איך נזהה הפרעות אכילה?

(1)
לדרג

הרגלי האכילה של מתבגרים בחופשות הופכים לפחות מסודרים בשל היציאה מהשגרה. מהם סימני האזהרה שחשוב לשים אליהם לב ועל מה חשוב להקפיד? מדריך להורים

מאת: מיכל אופיר ויזל

חופשת הקיץ הארוכה וחופשות נוספות במהלך השנה הינה נקודת יציאה מהשגרה והזדמנות לנוח וליהנות, עם זאת הן טומנות בחובן סכנות הכרוכות ביציאה מסדר היום. אנו יודעים כי השגרה מלבד היותה לעתים משעממת וחד-גונית גם מגינה, מסדרת ושומרת.

במהלך חופשות סדר יומם של המתבגרים משתנה לחלוטין, שינה ביום ובילויים במהלך הלילה, מפגשים רבים עם חברים בשעות לא שגרתיות. שינוי נוסף שמתרחש אצל מרבית המתבגרים, בעקבות שינויי הזמנים הללו הוא באכילה. האכילה הופכת להיות פחות מסודרת ומאופיינת בדפוס "חוטפים כשרעבים" ולא ארוחות לפי שעות קבועות.

במקרים בהם ישנה רגישות למשקל וגם כך התעסקות עם אוכל, חופשת הקיץ עלולה להיות קרקע פורייה להתפתחות של הפרעת אכילה. בייחוד בגיל ההתבגרות, שהינו גיל בו המראה החיצוני והתעסקות בו מקבלים מקום מרכזי. על ההורים להיות ערניים ולהשגיח כי גם בזמן הקיץ תישמר שגרה כלשהי. חשוב להישאר עם היד על הדופק לגבי חייו של המתבגר, מאחר וישנה התעסקות רבה אצל מתבגרים בהסתרה מההורים.


צמחונות בגיל ההתבגרות, הינה סממן לעתים קרובות לתחילתה של הפרעת אכילה. צילום: שאטרסטוק

מהן הנורות האדומות אליהן חשוב לשים לב בהקשר של הרגלי אכילה?

  • בראש ובראשונה ירידה או עלייה קיצונית במשקל, או התחלה של דיאטות קיצוניות. גיל ההתבגרות אינו תקופה פשוטה ומלווה בשינויים רבים. על כן זהו אינו זמן מומלץ להתעסקות עם דיאטות וצמצום אכילה. מתבגרים מאופיינים בקיצוניות בחשיבה ובמעשים וכל דיאטה עלולה לצאת משליטה ולהפוך לקיצונית, ומכאן הדרך לפיתוח הפרעת אכילה הינה קצרה. על כן ההורים צריכים לפקח על כל ניסיון לירידה במשקל ומומלץ להתייעץ עם גורמים מוסמכים.
  • חוסר הלימה בין המראה החיצוני להתנהגות האכילה צריך לעורר סימני שאלה. למשל אכילה רבה ומוגברת לצד ירידה או חוסר עלייה במשקל יכולה להוות סימן לתחילתה של בולמיה.

  • הסתכלות במראה והתעסקות אובססיבית במראה החיצוני, או לחילופין - הזנחה רבה והימנעות מלהסתכל במראה ולהביט בגוף, מהווים גם הם סממן ליחס לא בריא לגוף.
  • צמצום והימנעות ממספר רב של מזונות. ידוע היום כי צמחונות בגיל ההתבגרות, הינה סממן לעתים קרובות לתחילתה של הפרעת אכילה. לעתים הצמצום נעשה תחת מעטה של אוכל בריא, אך בעצם מהווה תירוץ להימנע ממזונות משמינים ועתירי קלוריות.
  • אכילה בסתר, ביחידות והימנעות מלאכול בציבור ועם אנשים. דפוס של בושה באכילה והסתרתה, מרמז על יחסים טעונים של המתבגר עם אוכל ועל כך שנתפס על-ידו כמשהו שצריך להסתיר אותו ולהתקיים ביחידות.
  • עיסוק בספורט באופן אובססיבי גם היא מהווה סימן היכר מובהק להפרעת אכילה וכך כי המתבגרת עסוקה מאוד בשריפת קלוריות וירידה במשקל.

לסיכום: על ההורים לגלות ערנות ולנסות לעקוב גם בתקופה כזאת אחר התפריט של המתבגרים ואם הם חשים כי ישנה בעיה, מומלץ לפנות ולהתייעץ עם איש מקצוע. בטיפול בהפרעות אכילה חשוב לפעול באופן מיידי לפני שהדפוסים מתקבעים. על הטיפול להיות רב מערכתי, הכולל שילוב של עזרה נפשית הניתנת על-ידי פסיכולוג, סיוע תזונתי שניתן על-ידי דיאטנית ולעתים גם עזרה תרופתית על-ידי פסיכיאטר.


מיכל אופיר ויזל, פסיכולוגית בקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז ד"ר טל.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכיאטריה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום