גיל הזהב: האתגר שבזקנה

הזדקנות היא תהליך שחל באורגניזם כפונקציה של גיל. תקופת ההזדקנות מלווה בקשיים רבים, כגון פער הולך וגדל בין מצב גופני וחברתי לבין הרצון, התפקוד המנטאלי ותחושת העצמי. בתהליך חל איבוד הדרגתי של העצמאות ובהמשך מופיעה תלות בסביבה. זאת תקופה של ריבוי אבדנים וחוסר יכולת לשלוט בשינויים.

ההפרעה השכיחה ביותר בזקנה היא דיכאון מלווה בחרדה. שכיחות הדיכאון היא 13.5% ושכיחות ההתאבדות בקרב זקנים, בעיקר גברים בני 80 ומעלה, גבוהה ביותר יחסית לקבוצות גיל אחרות. גורם נוסף המשפיע על התהליך הוא דפוסי חשיבה לא הסתגלותית וציפיות לא ריאליות מהזקנה, לדוגמה, "אני חייב לתפקד היטב, כמו בעבר", וראייה קטסטרופלית, לדוגמה, "זה איום ונורא שבעלי לקה בשבץ". דפוסים אלה גורמים להרגשה שלילית ופוגעים בתפקוד.

יחד עם זאת, תהליך ההזדקנות מציב אתגרים רבים, כפי שאמרה הנרייטה סולד, "הצעיר הוא בעל עיניים טובות יותר, אך הזקן מיטיב לראות ממנו". לזקנים יש חוכמת חיים והם פרגמטיים. לעומת הצעירים שנוטים לקפוץ למסקנות, הזקן יכול לתת תשובות מאוזנות יותר.

הפסיכולוגיה החיובית רואה את האדם כבעל יכולת להתפתח ולהשתנות בכל שלב בחיים. גם בתקופת הזקנה האדם יכול להמשיך ולהתפתח. מחקרים מראים שעם השנים אנשים מתנגדים פחות כי מנגנוני ההגנה שלהם נחלשים. עם השנים הם מקבלים פרספקטיבה שמאפשרת להם להתמודד טוב יותר עם הדברים. הזקנים לא מבזבזים את זמנם על "להיכנס עם ראש בקיר" כאשר הם נתקלים בקשיים בתפקוד, אלא מוצאים דרכים חלופיות להתמודדות עם קשיים ועם ירידה בתפקוד. כשהאמצעים הקיימים מהעבר אובדים או נחסמים, הם מאתרים אמצעים חלופיים להשגת יעד.

דוד, בן 76, נשוי, אב לשלושה ילדים ושמונה נכדים, יליד הארץ, הקים מפעל משגשג לייצור מזון. כשיצא לפנסיה בגיל 73,הוא, התחיל לסבול מגל של דיכאון קשה. הוא חש אי שקט נפשי ניכר, שהקשה עליו אפילו להתיישב ולקרוא עיתון. הלילות היו קשים במיוחד, הוא לא הצליח להירדם עד השעות הקטנות של הלילה, וגם אז שנתו הייתה קצרה ומקוטעת. כתוצאה ממצבו, דוד הסתגר בבית והתרחק מכל פעילות חברתית כולל אינטראקציות עם בני משפחתו, ילדיו ונכדיו. בחודשים שקדמו לפנייתו לרופא הוא החל לחוש רגשות אשם קשים הקשורים לעובדה שהוא מזניח את משפחתו וחבריו, במיוחד על כך שעקב מצבו הקשה לא הצליח להגיע לחגיגת בר מצווה של נכד. רגשות אשם אלו היו כבדים במיוחד. הילדים ואשתו דאגו בשל מצבו המתדרדר ושכנעו את דוד לפנות להתייעצות עם רופא פסיכיאטר. הטיפול התרופתי שניתן לו וטיפול בשיחות עזרו לו עד שהחלים מן הדיכאון וחזר להיות מעורב בחיים, בחיי משפחתו ובתחום החברתי. דוד חזר לחיים מלאים ואיכותיים.

תיאור זה מדגים מצב שבו החיים הרגילים, שכללו עבודה, מערכות יחסים עם אחרים, פעילויות ותחביבים מהנים, נפגעים מאוד עקב הופעת הדיכאון.

אם רוצים להעריך איך אדם מזדקן, יש להתייחס לאופן שבו הוא מתפקד, ולא רק פיזית, אלא גם נפשית. ישנם אנשים שמתפקדים היטב אך חסרה שמחת חיים שהייתה להם בעבר. דאגלס מקארתור, איש צבא ומדינאי אמריקני שהוביל לשורה של ניצחונות צבאיים כנגד האימפריה היפנית במלחמת העולם השנייה, אמר "אנשים מזדקנים רק כאשר הם נוטשים את האידיאלים שלהם. השנים מקמטות את העור, אך שעמום מקמט את הנפש". מידת המעורבות של האדם בחיים היא היבט חשוב מאוד. כדי לחוות תחושת סיפוק מומלץ להרחיב מעורבות בחיים שמתבטאת בהרחבת העיסוקים, ליזום קשרים ופעילויות, השקעה בחיי האנשים המשמעותיים. בהקשר זה חשוב לזכור שגם לדברים קטנים יש משמעות.

האתגר בהזדקנות הוא שמירה על אוטונומיה רגשית ושליטה אופטימלית בסביבה תוך התמודדות עם האבדנים השונים. מומלץ להתמקד בספירת המלאי "מה בסדר אצלי" בניגוד ל"מה לא בסדר" ולהימנע ממחשבות סטריאוטיפיות ביחס לזקנה. חשוב לאמן ולחזק כישורים קיימים, מה שמעודד תחושת שליטה ומסייע לפתח טכניקות להתמודדות.

חוקי החיים המטיבים: היו אקטיביים, קבלו אחריות, קחו על עצמכם מחויבות, התחילו לפעול מייד וללא דיחוי, קבלו חוסר ודאות, השקיעו באחרים ולא רק בעצמכם, אל תצפו לגן עדן, אפשר גם להתאכזב ולהיפגע, היכנסו למחצית השנייה של החיים עם מפה ומצפן.

בואו לדבר על זה בפורום דיכאון - אבחון וטיפול.