאיות, העלה שלנשים שנבחרו היסטוריה חיובית של הריונות ולידות ויחסי הורה - ילד תקינים. בבירור הסיבות שהניעו אותן להיכנס לתהליך, הסתבר שאף שהתשלום מהווה מניע מדרבן, הן עשו זאת בשל סיבות רגשיות.

בין היתר, בשל רצונן להעניק לנשים שאינן מסוגלות להביא ילדים לעולם, לחוות כמותן, את השמחה שבאמהות. רבות מהן דיווחו שדווקא בהריון זה הן חוו תחושת מימוש עצמי. לאחר הלידה, בעקבות הענקתן לזוגות חשוכי הילדים מתת כה מיוחדת ובלבדית, רובן מצאו עצמן בעמדה פסיכולוגית מתמשכת של עוצמה והתעלות. חלק מהזוגות שומר גם לאחר הלידה, על קשר עם האם שנשאה את ההריון של ילדם, וישנן כאלו שהרו בשנית לאותו זוג הורים.

רוב הפונדקאיות נושאות ברחמן עובר יחיד, לעיתים זוג תאומים. לאחרונה נתקלתי בהריון של שלישייה. במקרה זה שהיה נתון לפיקוח רפואי צמוד, החליטו ההורים בהסכמתה הנלהבת של האם הנושאת, שהסיכון כדאי ואמנם הפונדקאית ילדה בניתוח קיסרי, שלישיית תינוקות בריאים.

פרופ' שמחה יגל, הוא מנהל המרכז לאולטראסאונד בגניקולוגיה ומילדות, הדסה, ירושלים.

המאמר פורסם באדיבות מגזין רפואה וחברה, לרגל ועידת ישראל לרפואה 2010.

בואו לדבר על זה בפורום פונדקאות בדוקטורס

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום