בת 6 חודשים מבט מקרוב

שלום רב, ביתי בת 6 חודשים. נולדה בשבוע 35.4 במשקל 2.5 קילו. תאומה לאח. כאשר מרימים אותה על הידיים ומביטים עליה מקרוב, עם היווצרות קשר עין בוחרת ביתי להסיט את ראשה לצד, כאשר מביטים בה שוב לצד מעבירה ראשה לצד השני, אין רגע יוצא מן הכלל זה נעשה על ידה באופן קבוע החל מעת שבה החלה לזהות פרצופים מגיל ארבעה חודשים לערך, הדבר נעשה למולנו ההורים, משפחה קרובה ורחוקה, צוות הפעוטון והגננת וגם זרים. ללא יוצא מן הכלל. לעומת זאת, כאשר מביטים בה מרחוק, מעל 1 מ' או מקרוב בעת שהיא שוכבת (כגון החתלה או במשטח הפעילות) מחייכת מיישרת מבט ונהנית מהתקשורת ההדדית כולל ראיה וחיוך חביב מצידה לזמן ממושך. אצל אחיה התאום לא קיימת תופעה זו, והוא אף החל לזהות פרצופים מגיל חודשיים לערך. בגיל 4 חודשים נבדקה ביתנו אצל רופאת עיניים מומחית אשר טענה שזה מוקדם מידי להתמקדות ראייה. עד כה, כאמור ביתנו בת 6 חודשים ו-20 יום ואין התקדמות אלא ההפך נושא זה רק מתחדד עם הזמן מצידה והראש תמיד מוסט הצידה בעת יצירת קשר עין מקרוב. מרחוק כאמור לא. האם נושא זה מוכר? האם יש איזשהו איזכור לתופעה מסוג זה?

לחוה שלום, בהחלט לא שכיח. יש ילדים שנמנעים מקשר עין בהתחלה, אבל לא נתקלתי בהבדל כזה לםי המרחק לאובייקט. האם הרופאה איתה התייעצתם בדקה את "מספר" המשקפיים? (טיפות הרחבה ובדיקה עם עדשות לאחר שעה המתנה)? ייתכן אולי (השערה בלבד) שרוחק ראיה גבוה יכול לגרום לזה. אם לא משתפר, הייתי מבצע בדיקה מלאה. דר. נוימן