reflux esophageal

מהי מהות המחלה /תופעה ? כיצד משפיעה על חיי היום יום , מהו הטפול התרופתי המומלץ ? מהן ההשלכות של טפול תרופתי ו/או העדרו ? מהן הבדיקות שיש לעבור ע"מ לגלות הנ"ל ?

maya כתב/ה: > > מהי מהות המחלה /תופעה > ? > כיצד משפיעה על חיי היום יום , מהו הטפול התרופתי המומלץ ? > > מהן ההשלכות של טפול תרופתי ו/או העדרו ? > > מהן הבדיקות שיש לעבור ע"מ לגלות הנ"ל ?

ד"ר ארז בנדט - מומחה למחלות אף-אוזן-גרון, מנתח. מרפאה: בן צבי 2, יפו 03-5182176/7 מרפאה: הלל יפה 13, חדרה 06-6305650 מחלת החזר קיבתי-ושטי (רפלוקס) ובעיות בתחום אף-אוזן-גרון GASTRO-ESOPHAGEAL RELUX DISEASE (GERD) / LARYNGOPHARYNGEAL REFLUX (LPR) מחלת החזר קיבתי-ושטי נפוצה ופוגעת בכ- 10-20% מאוכלוסיית העולם המפותח. ניתן לשפר בצורה משמעותית את סבלו של החולה על ידי שינוי באורח החיים ובעיקר בהרגלי האכילה. התלונה הקלאסית של מחלת ההחזר הקיבתי-ושטי היא צרבת: תחושת שריפה ואי-נוחות במרכז החזה ותחושת חמיצות בבליעה. בקבוצה משמעותית של חולים התלונות הן בעיקר מצד מערכת הגרון: צרידות, שיעול, כחכוח וצורך לנקות את הגרון לעיתים תכופות, ליחה בגרון, תחושת ליחה מאחורי האף, תחושת גוש בגרון. כ 50-60% !! מחולים אלו לא חשים צרבת. בתינוקות שסובלים מרפלוקס (פולטים) תתכן נזלת, חסימה אפית וחרחורים. זאת מכיוון שתוכן הקיבה החומצי יכול לעלות עד ללוע שמאחורי האף. בדיקת רופא א.א.ג. עשויה לאבחן מחלת רפלוקס שפוגעת בלוע התחתון ובגרון. כיצד מתפתחת מחלת רפלוקס: הגורמים העיקריים הינם: הפרעה בתפקוד של שריר סוגר הושט, פגיעה במנגנוני ההגנה של רירית הושט, הפרעה בהתרוקנות הקיבה, בקע סרעפתי. אלו גורמים להחזר של תוכן קיבה חומצי אל תוך הושט ולפעמים אפילו עד ללוע ולגרון. חומצות הקיבה מגרות את ריריות הושט, הלוע והגרון וגורמות לתלונות החולה. גורמים המחמירים את המחלה: משפיעים על הרפיית סוגר הושט או על לחץ מוגבר בבטן שתורם לעלית תוכן קיבה לושט. שתיה - קפה, אלכוהול, משקאות מוגזים. מזון - מטוגן, שמן ומתובל, חומצי (פרי הדר, עגבניות), שוקולד, מנטה, ארוחות גדולות, אכילה לפני שינה. תרופות - למחלות לב ולחולי יתר לחץ דם ניטרטים (מונולוג, מונוניט, איזוטארד) חוסמי תעלות סידן (מגלאט, פרסולאט, אוסמו-אדלאט, פנידיל, נורבסק) מעכבי ACE (קונברטין, אינהיבייס, וסקאס, מינוקסידיל) מרחיבי סימפונות הניתנים לחולי אסטמה תיאופילין, תאוטרד, גליפילין, ונטולין, בריקלין. עישון!! בקע סרעפתי גורמים שמעלים לחץ תוך בטני - עודף משקל, הריון, הרמת משקל כבד. מהלך המחלה: הינו בלתי צפוי. לאורך שנים מופיעה הקלה והחמרה לסירוגין. תתכן תקופה ארוכה של הקלה במחלה במיוחד אם החולה מקפיד על אורח חיים נכון. עם השנים עלולים להופיע סיבוכים: כיבים ברירית הושט, היצרות הושט, דימומים, הפרעות בליעה, דלקת ראות, אסטמה. אולם אצל מרבית החולים המחלה קלה ומתבטאת בצרבת בלבד או תלונות מצד הלוע/גרון: צרידות, שיעול, כחכוח וצורך לנקות את הגרון לעיתים תכופות, ליחה בגרון, תחושת ליחה מאחורי האף, תחושת גוש בגרון. הערכת המצב הרפואי ואבחנה: קיימות מספר דרכים לאבחנת המחלה: · היסטוריה רפואית אפיינית משולבת בבדיקת א.א.