חששות לפני נתוח כריתת בלוטת המגן

ד"ר ערב טוב, ורב שלומות, ד"ר, אני אמורה לעבור ניתוח כריתת בלוטת התריס. ככל שמתקרב המועד אני נכנסת ל"הלם קרב", חששותי כבדים מנשוא, שמא המנתח עלול, חס וחלילה לפגוע בעצבים או במיתרי הקול ואהפוך להיות נכה . עפ"י התרשמותי ממה שאני קראתי באתר זה, שהאנשים שעברו את הניתוח, המצב אינו זוהר ומזהיר כלל וכלל. והשיקול שמנחה אותי האם כדאי לדחות את הניתוח עד שאגיע לגיל 60- 65 שנה ולא היום שאני בת 50, הרי סכנה מיידית לא מרחפת על פני, וכבר שנה שאני חיה עם הגוש בבלוטת התריס שהינו שפיר, פרט לבעיות שינה שאני מתעוררת מדי פעם הכל תקין אצלי, ואני מזכירה במשרד. ד"ר, שאלתי, מדוע אני צריכה לעבור עכשיו את הניתוח? אנא, תן לי נימוקים משכנעים מה יקרה לי במידה ואדחה את הניתוח בכמה שנים. אני אובדת עצות, ממש מפחדת מהניתוח, מפחדת מהרדמה הכללית שמא אני לא התעורר? פגיעה במערכת העצבים וכהנה והנה בעיות שעלולות להיווצר חס וחלילה. מה לדעתך, אני צריכה לבקש מהמנתח שלי, שהינו פרופ' ומומחה א.א.ג. במחלקות א.א.ג בבתי חולים ציבוריים, מה לבקש מהמרדים. אגב, בפניה הקודמת שלי במוצאי שבת האחרון, כתבתי לך שלא הצליחו להרדים אותי ולהנשים אותי ואז הוחלט לבצע את הניתוח בבית חולים ציבורי. בשיחה עם הרופא של בית החולים המליץ דיון בין צוות מנתחים א.א.ג וצוות הרדמה לגבי הערכה דרכי הנשימה, הערכה של מהלך ניתוח וטיפול לאחר הניתוח עם הדגשה על אפשרות של קריסת קנה הנשימה מאחר והגוש ממש גדול ודוחק את קנה נשימה לצד שמאל. מה דעתך? אנא הדרך אותי מחכה לתשובה מהירה והרבה תודה על סבלנותך גם בתור רופא פסיכולוג. מ.ד.

מאוד מבין את הרגשתך אך דיון בפורום זה לא יסייע לך - אם את סומכת על רופאיך שתפי אותם בהתלבטויות, ודברו על זה