אין להשאיר שדה זה ריק. אין להשאיר שדה זה ריק.


בודק הסימפטומים


ד"ר אולגה ברקאי, מומחית למחלות דרכי העיכול והכבד

פורום אף אוזן גרון


פורום זה סגור, לפורום הפעיל לחץ – פורום מחלות אף אוזן גרון

ד"ר טליה מרק (בנטנקור)
ד"ר טליה מרק (בנטנקור)
ד"ר טליה מרק, מומחית ברפואת אא"ג המתמחה בבעיות שמיעה, יעוץ להתאמת מכשירי שמיעה, טיפול בצפצופים באוזניים - טיניטוס (טינטון, Tinnitus) ובהיפראקוזיס (חוסר סבילות לרעש), ומתן חוות דעת משפטיות בנושאים אלה. שיטת הטיפול המיוחדת של ד"ר מרק משלבת TRT - Tinnitus Retraining Therapy. ד"ר מרק משתתפת בכנסים רפואיים רבים בתחום רפואת אף אוזן וגרון, אוטונוירולוגיה, סחרחורת ושיווי משקל, וכן בכנסים בנושאי מכשירי שמיעה, שיקום שמיעה, התאמת מכשירי שמיעה, דום נשימה בשינה והטיפול בו. ד"ר מרק מרצה בכנסים מקצועיים לרפואת אף אוזן וגרון, מעבירה קורסים והכשרות לרופאי אא"ג ולרופאי משפחה וצוותים מקצועיים בבתי חולים ברחבי הארץ בנושאי הטיפול בטיניטוס והגישה לחולה לקוי השמיעה. ד"ר מרק מרצה בכינוסים מקצועיים של אגודת קלינאיות התקשורת בישראל, הנחתה את הכנס האחרון של עמותת משקמי השמיעה בישראל (6. 2010) ד''ר טליה מרק משמשת כמנהלת הרפואית של אופקים המרכז לאיכות השמיעה ומנהלת המרכז הישראלי לטיניטוס. היא בעלת וותק רב וניסיון רב שנים בתחום בעיות התקשורת, האוזן והשמיעה. ד"ר מרק עוסקת באינטנסיביות בטיפול במחלות אף אוזן וגרון, בטינטון והיפראקוזיס ובהתאמת מכשירי שמיעה מזה כ- 15 שנה. ד''ר מרק עברה קורסים שונים בחו"ל בנושאי התאמת מכשירי שמיעה, הטיפול בטיניטוס ובהיפראקוזיס, והטיפול בטינטון וחוסר סבילות לרעש בשיטת TRT. בנוסף, ד"ר מרק מייעצת גם בנושאי הטיפול בנחירה ודום נשימה בשינה, הפרעות שפה ודיבור, ליקוי שמיעה בילדים, ועוד. השכלה: קלינאית תקשורת (B. A 1981) , בי"ס לרפואה על שם סאקלר, אוניברסיטת תל אביב. ד"ר לרפואה (M. D 1988), בוגרת בי"ס לרפואה על שם סאקלר, אוניברסיטת תל אביב. מומחית ברפואת אף אוזן גרון (1995), התמחתה ברפואת אף אוזן גרון ניתוחי ראש וצוואר במחלקת אף אוזן גרון ניתוחי ראש וצוואר, בי"ח מאיר כפר סבא. תחומי הטיפול: טיפול בלקויי שמיעה, שיקום שמיעה, מכשירי שמיעה, טיפול בצפצופים באוזניים, טינטון, טיניטוס, חוסר סבילות לרעש, היפראקוזיס, נחירה ודום נשימה בשינה, הפרעות שפה ודיבור, ליקוי שמיעה בילדים ועוד.
הודעה חשובה
הפורום נסגר
חיפוש מתקדם
טינטון
מחבר:דור
תאריך:19/9/2006
שעה:20:18
טינטון
האגדה מספרת שטיטוס, מלך רומי, שגרם לשרפת ירושלים ולהריסת בית שני, נענש על חטאיו בזו הדרך: יתוש התנחל באוזנו והזמזום התמידי הוציא את המלך מדעתו. טיטוס, טוענים המומחים, סבל בעצם מטינטון (טינטוס), ויש שטוענים שעל שמו גן נקראת הפרעה זו. אנשים שסובלים ממנה שומעים רעש, צליל, צלצול, או קול אחרף שאין לו מקור חיצוני. הוא קיים בתוכם, ויכול להוציא מהדעת.
כך למשל הצייר וינסנט ואן גוך. "רופאים שבורים שהוא סבל ממחלת ´מנייר´, שגרמה לטינטון, והצפצוף באוזן שיגע אותו עד שכרת את אוזנו". אומר פרופ´ יוסף אלידן, ננהל מחלקת אך-אוזן-גרון וניתוחי ראש צוואר במרכז הרפואי "הדסה" עין כרם.

ולא רק טיטוס וואן גוך. מסתבר שעשרים אחוזים מהאוכלוסייה בעולם, סובלים מטינטון, במידה זו או אחרת, כששיעור הלוקים במחלה עולה עם השנים, עד לארבעים אחוז באוכלוסייה המבוגרת. בארצות הברית מדברים על מיליוני בני-אדם שחיים תחת טינטון טורדני. "יש אנשים שמסתגלים לצליל שנמצא כל הזמן בראש ומנהלים חיים נורמלים", מסביר פרופ´ אלידן, "ויש שהטינטון מוציא אותם מהתפקוד הנורמלי, חלקם סובלים בגללו מדיכאון קשה".
בישראל, המוסד לביטוח לאומי מעניק לחולים בטינטון עשרה אחוזי נכות. אבל משום שקשה להוכיח את הימצאותו ואת מידת ההפרעה שהוא גורם, ולעיתים קרובות יש רק עדותו של האדם הסובל, מאושרים אחוזיי הנכות רק אם נמצאה פגיעה בשמיעה בתדירויות גבוהות, מה שמהווה עדות מוכחת כך שהטינטון אכן קיים.

למה זה קורה?

טינטון הוא לא הפרעה פסיכיאטרית. הוא נגרם מסיבה פיזית, ויכול להיות אובייקטיבי או סובייקטיבי, זמני או קבוע. טינטון אובייקטיבי נגרם בשל הפרעה מכנית בזרימת הדם, וגם הבודק יכול לשמוע את הרעש בעזרת אמצעים פשוטים (למשל סטטוסקופ). יש כל מני סיבות לטינטון אובייקטיבי, בכלל זה היצרות קשה על העורקים סמוך לאוזן, שגורמת מערבולת דם; חיבור לא-נורמלי בין עורק לוריד; גידול עשיר בכלי הדם בתוך האוזן או בסמוך לה; ולעיתים מדוברת באיוושה המוקרנת מהלב.
טינטון סובייקטיבי (שהוא הרבה יותר שכיח) נשמע רק על-ידי האדם שסובל ממנו, והסיבה בדרך כלל לא ברורה. לעיתים, מדוברת בפקק שעווה בתוך האוזן החיצונית, שלוחץ על עור התוף ואוטם לחלוטין את התעלה, אבל בדרך כלל מדובר במחלות של האוזן הפנימית או של עצב השמיעה.
פרופ´ אלידן: "באוזן הפנימית יש אלפי תאי שערה, שמתפקדים כמיקרופונים זעירים. גורמים שונים, שלא תמיד ניתן לזהותם, עלולים לפגוע שתאי השערה ולגרום בכך לירידה בשמיעה ולטינטון. אחד השכיחים שבהם הוא הזדקנות האוזן הפנימית , שיכולה להתחיל בגיל צעיר אך נוטה לבוא לידי ביטוי בגיל העמידה. יש עוד גורמים שעלולים לפגוע בתאי השערה, כמו חשיפה ממושכת לרעש בעוצמה חזקה (שכיח במקצועות כמו מסגרות ודפוס ואצל חיילים החשופים לרעש ירי).
"גם מחלות תורשתיות שונות עלולות לפגוע באוזן הפנימית. מחלת מנייר, למשל, גורמת להצטברות נוזלים באוזן הפנימית, מתבטאת בהתקפי סחרחורת קשה, ירידה בשמיעה וטינטון הדומה לרעש גלי-ים. טינטון יכול להיות גם הסימן הראשון של גידול שפיר, שצומח על עצב השמיעה (נוירינומה אקוסטית)
- מתי יש לפנות לעזרה?
"כשיש טינטון טורדני, במיוחד אן הוא לא היה קיים בעבר והופיע באחרונה. יש לפנות לרופא, כדי לבדוק ולשלול משהו יותר רציני".

בעיקר כששקט|סדגש

לטינטון יש צורות שונות: יש אנשים ששומעים כל הזמן צליל אחד, ולחלק גדול יש טינטון שבא והולך, ומטריד בעיקר בזמנים של שקט. פרופ´ אלידן: "גם אם אדם שלא סובל מטינטון ישהה בחדר אטום, שביר שהוא יחוש תחושת קול בעוצמה מסוימת. אבל, בחיי היומיום הרעש הסובייקטיבי מכוסה ברעש הסביבתי. זו גם סיבה לכך, שסבלם של אנשים שסובלים מטינטון גדול בתנאי שקט, בערב או בלילה, לפני שהם נרדמים, שאז אין מיסוך של רעש סביבתי".
-אפשר להשתגע. מה עושים כדי להתמודד עם התופעה?
"זו הנקודה הכאובה. יכולתנו הנוכחית לטפל בטינטון איזה משביעה רצון. עד היום אין לנו תרופה שתגרום לחולה להפסיק לסבול מהתופעה. הפתרונות אינם מביאים להחלמה, אלא רק להקלה. מה שלא אומר שכדאי להמנע מבקשת עזרה. להיפך. רצוי מאוד לפנות לרופא א.א.ג, כדי לנסות ולאבחן את הסיבה".
כשמוצאים את המקור לטינטון אשר לנסות לטפל בו. אם למשל ההפרעה קשורה לחשיפה לרעש, כדאי להגן על האוזניים, להפסיק את הרעש או להחליף מקצוע, אם הוא כרוך ברעש מתמיד. אם מתברר שהרעש קשור לנטילה ממושכת של תרופות, כמו אספירין, או אנטיביוטיקה, יש להפסיק את השימוש בהן. כשמגלים שמקור הרעש הוא גידול, אפשר להסיר אותו, וכשמתברר שהטינטון כרוך במחלת מנייר, יש לטפל במחלה. כאמור, ברוב המקרים אין אפשרות להפסיק לחלוטין את הרעש, אבל אפשר לנסות להעיזר באמצעים הבאים:

עזרים

- תרופות – יש תרופות לטיפול בטינטון, אבל הן גורמות לתופעות לוואי שונות במערכת העצבים, ולא תמיד עוזרות.
- גירויים חשמליים סביב האוזן – טיפולים הניתנים במרפאה לשיבוש הפעילות החשמלית הפתולוגית, שנמצאו יעילים רק אצל חלק מהמטופלים.
- אמצעים אלקטרוניים – מכשיר מיוחד למיסוך רעש, המורכב כמו מכשיר שמיעה על האוזן שבה סובלים מהטינטון (בדרך כלל, יש אוזן אחת שמטרידה יותר מהשנייה). הרעיון שמאחורי המכשיר השמעה מתמדת של רעש חיצוני שמכסה על הרעש הפנימי, אלא שרק חלק קטן מהמטופלים מוצא שזה יעיל.
- טיפול נפשי ואלטרנטיבי – הטינטון קשור במידה רבה במבנה האישיות של הלוקה בו, ומתגבר במצבי לחץ נפשי, דיכאון וכו´. טיפול נפשי ושיטות של הרפואה המשלימה עשויים לסייע, לא לטיפול במחלה עצמה, אלא במתן כלים להתמודדות עמה – וזאת אפשר לעשות באמצעות ביו-פידבק, קלטות להרפייה עצמית, דיקור סיני והיפנוזה. "היפנוזה נעשית אצל פסיכיאטר מומחה בהיפנוזה, היא התשובה הטובה ביותר", אומר פרופ´ אלידן. "מטרת ההיפנוזה – לתכנת מחדש את החלקים בנוח הקשורים לקליטת צלילי הטינטון, כדי כשיגיע הגירוי, הוא לא יהיה כרוך בסבל נפשי כי המוח יכול להתעלם ממנו". אגב, בניגוד למכשור האלקטרוני ולטיפולים בביו-פידבק, הרפיה, דיקור סיני, שאינם כלולים בסל הבריאות, היפנוזה – כשהיא ניתנת במסגרת טיול פסיכיאטרי – נמצאת בסל.


עדות אישית

ענבל (49), נשואה פלוס שתיים, סובלת מטינטון: "עד גיל 15 הייתי בריאה לחלוטין, ערב אחד, כשהייתי שמרטפית, השכבתי את הילדים לישון והתיישבתי. פתאום, שמעתי רעש – משהו כמו רחש של טיגון צ´יפס או של שידור רדיו שנמצא בין התחנות. לא הבנתי מה זה. אוטומטית, סתמתי את שתי האוזניים באצבעות, והבנתי שהרעש בוקע מתוכי. הלכתי לישון עם הרעש ולמחרת, כשהתעוררתי, הייתה לי סחרחורת נוראה, ראיתי מסך שחור לפני העיניים והרחש באוזניים המשיך. לא יכולתי לקום, חזרתי למיטה.
ואז התחיל בסבב רופאים, בדיקות ותרופות בלי סוף. מאז, למעשה זה לא עוזב אותי. האמת היא, שבהתחלה, לא סיפרתי לרופאים את האמת. גם לא למשפחה. אמרתי שיש לי סחרחורת וכאבי ראש. לא דיברתי על הרעש באוזניים. התביישתי. ראיתי בזה משהו לא-נורמלי. הרופאים, כמובן, לא מצאו שום דבר, אבל המצב בזה הפריע לי בחיי היומיום, בלימודים, בחברה. רק אחרי שנתיים, סיפרתי לנוירולוג על הרחש באוזניים, ואז נאמר לי שהתסמינים מראים על מחלת ´מנייר´. הבנתי שאני חשוכת מרפא. זה הביא אותי לייאוש קשה. כלפי חוץ, לא רואים כלום. את יפה ומטופחת ונראית כמו כולם, אבל בתוכך יש רעש כל הזמן".

מחבר:
(ניתן להשתמש בשם בדוי)
אימייל:  
(לתשומת לבך: כתובת האימייל לא תוצג באתר)
מספר טלפון:
(מספר הטלפון לא יוצג באתר אלא רק לעיני מנהל הפורום)
כותרת:  
תוכן ההודעה:
עם הלחיצה על הכפתור שלח, אני מאשר/ת שהבנתי שהתכנים המופיעים באתר נועדו לספק אינפורמציה בלבד
ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
אבקש לקבל תגובות לשאלתי, פרסומים ומידע בריאותי לאימייל שלי.
הודעה\מחבר
תאריך ושעה
  טינטון    דור 
19/09/06 20:18
  תודה ושנה טובה :)    ד"ר טלי מרק 
19/09/06 20:44
20/09/09 02:15
טינטון האגדה מספרת שטיטוס, מלך רומי, שגרם לשרפת ירושלים ולהריסת בית שני, נענש על חטאיו בזו הדרך: יתוש התנחל באוזנו והזמזום התמידי הוציא את המלך מדעתו. טיטוס, טוענים המומחים, סבל בעצם מטינטון (טינטוס), ויש שטוענים שעל שמו גן נקראת הפרעה זו. אנשים שסובלים ממנה שומעים רעש, צליל, צלצול, או קול אחרף שאין לו מקור חיצוני. הוא קיים בתוכם, ויכול להוציא מהדעת. כך למשל הצייר וינסנט ואן גוך. "רופאים שבורים שהוא סבל ממחלת ´מנייר´, שגרמה לטינטון, והצפצוף באוזן שיגע אותו עד שכרת את אוזנו". אומר פרופ´ יוסף אלידן, ננהל מחלקת אך-אוזן-גרון וניתוחי ראש צוואר במרכז הרפואי "הדסה" עין כרם. ולא רק טיטוס וואן גוך. מסתבר שעשרים אחוזים מהאוכלוסייה בעולם, סובלים מטינטון, במידה זו או אחרת, כששיעור הלוקים במחלה עולה עם השנים, עד לארבעים אחוז באוכלוסייה המבוגרת. בארצות הברית מדברים על מיליוני בני-אדם שחיים תחת טינטון טורדני. "יש אנשים שמסתגלים לצליל שנמצא כל הזמן בראש ומנהלים חיים נורמלים", מסביר פרופ´ אלידן, "ויש שהטינטון מוציא אותם מהתפקוד הנורמלי, חלקם סובלים בגללו מדיכאון קשה". בישראל, המוסד לביטוח לאומי מעניק לחולים בטינטון עשרה אחוזי נכות. אבל משום שקשה להוכיח את הימצאותו ואת מידת ההפרעה שהוא גורם, ולעיתים קרובות יש רק עדותו של האדם הסובל, מאושרים אחוזיי הנכות רק אם נמצאה פגיעה בשמיעה בתדירויות גבוהות, מה שמהווה עדות מוכחת כך שהטינטון אכן קיים. למה זה קורה? טינטון הוא לא הפרעה פסיכיאטרית. הוא נגרם מסיבה פיזית, ויכול להיות אובייקטיבי או סובייקטיבי, זמני או קבוע. טינטון אובייקטיבי נגרם בשל הפרעה מכנית בזרימת הדם, וגם הבודק יכול לשמוע את הרעש בעזרת אמצעים פשוטים (למשל סטטוסקופ). יש כל מני סיבות לטינטון אובייקטיבי, בכלל זה היצרות קשה על העורקים סמוך לאוזן, שגורמת מערבולת דם; חיבור לא-נורמלי בין עורק לוריד; גידול עשיר בכלי הדם בתוך האוזן או בסמוך לה; ולעיתים מדוברת באיוושה המוקרנת מהלב. טינטון סובייקטיבי (שהוא הרבה יותר שכיח) נשמע רק על-ידי האדם שסובל ממנו, והסיבה בדרך כלל לא ברורה. לעיתים, מדוברת בפקק שעווה בתוך האוזן החיצונית, שלוחץ על עור התוף ואוטם לחלוטין את התעלה, אבל בדרך כלל מדובר במחלות של האוזן הפנימית או של עצב השמיעה. פרופ´ אלידן: "באוזן הפנימית יש אלפי תאי שערה, שמתפקדים כמיקרופונים זעירים. גורמים שונים, שלא תמיד ניתן לזהותם, עלולים לפגוע שתאי השערה ולגרום בכך לירידה בשמיעה ולטינטון. אחד השכיחים שבהם הוא הזדקנות האוזן הפנימית , שיכולה להתחיל בגיל צעיר אך נוטה לבוא לידי ביטוי בגיל העמידה. יש עוד גורמים שעלולים לפגוע בתאי השערה, כמו חשיפה ממושכת לרעש בעוצמה חזקה (שכיח במקצועות כמו מסגרות ודפוס ואצל חיילים החשופים לרעש ירי). "גם מחלות תורשתיות שונות עלולות לפגוע באוזן הפנימית. מחלת מנייר, למשל, גורמת להצטברות נוזלים באוזן הפנימית, מתבטאת בהתקפי סחרחורת קשה, ירידה בשמיעה וטינטון הדומה לרעש גלי-ים. טינטון יכול להיות גם הסימן הראשון של גידול שפיר, שצומח על עצב השמיעה (נוירינומה אקוסטית) - מתי יש לפנות לעזרה? "כשיש טינטון טורדני, במיוחד אן הוא לא היה קיים בעבר והופיע באחרונה. יש לפנות לרופא, כדי לבדוק ולשלול משהו יותר רציני". בעיקר כששקט|סדגש לטינטון יש צורות שונות: יש אנשים ששומעים כל הזמן צליל אחד, ולחלק גדול יש טינטון שבא והולך, ומטריד בעיקר בזמנים של שקט. פרופ´ אלידן: "גם אם אדם שלא סובל מטינטון ישהה בחדר אטום, שביר שהוא יחוש תחושת קול בעוצמה מסוימת. אבל, בחיי היומיום הרעש הסובייקטיבי מכוסה ברעש הסביבתי. זו גם סיבה לכך, שסבלם של אנשים שסובלים מטינטון גדול בתנאי שקט, בערב או בלילה, לפני שהם נרדמים, שאז אין מיסוך של רעש סביבתי". -אפשר להשתגע. מה עושים כדי להתמודד עם התופעה? "זו הנקודה הכאובה. יכולתנו הנוכחית לטפל בטינטון איזה משביעה רצון. עד היום אין לנו תרופה שתגרום לחולה להפסיק לסבול מהתופעה. הפתרונות אינם מביאים להחלמה, אלא רק להקלה. מה שלא אומר שכדאי להמנע מבקשת עזרה. להיפך. רצוי מאוד לפנות לרופא א.א.ג, כדי לנסות ולאבחן את הסיבה". כשמוצאים את המקור לטינטון אשר לנסות לטפל בו. אם למשל ההפרעה קשורה לחשיפה לרעש, כדאי להגן על האוזניים, להפסיק את הרעש או להחליף מקצוע, אם הוא כרוך ברעש מתמיד. אם מתברר שהרעש קשור לנטילה ממושכת של תרופות, כמו אספירין, או אנטיביוטיקה, יש להפסיק את השימוש בהן. כשמגלים שמקור הרעש הוא גידול, אפשר להסיר אותו, וכשמתברר שהטינטון כרוך במחלת מנייר, יש לטפל במחלה. כאמור, ברוב המקרים אין אפשרות להפסיק לחלוטין את הרעש, אבל אפשר לנסות להעיזר באמצעים הבאים: עזרים - תרופות – יש תרופות לטיפול בטינטון, אבל הן גורמות לתופעות לוואי שונות במערכת העצבים, ולא תמיד עוזרות. - גירויים חשמליים סביב האוזן – טיפולים הניתנים במרפאה לשיבוש הפעילות החשמלית הפתולוגית, שנמצאו יעילים רק אצל חלק מהמטופלים. - אמצעים אלקטרוניים – מכשיר מיוחד למיסוך רעש, המורכב כמו מכשיר שמיעה על האוזן שבה סובלים מהטינטון (בדרך כלל, יש אוזן אחת שמטרידה יותר מהשנייה). הרעיון שמאחורי המכשיר השמעה מתמדת של רעש חיצוני שמכסה על הרעש הפנימי, אלא שרק חלק קטן מהמטופלים מוצא שזה יעיל. - טיפול נפשי ואלטרנטיבי – הטינטון קשור במידה רבה במבנה האישיות של הלוקה בו, ומתגבר במצבי לחץ נפשי, דיכאון וכו´. טיפול נפשי ושיטות של הרפואה המשלימה עשויים לסייע, לא לטיפול במחלה עצמה, אלא במתן כלים להתמודדות עמה – וזאת אפשר לעשות באמצעות ביו-פידבק, קלטות להרפייה עצמית, דיקור סיני והיפנוזה. "היפנוזה נעשית אצל פסיכיאטר מומחה בהיפנוזה, היא התשובה הטובה ביותר", אומר פרופ´ אלידן. "מטרת ההיפנוזה – לתכנת מחדש את החלקים בנוח הקשורים לקליטת צלילי הטינטון, כדי כשיגיע הגירוי, הוא לא יהיה כרוך בסבל נפשי כי המוח יכול להתעלם ממנו". אגב, בניגוד למכשור האלקטרוני ולטיפולים בביו-פידבק, הרפיה, דיקור סיני, שאינם כלולים בסל הבריאות, היפנוזה – כשהיא ניתנת במסגרת טיול פסיכיאטרי – נמצאת בסל. עדות אישית ענבל (49), נשואה פלוס שתיים, סובלת מטינטון: "עד גיל 15 הייתי בריאה לחלוטין, ערב אחד, כשהייתי שמרטפית, השכבתי את הילדים לישון והתיישבתי. פתאום, שמעתי רעש – משהו כמו רחש של טיגון צ´יפס או של שידור רדיו שנמצא בין התחנות. לא הבנתי מה זה. אוטומטית, סתמתי את שתי האוזניים באצבעות, והבנתי שהרעש בוקע מתוכי. הלכתי לישון עם הרעש ולמחרת, כשהתעוררתי, הייתה לי סחרחורת נוראה, ראיתי מסך שחור לפני העיניים והרחש באוזניים המשיך. לא יכולתי לקום, חזרתי למיטה. ואז התחיל בסבב רופאים, בדיקות ותרופות בלי סוף. מאז, למעשה זה לא עוזב אותי. האמת היא, שבהתחלה, לא סיפרתי לרופאים את האמת. גם לא למשפחה. אמרתי שיש לי סחרחורת וכאבי ראש. לא דיברתי על הרעש באוזניים. התביישתי. ראיתי בזה משהו לא-נורמלי. הרופאים, כמובן, לא מצאו שום דבר, אבל המצב בזה הפריע לי בחיי היומיום, בלימודים, בחברה. רק אחרי שנתיים, סיפרתי לנוירולוג על הרחש באוזניים, ואז נאמר לי שהתסמינים מראים על מחלת ´מנייר´. הבנתי שאני חשוכת מרפא. זה הביא אותי לייאוש קשה. כלפי חוץ, לא רואים כלום. את יפה ומטופחת ונראית כמו כולם, אבל בתוכך יש רעש כל הזמן".
אני בת 36 מה1.9.09 היו לי כאבי ראש חזקים כמו מגרינה וכאבי עיניים הזעה ובילבול לאחר כמה ימים טינטון וירידה בשמיעה . אני מאושפזת, למה זה קורה? אני עובדת המון שנים בגן ילדים האם זה קשור?אנימטופלת בסטרואידים ואין שיפור בינתיים מקווה לטוב.
חיפוש מתקדם