ציפרלקס

ציפרלקס הינה תרופה אשר נמצאת בשימוש מאוד נרחב בשנים האחרונות לצורך טיפול בהפרעת חרדה חברתית (כאשר קיים קושי להתמודד עם חרדה הקשורה בסיטואציות חברתיות, עד כדי הימנעות או חוסר יכולת לתפקד מול אנשים), הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (כאשר רמת חרדה גבוהה יוצרת מחשבות חוזרות, שהרגעתן אפשרית רק על ידי קיום טקסים התנהגותיים), הפרעת פאניקה (התקפים פיזיים של חרדה המאופיינים בעליה בקצב הלב, הזעת יתר ותחושה קשה של אובדן שליטה) ודיכאון (מחלה המאופיינת בתחושות של עצבות, חוסר ערך והעדר תקווה ולסובלים ממנה מחשבות שליליות, ירידה במוטיבציה והעדר הנאה מדברים שגרמו הנאה בעבר, שינויים בתיאבון והפרעות בשינה). מדובר בתרופה השייכת לקבוצת תרופות בשם SSRI- מעכבים בררניים (סלקטיביים) של קליטה מחדש של הנוירו-טרנסמיטור סרוטונין (חומר אשר כמותו נמוכה במקרים של דיכאון וחרדה), מה שגורם להעלאת רמתו במח. במספר מחקרים תרופה זו נמצאה יעילה מאוד, כנראה מפני שרמת הבררנות שלה בעיכוב הקליטה מחדש של הסרוטונין גבוהה מאוד (כלומר, היא פועלת רק על הסרוטונין ולא על חומרים אחרים). מדובר בתרופה המצריכה מרשם רופא וחשוב להתאים לכל מטופל מינון המתאים למצבו. השימוש בתרופה עשוי להיות ממושך, וללוות את הסובלים מדיכאון או מחרדה למשך שנים רבות. עם זאת, מומלץ ללוות את הטיפול בתמיכה פסיכותרפויטית, על מנת לאפשר בעתיד התמודדות טובה יותר ללא התרופה, או למנוע עלייה חדה במינון הנדרש. כמו לכל תרופה, גם לציפרלקס ייתכנו תופעות לוואי. עם זאת, חשוב לדעת שלא כל אחד יחוש בתופעות הלוואי, ובדרך כלל מדובר בתופעות קלות יחסית שעשויות לחלוף עם הזמן. חלק מהנוטלים את התרופה מתלוננים על ירידה בחשק המיני, קושי לשפוך והפרעות אחרות בתפקוד המיני. התופעות חולפות לרוב עם הפסקת התרופה. אגב, גם דיכאון והפרעות חרדה לכשעצמם עשויים לגורם לאותן תופעות וחשוב לברר מה הביצה ומה התרנגולת ולהתייחס בהתאם.