סוכרת

פגם בתאים שנקראים איי לנגהרנס בלבלב, שמונעים מהגוף לייצר את הורמון האינסולין, כך שהגוף אינו יכול להשתמש בסוכרים כהלכה; או כאשר תאי הגוף אינם מצליחים להגיב לאינסולין המיוצר בו. הטיפול כולל בקרה על התזונה ומתן זריקות אינסולין, או שימוש בתרופות אחרות להורדת רמת הסוכר הנלקחות דרך הפה. בלי טיפול, החולה עלול להגיע לתרדמת של סוכרת, ולמות.

לסוכרת שתי צורות:

• סוכרת מסוג 1, או סוכרת תלוית?אינסולין, שלרוב מתחילה בילדות (סוכרת נעורים) והיא מצב אוטו?אימוני; זאת גם הצורה הנפוצה יותר של המחלה (עד 80 אחוז מכלל החולים).

• סוג 2, או סוכרת שאינה תלוית?אינסולין, שפורצת בשלב מאוחר יותר של החיים. קרובי משפחה של חולי סוכרת מהסוג הזה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח את המחלה.

איזון קפדני של הסוכרת וכן בקרה של יתר לחץ דם, יכולים לדחות אחדים מהסיבוכים החמורים של סוכרת, ביניהם עיוורון, מחלה של כלי הדם ההיקפיים ואי?ספיקת כליות. במקרים של סוכרת חמורה מבצעים לעתים השתלת לבלב. באביב של שנת 2000 דווח על השתלה מוצלחת של תאי לנגהרנס יוצרי?אינסולין בחולים סוכרתיים.