ג. עם ממצאים אפייניים. לעיתים קרובות אין צורך לבצע בדיקות עזר נוספות המפורטות להלן (חלק מהבדיקות להלן עלולות להיות תקינות באחוז משמעותי של החולים למרות שהמחלה קיימת ולכן לא צריך לסמוך רק על בדיקות עזר לצורך אבחנה). · שיקוף רנטגן של ושט-קיבה על ידי בליעת בריום · אנדוסקופיה - בדיקת הושט והקיבה על ידי גסטרואנטרולוג (מומחה למערכת עיכול) באמצעות סיב אופטי · מנומטריה - מדידת לחצים בושט ובסוגרים · ניטור חומציות הושט למשך 24 שעות. · מיפוי ושט-קיבה. כאמור אין חובה לבצע את כל הבדיקות או אפילו חלקן אלא לפי המצב הקליני. טיפול: לטיפול יש שיעורי הצלחה גבוהים בדרך כלל, משפר את איכות החיים ומקטין את שכיחות הסיבוכים. כל זאת כמובן תלוי בהענות של החולה לטיפול ובהקפדה על ביצוע ההנחיות. שלשה שלבים חשובים בטיפול: · שינוי אורח החיים · טיפול תרופתי · ניתוח (במקרים קיצוניים שלא מגיבים לטיפול) · שינוי באורח החיים ! זהו השלב החשוב ביותר בטיפול ברפלוקס והוא מהווה גם גורם במניעת המחלה · היבט תזונתי יש להמנע ממזון שמגביר את ייצור חומצת הקיבה: קפה, תה חזק, אלכוהול, משקאות מוגזים, משקאות עם קפאין (לדוג' קולה). מזון מטוגן, שמן, מתובל (פלפל אדום, שום, סחוג). מזון חומצי: פרי הדר, עגבניות, בצל. שוקולד. מנטה. יש להמנע מארוחות גדולות וכבדות - רצוי 5-6 קטנות. יש להמנע מאכילה ושתיה (פרט למים) 4 שעות לפני השינה. במשך היום לא לשכב לפחות שעה וחצי אחרי ארוחה. יש להמנע משתית אלכוהול ועישון אשר מגבירים את ייצור החומצה בקיבה ומחלישים את סוגר הושט התחתון. מחקרים הראו שכל סיגריה פותחת את הסוגר התחתון למשך כ- 40 דקות. · תנוחת שינה יש להגביה את ראש המיטה ב 20 ס"מ לערך כך שהגוף, החל מאיזור האגן, יהיה מונח על המיטה בזוית של כ 30 מעלות (אפשר במיטות שהחלק העליון שלהם מתרומם או להגביה את כל החלק העליון של המיטה על ידי העמדת רגלי המיטה העליונות על בלוק או בול עץ. כריות מתחת לראש בלבד לא מספיקות). בתינוקות פולטים כדאי להשכיב בסל קל אחרי ארוחה ובמקרים קיצוניים אפילו ישנים בסל-קל או מיטה מורמת. · לחץ תוך בטני גבוה עלול לגרום לרפלוקס. שמור על משקל אידיאלי - הפחת משקל לפי הצורך. שחרר את החגורה ועל תלבש בגדים הדוקים. המנע מהתכופפות קדימה והרמת משקל כבד. הקפד על אכילה נכונה. בצע פעילות גופנית מבוקרת (הליכה, ריצה). חשוב! מעל מחצית החולים יכולים להסתדר בעזרת הקפדה על דיאטה נכונה, שינוי זמני ארוחות והרגלי שינה נכונים. אל תאכל שוקולד, מנטה, זיתים, גבינות מעל 5% שומן, מזונות משומרים בשמן, גרעינים, בטנים, גרנולה, בשר שמן, גבינה צהובה, פיצה, רטבים מוקרמים ו על בסיס שמנת, פרי הדר, עגבניות, בצל, שום. אכול מזון טרי, מבושל, אפוי או עשוי בגריל, ירקות טריים מבושלים או מאודים. פירות פחות חמוצים כגון: תפוח, אגס, בננה. חלב דל שומן עד 1%, גבינות 0-5% שומן, יוגורט ביו, לבן, עוף, הודו ללא עור, בשר בקר רזה, דגים, ג'לי, לחם. · טיפול תרופתי ניתן לחולים שבהם שינוי באורח החיים לא הביא להקלה המצופה או שניתן למספר שבועות בתחילת הטיפול עד שהשנוי באורח החיים יביא לתוצאות הרצויות. התרופות אינן תחליף לשינוי בהרגלי החיים. סותרי חומצה הנמכרים גם ללא מרשם רופא: טאמס, מאלוקס, סיליאן ג'ל, אלומג, טלסיד. הערה: לחולי יתר לחץ דם ואי ספיקת לב מומלץ לבדוק עם הרופא המטפל מאחר ומרבית התכשירים עשירים בנתרן (מלח). תרופות מפחיתות הפרשת חומצת קיבה: סימטג, טגמט, סימי, גסטרו, אפוגסטין, פמו, זנטק, זנטב. תרופות מעכבות משאיבת מימן: לוסק, אומפרדקס, זוטון, קונטרולוק תרופות המשפרות תנועתיות והתרוקנות הושט: פרפולסיד, מוטיליום, פראמין. · ניתוח כאשר נכשלו כל הנסיונות לטיפול שמרני. מטרת הניתוח היא לחזק את הסוגר התחתון של הושט על ידי ליפוף החלק העליון של הקיבה סביבו. כיום מבוצע לרוב בשיטה לפרוסקופית. לסיכום... אפשר לטפל ברפלוקס ובתופעות שגורם בשילוב של שינוי באורח החיים, תרופות ובמקרים מיוחדים גם ניתוח. עם טיפול מתאים אפשר לחזור לאורח חיים מלא ובריא.