סגולותיו של האשלגן

(3)
לדרג

מזונות מעובדים עתירי נתרן גורמים לעלייה בלחץ הדם; על מנת לאזנו, מומלץ להעלות את יחס הצריכה של האשלגן. סקירה

מאת: שרון דבוש חלילי

רובנו מודעים לכך שצריכה עודפת של נתרן מהווה גורם עיקרי ללחץ דם גבוה, אולם מסתבר שנתרן אינו הגורם היחידי לכך. עם התקדמות המחקרים בנושא לחץ דם, הולך ומתבסס הקשר בין צריכה גבוהה של אשלגן לבין הפחתת לחץ הדם.

מחקר DASH למשל בדק את השפעתה של התזונה בשלמותה על לחץ הדם והראה כי הטיפול ביתר לחץ דם צריך לכלול התייחסות לעוד מרכיבים תזונתיים מלבד הנתרן. בין הרכיבים שנמצאו בעלי השפעה מיטיבה על לחץ הדם היה גם המינרל אשלגן. גם מחקרים נוספים הראו כי צריכה גבוהה של אשלגן קשורה להפחתת לחץ דם, מורידה רגישות לנתרן ומקטינה סיכון לאבני כליה.
סגולות אשלגן סגולות אשלגן

מזונות מעובדים

התזונה המערבית מתבססת על צריכת מזונות מעובדים ונחשבת לתזונה עתירת נתרן. מסתבר שכאשר צורכים כמויות גבוהות של נתרן חשוב במיוחד להגביר גם את צריכת האשלגן. זאת מאחר וצריכה גבוהה של אשלגן יכולה להפחית נזקים הנגרמים מצריכה עודפת של נתרן כגון עלייה בלחץ דם והברחת סידן בשתן. מחקרים רבים מדגישים כי הפחתת כמות הנתרן בתפריט היא חשובה, אבל היחס בין נתרן לאשלגן חשוב לא פחות.

אבותינו הקדמונים, אשר ניזונו מעיקר מפירות, ירקות, אגוזים וגרעינים צרכו תפריט בו כמות האשלגן הייתה גבוהה פי 7 לעומת כמות הנתרן. לעומת זאת בתרבות האכילה המערבית המתועשת התהפך היחס וההערכה היא שכיום אנו צורכים פי 3 יותר נתרן לעומת אשלגן. המומחים בתחום טוענים כי העלאת היחס בין צריכת אשלגן לצריכת נתרן בתפריט מהווה הישג בריאותי. וככל שצריכת האשלגן בתזונה עולה ביחס לצריכת הנתרן כך פוחת לחץ הדם והסיכון למחלות כרוניות נוספות.

אשלגן - מינרל חיוני

האשלגן, או בשמו הלועזי פוטסיום, הינו מינרל חיוני. הוא חשוב ביותר לשמירת מאזן הנוזלים בגוף, להעברת מסרים עצביים ולתפקוד תקין של השרירים, כולל שריר הלב.
עד לפני שנים אחדות לא הייתה קיימת המלצה רשמית וחד משמעית הנוגעת לצריכה של אשלגן וההנחה המקובלת הייתה כי תזונה המשלבת צריכה של ירקות ופירות מספקת את דרישות הגוף למינרל זה.

בשנת 2004 פורסמו לראשונה ערכי ייחוס לצריכה תזונתית עבור אשלגן ומהן עולה כי הדרישה היומית למבוגרים גבוהה פי 2 ויותר ממה שנהוג היה לחשוב עד אז. בנוסף, היות ולא נתגלו תופעות לוואי ברמות גבוהות של צריכת אשלגן ממזון, לא נקבע עבורו גבול מרבי לצריכה. כלומר, בניגוד למינרלים רבים אחרים, וועדת המומחים של האקדמיה האמריקאית למדעים לא מצאה לנכון להמליץ על כמות צריכה מרבית מומלצת עבור אשלגן. גישה המעידה על בטיחותו של מינרל זה.

כמו כן, מסיסותו הגבוהה במים מאפשרת לכליה להפריש ביעילות עודפים בשתן במקרים של צריכה גבוהה. לפיכך עבור אנשים בריאים אין חשש להצטברות של אשלגן בדם, אולם תפקודי כליה לקויים עלולים להפריע לסילוק יעיל של אשלגן.

פירות וירקות

האשלגן מצוי ברוב המזונות שאנו אוכלים, בעיקר בפירות וירקות, אך גם במוצרי בקר ועוף, במוצרי חלב וכן בקפה, תה וקקאו. דוגמאות למזונות עשירים במיוחד באשלגן :פירות יבשים, עגבניות, בננות, תפוחי אדמה, אבוקדו, שעועית לבנה ושוקולד.

מקור נוסף להגברת צריכת אשלגן בתפריט יכול להיות שימוש בתחליפי מלח על בסיס אשלגן. היות ולאשלגן יש טעם מלוח, הוספת מלחי אשלגן למלחי נתרן מפחיתה את הכמות היחסית של הנתרן בתערובת ועדיין שומרת את הטעם המלוח שלה.

שרון דבוש חלילי היא דיאטנית קלינית R.D., יועצת מדעית ל"חברת המלח לישראל".

בואו לדבר על זה בפורומים:

פורום תזונה טבעית

פורום תזונה קלינית

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום