אין תמיכה אין מענה

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

15/02/2016 | 08:31 | מאת: אמא

שלום רב אשתדל לכתוב את בעייתי עד כמה שאפשר מבלי לחשוף פרטים בני משרת במגב לאור המצב הקשה היום הוא היה נוכח באחד מניסיות פיגוע ואף מנע אותו והציל אותו ועוד 3 חברים בזכותו עירנותו. היה טקס קיבל תעודה ומשם הכל עצר , התעודה לא שווה הילד כבר לא אותו ילד וכבר לא בתפקיד לוחם גם 3 חבריו כבר לא לוחמים והאצבע מופנית פה לגורמים העוסקים בדבר קבנים קצינים ומפקדים . לחיילים שנהרגים נותנים תיכה למשפחות לחיילים שנפצעים נותנים תמיכה נפשית וכלכלית שלא ישמע לא נכון זה מגיע להם בהחלט שום דבר לא ירפא את הכאב של אובדן או פציעה שמשנה את חייך אבל אלה שלא נפצעו שמנעו בגופם פיגועים נשכחים ונזרקים שום תמיכה בפנייה לקבנית לא הוצע להם שיחות אלא דבר אחד פטור על סעיף נפשי הלום קרב הבן שלי ציין בפנייה שאין לו רצון לעזוב את הצבא אילו רק היו נותנים לו שיחות ומענה עם טיפול נכון היה חוזר לעצמו אתה נותן ילד בריא ומקבל ילד שונה לחלוטין איפה הצדק ? איפה כולם?? אנא תגובתכם לעיניין אמא כואבת

שלום לאמא המודאגת, הדאגה שלך מוצדקת, וגם המחאה שלך מוצדקת. לצערי, אינני יכול לעודד אותך. צה"ל אינו מטפל בנפגעי טראומה. אין לצהל אנשי מקצוע מתאימים, אין תוכנית תמיכה מסודרת ויש מדיניות סמויה המיועדת להעלים את הנושא מן הדיון הציבורי ככל האפשר. ישנה יחידה קטנה לטיפול בהלומי-קרב אנשי מילואים, אך זו רק מחווה סמלית שאינה מספקת את צרכי אלפי הנפגעים. מי שכן מתיימר לטפל בנפגעי טראומה הוא אגף-השיקום, המועל בתפקידו ולמעשה רק משפיל את נפגעי הטראומה ומחמיר את מצבם. מחוץ להלומי-הקרב, שאינם מאורגנים ומתקשים לעתים לצאת מביתם, לאיש אין אינטרס לסייע להם. אכן, אין צדק. אולי מחאה מאורגנת וגדולה של הורים תצליח לשנות במשהו את המצב. העזרה החשובה ביותר שניתן לתת לנפגעי הטראומה היא תמיכה משפחתית וחברתית. בהצלחה, ד"ר דרור גרין

מנהל פורום טראומה והלם-קרב