קב"ן לשעבר הפך למטופל במזרע

ר' אובחן בגיל 12 כסובל ממאניה דפרסיה, עובדה שלא מנעה ממנו לשרת במשך כ-20 שנה במערך שירות המילואים בצה"ל כקצין לבריאות הנפש (קב"ן), ולעבוד אחר כך משך שנים רבות בתפקיד בכיר בטיפול בנוער ובקשישים. כיום הוא מטופל במרפאות החוץ של ביה"ח "מזרע".

ר' הסכים לפרסם את סיפורו המרגש. "בגיל 12 הלכתי פעם ראשונה לפסיכיאטר שאיבחן אצלי מאניה דפרסיה". הוא החליט להיבדק אצל פסיכיאטר בגיל 12 מכיוון שלא יכול היה לישון. "כל הזמן עסקתי בפעילות וזה מאוד הקשה עלי ועל החיים של שאר בני הבית, מה עוד שסבלתי מבעיית הרטבה עד גיל מאוחר".

שגשוג מקצועי ואישי

ר' עלה לארץ בגיל 21, כשנה לאחר מלחמת יום כיפור ומיד לאחר עלייתו החל ללמוד לתואר ראשון במקצוע טיפולי. מתחילת שנות ה-30 לחייו, הוא הצליח במגוון תפקידים בכירים טיפוליים וציבוריים, תוך הוכחת יכולות גבוהות של ניהול ופיקוח. כמו כן שירת כקב"ן בצה"ל במשך שנים. לרוע מזלו בשלב מאוחר יותר סימני המחלה חזרו, ותפקודו המקצועי נפגע.

"אני סבור שהבעיה הנפשית שלי החלה בעקבות העובדה שחוויתי מראות קשים בתקופת מלחמה בארץ הולדתי, שכללו מראות של גופות כרותות זרוקות ברחובות, ילדים שעברו התעללות קשה מאוד וגופותיהם נזרקו בצידי הכביש", סיפר. "זה גרם לי לפתח חוסר אמון כלפי אחרים ושיבושי חשיבה. את ההתקף הראשון קיבלתי בגיל 12".

על השתלבותו בעבודה אמר: "לאורך כל הקריירה שלי מגיל צעיר מאוד, שיבצו אותי בתפקידים שדורשים אחריות ויכולת קבלת החלטות, כנראה כי מתחילת הדרך הוכחתי להם שאני יכול". על חיי המשפחה הוסיף: "הצלחנו לגדל ילדים לתפארת, וכיום יש לנו נכדים". ואולם הנישואין לא צלחו: "היום במבט לאחור, אני מניח שהמחלה גרמה לגירושיי ואף מנעה ממני להתחתן שוב. היום אני כבר לא מחפש זוגיות".

התקף קשה

בשנת 1977 ר' חלה בהתקף פסיכוטי קשה מאוד, שבמהלכו ברגע של כעס במשרד, איבד שליטה ונסע בכל רחבי הארץ ללא מטרה מוגדרת, כאשר לדבריו, "כל סירנה של משטרה או אמבולנס גרמה לי לחשוב כי רודפים אחרי על מנת לתפוס אותי למטרות אשפוז. בתי שראתה שאני לא במצב טוב אשפזה אותי".

"חשבתי שכולם נגדי, שמחפשים אותי כדי להזיק לי, חוץ מהילדים שלי שהיה ברור שרוצים בטובתי", תיאר בפתיחות. "אני זוכר שהגעתי לביה"ח 'מזרע' והתחלתי לדבר שטויות, אמרתי להם שרצח רבין הוא קנוניה של העדה התימנית שנקמה בגין חטיפת ילדי תימן. אני לא אשכח שהרופאה בביה"ח אמרה לי שאני צריך להיזהר, שכן ההתקפים שלי רק יהיו קשים יותר בעתיד".

ממטפל למטופל

לאחר תהליך טיפולי ממושך במסגרת האשפוז בביה"ח "מזרע", הפחדים נעלמו בעקבות תהליך החלמה וליווי שיקומי, שמטרתו לחזור לתפקוד במעגלי החיים, החברתי התעסוקתי והמשפחתי. ר' מתגורר כיום בהוסטל. "אני יודע שהבדידות היא הדבר שהכי מסוכן לי", הוא אומר. "עצם המחשבה שאני אעלה לבית שלי מפחידה אותי. אפילו כשאני נוסע לביתי לקחת את הדואר מתיבת הדואר אני לא נכנס אליו. יש לי שם כל כך הרבה זיכרונות לא טובים שאני מפחד להיכנס לשם, בעוד שבהוסטל אני מרגיש מוגן, עובד במפעל שיקומי ומעביר כמה שעות טובות בכל יום וזה מעסיק אותי ומשכיח ממני את החרדות".

איכות חיים

ר' מציין כי הוא ממשיך להיות בקשר עם חבריו מהתפקידים השונים שמילא בעבר וכיום; הוא משמש כיו"ר הוועד של החוסים בהוסטל ומציע רעיונות לשיפור התנאים. ר' מדגיש כי הוא חושש מהיום שבו יתבשר כי הוחלט לסגור את המפעל השיקומי בו הוא וחבריו מועסקים בתנאים נוחים המאפשרים להם לחוש שהם תורמים לחברה. בעתיד, הוא מתכנן לכתוב ספר שישמש כמדריך לבריאות הנפש, מה לעשות וכיצד להתנהג.

לדברי סגן מנהלת המרכז הרפואי לבריאות הנפש "מזרע" בעכו, ד"ר ליאונרדו מוגילנסקי, "ר' הוא דוגמה לכך שאין אדם החסין בפני מחלת נפש, והיא פוגעת גם באדם משכיל ומוכשר כר' שעלול לפתע להיכנס למערבולת. באמצעות קשר של אמון ותקווה, אפשר להוביל לבניית ביטחון עצמי וחזרה לקהילה. בזכות הטיפול, ר' שומר על איכות חייו".

בואו לדבר על זה בפורום פסיכיאטריה.