פורום פסיכולוגיה קלינית

44341 הודעות
36897 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית

1. ההודעות אינן מתפרסמות מיד, אלא לאחר אישורו של מנהל הפורום. 2. מטרות הפורום: היוועצות, מענה ותמיכה הדדית בנושאים הקשורים לטיפול ופסיכולוגיה קלינית. שימו לב: הפורום אינו בא במקום טיפול בידי איש מקצוע. 3. על הודעותיכם לעמוד במטרות הפורום. הודעות אלימות מכל סוג, הודעות מזלזלות או פוגעות - לא יזכו להתייחסות. 4. נא להימנע מאזכור שמות של מטפלים או מטופלים בהודעותיכם. זהו נושא אתי רגיש. שמרו על עצמכם ועל המשתתפים האחרים. אותו הדין לגבי המלצות - אין להמליץ ואין להשמיץ. 5. הפעילו שיקול דעת בכתיבתכם. הודעות שאינן עומדות בכללים אלו לא יפורסמו.
14/01/2002 | 14:54 | מאת: לימור

שלום! קראתי באתר של רשלנות רפואית אחד בשם אילן סלומון בעל תואר ראשון ברקוחות כתב שזה מזיק כל התרופות שהפסיכיאטרים נותנים וזה לא הפיתרון זה סתם ממכר וגורם לתופעות לוואי קשה להפסיק אותם ולפעמים זה מסוכן להפסיק פתאום זה סתם סמים , אומנם חוקיים אבל עדיין מזיקים לא פחות מסמים אחרים אין פתרון אחר להפסקת החרדות? אי אפשר כל החיים להיות תלוי בכדורים , הרי הם לא עוזרים מבחינה עתידית אלא רק זמנית אני מבקשת תשובה מהפסיכיאטר תודה

14/01/2002 | 15:24 | מאת: ליאת (סטודנטית לפסיכולוגיה )

לימור צהרים טובים, התרופות שהפסיכיאטרים נותנים אומנם יכולות להיות בעלות תופעות לוואי וממכרות,ולפעמים אני חושבת שישנם בעיות שניתן לפתור בעזרת פסיכולוג קליני, אבל לפי מיטב ידיעתי ישנם מקרים שבהם שחייבים לקחת תרופות לשם הטיפול. מחלות נפש הרבה פעמים נגרמות מבעיות אורגניות פזיולוגיות שדרך הטיפול הוא בעזרת תרופה - וזה תפקידו של הפסיכיאטר. מקווה שתרמתי, ליאת

14/01/2002 | 18:51 | מאת: "אור

אני לא מאמין...שפסיכיאטרים נותנים תרופות כאלה "ממכרים" וכו לא יכול ליהיות.....

15/01/2002 | 06:10 | מאת: ד"ר אבני

לימור שלום אין תשובה כללית לחרדות תלוי בהקשר , באדם, בסוג החרדות וכו' לעתים מצליחים לעזור לעתים חלקית לעתים כמעט ולא יש אפשרויות טפול עם תרופות או בלעדיהן במידה ומשתמשים בתרופות תתכן עזרה גם לאחר הפסקתן ותתכן לא חלק מהדברים שנכתבו ע"י אותו רוקח אינם מבוססים לדעתי מכל מקום פני ליעוץ ספציפי עבורך בברכה עמי

14/01/2002 | 14:33 | מאת: חווה

: ידוע מכבר שיש השפעה של הנפש על הגוף: מתחים, כעסים ומשברים , משפיעים על הגוף וגורמים לתחלואים רבים כגון: מחלות לב, השמנה, סרטן ועוד... מדוע אם כך לא מפנים חולים קודם לרופא שמטפל בנפש וא"כך במקרה הצורך לקבלת תרופות. רוב האנשים, ובעיקר האוכלוסיה הבוגרת , לצערנו משוועת לאוזן קשבת ולעיתים קרובות לעצה בבעיות אילו ואחרות אילו היו הולכים לפסיכולוג אפשר והיו יכולים לחסוך את מחלות הגוף ,תרופות ולחץ על רופאי קופות החולים אשמח לקבל תגובה

14/01/2002 | 17:01 | מאת: שלומי

חווה, קודם כל, אם אדם כבר חלה ויש לו בעיה פיזיולוגית, הוא חייב לראות רופא רגיל בכדי להתגבר על בעייתו. אם אמנם עם תחילת הבעיה הנפשית הוא היה הולך לטיפול פסיכולוגי, אולי היה מצליח להמנע מהמחלה הפיזיולוגית. אולי . אבל גם הטיפול הפסיכולוגי יקר מאד וגם מצריך מודעות וזמן ואנרגיה. אני חושב שלאנשים מבוגרים בדרך כלל אין את הכוחות והסבלנות והפתיחות לטיפול כזה. בהצלחה לך.

14/01/2002 | 23:31 | מאת: adi

חווה, אני מסכימה דווקא עם שלומי. עדי

14/01/2002 | 23:50 | מאת: ד"ר אורן קפלן

חווה שלום את בהחלט צודקת בדבריך על הקשר בין גוף לנפש. הבעיה הינה שאנשים בד"כ מטפלים בבעיה רק לאחר שהיא צצה ולעיתים רחוקות עוסקים במניעה. הדבר נכון כמעט בכל דבר בחיים ולכן אין פלא שגם בתחום הזה כך הם פני הדברים. אנשים עם מודעות עצמית מנסים לעצב לעצמם אורך חיים בריא הן ברמה הגופנית והן ברמה הנפשית, ובכך ללא ספק משפרים את ההסתברות להישאר בריאים. יש לציין שגם לאחר פרוץ מחלה פיזית עדיין יש לטיפול הנפשי השפעה רבה. מחקרים מוכיחים בוודאות שהמערכת החיסונית של הגוף ויכולת ההתמודדות עם מחלות מושפעת מחוסן נפשי. בברכה ד"ר אורן קפלן

14/01/2002 | 14:00 | מאת: לילי

1. האם ליתיום גורם להשמנה אצל כל אחד? האם כשמפסיקים את הכדורים אז המצב חוזר לקדמותו? 2. מה נחשב למינון נמוך של ליתיום? 3. מה הסכנות שבלקיחת ליתיום? 4. מה היעילות של ליתיום בטיפול במי שאין לו מניה-דיפרסייה?

14/01/2002 | 14:57 | מאת: ליאת (סטודנטית לפסיכולוגיה )

לילי צהרים טובים, לגבי התרופה הנ"ל יש צורך במרשם של רופא (את בטח יודעת): ליתיום נמצא בשימוש מאז שנות ה- 40, ומסייע בטיפול בהפרעה נפשית קשה שנקראת מאניה דפרסיה. ליתיום מפחית את העוצמה והתדירות של הקפיצות ממצבי ריגוש קיצוני לדיכאון עמוק המאפיינות מחלה זו. ליתיום היא התרופה המועדפת לטיפול במאניה, אך משתמשים בה לעיתים גם למניעה וטיפול בדיכאון קשה. ניתן להתחיל טיפול עם ליתיום בבית החולים במקרים הקשים יותר. דרוש ניטור קפדני מכיוון שרמות גבוהות של ליתיום בדם עלולות לגרום לתופעות לוואי קשות. מאחר שעשויים לחלוף 2-3 שבועות עד שתורגש השפעתו החיובית של הליתיום, נוהגים לתת ברוב המקרים תרופה נוגדת פסיכוזה יחד עם ליתיום עד שיעילותו של הליתיום תבוא לידי ביטוי. (אינדקס תרופות). מקווה שעזרתי ליאת

14/01/2002 | 12:30 | מאת: שלומי

הי, מיכל החמודה הסבה את תשומת לבי שהשארת לי הודעה עם שאלות כמה עמודים אגו. אז אני עונה כאן בכדי שאולי תראי את זה. אז מה שאלת ? למה מוקדם בבוקר ? כי לפעמים אני מתעורר מוקדם ומחליט לצאת לדרך בכדי להגיע לתל אביב לפני הפקקים. הייתי עשר שנים בניו יורק. אני חושב שמה שחסר לישראלי בחו"ל זה לא רק המשפחה (לפעמים דוקא כיף להיות רחוק מהמשפחה !!) , אלא ההרגשה של זרות. זה לא החבר'ה שלי. אצלי זה כמובן יותר בולט בגין היותי דתי. לא שיש לי משהו נגד האמריקאים אבל עם כל החסרונות של הישראלים, ויש הרבה כאלו, עדיין זה חסר באיזה שהוא מקום. אני לא מתחרט לרגע שחזרתי . היי בריאה, חזרי בשלום, האם את חוזרת לגור כאן בקביעות או רק לביקור ?? ביי

14/01/2002 | 12:55 | מאת: יונת

שלומי הי ענת נכנסת רק בשעות הבוקר המאוד מוקדמות כמו שראית ולן רק מחר בבוקר היא תענה לך .

14/01/2002 | 12:59 | מאת: נטע

היי יונת, קראתי שאת נוטלת לוסטרל. מה היתרונות של התרופה הזו לעומת האחרות? אין תופעות לואי??? בי, נטע

15/01/2002 | 05:18 | מאת: anat

hi shlomi........... nice to find out that people r paying attantion to when i am here.....( yonat...) ( thanks to michal also...(and thank u for answering - better later than never......:-) i guess u r right about israel.... - i meen there r so many things i hate about the israeli colture but on the other hand - i do miss some of the things............ i am not sure yet if i am comming back or just visitting... lucky me i am young enugh and have enugh time to go to more places and try new things.............................. anyway............... have a great day......... anat

14/01/2002 | 12:01 | מאת: אפרת

לאחר שקראתי את המאמר על טיפול פסיכולוגי מהיר, זאת שאלתי: האם טיפול זה יכול להגיע ולמצוא מקור בעיה מעמיקה יותר שאינני יודעת ממה היא נובעת? (חרדות טיסה זה דבר מוחשי וקיים- ניתן ליראות אותו) אני בת 35 בחורה שניראת טוב, וצעירה מגילה. נותנים לי גיל 27! בזמן האחרון אני רואה לופ ודפוס התנהגותי מובהק בחברים אותם אני בוחרת! משום מה אני נתפסת אליהם ונדבקת בצורה לא הגיונית אלו חברים שלא תמיד רוצים ורואים כבת הזוג בחייהם לקיום מערכת זוגית מושלמת ובשביל כמה שעות של חסד עמם, והרגשה ניפלאה אני מוכנה לעבור שבוע עד חודש של סבל יסורים ומרורים! אין לי מושג למה אני עושה לעצמי את זה? אני מחשיבה את עצמי כבחורה נבונה עצמאית, אינטיליגנטית ובעלת ביטחון עצמי נולדתי בקיבוץ בגיל 21 נסעתי לחו"ל לבדי, שם הכרתי מישהו 4 שנים אח"כ נפרדנו ואני נישארתי. סה"כ שהייתי 10 שנים בחו"ל. לפני 4 שנים באתי לארץ. לפני כשנה הייתי עם מישהו 3 חודשים, נכנסתי להריון ממנו ואז ניפרדנו כל השנה חשבתי עליו ועל הרגע החלומי שניפגש!! לפני חודש ניגשנו, הוא לא הבטיח הרים וגבהות וגם אמר שהוא אוהב אותי וכיף לו איתי וכיף לו הסקס איתי אבל הוא לא רואה אותנו כזוג! ובכל זאת כשהייתי איתו הרגשתי בשמיים הרגשתי מס' 1 הרגשתי קורנת מאושר! היה הרבה רגש בסקס למרות שהוא מצידו לא השקיע מי יודע מה, הרגש והכיף היה קיים. בסילבסטר האחרון הוא הזמין אותי למסיבה שערך עם חברים, אמרתי לו 3 פעמים שאני מתלבטת אם לבוא למסיבה כי אני פוחדת להיפגע. אחרי הכל אנחנו לא חברים והוא לא חייב לי שום דבר! הוא אמר שהוא מבין את העניין והיה ניראה שיהיה בסדר! אני השקעתי את כל נישמתי למסיבה והרגשתי כמו סינדרלה, למרות שהרגשתי הייתה מלווה בחששות! במסיבה הוא לא התייחס אלי כלל ובכל פעם שבאתי הוא התעלם או שהיה לו תירוץ שהוא בדיוק צריך ללכת! למרות כל היחס הלא מכובד הזה, הילדותי והכל כך לא הולם, דיברתי איתו אחרי המסיבה והתחננתי שיבוא לישון איתי באותו הלילה! הוא כמובן אמר שהוא לא יכול, עליו לעזור לחבריו לפרק את המסיבה, והוא חוזר לישון בביתו. ביקשתי ממנו שיבוא רק עוד פעם אחת ואז אני לא ייראה אותו יותר אף פעם! הוא אמר שאולי נעשה ההפך, שהוא לא יתראה איתי הפעם אבל הוא מעדיף שנמשיך להתראות אח"כ. מאז עברו שבועיים ולא שמעתי ממנו, וגם אני לא התקשרתי אליו. אני עדיין חושבת עליו, וטוחנת מחשבות! מרגיז אותי שהוא לא מתקשר, ואפילו ראיתי אותו כמישהו שהייתי מוכנה להתחתן איתו. מצד שני יש לו יחס מגעיל, שלא מגיע לי, ולמרות הכל אני מוכנה לקבל את היחס המגעיל הזה בשביל כמה דקות של אושר. זה די לופ שחוזר על עצמו במערכות היחסים שלי. האם בטיפול אפשר להשתחרר ממנו? האם בדרך זה שאני אבין ממה זה נובע בעבר, זה יעזור לי להמשיך הלאה ולעבור לבן זוג טוב יותר? האם אפשר לעזור לי בזה בכמה מפגשים? אני רוצה משפחה וילדים כמה שיותר מהר, וממש אין לי זמן לטיפול של 3 שנים עד שזה יעבור ועד שאבין ממה נובעת הבעיה!

14/01/2002 | 12:23 | מאת: שלומי

לאפרת , הי, עד שיענו המומחים , אגיב בקצרה: לפי דעתי, מי שלא מת עליך, כדאי לך לותר עליו. יש עוד אלף כמוהו ויותר טובים ממנו. שימי אותו מאחרייך וצאי להפגש עם אחרים. אני מאמין שלבסוף תמצאי את הסולידי והרציני שמעונין כמוך במערכת יחסים יציבה וממושכת ולא בפלירט קצר. הרבה הצלחה , ושלא תתני לאף אחד לנצל אותך . ביי

14/01/2002 | 13:22 | מאת: יונת

אפרת היי כתבת שאת רוצה להקים משפחה עם ילדים ובמהרה , אז זה בטח לא יכול לקרות עם אותו בחור שברור לך שהוא לא מעוניין למרות תשוקתך הגדולה אליו כנראה שהוא לא מרגיש כמוך . לכן רצוי לעתידך המאושר להוציא אותו ממחשבותיך על עתיד איתו . צאי וחפשי את זה שיעריך אותך וירצה כמוך להקים משפחה , המשך יציאה לסטוצים לא רציניים רק עוצר אותך מלמצוא את הבחור שיהיה מתאים לך לבניית עתיד משותף . אני יודעת שזה לא קל גם להוציא מראשך את הבחור שאותו את רוצה , וגם למצוא את הבחור הנכון והאמיתי כי יש הרבה בחורים שרק מחפשים את הסטוצים והם לא רוצים לקחת אחריות בהקמת משפחה אבל גם זה שאת רוצה אותו לא רוצה . הצעתי לך לנסות ולהכיר במסגרות של מפגשי פנויים ופנויות שיש להם הרבה פירסומים וגם באינטרנט. אם יש לך קשר עדין לקיבוץ אז גם בעיתון הקיבוץ ובדף הירוק יש הרבה הצעות למפגשים של פנויים ופנויות למטרות רציניות . { אני גם קיבוצניקית } * * * בהצלחה * * *

14/01/2002 | 13:25 | מאת: אפרת

תודה שלומי אבל מיצידי זו לא תחושה של ניצול מכיוון שהיינו כ-3 חודשים יחד והיה ניפלא! כשאני איתו נטו אני מאוד נהנהת וטוב לי כשאני לא איתו אני סובלת אני חושבת שזה יותר קשור לדפוס התנהגותי שקיים אצלי בצורה כזו מוגזמת שאני רואה את הכל כברור מאליו ומותר, מבלי שאראה זאת כמוך כניצול. אם חברה שלי היתה מספרת לי בידיוק את אותו הדבר שעובר עלי, הייתי מאוד כועסת עליה ולא מסכימה שככה יראו פני הדברים. כשזה מגיע אלי פיתאום זה בסדר, ואני מוכנה לעשות שמניות באוויר רק כדי שנהיה יחד! למרות כל היחס הקר והמגעיל שלו, אני עדיין מתגעגעת אליו! ואין לי מושג אפילו למה ומדוע!

14/01/2002 | 23:59 | מאת: ד"ר אורן קפלן

אפרת שלום טיפול קצר מועד מתאים למצבים בהם יש בעיה ממוקדת. ככל שהיא ממוקדת יותר כך יותר יעיל לפתור אותה בטיפול ממוקד. עם זאת, כאשר יש מרכיבים נוספים, חלקם בעלי הסטוריה של שנים, מתחיל להתבקש טיפול ארוך יותר. מצד אחד הבעיה שלך לכאורה ממוקדת. אבל מנסיוני, נושאים של קשר בינאישי משתלבים עם הסטוריה אישית רבת שנים ונטיות אישיותיות. אני מאמין שניתן לעזור לכל אחד בטיפול קצר מועד, אבל צריך להיות מציאותי לאילו תוצאות ניתן להגיע. לא בטוח שתוכלי להירגע ולהתחתן תוך חודש. המחסומים שנוצרים בקשרים שאת יוצרת דורשים התייחסות והבנה מעמיקים וצריך למצוא את הדרך לפרוץ את המעגלים הסגורים אליהם את נגררת בקשריך עם בני זוג. אני בספק אם טיפול קצר מועד יתאים, אבל אין הכרח גם שאת עומדת בפני טיפול של שנים. הסבלנות שנגמרה לך למצוא את הגבר המתאים גולשת מן הסתם גם לסבלנות שאין לך לטפל בבעיה (אם אכן יש כזו). אני מציע לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי. רק לאחר היכרות יותר מעמיקה ולא וירטואלית תוכלי לקבל באמת דיעה מקצועית מה כדאי לעשות הלאה. בברכה ד"ר אורן קפלן

15/01/2002 | 12:02 | מאת: אפרת

שלום אורן אני מבינה את דבריך, וגם אני כמוכך לא מאמינה בחתונת בזק! אני חושבת שזה עניין של זמן להכיר את הבן אדם, ואף צריך לגור תקופה יחד לפני החתונה כי זה הקטע המשמעותי. כמו כן הרצון צריך לבוא משני הצדדים וכן העיתוי והתזמון של להכיר למטרת חתונה גם הוא צריך להיות הדדי. אבל... איך באמת זה קורא, מתי זה מגיע לנקודה בה שנינו התואמים זה לזה ניפגשים! האם תמיד כשהגבר אותו אני רוצה יהיה איתי יחשוב על החברה הקודמת שלו?, והאם כשאני אהיה עכשיו עם גבר אני אחשוב על אותו גבר שרציתי שבעצם חושב על החברה הקודמת שלו??? זה מן מעגל שלא ניסגר! אבל זה גם לתת צ'אנס! אני מאוד מאוד בררנית, ואני פוסלת על שטויות שקשה לי מאוד להתנתק מהן! אני אשמח אם תמליץ לי על טיפול נכון ותואם לי, וכן על פסיכולוג! אשמח אם תגיב על מחשבותי המצויינות להעי"ל, וכן על המכתב שכתבתי לרווית בפורום תודה רבה על התייחסותך בברכה אפרת

14/01/2002 | 11:40 | מאת: שיר

ד"ר שלום מזה זמן רב מאוד אני נוהגת לנשוך את השפות הפנימיות של הפה שלי וגורמת לעצמי פצעים. ניסיתי להפסיק כבר הרבה זמן ואני לא מצליחה. מכסיסת ציפורניים נגמלתי לפני 10 שנים בערך, אבל את זה אני לא מצליחה להפסיק. הרבה פעמים אני עושה את זה בלי משים, ותופסת את עצמי באמצע. שמתי לב שאני נוטה לעשות את זה יותר במצבי לחץ ועצבנות, אבל אין רבים כאילה, אני לא בן אדם לחוץ בעיקרון, לפחות אני מנסה לא להיות. זה ממה מפריע לי שאני לא מצליחה להביא את עצמי להגמל מהרגל מגעיל זה. אני יודעת שיש את זה להרבה אנשים ואני לא היחידה, אבל זה לא מעודד אותי. יש לך אילו עיצות בשבילי? אשמח לעזרה תודה

15/01/2002 | 00:01 | מאת: ד"ר אורן קפלן

שיר שלום ניתן לנסות ולעזור לך בטיפול התנהגותי. אני ממליץ על שימוש בהיפנוזה שעשויה להיות יעילה במקרים הללו. בברכה ד"ר אורן קפלן

14/01/2002 | 11:36 | מאת: גילי

ד"ר שלום לאחרונה, לאחר זמן מה שסבלתי מכאבים בלסת ושללתי בעיות כמו בעיות בלסת או בעיות בשיניים , גיליתי שאני חורקת שיניים מתוך שנתי. אנשים אמרו לי שזה יכול להיות תוצאה של דחק נפשי. חריקת השיניים אינה דבר שאני עושה במודע. אני עובדת בעבודה טובה ומתגמלת, נשואה עם ילדה, אמנם המצב הכספי קצת לחוץ כמו אצל כולם אבל אין לי על מה להתלונן, ובכל זאת אני חורקת שיניים מתוך שינה, ואני ממש מתוסכלת כי זה משהו שאני לא יכולה לשלוט עליו.האם התופעה מוכרת לך? מה היית ממליץ לי לעשות? תודב

15/01/2002 | 00:05 | מאת: ד"ר אורן קפלן

גילי שלום חריקת שיניים תוך כדי שינה נמצאת במשפחה של הפרעות שינה שונות. רופאי שיניים מדווחים שכ 5 עד 15 אחוז מהאוכלוסיה סובלים מתופעה זו ברמה חמורה עד כדי כך שהיא גורמת נזק, לעיתים חמור, לציפוי השן ובטווח הארוך עלולה לגרום הן לכאבי שיניים והן לפגיעה בחניכיים (ובהמשך לאי יציבות השיניים). התופעה בד"כ איננה מורגשת על ידי החורק עצמו ומדווחת לו על ידי בני משפחה. ניתן להרגיש לעיתים כאב או לחץ בלסתות כעדות לחריקות הלילה. במקרים חמורים יופיע אף כאב אוזניים. לעיתים התופעה קוראת גם במהלך היום (חריקת שיניים או קפיצה של הלסתות ברגעים של מתח) אבל לפעמים התופעה מתרחשת אך ורק בלילה. הסיבות לתופעה יכולת לנבוע ממקורות שונים ואין עדיין הסבר מדוייק להתרחשותה. מבחינה רפואית תתכן בעיה בלסת עצמה. יש לפנות למומחה פה ולסת שיבדוק האם הלסתות נסגרות כראוי והאם אין בעיה רפואית אובייקטיבית בנושא (כתר או סתימת שן בולטת וכדומה). בנוסף, יש השערה שהדבר קשור להפרעות במערכת העיכול וכדאי לבדוק גם כיוון כזה. מבחינה פסיכולוגית מקובל לראות בתופעה ביטוי ללחץ, מתח וחרדה. במידה ותופעות נפשיות אלו נראות רלוונטיות יתכן ונחוצה פסיכותרפיה אשר יכולה לעזור בטווח הארוך. בנוסף, בטווח המיידי, ניתן להפעיל וללמוד טכניקות פסיכולוגיות הקשורות להרפיה - גם אם אין תחושה מזוהה של מתח. לעיתים המתח הוא פנימי בשל אורח חיים וסגנון אישיות וטכניקות ההרפיה יכולות לעזור.מנסיוני טכניקה טיפולית יעילה במקרה זה היא היפנוזה. בסופו של דבר מדובר בתגובה גופנית לא מודעת ולכן ניתן לנסות ולשנות אותה בעזרת כלים פסיכולוגים. אגב, ידוע ששימוש באלכוהול מחמיר את התופעה ולכן רצוי להימנע משתיית אלכוהול, בעיקר לפני השינה. בנוסף, יש מבנה שעשוי מחומר אלסטי שמיוצר ע"פ מידה אצל רופא שיניים ואשר מוצב על הלסת התחתונה או שתיהן ומונע פיזית את החיכוך. הדבר לא ימנע את הלחץ המופעל על השן (ולכן לא פותר את כל הבעיה בטווח הארוך) אבל יפחית בצורה משמעותית את הנזק המיידי לשן. לדבר יש גם אפקט טיפולי התנהגותי כי המגע עם החומר האלסטי עשוי ליצור התניה המונעת עם הזמן את חריקת השן. מחקרים שונים מצאו שתופעת חריקת השיניים קוראת לעיתים עם הפרעות שינה מסוגים שונים ובמקרה ויש חשד שהתופעה היא חלק מהפרעת שינה רחבה יותר יש לפנות למעבדת שינה כדי לעקוב בצורה מסודרת אחר התופעה. בברכה ד"ר אורן קפלן

14/01/2002 | 09:26 | מאת: שלומי

הי מיכל, איפה את הבוקר ? האם התחלת לעשות משהו בקשר לעבודות ? כמה ילדים יש לך ? (אם מותר לשאול) יום נעים ומוצלח לך ביי

14/01/2002 | 09:51 | מאת: מיכל

הי שלומיל'ה אני פה ואתה? אני קצת עם העבודות וקצת לא. האמת, יותר מעניין בפורום. לשאלתך הסקרנית - יש לי ילד אחד, שיחיה, אני עוד צעירה... האמת היא שעכשיו נורא בא לי בת אבל אני רוצה שהילד יגדל קצת ויקבל את מלוא תשומת הלב שהוא זקוק לה. אתה חייב לקרוא בפורום תזונה יש שם הודעה דוחה במיוחד... אתה כבר תבחין (ותריח) בה למרחוק. יום נעים ומוצלח גם לך, מיכל.

14/01/2002 | 10:55 | מאת: מיכל

הלו, שלומי, אתה פה? ענת כתבה לך הודעה בע"מ 557.

14/01/2002 | 12:16 | מאת: שלומי

הי, אני כאן מידי פעם. הבוס שלי הנודניק החליט אתמול לתת לי בוחטה של עבודה (נכון שהוא לא נורמלי ? מה הוא באמת מצפה ממני לעבוד ??? ) אז אין ברירה צריך לגמור אותה. העבודה באה לפני הפורום. עכשיו פחות או יותר גמרתי. אני מאחל לך מכל הלב שתהני מבנך החמוד ושהוא יסב לך המון המון נחת. את יודעת שאי אפשר ללדת בת לפי הזמנה. זה יכול גם להיות עוד בן. (גם אז, זה לא יהיה נורא כל כך, נכון ? ) קראתי בתזונה על הבחורצ'יק שחסר לו חלבונים. כפי שהבנתי , ישנן הרבה בנות שעושות את מה שהוא הציע באופן קבוע (אם את יודעת למה אני מתכוון). (אצלינו זה אסור). בכל אופן, ישנם דברים יותר מגעילים ששותים אותם כאשר מדובר בתרופה. תהיי בריאה, ובהצלחה רבה בעבודות. ונשיקונת לבן החמוד. ואיך אני יודע שהוא חמוד ? , תשאלי , ניחוש פרוע !! ביי

14/01/2002 | 08:44 | מאת: ניקולט

נועה שלום, בקשר לשאלתך , האם אפשר לעבור מסרוקסט לטיפול בצמחי מרפא? נורא מפתה לעזוב את הטיפול הכימי ( כדורים) ולעבור למשהו ,כביכול לא מזיק כמו צמחי מרפא. זה לא פשוט, מפני שגם לצמחים עוצמה משלהם וחשוב מאוד לדעת מה ואיך. כל שינוי שאת עושה חייב להיעשות בתיאום עם הרופא המטפל כדי שלא תגרמי לעצמך נזק חס וחלילה. אי אפשר לתת תשובה מהימנה בלי להכיר אותך ולשמוע עליך. טוב שפנית למטפל שיוכל לעזור לך אחרי איבחון אישי. בקיצור, מה שרציתי לציין זה שתפני לאיבחון אישי אצל מומחה לצמחים שאת מאמינה בו וגם תידעי את הרופא שנתן לך את הכדורים, ותשמעי את חוות דעתו. בהצלחה, ניקולט

14/01/2002 | 09:27 | מאת: שלומי

הבטחת לספר לנו מאיפה את בארץ . ומה את עושה.

14/01/2002 | 22:49 | מאת: ניקולט

הי שלומי, אני מאזור השרון אני סטודנטית במכללה לרפואה משלימה , ומסיימת השנה. אבל אני גם עובדת במשרה מלאה בתחום שונה לחלוטין. יתכן ובגמר הלימודים אעשה הסבת מקצוע. ספר לי בבקשה על עצמך. הבנתי שיש לך שמונה ילדים ולדעתי זה משהו משהו. כל הכבוד לך ולאשתך. האם גם אתה משקיע בטיפול בילדים, או רק אישתך?? בי, ניקולט..

14/01/2002 | 05:09 | מאת: אלמוג

אני בן 17 וחצי סובל משיתוק מוחין (צליעה ברגליים) מאז ומתמיד היו לי חרדות קשות.. בעיקר ממחלות,מוות וכ"ו.. בשנה האחרונה בנוסף לכל החרדות נקלעתי גם לדיכאון.. החלטתי שאני לוקח את עצמי בידיים פניתי לפסיכיאטרית,נתנה לי כדורים שלא עזרו,ניסתה אחרים שגם לא עזרו,החלטתי שכדורים אני יותר לא לוקח,כי זה גם עושה תופעות לואי וגם לא עוזר.. (לפחות במקרה שלי) כל פעם נכנס בי פחד חדש,אבל עכשיו אני מרגיז שזה חזק מתמיד אני רוצה לדבר על פחד ספציפי שתוקף אותי לאחרונה ואשמח לשמוע את דעתך: בן דוד שלי דיבר על משהו שקיבל דום לב לפני כמה ימים ומאז אני מפחד שזה יקרה גם לי.. אני מפחד שזה יקרה לי למרות שעשיתי בדיקה בלב והכל יצא תקין.. הצורת מחשבה שלי היא כזו: "דום לב הוא מוות פתאומי,לוקים בו גם אנשים בריאים שלא היו להם שום ארועים קודמים בלב,מניין לי ש....לי זה לא יקרה?" הרי זה יכול לקרות לכל אחד! וזה פתאומי! האם אני יכול להיות בטוח שלי זה לא יקרה??? מיותר לציין שאני כמובן לא מעשן,לא שותה וכו.. עוד אני אגיד שברור לי שהפחדים שלי הם לא רציאונלים,אבל הפחד משתלט עליי! ולא נותן לי מנוחה! איך אני מגרש את הפחד?? יש לציין שאם אני עוסק במחשב למשל,אני לא מפחד.. הפחד הוא לישון,שמא אשן ולא אקום אחר כך .. איך אני מגרש את הפחד הזה??? ניסיתי כבר הכל.. לכתוב יומנים,להתעסק בדברים אחרים,לחשוב חיובי הכל! הפחד קורה כמו שכבר ציינתי בעיקר כשאני רוצה לישון,אני מפחד לישון.. הופך יום ללילה ולילה ליום,אני במצוקה עמוקה.. עוד אגיד שאני בשיחות עם פסיכולוג מדיי שבוע אבל זה לא ממש עוזר,אני לא מרגיש שזה עוזר לי בדיוק.. כי הוא לא נותן לי פתרונות לחרדות שלי למשל.. איך אני מגרשת את הפחד הזה??? אני מרגיש שאני כבר לא מסוגל יותר.. בבקשה תן לי עצות אם יש לך.. כי התור לפסיכיאטרית שלי הוא רק בעוד חודש ואני לא יכול לחכות חודש שלם בפחד.. מה עליי לעשות??? אני מפחד מאוד,בעיקר ממה שציינתי האם יש בסיס לפחדים האלה?? (ברור לי שלא אך אני לא מצליח להשתלט על המחשבות שלי )

14/01/2002 | 07:26 | מאת: מיקי

אלמוג יקר! עד שיענה לך איש מקצוע. רציתי לספר לך שכמעט כל האנשים בעולם פוחדים בזמן זה או אחר מהמוות. מגיע היום שאנו חשים שאנו בני חלוף, וזה באמת מפחיד. אבל תחשוב, האם הפחד ירחיק את המוות? לא! רק יציק ויפריע למהלך התקין של החיים וחבל! ברגע שתאמר לעצמך, כל אדם סופו למות, אבל בזמן שיש לי אני רוצה לחיות חיי איכות, להתמודד עם כל הבעיות על הצד הטוב ביותר ולהפיק תועלת מהחיים ולהנות מהדברים הקטנים. החרדות גורמות לך לחוסר שינה. לכן, לדעתי, עלייך לגשת לרופא המשפחתי(עד שתגיע לאיש מקצוע) שיתן לך כדורים שירגיעו אותך ויעלימו את החרדות, ואז יהיה לך קל יותר להתמודד בשלב הראשון. בהצלחה!!!

14/01/2002 | 14:10 | מאת: אלמוג

תודה רבה על התשובה אך אם לא שמת לב ציינתי שאני מטופל אצל פסיכיאטרית שנתנה לי כדורים שלא עזרו,ואחר כך ניסתה כדורים אחרים שגם לא עזרו,כדורים פשוט לא עובדים עליי.. ממש תודה בכל אופן

13/01/2002 | 23:02 | מאת: בתי

בני בן 30 לא נשוי ולא יוצא עם בת זוג באופן רציני, הוא סטודנט וחי במעונות באוניברסיטה. כמו כן הוא גם עובד משרה מלאה. כך הוא ממלא את ימיו. בילדותו הוא היה ילד מאוד מופנם ולא חברותי והילדים בכיתה תמיד הציקו לו ונאלצתי לא פעם להתערב ולפנות למורים גם בצבא מצבו לא היה טוב יותר וחבריו בבסיס דחו אותו והציקו לו. את המטען הזה הוא סוחב עד היום, בעבר הוא נמנע מלצאת עם חברים ולאחר שיחות עם פסיכולוגים הוא השתחרר מעט והחל להתחבר עם כמה חברים ולצאת עם בחורה שאותה הוא מגדיר עד היום כידידה, למרות שלדבריו יש בינהם יחסים אינטימיים. ברצוני לציין שהבעיות הנפשיות אצלו כרוכות בתופעות פיזיולוגיות כגון בעיות בבליעה , בעיות של עצבנות בכיבה(בבדיקות נשללו סיבות פיזיולוגיות) בשיחה איתו מאמש סיפר שהשתתף בסדנא מטעם עבודתו וכל התופעות של החרדות מהעבר חזרו אליו, לדבריו המעמד הלחיץ אותו. הענין שהדבר נמשך גם עכשיו. שאלתי האם יש לפנות לפסיכיאטר על מנת לקבל טיפול תרופתי, או שניתן לטפל במצב ע"י שיחות בלבד. נא התיחסותך לבעיה, ועזרתך . תודה.

14/01/2002 | 06:02 | מאת: דר' עמי אבני

שלום במצבים מעי אילו ניתן על פניו להעזר בשיחות ובתרופות עם זאת לא ניתן לתת תשובה טובה יורת ללא אבחון שלו אנא פנו לאבחון בברכה עמי

13/01/2002 | 22:36 | מאת: A

שלום האם יש מטפלת (סטודנטית או מישהי שסיימה ללמוד) שמוכנה לטפל דרך האינטרנט? תודה

13/01/2002 | 23:35 | מאת: ליאת (סטודנטית לפסיכולוגיה )

A ערב טוב, אומנם אני לא מטפלת מקצועית, אבל אני בשימחה יכולה לייעץ או לתרום מההבנה שלי (ויש לי הרבה מה לתרום) לגבי נושאים הקשורים לפורום זה. אני חוזרת ומדגישה אני לא מטפלת מקצועית, למרות עזרתי או תשובתי בנושא כדי גם שתתיעצי עם אדם מוסמך. שלך ליאת

14/01/2002 | 09:23 | מאת: שלומי

ליאת, האם את חושבת שאפשר לתת למישהו טיפול באינטרנט ? אפשר לזרוק מילת עידוד והכוונה אבל לא לטפל. בהצלחה.

14/01/2002 | 16:37 | מאת: איתן

שלום לך הרעיון בכלל שיש מטפל דרך האינטרנט הוא דבר מוטעה מהיסוד. ומי שיציע ויסכים לתת לך טיפול כזה תדע/י מיד שהוא שרלטן או בקיצור שקרן. טיפול כל שהוא רפואי או פסיכולוגי או כל טיפול שהוא מיקצועי, חייבים לראות את הבן אדם כדי לתת חוות דעת אמיתית. מפני שצריך לחקור ממש את הרקע החברתי, את הרקע בבית אולי גם יש השפעה לאיך שהבן אדם ניראה. הרי יכול ליהיות שמישהו ניראה לא אסטטי אז הוא דחוי ע"י אנשים מהחברה ואולי גם מתנכלים לו. או כמו שנכון אומרים "טוב מראה עניים ממשמע אוזניים" מה שיכולים לעשות גם בפורם הזה זה לתת עצות מניסיון או אולי לתת קו מחשבה חדש לגבי פיתרון בעיות. מה שניקרא יעוץ. את קוראת את הדברים ואת בוחרת מה לעשות איתם או לקבל או לא לקבל. בכל מיקרה ובקיצור אין כיום אפשרות ליפתור בעיות דרך האינטרנט. אולי בעתיד שהוידיאו קונפרנס (שדור טלויזיוני דרך האינטרנט) יהיה מפותח אולי אז יוכלו לעשות משהו כזה. כיום לא. איתן

13/01/2002 | 21:00 | מאת: why

איך מתמודדים עם עולם שלם שחרב לנו. עם עבר שמשנה צורתו. כל מה שגדלתי עליו מתפרק לו. איננו. כל מה שחשבתי שאני, משפחתי, איננו נכון. כל חיי היו שקר. שקר מתוכנן מראש על ידי הורי. מה שהם בחרו שאדע. זה כל מה שידעתי. ועכשיו. ... עכשיו אני עומדת ללא כל. ואת מה שכבר יש.. הייתי בוחרת שלא יהיה כלל. ומה נשאר בידי? כלום. איך מתמודדים עם אובדן מלא שכזה? איך ממשיכים הלאה מכאן?

14/01/2002 | 07:44 | מאת: מ

את מאומצת?

14/01/2002 | 13:44 | מאת: why

לא , אני לא... והלואי אולי שהייתי. :-(

13/01/2002 | 18:17 | מאת: בתיה

אני סבלת מחרדה, באה לידי ביטוי קיצוני לקראת טיסה ובשעת טיסה , כאשר מה שמטריד אותי הוא - מה יהיה אם אצטרך לשלשל והשרותים לא יהיו זמינים ? האם טיפול ב- XANAX יכול להרגיע אותי , ואם כן החל ממתי עלי לקחת לפני הטיסה. תודה

14/01/2002 | 06:04 | מאת: דר' עמי אבני

בתיה שלום לטעמי פני לעיוץ האם יש חרדה כל הזמן ? חלק מהזמן ? מלווה דכאון ? מלווה דברים אחרים ? ... קסנקס ממכר בשמוש תכוף - זהירות !! עמי

14/01/2002 | 14:38 | מאת: בתיה

א. תודה על התיחסות, ב.לא מלווה בדיכאון,אלא בשילשולים, הגורמים לי לצום כיומיים לפני הטיסה, כדי שאוכל להסביר לעצמי שבעצם "אין לי מה לשלשל". לכן האם XANAX יכול להרגיע אותי, ואם כן כמה זמן לפני הטיסה עלי לקחת את התרופה. תודה

14/01/2002 | 18:58 | מאת: "אור

סחטיין דוקטור....

13/01/2002 | 18:17 | מאת: רפאל

שלום מזה שנים רבות אני סובל מבעיות שאיני יודע בדיוק את מקורן, ולא מזמן בכלל נודע לי שהבעיות קיימות והיום אני משלים עם זה ורוצה לטפל בהן, אך לא יודע איך, איפה, את מי לשאול. אני בחור בן 24 אחרי שירות צבאי מלא, משוחרר שנה וכעת עובד בחברה בינונית להייטק. וזו החברה השנייה שאני מחליף בשנה האחרונה. הסיבה להחלפה היא כנראה ממני,(אני לא יודע) לאחר מחלוקות קשות עם הבוסים וכל מי שמסביב. בנתיים, אני גר עם ההורים (שגם סובלים ממני לדעתי) אך איני יודע מה יהיה כשאדרש לחיות לבדי במצב כזה. אין לי חברה ואף פעם לא הייתה, חברים אמיתיים אין לי אלא רק כאלה שאני רואה פעם בשבוע. אני נרתע מאוד ממגע גופני ויש לי בעייה להסתכל על עצמי במראה! אני מרגיש שכל מי שמסביבי נדחה ממני ואפילו אומרים לי את זה מדי פעם (לדעתי אני לא אסטטי מספיק). הילדות שלי היתה מסכת עינויים עד לצבא (ששם היה הכי טוב בחיים עד עכשיו) שכללו התעללות של ילדים שאפילו היום אני מרגיש וגם אומרים לי את זה שאני תוקפני. אני יודע שזה תלוי רק בי, ואני מאוד רוצה לשפר את זה ולטפל בזה, זה הדבר החשוב ביותר בחיי כרגע. אני ממש פוחד מכל הנושא של פסיכולוגים שמנצלים אדם תמים ואיני רוצה ליפול בפח ואני באמת לא יודע למי ללכת או לפנות אז אם יש בפורום הזה אנשים שטופלו ע"י פסיכולוג טוב באזור ראשל"צ והסביבה, אנא המליצו לי. כמו כן פסיכולוגים שקוראים אולי יוכלו להגיד לי בכלליות מה הבעייה ואם יש טיפול יעיל אני נואש! בתודה מראש.

14/01/2002 | 06:05 | מאת: דר' עמי אבני

שלום יש סכוי טוב שתעזר וקוראים לו פסיכותרפיה לשמן ארוך בהצלחה עמי

14/01/2002 | 10:45 | מאת: רפאל

שלום עמי תודה על התגובה, יש לי מספר שאלות קצרות: האם יש סיכוי להגיע למצב נורמאלי אחרי כל כך הרבה שנים? כמה זמן טיפול כזה יכול לקחת? יש מישהו שאתה ממליץ באיזור ראשל"צ? תודה רבה רפאל

13/01/2002 | 18:13 | מאת: איציק

האם פגיעה נפשית שמתבטאת בחרדות,עצבנות יתר,חוסר שקט ומנוחה שנגרמו כתוצאה מפגיעה כלשהיא בשרות מילואים מוכרת בתור נכות נפשית על ידי משרד הביטחון?

14/01/2002 | 06:05 | מאת: דר' עמי אבני

יתכן עמי

13/01/2002 | 17:16 | מאת: HERA

עבורכם אני "הרה", עבורי אני לא. עבורכם אני נוכחת, עבורי אני לא. בשבילכם יש תשובות, בשבילי לא. כשה"עצמי" מפנה לעצמו עורף, לא נותרים אלא משקעים קלים של בגידה.

13/01/2002 | 17:38 | מאת: @

HERA כתב/ה: > > עבורכם אני "הרה", > עבורי אני לא. > עבורכם אני נוכחת, > עבורי אני לא. > בשבילכם יש תשובות, > בשבילי לא. > > כשה"עצמי" מפנה לעצמו עורף, לא נותרים אלא משקעים קלים של בגידה.

13/01/2002 | 20:00 | מאת: ליבי

הרה.... תמיד הדהים אותי על מה חשבת כשבחרת את השם הזה דווקא. הרה...אשתו של זאוס....חזקה אמנם...אבל אולי בפנים בתוך תוכה (על פי כל סיפורי המיתולוגיה) קצת לא? הכי קל לעזור לאחר...וזה לא רק אני אגיד לך אלא כל מי שאפילו לא מאמין בפסיכולוגיה. להתמודד עם עצמך זה להתמודד עם אלף כוחות שאתה אפילו לא מכיר.... אמרה לי פעם מישהי שאל לנו לבכות על אף אחד שעוזב אותנו ולא משנה לאיזה מימד..כי האדם שהובטחנו שילווה אותנו עד סוף ימינו זה אנחנו עצמנו... את לא הרה - כי את פשוט את. את נוכחת - אפילו אם את לא רוצה לחשוב או להודות בזה. בשביל כולם יש לך תשובות - אבל זו ההתמודדות הקלה. במה תבחרי? בדרך הפחדנית? תתמודדי עם הבעיות של כולם ולא עם שלך? עד מתי? עובדה שבחרת לזרוק את הדברים האלה לחלל הקיברנטי - לפורום הזה, פה את נחשבת חזקה. אבל את - שתפסת פה מקום מסוים - תראי לכולם שאת לא רק מדברת...אלא יודעת גם לדבר על זה...באמת לדבר על זה.... 3> המון - גם אם אנחנו לא מכירות

13/01/2002 | 21:32 | מאת: anat

i think libi said it in hte best way................ love u dear........... anat

14/01/2002 | 00:58 | מאת: ריקי

HERA להכיר את עצמך יכול להיות תענוג לא פחות מהנה ומעניין מאהבה . וזה גם חובה ,וזה גם קל למרות שאומרים שזה קשה . פשות צריך לזרום עם החיים ועם עצמך ולהנות מכל דבר פשוט כמתוחכם באותה המידה , ואם את HERA פה את HERA במקום כל שהוא בעצמך. .כל התשובות החשובות נמצאים בך תחפשי אותם. ריקי.

14/01/2002 | 09:20 | מאת: שלומי

להרה, ואם היית גם עבורך הרה ולא רק עבורנו, ואם היית גם עבורך נוכחת ולא רק עבורנו, ואם היו גם עבורך תשובות ולא רק עבורנו, מה היה אז ? בחיים הקצרים שלנו, מלאי הסבל והיסורים, (לרובנו), אין תשובות. יש התמודדות תמידית. אז היי חזקה !!! המשיכי להתמודד. יש נפילות אבל יש גם נצחונות (פה ושם). המון המון הצלחה לך ועתיד ורוד . מה קורה אצלך בשטח הרומנטיקה ? לא תתני לאיזה בחור נחמד צ'אנס ?? ביי

14/01/2002 | 09:42 | מאת: מיכל

הי הרה אני יודעת שזה אולי לא מנחם, אבל רוב האנשים עוטים על עצמם מסכות. לא סתם שיקספיר אמר "כל העולם במה וכל בני האדם הם שחקנים". אנו יצורים חברתיים ויש לנו הרבה תפקידים בחברה : "חברה של", "בת של", "אמא של", "אשתו של", "מנהלת", "תלמידה" ועוד ועוד. בכל קבוצת אנשים אנו עוטים על עצמנו מסכת תפקיד אחרת. לעיתים ריבוי המסכות מבלבל אותנו ואנו שואלים את עצמנו "אז מי אני בכלל?" כנראה שאנחנו הכל ביחד. את גם ה"הרה" שאנחנו מכירים וגם ה"הרה" שאת מכירה . את סך כל תפקידי ה"הרות" שלך. את "חברה של" ואת "הבת של" ואת "המטופלת של" ואת בעלת הכלב הזה" ועוד ועוד. בנוסף לתפקידים שתורמים לזהותך, חלק גדול ממה שאת יודעת על עצמך הוא ממה שהחברה משדרת אליך, שזו כמובן אינטראקציה בין שתיכן. את משדרת משהו, החברה מקבלת ומשדרת לך חזרה וכך את בונה לעצמך את הזהות שלך.את יכולה לאהוב אותה ואת יכולה גם לא. אם לא, אז כנראה שמשהו בשדר לחברה מעורר חוסר שביעות רצון. ובמקרה שלך, משום שהשדר כ"כ חיובי נראה לי שהבעיה היא חוסר אמונה ביכולותייך. משום שאנו כבני אדם מתפתחים עם השנים, גם הזהות שלנו מתפתחת. לכן כדאי להתבונן בה מקרוב מדי פעם, על כל חלקיה ולנסות להכיר בה כשלם. גופמן כתב על זה ספר "האני במראה", מעניין מאוד. שיהיה לך יום טוב יותר ומבולבל פחות, מקווה שעשיתי לך קצת סדר במחשבות, מיכל.

13/01/2002 | 15:37 | מאת: mer

ברצוני לדעת על שימוש של תרופות נגד דיכאון בזמן ההריון

13/01/2002 | 16:13 | מאת: ליאת (סטודנטית לפסיכולוגיה )

שלום Mer, לפי מיטב ידעתי אסור להשתמש בתרופות נגד דיכאון בזמן ההריון החומר הכימי עלול להזיק לעובר, ובזמן הריון ישנם חילופי הורמונים וזאת בעיקר הסיבה לדיכאון שאת חשה. בכל מקרה אם את מתכננת לקחת איזה סוג של תרופה עליך לפנות לגנקולוג המטפל שלך . שלך ליאת

13/01/2002 | 16:49 | מאת: שלומי

הי ליאת, WELLCOME לפורום !! איזה שנה ?

14/01/2002 | 06:06 | מאת: דר' עמי אבני

יש תרופות שנחבשבות בטוחות תוך הריון עמי

13/01/2002 | 14:26 | מאת: ליהי

הכל בסדר עם האי מייל שלך...??? או שסתם בא לך להתעלם ממני?

13/01/2002 | 14:32 | מאת: ניר

היי, מה עושה בבית בשעה זו???

13/01/2002 | 15:18 | מאת: יונת

ליהי - בע'מ 556 הרה כתבה לענת שהמייל שלה דפוק ולא מתפקד . אין סיכוי שהיא תתעלם ממך

13/01/2002 | 15:56 | מאת: איתן

ליהי אנחנו ברוגז איתך:)))) תבדקי באי מייל שלך. היה להרה בעיה באי מייל אני חושב שהיא נפתרה אבל אני לא בטוח. תנסי לשלוח לה שוב את אותן הודעות או הודעות חדשות איתן

13/01/2002 | 15:56 | מאת: איתן

ליהי אנחנו ברוגז איתך:)))) תבדקי באי מייל שלך. היה להרה בעיה באי מייל אני חושב שהיא נפתרה אבל אני לא בטוח. תנסי לשלוח לה שוב את אותן הודעות או הודעות חדשות איתן

13/01/2002 | 15:56 | מאת: איתן

ליהי אנחנו ברוגז איתך:)))) תבדקי באי מייל שלך. היה להרה בעיה באי מייל אני חושב שהיא נפתרה אבל אני לא בטוח. תנסי לשלוח לה שוב את אותן הודעות או הודעות חדשות איתן

13/01/2002 | 16:48 | מאת: HERA

די! שלחתי לך את המייל כבר פעמיים... אני לא בטוחה שכדאי לחזור על התשובה פה... אז רק אכתוב, שאשמח אם תשלחי לי את השם שדיברנו עליו...

13/01/2002 | 13:55 | מאת: מ.ר

שלום אני סובלת מחרדות, הדבר לא ידוע במקום עבודתי. דבר שמאלץ אותי להתעמת עם החרדות הכי קשות שלי לנגד עינהם של מעסיקי ועמיתיי למשרד. שאלה נוספת לאנשי המקצוע, מזה כמה שבועות אני חולמת ברציפות חלומות רעים, אני בד"כ מתעוררת באמצע או בסיומו של החלום, כאילו כל הפחדים שלי מתממשים בחלום, דברים שקרו בעבר הרחוק מתקיימים בחלומות וגם יש חלומות ממש מוזרים שבהם יש חילופי תפקידים בין אנשים שונים בחיי. לדוגמא חלמתי שאחד מהבחורים שיצאתי איתם (ואהבתי מאוד) הוא הבוס שלי (אני ממש רואה את המשרד שלי בחלום) ואני בכלל מישהי אחרת , דמות אחרת.לא מישהי שמוכרת לי. אני מרגישה שמשהו במבנה האישיותי שלי מתפרק ואני לא יודעת מה לעשות.. הצילו!!!

13/01/2002 | 14:34 | מאת: דר' עמי אבני

מ.ר. שלום אם המצב כזה אנא פני ליעוץ קרוב לודאי שניתו יהיה לעזור לך ספק אם תתפרקי אבל חבל לחיות כך בברכה עמי

29/01/2002 | 18:49 | מאת: אבי

םיביכרת תעילב י"ע תוירירה לש ןוסיחה תכרעמ תלעפה םתקרזה םוקמב םיביכרתה בור .םיביכרת תרזעב תוקבדמ תולחמב םיגולוימדיפאה םימחלנ תובר םינש ךשמב לש הקלח לע השעמל םירתוומ ךכב .םדב םינדגונ םירצונ ךכ ל הבוגתכו הקרזהב םינתינ תכרעמ .ןתשהו ןימה יכרדבו המישנה יכרדב ,יעמב רמולכ ,תוירירה לש תינוסיחה תכרעמה ןפואל רשאב קיפסמ עדי רסוחמ בורל ,החנזוה ףוגב םינדגונה ללכמ 70%-כ תרצימה ,וז .הדוקפית ןה רשאב הלא תוכרעמ ךרד ונפוגל םישלופ תולחמה ימרוג םימזינגרואורקימה בור ,השעמל "ירוחא ךוליהב" וא ינימ עגמב םג ךא ,ריואהו ןוזמה םע רקיעב ,הביבסל תוצורפה םיכרדה ,ךכ םא .(רועה תעיצפ ךות איה ףוגל םימזינגרואורקימ תרידחל תפסונה ךרדה) .ןתשה יכרדב תחא .תוירירה לש ןוסיחה תכרעמב הליחת םילקתנ ונפוגל םישלופה םימזינגרואורקימה בור אוה יעמב תוירירה לש ןוסיחה תכרעמ תא תורגל ןווכמה ביכרתל תומסרופמה תואמגודה יח ןז השעמל וניה הז ביכרת .העילבב ןבומכ ןתינש ,םידלי קותיש דגנ ןיבייס ביכרת .(וילופ) םידליה קותיש ףיגנ לש שלחומ םיסדנוהמ וא םישלחומ םייח םיביכרת ידי לע תינוסיח הבוגת רוציל םיסנמ ,םויכ םירקחמב ,ץיוושב הנורחאל קוושמ ערילוח דגנ הז גוסמ ביכרת .הלחמל םורגל םילגוסמ םניאש ,תיטנג .דיאופייט דגנ ביכרת ב"הראב ץפוה םינש שמחכ ינפלו ,תונוש תופסות םע דחיב םינגיטנאב תשמתשמ העילבב ןתמל םיביכרת רוציל תפסונ הטיש .ףיגנל תינוסיחה הבוגתה תאו םייעמב םתודירש תא תרפשמה ןגמ תבכשב םיפוצמ םיטחמב ךרוצ ןיא רשאב ,םיקרזומה לע לודג ןורתי שי הפה ךרד םינתינה םיביכרתל דגנ םיביכרת 15 לש חותיפ עצבמ לע 1992-ב זירכה ם"ואה .דואמ הלק הליטנהו םיקרזמו רפסמ םימרענ הלא םיביכרת חותיפל םירקוחה לש םכרדב .העילבב ונתניש תוקבדמ תולחמ יוריגל ואיבה אלו םהלש תוינגיטנאהמ קלח ודביא ,רבעב וחתופש םישלחומ םיביכרת :םיישק ומכ ,ףוגה לש תופסונ הנגה תוכרעמב םילקתנ םה ךדיאמ ;תינוסיחה תכרעמה לש קיפסמ ךות המלענו השלח התיה איה ,תינוסיח הבוגת הרצונשכ םיתיעל .הביקה תוצמוחו םימיזנא םינתינש םיביכרת חותיפל ץמאמה בור תינפהל ומרג הלא םיישק .הנש דע םישדוח רפסמ םירצונ ,הקרזהב .עלבנ וא קרזומ ביכרתל תינוסיחה הבוגתב יתוהמ לדבה שי .הקרזהב הבוגתכ םירציימ תוירירב םיינוסיחה םיאתה .םדה םרזב םיאשינה IgG סופיטמ םינדגונ םוקמב דימ שלופה תא םידכולו תירירה חטש לע םישרפומה ,IgA סופיטמ םינדגונ יוריגל .ףוגל הסינכה יכרד תא םידפרמה ,םיטיצופמיל ,םינבל םיאת לש םירבצב אצמנ הלא םינדגונ תריציל חתפמה .(Peyer patches) "ראייפ יאלט" םיארקנ םה ,לשמל יעמב .ןתשהו ןימה ,המישנה ,לוכיעה םירמוח דוכלל םדיקפתש M יאת םיארקנה םיאת םיאצמנ הלא םינבמ לש םידוקדוקב רמוחה תא םיקרפמ הלא םיאת ."ןגיטנא יגיצמ םיאת"ל המינפ םריבעהלו ,יעמב םירבועה ליחתת "רז"כ ההוזמ רמוחה םא .T-ו B גוסמ םיטיצופמילל ונממ םיעטקמ "םיגיצמ"ו טלקנה לולכלו רתוי הפיקמ םג תויהל הלוכי תינוסיחה הבוגתה .IgA גוסמ םיידוחי םינדגונ תריצי ינש םירצונ םש ,ערילוחה קדייחב םוהיזב לשמל ומכ .IgM גוסמ ,םדב םינדגונ תריצי םג תלוכיב אלא ,דבלב םינדגונ תריציב אל ןבומכ דדמית ביכרת לש ותוליעי .םינדגונה יגוס .רזוח םוהיז םע דדומתהל ףוגה :םישלחומ םייח םיביכרת םינגיטנא יאשנב שמתשהל םירקוחה םיננכתמ ,תירירה לש ןוסיחה תבוגת תא תורגל ידכ .םינגיטנאה תא תומגודה תורחא תוידיאופמיל תומקרלו ,"רייאפ יאלט"ל תיעבט םינווכמה תענומ ,ולש תיעבטה הנגהה תכרעמו M יאת ידי לע תולקב טלקנ ,לשמל ערילוחה קדייח הצובק .ותומילאל םימרוגה תא ונממ קלסל שיש ןבומכ ךא .תוצמוחו םימיזנא ידי לע ותסירה םינלערל םידדוקמה םינגה תא קדייחהמ האיצוה ןיול ןוריימ תושארב דנלירמ תטיסרבינואמ ,םיאירב םישנא 200 ללכש יוסינב ןכאו .תונוכתה רתי תא הריאשה ךא ,לושלשל םימרוגש הנגההש אדוול ידכ .לושלשה תועפות ינפמ הנגה 100%-ל איבה ביכרתה לש תחא הנמ ןתמ םיביכרתה ןיב .היזנודניאב שיא 67,000 ףיקמה יוסינ התע םייקתמ בר ןמזל תראשנ םייעמ תולחמ ןהש סיזולגישו דיאופייט דגנ םיביכרת םיללכנ חותיפב םיאצמנה םישלחומה .תוחתפתמ תוצראב תוחיכש :םינגיטנא יאשנכ םימזינגרואורקימ ןתינ תינוסיחה הבוגתה תא רפשל ידכו ,M יאתב בטיה םיטלקנ תולחמה ימרוג לכ אל הבוגת םיררועמ יעבט ןפואבש ,הלנומלסו ערילוח ומכ םימזינגרואורקימל םינגיטנא ריבעהל .תדפצו תלעש ,תמרק ,תחדק ימרוג לש םינג הלנומלסב אטבל תוסנמ רקחמ תוצובק רפסמ .וז ,דמלנ תויחב םימהזמב םייוסינמו הלנומלסב ל"נה םינגה יוטיבב תוחלצה שי התע דע .םילאה םרוגה ינפמ הנגה ונקה הלא םיביכרתש דגנ העילבב ןוסיחל רבעב שמישש קדייחה וניהש ,BCG - ףסונ אשנב םיניינעתמ םירקוחה ,תפחש , Lyme תלחמ דגנכ ,הלאכ םיביכרת תחתפמ ,דנלירמב Medimmune תרבח .תפחש לש םינגיטנא ליכהש BCG קדייחש תוארהל וחילצה םירקוחה .ןתשה יכרד לש םימוהיזו הז יוסינ תואצות .ףאה ךרד ןתמ רחאל ,וז הלחמ דגנ םירבכע ןסיח Lyme תלחמ םרוג ,םדב IgG -ו תוירירב IgA סופיטמ םינדגונ תריציל איבה ביכרתהש רחאמ ,דואמ תודדועמ .תויצרק תציקע ידי לע םדל תורישי רדוח הלחמה םרוגו רחאמ הבושח וז הבוגת .דחאכ םישדוח 18 ךשמב - ןמז ךרואל םינדגונה תדירש איה הלא םייוסינמ תפסונ תדדועמ האצות .םתמרב התדירי התפצנ אל ןוסיחה ןמ ךכ ,אשנה דגנ םג םינדגונ רוציל ףוגה יושע ,םינגיטנא יאשנכ םייח םינגיטנאב שומישב ערילוחה קדייחב םישמתשמל .דבלב תחא םעפ ידוחי ינגיטנא הנבמ לעב אשנב שמתשהל ןתינש 2,000-כ שי הלנומלסה קדייחל תאז תמועלו םייגולורס םינז ינש קר הריחבל שי ,אשנכ .הז קדייח סיסב לע םיביכרת חותיפל תולבגומ יתלב תויורשפא חתופה רחבמ ,םינז :םייתוכאלמ םיאשנ תצמוח תא דורשל חילציש ידכ ,םירמילופב ןגיטנאה תא םינעדמה םיפצמ רחא ירקחמ ןוויכב תונש עצמאב רבכ .(דילוקילג-דיטקלילופ) PLG וניה ץופנה רמוחה .םייעמה ימיזנאו הביקה ןתינ ,ןגיטנא תוליכמה PLG תויושע תולוספקורקימ תרזעבש 'גירדלוא ןו'ג הארה םינומשה .תינוסיח הבוגת רוצילו ,המישנה יכרדבו יעמב תינוסיחה תכרעמה יאתל ןגיטנא ריבעהל םיפסונ םירמוח .םילא ילוק קדייחב םימוהיז דגנ ןוסיחל וז הטיש םינעדמה םיסנמ םויכ הנבמב םימודה םיינמוש םירמוח םהש ,םימוזופיל םניה םינגיטנאל תופיטעכ םישמשמה םירמוח תויושע תופיטעה רשאב ,וז הטישל החלצה םיפוצ םינעדמה .םיאתה ימורקל היצלוספקורקימה תטישב היעבה .תימצע תינוסיח הבוגת םיררועמ םניאש ,םיצופנ םייגולויב םיביכרתה תמועל ,הנטק ןוסיחה תוליעי ןכלו ,M יאת ידי לע טלקנ ןטק קלח קרש ,איה םיסנמ ,M יאת ידי לע םיקיקלחה תטילק תא רפשל ידכ .ףוגב םמצעמ םיברתמש ,םייחה .םיאתה ידי לע ףדעומ העודי אל הביסמש לדוג ,ןורקימ 10-ל 1 ןיב לש םילדגב םרציל וילופה ביכרתב ןויסינה .ןמז ךרואל ןוסיחה תינקה איה תירירה ןוסיחב תירקיעה היעבה ןמז ךרואל ןכה םידמועה ,"ןורכיז יאת" רצייל תלגוסמ וז תכרעמש הארה ,תפחשהו שלחומה יכרד לש תויפיגנ תולחמב ומכ ,םיתעל ךא .םישלופה םע תשדוחמ השיגפב תידיימ םיביגמו םירקוחה ואצמי אל םא וליפא .תורזוח תוקבדה שחרתהל תולולע םידליב םייעמהו המישנה םירצק םינמזל וליפא ,הז גוסמ םיביכרתל תובישח שי ןיידע ,ןוסיחה ןמז תא ךיראהל םיכרד םילייטמ לע ןגהל םייושעש ,תורחא םייעמ תולחמו ערילוח דגנ םיביכרת תמגודכ ,הנשכ לש החירפל תופצ ל שי תואבה םינשה שש ךשמבש ,םיאבנמ םירקוחה .עסמה ןמזל תולשחנ תוצראל .םיקרזמ אלל ןוסיחה לש םוחתב תומדקתהו חותיפב תויריר יביכרת :1 רפסמ הלבט ביכרתה אשנ םרוגה הלחמה תמומ וא שלחומ קדייח ערילוח וירביו ערילוח םישלחומ םיקדייח ;תולוספקורקימ ילוק םילושלש םישלחומ םיקדייח ;תולוספקורקימ הלגיש םילושלש שלחומ קדייח הלנומלס דיאופייט שלחומ ףיגנ ;תולוספקורקימ הזנאולפניאראפ ףיגנ המישנה יכרד םוהיז שלחומ ףיגנ ;תולוספקורקימ תעפשה ףיגנ תעפש הלנומלסב סדנוהמ ביכרת סוקוקוטפרטס תואיר תקלד וילופב ,הלנומלסב סדנוהמ ביכרת תולוספקורקימבו HIV ףיגנ סדייא ונדא ףיגנב סדנוהמ ביכרת תבלכה ףיגנ תבלכ ונדא ףיגנב סדנוהמ ביכרת רב-ןייטשפא ףיגנ סיזואלקונונומ .49-50 'מע ,1994 רבמצד ,7 ןוילג ,סיזתניס .ןתיא ,ילארשי :רוקמ (1994)-ב עיפוהש רמאמ יפ לע ,הנויצ סנ ,יגולויב רקחמל ןוכמה ,ילארשי ןתיא ר"ד SCIENCE 265:1522 זופשאה תודסומב םיציבב שומישל תויחנה המדקה .א ,ימויה טירפתב בושח םוקמ ןהלו יתנוזת ךרע לעב יתוכיא ןוזמ תווהמ םיציב גואדל שי ןוזמב םימוהיז עונמלו חיטבהל ידכ ,רחא רצומ לכב ומכ ,ךא .םיציבב םיתואנה לופיטה יבלש לכל םימרוגה םיקדייח תרבעהל תורשפאה לשב ןוכיס הווהמ םיציבב ןוכנ יתלב שומיש ןטב יבאכ ,תואקה ,םייעמ תקלדל תמרוגה לוכיעה יכרדב הלחמ - "סיזולנומלס"ל :םהיניב הלנומלסה יקדייח לש םינוש םינז םע הלחמה ימרוג .םילושלשו SALMONELLA ENTERITIDIS -ו SALMONELLA TYPHI MURIUM .הציבב אצמיהל םילולעה :"הובג ןוכיסב הצובק"כ תרדגומה היסולכוא ברקב םיציבב שמתשהלו דיפקהל שי םידליו תוקונית ,ןוירהב םישנ ,םילוח ,םינקז .תוטרופמה תויחנהל םאתהב השיכר .ב לולה ףנעל הצעומה ידי לע םירשואמה םיקפסמ קר םיציב תונקל שי .1 .רושיאה תא תוארל שורדלו .קווישל ןורחא ךיראתבו קוושמה םשב תונמוסמ תויהל תובייח םיציבה .2 .תוכלכולמ וא תורובש ,תוקודס םיציב תונקל ןיא .3 .גפ קוושל ןורחא ךיראתש םיציב תונקל ןיא .4 םוי 30 אוהש שומישה ךיראתל סחייתהל ןיא .5 .ררקמ לש םיאנתב קווישל ןורחא ךיראתמ הלבוה .ג םיציב תלבוהל ןוישר לעב בכרב תויהל תבייח דסומל קפסהמ םיציב תלבוה .1 .+ C -20 דע לש הרוטרפמטב גזוממ ןוסחא .ד :לש הרוטרפמטב ררקמל דימ םיציבה תא סינכהל םיבייח חבטמב .1 .(איפקהל ןיא) ,סויסלצ תולעמ + 4 דע (First in first out) ,"אצוי ןושאר סנכנ ןושאר" :ללכה יפל םיציב איצוהל שי .2 .שומישה תעשל ךומס ררקמהמ םיציבה תא איצוהל שי .3 םיציבב לופיט .ה .םיציב ףוטשל רוסא .1 הרוטרפמטב ררקמב ןסחאל ןתינ ,תולשובמ תושק םיציב .2 .ןאיפקהל רוסאו םימי העברא דע סויסלצ תולעמ + 4 דע לש .םייתעשמ רתוי ררקמל ץוחמ תושק תולשובמ םיציב רומשל ןיא .3 "ןוכיס תצובק"ב היסולכואל םיציב לושיב .ו ,םדא לכל שומישל תוחוטבה ןה תושק תולשובמ םיציב .1 .תוכר םיציב תליכאמ ענמת "הובג ןוכיסב הצובק"כ תרדגומה היסולכוא םושרל םאתהב ,םוחב לופיט ורבע אלש תוירט םיציב םישל ןיא ,ןכ ומכ .םילוחל שגומש רחא ןוזמ לכב ,וא תוסיידב וליא תויחנהב :תאבה תויחנהל םאתהב ןיטולחל השק הניאש הציב לוכאל םילוכי םיאירב םישנא .2 ,הסוכמ ילכב תוקד 4 וא דצ לכמ תוקד 3 דע 2 ןגטל שי - תונגוטמ םיציב .א ."ןיע הציב" התיבח ,לשמל .(שורקו שבי) .השק םקרמהש דע לשבל שי - "תולבלובמ" םיציב .ב .םימה תחיתר עגרמ תוקד 5 ךשמב לשבל - הפילק אלל תולשובמ םיציב .ג .םימה תחיתר עגרמ תוקד 7 ךשמב לשבל - ןתפילק םע תוכר םיציב .ד .סויסלצ תולעמ 70 לש הרוטרפמטב השעי (בלח :ומכ) םינוש תונוזמב םיציב לושיב .ה .תוחפל סויסלצ תולעמ 70 לש הרוטרפמטב השעית םיציב םע םינוכתמ תייפא .ו .היקנ רצומהמ אצת ןיכסה .רצומה עצמאל ןיכס תסנכה ידי לע רצומה תקידבו םוח תולעמ 70 לש םוחב לופיט ורבע אלש תוליגר םיציבב שמתשהל רוסא .3 .לשובמ אל ןוזמ תנכהל (רוטסיפ) (גנידופ ,םימרק ,זנוימ) םיציב םיליכמה םירחא תונוזמו םירק םיטלסב .דבלב רטסופמ הציב לזונב שמתשהל שי תורטסופמ םיציבב שמתשהל שי ,םוחב לופיט רבוע וניאש ןוזמ תנכהל הלוכתב ידיימ ןפואב שמתשהל שי ןוטרקה תחיתפ רחאל .ןוטרק ילכבמ .סויסלצ תולעמ 4 לש הרוטרפמטב דימ ררקמב רומשל רתונש המו .תועש 24 לע הלעי אל ררקמב חותפ ןוטרק לש ףדמה ייח ךרוא ררקמב םתנכה םותב דימ וקזחוי תורטסופמ םיציבמ ונכוהש םירצומה לכ .תועש 24 לע הלעי אל םהלש ףדמה דייח ךרואו סויסלצ תולעמ 4 דע - .תולעמ 4 דע לש הרוטרפמטב השעת ולא םירצומ תשגהו תלבוה .4 השגה .ז ,וא לושיבה רחא דימ םיציב שי םהב םימח םילכאמ שיגהל שי .1 רתוי רחואמ שומישל "רק בשמ" ררקמב ,ריהמ ןוניצ דימ תושעל .הנכהה םוימ םימי 4 -ל דע לש :לש הרוטרפמטב םירק םיציב ילכאמ רומשל שי .2 .השגהה דע סויסלצ תולעמ + 4 דע הרוטרפמטב השגהה דע םיציב םע םימח םילכאמ רומשל שי .3 .סויסלצ תולעמ 65 לעמ לש העשמ רתוי רדחה תורוטרפמטב םיציב םע םילכאמ ריאשהל ןיא .4 .םדימשהל ,אלא ,ררקמל השגה םותב םריזחהל ןיא םיציב תוקבא וא תואופק םיציבב שומיש .ח .לושיבל וא היפאל םיציב תקבא וא אופק הציב לזונב שמתשהל ןתינ .1 .לושיבל רקיעב םיבוט םהו רוטספ ךילהת ורבע הלא םירצומ .לישבתה עצמאב סויסלצ תולעמ 70 לש הרוטרפמט חיטבהל שי .ןרציה תוארוה יפל רומשל שי אופק הציב לזונ .2 .שדחמ אפקוהו רשפוהש הציב לזונב שמתשהל רוסא .3 .הרשפהה עגרמ םייתעש ךות רשפוהש הציב לזונב שמתשהל שי .4 ,כ"דב תמשמשו הובג םוחב לופיט םגו רוטספ תרבוע םיציב תקבא .5 םיציב תקבאב שמתשהל העינמ ןיא ,םלוא הייפא תורבועה תוגוע תנכהל סויסלצ תולעמ + 4 דע :ררקמב םירצומה תא םיקיזחמש יאנתב תורחא תורטמל .תועש 24 לע הלעי אל הזכ רצומ לש ףדמה ייח ךרוא .םתנכה רחאל דימ .סויסלצ תולעמ 4 דע לש הרוטרפמטב ררקמב השעת אופק הציב לזונ תרשפה .6 .הרשפהה עגרמ תועש 24 דע - רשפוהש הציבה לזונ תא רוריקב קיזהל ןתינ .7 ררקמל ץוחמ םייתעש דע קיזחהל רשפא ,ררקמהמ אצוהו רשפוהש הציב לזונ .8 בוקנה ןמזה ךשמב ןהב ושמתשה אלו ,הדימב .רדחה תורוטרפמטב .ןדימשהל שיו ררקמל םריזחהל ןתינ אל ל"גימ תורש תודבעמ םיגדו ןוזמ םימל תוילאיבורקימ תוקידב ןוזמ תוקידב הירטקבורטנא םייליפומרט םיקדייח םייליפוזמ םיקדייח םיקוקוליפטס הלנומלס םימרופילוק םוידירטסולק םישבועו םירמש םיליצבוטקל ילוק.א םיקוקורטנא תיללכ הריפס הירטסיל םימ תוקידב םימרופילוק םישבועו םירמש סנומורייא טיפלוס תיללכ הריפס הזוניגורייא הנומודואספ יתאוצ ילוק ירזחמ הידירטסולק ילוק .א סויורואא סוקוקוליפטס םייתאוצ םיקוקוטפרטס םיטיצימוניטקא םיגדל תוקידב םיליפט - םיגד תולחמ םיקדייח - םיגד תולחמ תעדל ידכש הדבוע תורצ םכל םורגל הלולע ,יוארכ אל הלפוטש הציב Salmonella ) סידיטרטנא הלנומלסה קדייח - תובר ,ןובלחב וא הציבה תפילקב אצמהל לולע ( Entertidis .לוכיעה יכרדב הלחמל םורגלו םישיגרו םילושלישו תואקה ,הובג םוחב הוולמ הלחמה .םינקזו תוקונית רקיעב הל יאנתבו ןמזב ,הרוטרפמטב היולת קדייחה תוחתפתה .הציבה תנסחא :םיציבב שומישו ןוסחא ,הינקב אלו ןכ אל ןכ םיקוושב םיציב תונקל ןיא .תוגזוממ אל תויונחו םיחותפ קוויש תותשרב קר םיציב תונקל שי תוזורא ןה רשאכ תוגזוממ תויונחב וא .הרוגס תימעפ דח הזיראב .ןומיס אלל םיציב תונקל ןיא ןומיס שי הזיראה לעש אדוול שי ,התבותכ ,ןוימה תנחת םש תא ללוכה .קווישל ןורחא ךיראתו םיציבה גוס .תורובש וא תוקודס םיציב תונקל ןיא םיציב ןוסחא אל ןכ הלולע הפיטשה ,םיציב ףוטשל רוסא .הפילקה ךרד םיקדייחה תירדחל םורגל ררקמב קרו ךא םיציבה תא ןסחאל שמתשהל ןתינ .תירוקמה הזיראב יוצרו הלא םיאנתב תונסחואמה םיציבב .הינקה ךיראתמ םוי 30-כ דחי הציבה תא סינכהל םיצורש הרקמב (ןימחב ומכ) ךשוממ לושיבל הפילקה םע ,שומישה ינפל דימ הציבה תא ףוטשל ןתינ תוחתפתהל ןמז קיפסמ היהי אל ךכו .קדייחה ררקמהמ הציבה תא איצוהל .הב שומישל ךומס םיציבב שומיש אל ןכ יאנת יבגל ןוחטיב ןיאש םיציב םיציב וא ,ןהב לופיטהו ןוסחיאה ,תורובש וא תוקודס תיבב ואצמנש תנכהל ןהב שמתשהל ןיטולחל רוסא ןיע תציב ,הכר הציב ,זנוימ ,םימרק םיציב םע םישענש םירחא םילכאמ וא שמתשהל ןתינ ולא םיציבב .תולשובמ אל וא (השק הציב) ךשוממ לושיב ירחא קר לופיט ןהב םידבוע םיציבהש םילכאמ .(תויופא תוגוע ,םילישבת) הובג םוחב ל"נה םיאנתה לע הדפקה םיציבב שומיש תרשפאמ .תורוצה לכב ,ולכאנ אלו ולשובש םיציבה תא .ררקמל ריזחהל שי םיציב ןיב עגמ עונמל שי .ולשוב אלש הלאל ולשובש אלש םיציב םיליכמה םילכאמ םתוא ןסחאל שי לושיב ורבע שומישל דע ררקמב .(םימרק ,זנוימ ,סומ) קקוחמה רבד תובייחמש תונקת םסרפ תואירבה דרשמב יצרא ןוזמ תרש םיציב ליבוהלו ןסחאל םיקוושמהו ןוימה תונחת תא ןקוושלו תונמוסמו תורוגס תוזיראב ,גזוממ רדחב .הזיראה םוימ םוי 16 ךות רבדל ימ םע שי תואירבה תכשלל ונפ אנא אשונב תולאש םכל שי םא 14 העבראה בוחר יצרא ןוזמ תורשל וא הבורקה 03-5634834. :ןופלט 64739, דוקימ ,א"ת

13/01/2002 | 13:18 | מאת: מיכל

שלום לכולם חייבת לחלוק איתכם משהו ולשמוע את דעתכם - הבוקר, כהרגלי, פתחתי המחשב, והצצתי לראות מה חדש בפורום. ל-ת-ד-ה-מ-ת-י גיליתי שאין פורומים פעילים! עולמי חשך עלי ואצתי רצתי לחפש פתרון. דפדפתי בכל אתר ה"דוקטורס" עד שהגעתי ל"עזרה" שם מצאתי מס' טלפון שאף אחד לא היה בצד השני כדי לענות... החלטתי לעשות מעשה וכתבתי מייל לאיתן (שהשאיר את מיילו פעם בפורום והעתקתי אותו לשעת צרה... טוב השעה הגיעה). חשבתי שאיתן מבין בתקלות כאלה... אתם צריכים להבין את גודל האבסורד - הוא היה בשבילי באותו הרגע קרן האור היחידה שנשארה מעולם שנעלם... אדם שבחיים לא ראיתי ולא דיברתי איתו.(רק בפורום כמובן). הבעתי בפניו את תמיהתי איך אנו בפורום יוצרים קשר עם אנשים וכשהפורום מתנתק אנו מנותקים. ואין שום דרך ליצור קשר... נסתרות הן דרכי העולם הוירטואלי... אבל כבר התרגלנו לחלוק, לשתף, לייעץ,לתמוך... ניסיתי עוד פעם למס' של העזרה ושם ענה לי סוף סוף מישהו שאמר שזוהי תקלה זמנית. נרגעתי. והנה אני שוב פה חולקת לפניכם את רגשותיי ותוהה האם זהו ההרגל או תחילתה של התמכרות? יש דבר כזה מכורים לאינטרנט לא? ביי ויום טוב לכולנו, מיכל

13/01/2002 | 13:22 | מאת: שלומי

הי מיכל , גם אנכי כשנכנסתי הבוקר קיבלתי הודעה שהפורום סגור לרגל שיפוצים. בהודעה נאמר שהוא יחזור בעוד כמה דקות אבל למעשה היה סגור כמה שעות. האם את באמת ובתמים חוששת מהתמכרות לאינטרנט ? יש כזה דבר אבל קשה לי להאמין שזה כל כך קשה להתנתק. זה הרי לא התמכרות פיזית . בהצלחה לך ויום נעים.

13/01/2002 | 13:50 | מאת: מיכל

הי שלומי ומה שלומך? טוב, אז אני לא ראיתי שום הודעה כזאת... למרות שהאיש בטלפון אמר לי שהיא קיימת. אבל מה זה חשוב הנה אנחנו פה. לדעתי כן יכולה להיות התמכרות לאינטרנט למרות שהיא לא פיזית. התחברות לפורום כמו זה עונה על צורך נפשי כלשהו ופתאום כשאין אז יש ריקנות לא נעימה. נכון זו לא התמכרות עם קריזים וכאלה אבל גם הימורים זוהי התמכרות והיא לא פיזית אלא נפשית. ההתחברות לאינטרנט היא סוג אחר של התמכרות, אולי "התמכרות קלה"? יום נעים גם לך, מיכל.

13/01/2002 | 14:08 | מאת: ליאת (סטודנטית לפסיכולוגיה )

מיכל צהרים טובים, קראתי את מה שכתבת לגבי השאלה "האם אפשר להתמכר לאינטרנט?" אני חושבת שישנה הרגשה של התמכרות ,אבל כמו ששלומי אמר זה לא התמכרות פיזית שיכולה לפגוע בבריאותך, למרות שכל דבר שהוא מעבר למידה הרצויה אפשר להגדיר אותו כמשהו ממכר אבל כל עוד אף אחד לא ניפגע אני לא רואה בזה בעיה. לדעתי הפורומים האלה מאד מענינים ולא פלא שאת "מכורה" אליהם. שלך ליאת

13/01/2002 | 14:27 | מאת: צל

מיכל ,יש לך פה שני קישורים שיכולים לשפוך מעט אור על הנושא. http://pundit.haifa.ac.il/public/hshahar/int_addic.htm http://www.maane.co.il/sec/surf_psychology.html בתקווה שיעזור, צל

13/01/2002 | 14:39 | מאת: זרות

תוכלי למצוא באתרי הצנוע הנושא הזה מעסיק אותי אישית כמכור כרוני... אז אספתי כמה הפניות למידע בנושא זה כמו עוד דברים שמעסיקים את עולמי אז אם ברצונך לקרא בבקשה http://www22.brinkster.com/zarut/misc/addicted.asp לדף הראשי שכולל ברובו הפניות לנושאים בבריאות הנפש: http://www22.brinkster.com/zarut אז ממכור למכורה שיהיה יום טוב וגלישה נעימה זרות

מיכל צהרים טובים כמוך כמוני . כשלא היצלחתי לקבל את הפורומים נכנסתי ללחץ כי פתאום הרגשתי מה אני עושה , וכעס על עצמי , מה בלי הפורום את לא מוצאת את עצמך ? ואז נכנסתי לפורום בתפוז שלא משך כמו כאן ואז החלטתי שאני מכורה לפורום כאן , עד שאני לא אקרא את כל ההודעות והשאלות והתשובות לא אשקוט .

13/01/2002 | 01:56 | מאת: ריקי

איפה אתם יובל וזה מהלב. ריקי

13/01/2002 | 04:27 | מאת: HERA

שלום, מדוע שלא תתייעצי עם פסיכיאטר לגבי התרופות? זה לא משחק... הניסיון התרופתי של כל אחד אינדבידואלי... מה שעוזר לאחד יכול להזיק לשני... אני חושבת שקיבלת פה שמות של כמה תרופות... תפני לפסיכיאטר שימליץ על זו שהכי מתאימה. בהצלחה.

14/01/2002 | 00:11 | מאת: ריקי

ל HERA שלום לפני שאני יפנה לפסיכיאטר אני רוצה לדעת כל מה שניתן על העניין הזה היות ואני פונה בימקום מישהוא אחר וזה חרבה יותר קשה. אני רוצה לדעת בעצמי מה קורה עם אנשים שעברו טיפולים היות ואי אפשר לדבר מילה עם החולה שלי. קראתי את האתרים שהמלצת לאחרים אבל השפה האנגלית קצת קשה עלי אחרת היתי יודעת מזמן הרבה יותר. נכון שהניסיון התרופתי אינדיבידואלי אפילו הפשוט ביותר אבל אני הצתרך אך שהוא להחליט בימקומו רק לפי הנחוש שלי ולפי ההמלצות של הרופא ולכן אני צריכה להכנס לאולם הזה ולא נראה לי שהפסיכיאטר ישב ואלמד אותי את כל מה שקורה בתחום הזה. בכל מקרה אני מודה לך מאוד ושמחתי שענית לי. ובמקביל אני אפנה לסיכיאטר. ריקי

13/01/2002 | 01:15 | מאת: ד"ר NO

לענתוש והרוש עץ חדש במיוחד לשתיכן. ושוב-- הרה אל תחששי מעצים ארוכים, רק מעצים מרקדים. משאיר אתכן לפטפט. סטודנט שחולם להגיע גם לדוקטורט אבל לא מאמין ביכולתו.

13/01/2002 | 01:23 | מאת: anat

dr................ have sweet dreams.............. start beleieve in yourself - this is the best way to get to the best resoults.........:-)

13/01/2002 | 01:27 | מאת: ד"ר NO

THANK YOU AND GOOD NIGHT.

13/01/2002 | 01:26 | מאת: HERA

מי שלא מאמין ליכולתו, לא יכול להגיע רחוק...

13/01/2002 | 01:28 | מאת: ד"ר NO

תודה חמודה.ולילה טוב לך. מחזיק לך אצבעות שתרדמי מהר מהר.

13/01/2002 | 00:20 | מאת: ליליאן

איך מתמודדים או מקלים על הדיכי של יום ראשון אחרי שישי שבת.?

13/01/2002 | 00:23 | מאת: HERA

היי, את מזכירה לי את כל השירים (באנגלית) שנכתבו על יום שני... i don't like monday וכו'... כנראה שמה שנשאר הוא, להתחיל ולספור את הימים עד השישבת הבאים... :-)

13/01/2002 | 00:24 | מאת: ליליאן

אולי עם מוזיקת קאנטרי? אני באמת מחפשת טכניקה כלשהי.

12/01/2002 | 23:57 | מאת: דנה

שלום לכולם, אני נשואה 6 שנים ויש לי 3 ילדים. בתקופה האחרונה אני מרגישה שאני רגישה לכל מילה שבעלי אומר לי. וזה מאד משפיע על נכונותי לקיים איתו יחסי מין,או לדבר איתו בכלל. אני יכולה לרצות מאד לשכב איתו,אבל אם הוא אומר משהו לא במקום,או מתנהג בצורה שלא לרוחי,(אפילו אם זה לא קשור אליי,לדוגמא צועק על הילדים)אני אוטומטית נסגרת ומתרחקת ממנו וכבר אין לי חשק להיות איתו. למה זה קורה לי?? אני לא רוצה להיות כל כך רגישה, ולא רוצה שזה ישפיע על חיי המין שלנו. אנחנו כמעט ולא מקיימים יחסי מין בגלל ה"שגעון" הזה שלי. כי הוא כמעט תמיד אומר משהו לא במקום,או מתנהג בצורה מרגיזה. אז אין לי חשק להיות איתו. ואני לא רוצה שיהיה הקשר הזה בין ההתנהגות שלו לבין המין. כלומר אני רוצה לעשות הפרדה בין המיטה לבין החיים מחוצה לה. אני יודעת שכך "צריך" להיות. אבל קשה לי ליישם את זה. האם יש עוד נשים שמרגישות כמוני? איך אני יכולה לצאת מזה?

13/01/2002 | 00:10 | מאת: HERA

דנה, את יכולה לעשות שני דברים: 1. אם לדעתך הבעיה נובעת ממך, ממשהו שהשתנה בתוכך, את יכולה לפנות לפסיכולוג. 2. את ובעלך ביחד יכולים לפנות ליועץ נישואין.

13/01/2002 | 16:08 | מאת: שושי

דנה, זה לא נכון שיש הפרדה בין חיי הזוגיות לחיי המין, להיפך. במיוחד אצל נשים, נושא המין הוא חלק בלתי נפרד מהיחסים, ומושפע מהם. טבעי שכאשר את כועסת על בעלך, או כשיש לך רגשות שליליים כלפיו, לא יהיה לך חשק לשכב איתו. השאלה היא אם את מרגישה שאת כועסת עליו שלא בצדק, ואז צריך לבדוק למה זה קורה. כדאי בשלב ראשון לראות אם אתם יכולים לדבר על הדברים בשיחה פתוחה ויזומה (ולא כשאת מרוגזת ואז השיחה נהפכת לריב).

12/01/2002 | 22:28 | מאת: מימי

בני חזר מהודו ומאז השתנה לחלוטין ניתק יחסים עם חברים ומשפחה כותב שירים ומאמרים בנושאים המדיניים אינו מוכן ללכת לעבוד יש לו תעודת מציל ותעודת חובש אנו מנסים לקחת אותו לטיפול פסיכולוגי והוא מסרב איך משכנעים בחור בן 25 ללכת לטיפול

12/01/2002 | 23:25 | מאת: adi

היי מימי, אני לא מאמינה שתצליחי לשכנע אותו. עדי

12/01/2002 | 23:42 | מאת: נטע

הי מימי, הנושא קשה וכאוב. אולי יש מישהו במשפחה שקרוב אליו במיוחד ויכול להקשיב לו ולשכנע אותו לטפל בעצמו? אולי נותר חבר אחד שיכול לגעת בלבו?

13/01/2002 | 02:19 | מאת: צ'צ'ו

תעזבי אותו במנוחה,

13/01/2002 | 04:27 | מאת: שי

יופי... "גבר"!

12/01/2002 | 18:03 | מאת: אורן בורקאי

נקודת החולשה העיקרית בעבודתי היא פחד מפני נאום ודיבור בפני קבוצת אנשים, אני נכנס לשיתוק ומעדיף לא להביע את דעתי, אני מודע לבעיה זאת מס' שנים, אך אינני מצליח לפתור אותה בעצמי. אשמח לקבל חו"ד והמלצות לטיפול

12/01/2002 | 23:14 | מאת: HERA

אורן שלום, חרדת קהל מוכרת מאוד. אחת האפשרויות לטיפול היא טיפול התנהגותי, שבו אתה לומד איך להתמודד עם הבעיה בצורה נקודתית. בניגוד לטיפול פסיכודינמי, שבו הבעיה היא הסימפטום, ונדרש חיטוט מעמיק בעבר. HERA.

13/01/2002 | 23:22 | מאת: ד"ר אורן קפלן

אורן שלום כפי שהרה ציינה רצוי לפנות לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. ניתן לשלב בו גם היפנוזה. במידה ומדובר בבעיה ממוקדת הטיפול בד"כ קצר. בנוסף, יש סדנאות המתמקדות בנושא. בברכה ד"ר אורן קפלן

14/01/2002 | 19:04 | מאת: אורן בורקאי

ד"ר אורן קפלן שלום, ראשית תודה על ההתיחסות. שנית האם תוכל לתת לי שמות מוסדות הנותנים טיפול/סדנאות בבעיה מסוג זה? תודה מראש,

12/01/2002 | 17:23 | מאת: מאיר

ד"ר שלום רב! אני מחפש חומר, מידע וכל מה שתוכל לספר לי על מחלת נפש המכונת ביפולרית אני חושב. למקרה שאין שם כזה- אנה "שחק" קצת עם האותיות, זו המילה הזו או משהו דומה... תודה על עזרה אמינה- מאיר.

12/01/2002 | 18:05 | מאת: HERA

מאיר שלום, הפרעה בי-פולרית (או דו-קוטבית) היא בעצם מאניה-דיפרסיה... אני מקווה שאתה מסתדר עם אנגלית, כי הקישור שאני מצרפת לא מהארץ: http://www.geocities.com/HotSprings/Spa/3247/bi-polar.html

12/01/2002 | 22:09 | מאת: סטודנטית לע"ס

מי את? מאיפה כל הידע הזה? הקישור שנתת היה מאוד מעניין. תמשיכי....

12/01/2002 | 18:44 | מאת: שיר-לי

מאיר, שלום אם לפעמים אתה גם יורד מהאינטרנט, אתה מוזמן לקרוא את ספרה ה מ ע ו ל ה של ד"ר קיי רדפילד ג'יימיסון, פסיכיאטרית חולת מאניה דיפרסיה - הלא היא ההפרעה הדו קוטבית ששאלת עליה. הספר מתואר מנקודת מבטה כחולה, אבל עם תובנה מעולה של אשת מקצוע, בשפה עממית. היא קולעת היטב לכל הבעיות הייחודיות למחלה הזו ומציירת תמונה מדוייקת להפליא. נוגע ללב וגם לשכל.

12/01/2002 | 21:50 | מאת: מאיר

ת ו ד ה!

12/01/2002 | 15:47 | מאת: גלי

שלום, האם מישהו כאן מרגיש צורך "להציג" את עצמו בטיפול כאדם אחר מרוב תחושות אשמה? אני מוצאת את עצמי נאלצת להסתיר את הקשיים העיקריים על מנת למנוע תגובה צינית ועוקצנית של המטפלת ולכן שוקלת לעזוב. זה הגיע למצב אבסורדי שבו אני חשה הקלה מכך שלא חשפתי תכנים אישיים שהיו משמשים "נשק" נגדי. זו לא הפעם הראשונה שנתקלתי בקושי כזה בטיפול. האם נראה לכם שאני פשוט רגישה מדי לבקורת? תודה, גלי.

12/01/2002 | 16:47 | מאת: HERA

גלי, ברגע שאת מעמידה פנים לפני המטפלת, זה אומר שאת לא נותנת בה אמון מלא. כתבת שאת חוששת מתגובותיה. במקרה כזה, לטיפול אין משמעות, אלא אם את מנסה לברר איתה מה עומד מאחורי הצורך להסתיר ממנה. הסתרת הרגשות העיקריים בטיפול פירושה הליכה מסביב לבעיות... בצורה כזו אולי קל לך להתמודד עם דברים שעלולים לעלות אל פני השטח, אך למעשה אין לדברים סיכוי להשתנות.

12/01/2002 | 18:16 | מאת: ליהי

מצטערת מראש על הנחרצות: אם המטפלת שלך השמיעה או הגיבה בעבר בציניות ובעוקצנות שגרמו לך להתבייש ולהרגיש אשמה את צריכה להגיד לה את זה או להחליף אותה! את לא אמורה לפחד מהתגובות שלה! נהפוך הוא : זה אמור להיות המקום היחיד שבו את אומרת דברים ומקבלים אותך בלי לשפוט, בלי להעיר, בלי לבקר בטח שבלי להעליב. מטפל שלא נוהג כך ועוקץ (?!) את המטופל שלו גורם לו יותר נזק ולכן אני כועסת על הפסיכולוגית שלך שהיא גורמת לך להרגיש ככה!

12/01/2002 | 21:04 | מאת: גלי

אני מודה לכן בעד התגובות. נראה לי שאכן אחליף אותה. עד לאחרונה היה נראה לי שאולי הגישה שלה כלפיי מוצדקת ושאני אמורה לחוש בושה על מנת לרצות להשתנות. אבל מכיוון שאף אחד לא בוחר במיגרעותיו, נראה לי שהנסיון להגביר את רגשות האשם אצל המטופל וכך "לנער אותו" עלול להיות אפילו מסוכן.

12/01/2002 | 23:09 | מאת: HERA

גלי, אולי ההחלטה להחליף אותה היא נכונה... אבל שווה לנסות ולברר איתה את המקור למה שאת מרגישה. יכול להיות שנוצר ביניכן דו-דיח של חרשים... אם אחרי בירור יסודי עדיין תרגישי שלא בנוח איתה - תחליפי אותה.

12/01/2002 | 21:10 | מאת: צעמיר ס.

לי נראה שהמטפלת שלך פשוט לא מסוגלת להקשיב לך ולהוביל אותך למצב בו תהיי מסוגלת להתבונן בבעיותיך ולמצוא להן פתרון. אין ספק שלמצוא את נקודות החולשה שלך ולמתוח עליהן ביקורת לא יקדם אותך לשום מקום, ולבטח לא יפתור אותן, ואם לא נוח לך לתקשר איתה, זה אך ורק משום שהיא לא יודעת את העבודה שלה ולא מסוגלת להתחיל בצעד הראשון שיוביל אותך לקראת פתרון. מטפל טוב באמת יוצר אצל המטופל שלו את ההרגשה הנינוחה הזאת, שאפשר באמת לסמוך עליו ולספר לו כל דבר. הרגשה כזאת יכול ליצור רק אדם שמכבד אותך ומקבל אותך בכל מצב שתבואי אליו. מטפל ש-"מחפש להשיג כלי נשק נגד" המטופל שלו אינו יכול להיות מטפל טוב. אפילו אם את חושבת שזה רק "נדמה לך", כנראה שבאמת נפלת על המטפלת הלא נכונה. האמת, שהמטפל האידיאלי לאדם הוא תמיד האדם עצמו, כאשר את מקבלת את עצמך ושלמה עם הדברים שאת עושה ושקורים לך, מנתחת מצבים לאחר שהם קורים ו-'מסמנת' לעצמך מתי היית יכולה (או צריכה) לנהוג אחרת, כדי להתפתח ולצמוח (אך לא מנקודת מבט של קטילה-עצמית). זה מצב אידיאלי, וכמובן שאינו קל להשגה. עם זאת, מטפל שיוסיף לך עוד ביקורת על הביקורת העצמית האישית שלך (שכבר ממנה את סובלת), לא יוביל אותך בדרך לשלמות אישית וקבלת עצמך. כדאי לך כאן להפנות את החוש הביקורתי שלך כלפי חוץ, ולבדוק לגבי שיטות טיפול ומטפלים שאת נתקלת בהם, עד כמה תמצאי שם אהדה, עידוד ומתן כיוון בונה, בניגוד ללגלוג, ניסיון להוכיח כי את לא בסדר, ו-"אני יודע יותר טוב ממך איך את צריכה לחיות". דבר נוסף שחשוב הוא להסתכל על המטפלת שלך. האם היא נראית כאדם מאושר, כאדם שטוב לו? זו גם אינדיקציה חשובה. מקווה שעזרתי, צעמיר ס.

12/01/2002 | 21:31 | מאת: ניקולט

לגלי שלום, גם אני בדיעה שאם הגעת למצב שאת מעמידה פנים בפני המטפל שלך כנראה שהיא פשוט לא מתאימה לך. את לא אשמה , יש דבר כזה שנקרא חוסר התאמה ובמקרה כזה, תחליפי למישהי או מישהו אחר. בהצלחה.

14/01/2002 | 06:09 | מאת: דר' עמי אבני

גלי שלום נראה לי מצב מצער ולא רצוי המלצתי דברי עמו על ההרגשה שהוא עוקצני מדי בשבילך ומקשה עלייך אם את חשה שאינך נענית מצאי משהו/י אחר והעלי את הנושא מהתחלה בהצלחה עמי

14/01/2002 | 23:21 | מאת: גלי

תודה

12/01/2002 | 14:27 | מאת: מינרווה

האם ההשמנה שגורם הליתיום היא תמידית (כלומר - כל הזמן עולים עוד ועוד במשקל)? האם כשמפסיקים עם הליתיום, המצב חוזר לקדמותו?

12/01/2002 | 18:53 | מאת: שיר-לי

מינרווה, אני לא רופאה ולא יודעת דבר וחצי דבר על השמנה מליתיום. אבל שני דברים אני חייבת לומר לך: 1. אני בספק רב אם התרופה גורמת להשמנה בלתי פוסקת. פיסית, זה בלתי אפשרי ולכל תרופה וסם יש תופעת לואי מוגבלת. 2. אל נא תפסיקי את הליתיום בשום תירוץ ללא היוועצות מראש עם רופא. התופעות שתתלוונה להפסקה חמורות יותר בטווח ארוך.

12/01/2002 | 20:47 | מאת: עמיר ס.

לפי מה שידוע לי, להוריד משקל זה תהליך שמצריך קצת ידע בתזונה ופעילות ספורטיבית. מי שיש לו מספיק כוח רצון והתמדה יוכל להוריד את עודף המשקל דיי מהר. בעיית המשקל לדעתי לא צריכה להיות כלל שיקול במחשבה האם להשתמש בליתיום. הבעייה האמיתית עם ליתיום היא שזה סם קטלני, הוא הורס תאי מוח ויכול לגרום לבעיות לכל החיים, בעיות אשר לא ניתן לפתור כלל בשל ההרס הניגרם לתאי המוח אשר אינם משתקמים כידוע. המחשבה על עודף המשקל זה בערך כמו לומר, לא הייתי רוצה להדרס על ידיי משאית כי זה יכול להרוס לי את הלק על הציפורניים.

14/01/2002 | 06:10 | מאת: דר' עמי אבני

מינרווה שלום אין כללים יחד עם זאת אם ההשמנה קשה - לא קל לרדת עמי

12/01/2002 | 13:35 | מאת: צל

כמי שכבר שלושה ימים עוקב אחרי הפורם המרתק בניהולך .אודה לך עד מאוד אם גם אתה בנוסף לד"ר יוסי אברהם תוכל להתייחס לבעייתי. כדי שלא תיהינה אי הבנות אין לי שום אמביציה לטפל לבדי בבעיה . אולם כדי לנסות להבטיח את הצלחת הטיפול והכחדת התופעה עלי לבחור בסופו של דבר בעצמי את גישת טיפול ואת מטפל/ת שתיתאימו לבעייתי ,למבנה האישיות שלי ולשיגרת היום יום שלי. ולצורך כך מבקש כמה שיותר אינפורמציה על הנושא ושמות של מטפלים וגישות. יש לציין שאני לא בקזינו אז יכולת השיפוט האבחנה ושלי מעולים. נ"ב אני נותן בזה את רשותי לדר אברהם למסור לך דברים נוספים שכתבתי לו באימל (במידה ותרצו בכך כמובן) תודה צל נ"ב

14/01/2002 | 23:46 | מאת: ד"ר אורן קפלן

ראה תשובתי בעוד שני עמודים

12/01/2002 | 13:27 | מאת: מישל

מאז שאני בדיכאון אני לא מצליחה לבכות שאני עצובה וזה יוצר מין חסימה ריגשית אצלי שאני לא יכולה להביא שום רגש ואומרים לי שהמצב השתפר ואני לא מרגישה ככה אני עושה דברים כמו פרחות ופריקים העיקר כדי להפיג את הכאב שבלב! מה לעשות!?"

12/01/2002 | 16:42 | מאת: HERA

מישל, המצב לא ישתפר מעצמו... הלוואי וזה היה ככה. את נמצאת בטיפול כשלהו?

12/01/2002 | 23:07 | מאת: יובל

שלום וברכה! מצבך יכול להשתנות מן הקצה אל הקצה,באם 1תכניסי ליומך עיסוק בדבר מהנה ועיסוק בדברים מענינים וביחד עם זה 2תסיחי את הדעת 'פעולת הסחת הדעת'היא כלי ודרך מעולים שמועילים בחיים לכל אחד בריא או חולה ובלבד שיבצעו פעולה זו.בטח את שואלת אבל מה זה הסחת הדעת ואילו הדבר הראשון יותר קל להבנה.ובכן כהקדמה נביא הסבר המובא בהרבה ספרים ומקובל על הכל והוא שהמוח מוליד רגש כאשר אדם חושב ומתבונן בתצלום של מכונית חדשה בודק כמה היא יפה וקורא אינפורמציה על התכונות המתקדמות ביותר שיש בה ועושה חישוב שהיא תוכל לשרת אותו להפליא ואיך ערכו יעלה בזכותה אצל אנשים מסוימים. אחרי ההבנה המושלמת הזו יבוא תורו של הלב הלא הוא הרגש להתעורר ולהיוולד בהתאם להבנה המוחית זאת אומרת שמיד יבוא רגש של אהבה ותשוקה למכונית זאת ומיד כל מחשבותיו יהיו תפוסים בכיף האדיר שיהי-ה לו עם המכונית וביחד עם זה איך הוא יכול לגייס כסף לקניה אזה אנשים יסכימו להלוות לו ובאזה דרכים הוא יוכל להחזיר להם הוא לא ירגיש את טעם האוכל כאשר יאכל ולא יתלהב מהסרטים שמקרין מקלט הטלויזיה וכל זה מאחר שלבו "בוער באש"ההתלהבות מהמכונית כתוצאה מפעולת המחשבה שקדמה והולידה רגש אש זה.וכך הוא הדבר בכל סוג מחשבה שלפי מהות המחשבה כך יהיה מהות הרגש שיבוא ממנה אם זו תהיה מחשבה שמדברת כמה טוב דבר מסוים הרגש שיבוא יהיה אהבה ומשיכה אל הדבר ואם המחשבה תהיה מדברת כמה גרוע ומסוכן ומזיק דבר פלוני הרגש שיבוא יהיה רגש של פחד או שינאה וריחוק זאת אומרת רגש שלילי. אחרי הקדמה זו אני רוצה לגשת אל בעיתך ללא כל ספק שמחשבות לא טובות רצות במוחך הרבה מחש

12/01/2002 | 23:17 | מאת: HERA

זה לא כל-כך פשוט להכניס עיסוקים לסדר היום, כשאתה נמצא בדכאון... ואני לא מדברת פה על "דיכי חולף".

12/01/2002 | 23:40 | מאת: יובל

יובל כתב/ה:למישל המכתב הקודם נישלח בטעות באמצע וכאן הוא בשלמותו> > שלום וברכה! > מצבך יכול להשתנות מן הקצה אל הקצה,באם 1תכניסי ליומך עיסוק > בדבר מהנה ועיסוק בדברים מענינים וביחד עם זה 2תסיחי את הדעת > 'פעולת הסחת הדעת'היא כלי ודרך מעולים שמועילים בחיים לכל אחד > בריא או חולה ובלבד שיבצעו פעולה זו.בטח את שואלת אבל מה זה הסחת > הדעת ואילו הדבר הראשון יותר קל להבנה.ובכן כהקדמה נביא הסבר > המובא בהרבה ספרים ומקובל על הכל והוא שהמוח מוליד רגש כאשר אדם > חושב ומתבונן בתצלום של מכונית חדשה בודק כמה היא יפה וקורא > אינפורמציה על התכונות המתקדמות ביותר שיש בה ועושה חישוב שהיא > תוכל לשרת אותו להפליא ואיך ערכו יעלה בזכותה אצל אנשים מסוימים. > אחרי ההבנה המושלמת הזו יבוא תורו של הלב הלא הוא הרגש להתעורר > ולהיוולד בהתאם להבנה המוחית זאת אומרת שמיד יבוא רגש של אהבה > ותשוקה למכונית זאת ומיד כל מחשבותיו יהיו תפוסים בכיף האדיר > שיהי-ה לו עם המכונית וביחד עם זה איך הוא יכול לגייס כסף לקניה > אזה אנשים יסכימו להלוות לו ובאזה דרכים הוא יוכל להחזיר להם הוא > לא ירגיש את טעם האוכל כאשר יאכל ולא יתלהב מהסרטים שמקרין מקלט > הטלויזיה וכל זה מאחר שלבו "בוער באש"ההתלהבות מהמכונית כתוצאה > מפעולת המחשבה שקדמה והולידה רגש אש זה.וכך הוא הדבר בכל סוג > מחשבה שלפי מהות המחשבה כך יהיה מהות הרגש שיבוא ממנה אם זו תהיה > מחשבה שמדברת כמה טוב דבר מסוים הרגש שיבוא יהיה אהבה ומשיכה אל > הדבר ואם המחשבה תהיה מדברת כמה גרוע ומסוכן ומזיק דבר פלוני הרגש > שיבוא יהיה רגש של פחד או שינאה וריחוק זאת אומרת רגש שלילי. > אחרי הקדמה זו אני רוצה לגשת אל בעיתך ללא כל ספק שמחשבות לא > טובות רצות במוחך הרבה אלו יכולות להיות מחשבות שעוסקות בבעיות משפחתיות או באכזבה או באבדה אזו שתהיה שאיבדת והמוח מוליד מיד רגש המחשבות מולידות לבואזה לב ואזה רגש? כמו שאמרנו בהקדמה הרגש הוא המסקנה של המוח של המחשבה ולכן מובן שאצלך מחשבות אלו מביאות את הדיכאון רגש שלילי של עצב ושוב כיון שמוחך עוסק והוגה ועומל להבין עד כמה המצב גרוע ומחשבה כזו מולידה אצל כל בן אדם הכי בריא דיכאון וכדי לצאת ממכונה יצרנית זו את צריכה להישתמש בתוכן אחר ובתכנים אחרים זאת אומרת נושאים אחרים שיענינו אותך ומיד יהיו לך רגשות אחרות רגשות טובים ונעימים וזה הכלל כל פעם שתתפסי שאת באמצע לחשוב דברים עצובים תסיחי את דעתך לחשוב בנושאים מהנים וכדי להקל עלייך את מלאכת הריפוי הזאת כדאי שתמצאי לעצמך תחביבים ואפילו אם במצבך עתה אין לך עיסוקים מושכים -תחביבים תתעסקי במשהו אחר מעצמך והתענוג יבוא כך לאחר תקופה שלא תרשי לעצמך לחשוב על עצמך תיראי פתאום שאת מרגישה הרבה יותר טוב ואת יכולה כבר להצביע על שינוי במצב ואחרי תקופה נוספת שינוי נוסף לטובה. אם תירצי לדבר באימייל או בטלפון כרצונך בהצלחה.יובל

14/01/2002 | 06:11 | מאת: דר' עמי אבני

מישל שלום לא הבאת די נתונים יחד עם זאת טפוסי שהרגשה טובה מגיעה אחרונה וקודם משתפרים מדדים אחרים כמו שינה, אכילה רמת אנרגיה סבלנות ובהצלחה עמי

12/01/2002 | 12:58 | מאת: אילן

שלום, אני מטופל ב SEROXAT כשנה ולפני כיומיים שתיתי 5-6 כוסות יין ו"התמסתלתי". מאוחר יותר קראתי בהוראות התרופה שאין לשתות יינות ואלכוהול. אני מודאג: 1. האם גרמתי לעצמי נזק? 2. ואם כן מהו? 3. ומדוע קיים איסור זה של שתיית אלכוהול בעת שימוש בתרופה. תודה

12/01/2002 | 20:54 | מאת: עמיר ס.

הנזק הוא שאתה מתמלא ברעלים. כמו שלא מומלץ לערבב כל שני סוגי סמים שונים: גראס ואלכוהול, סוגי אלכוהול שונים יחדיו, וסמים אחרים. כך גם עם הסמים הפסיכיאטריים, כשמערבבים סמים ביחד יש לזה השפעה חזקה מאוד וזה בדרך כלל מפיל את המשתמש. זה גם גורם נזקים למערכת העצבים, נזק מוחי, וכל הרעלים יוצרים שיבושים והאטה של כל מערכות הגוף, ככל שהם מצטברים בגוף, הם מקדמים אותו לקראת המוות.

13/01/2002 | 01:05 | מאת: HERA

גם אתה מהסיינטולוגים?

13/01/2002 | 01:36 | מאת: עמיר

להרה, לא אעלב אם תסרבי. אבל רציתי לדעת בת כמה את ומאיזה מקום בארץ.

13/01/2002 | 15:23 | מאת: נעה חן

עמיר שלום, התרשמתי שאתה יודע על התרופה, האם אתה יודע אם אפשר במקרה של מחשבות אובססביות ודיכאון קל לעבור לצמחי מרפא? אני מטופלת אצל רופא סיני על מנת לבצע מעבר ? האם אתה מכיר מחקר בנושא? כל מידע יעזור תודה מראש, נעה חן

13/01/2002 | 01:48 | מאת: עמיר

טוב, הבנתי . את כנראה מתכוונת "לא" זכותך. אני פורש.

13/01/2002 | 01:53 | מאת: HERA

לילה טוב.

13/01/2002 | 14:38 | מאת: דר' עמי אבני

שלום ספק אם גרמת לעצמך נזק האפקט המדכא המוחי של אלכוהול מצטרף לזה של הסרוקסט ולכן לא מומלץ להתשמש יחד ודאי לא לנהוג או לעשות דברים בעלי סכון אחרים בברכה עמי

12/01/2002 | 11:43 | מאת: ליהי

רק רציתי להביע את התפעלותי מהשתתפותך הערה בפורום. אני ,אינני נמצאת כאן המון, אבל כל פעם שמה לב שאתה משתדל לתת מענה גם לשאלות שנשאלו בדפים קודמים (אני מדברת גם מניסיון אישי שלי לשאלה שהפניתי אלייך ושנבלעה לה הרחק בדפים האחוריים). הרבה פעמים נראה כאילו אתה איש הצוות היחיד שפעיל, ובזמן האחרון זה בולט עוד יותר מתמיד. תודה!.

13/01/2002 | 23:27 | מאת: ד"ר אורן קפלן

ליהי שלום תודה על המחמאות, בכל מקרה, יש מחזוריות מסויימת (לא מתוכננת) בעבודת יועצי הפורום, בכל פעם יועץ אחר פועל יותר ובתקופה אחרת פחות. היו שבועות בהם לא יכולתי לענות כלל וכעת אני משתדל לענות יותר, וכך זה גם עם היועצים האחרים. להשתמע אורן

12/01/2002 | 09:44 | מאת: זה כבר משנה באיזה כינוי?

אתמול ושלשום השתמשו בכינוי שאני נהגתי לכתוב בו כאן (הודעה על ריקנות ועוד הודעה בע"מ זה). ניסיתי להסביר שזו לא אני, ומישהו פה החליט לסבך את העסק כנראה... בכל אופן, לאותה משתתפת- אם את אמיתית, את מוזמנת להמשיך לכתוב בכינוי הזה אם אהבת אותו. אני פרשתי. אני הפכתי מכותבת פעילה לקוראת כבר די מזמן ואין לי בעלות על הכינוי. אז רק לידיעת מי שמכיר אותי, זו לא אני!!

12/01/2002 | 10:06 | מאת: הופעתי בכינוי:ללא שם

את יכולה להירגע, לא גזלתי ממך את שמך. לא שמתי לב שמישהו משתמש בשם הזה, אני לא נמצאת כאן זמן רב ואין כאן רשימה של כינויים קיימים. את לא צריכה לא להשתתף בפניות לפורום בשל טעות ואי הבנה, ובטח לא לקחת את זה באופן אישי כל כך. לא אשתמש לעולם בשם - noname סליחה ענבל (מאוד מקוה שאין כאן מישהו בשם זה)

13/01/2002 | 16:10 | מאת: איתן

ענבל שלום:) את לא אשמה. את לא ידעת. אחרי שהשתמשת בשם אז המקורית:)) ראתה ורשמה שזאת לא היא. חוץ מזה אם את רואה שאנשים כועסים על זה, זה גם לא בגללך. פשוט ניכנסים לכאן אנשים שמתחזים בשמות של אנשים מהפורם. ופשוט מכפישים אותם. ואז נוצר בלאגן כי בעצם את לא רואה אם מי את מדברת. רק אם את נמצאת הרבה זמן אז את מכירה בערך תגובות של אנשים. אז גם בשמי שכתבתי לך לשנות את השם. אני מתנצל אם הייתי תקיף. כי לא התכונתי לזה. בכל מיקרה את מוזמנת להשתתף ולהגיב לכל נושא WELLCOME:))) איתן

12/01/2002 | 09:30 | מאת: עופר

רציתי לדעת אם יש טיפול לאיזון מערכת העצבים האותונומית? מה הסמפטומים לחוסר האיזון? ואם כן כיצד ניתן לאזן?

12/01/2002 | 11:36 | מאת: ד"ר אורן קפלן

עופר אינני יודע מה כוונת ב"איזון" בכל מקרה, ביו פידבק והיפנוזה הינן שיטות בהן ניתן להביא לשליטה במערכות גופניות אוטונומיות שלכאורה אינן נשלטות. ניתן לשנות טמפרטורת גוף, לחץ דם, דופק ועוד. בד"כ עומדת מטרה טיפולית מאחורי השינויים הללו. בברכה ד"ר אורן קפלן

דרך מי אני מגיע לטיפולים של היפנוזה או ביו פידבק??? למי לפנות?ד"ר אורן קפלן כתב/ה: > > עופר > אינני יודע מה כוונת ב"איזון" > בכל מקרה, ביו פידבק והיפנוזה הינן שיטות בהן ניתן להביא לשליטה > במערכות גופניות אוטונומיות שלכאורה אינן נשלטות. ניתן לשנות > טמפרטורת גוף, לחץ דם, דופק ועוד. בד"כ עומדת מטרה טיפולית > מאחורי השינויים הללו. > בברכה > ד"ר אורן קפלן >

12/01/2002 | 05:10 | מאת: ניר

האהבה המשותפת לכל בני האדם? מוזיקה מוזיקה ו...עוד מוזיקה . לילה טוב.

12/01/2002 | 07:14 | מאת: anat

hhhhhhhhhh i agree with u - i don"t strat driving my car without music............:-) and also at work - no music - anat is not working...........:-)

12/01/2002 | 11:14 | מאת: טלי וינברגר

ניר, מוזיקה היא ללא ספק לעיתים אחד התחומים שגורמים לאיחוד לבבות, להשכנת אחווה ושלום בין פלגים שונים. הלוואי וזה יגיע לידי ביטוי אצלנו בארץ, הן מבחינה מוזיקלית, והן מבחינה מעשית! שבת שלום, טלי פרידמן

12/01/2002 | 23:18 | מאת: HERA

היי, זה נכון. אפשר לפתוח פורום מוזיקלי... :-)

12/01/2002 | 00:26 | מאת: שירלי

שלום לכולם אשמח מאד לקבל חוות דעת מוסמכת : אני רוצה ללכת לטיפול פסיכולוגי . התקשרתי לקופת חולים ( פרטי קצת יקר מדי)ואמרו לי שאינ צריכה להגגיע קודם כל לרופא למשל רופא משפחה ממנו לקבל הפנייה לפסיכיאטר וממנו הפניה לפסיכולוג. נראה לי מעבר לבירוקרטיה המוגזמת שיש כאן גם חשיפה מוגזמת שלי למערכות שונות ( למה הרופא שלי למשל צריך לדעת שאני רוצה פסיכולוג?) וכן שאלה עקרונית: האם ב"דרך" לפסיכולוג יש לי " תיק" בפסיכיאטר מבחינת הרקורד שלי מאיזה שהיא בחחינה שכן הפסיכיאטר נותן את ההפנייה : האם זה נחשב ( אם ישאלו אותי) שהייתי אצל פסיכיאטר? האם יש אופצייה לערער על הבירוקרטיה הזאת ולהגיע ישר לפסיכולוג /ית? תודה .

היי שירלי, הדרך הקצרה יותר היא לפנות למרפאה לבריאות הנפש באיזור מגוריך. הטיפול ניתן בחינם, את ממלאה טפסים ומקבלת הפניה לפי הצורך לפסיכולוג או פסיכיאטר. הטיפול אמור להעשות בסודיות מלאה. בברכה, נטע

צר לי אך במאוחדת זה לא כך: פניתי לאיזור מגוריי ואלה הפנו אותי לרופא משפחה לצורך הפנייה לפסיכיאטר ורק ממנו אוכל לקבל הפנייה לפסיכולוג. האם בקופת חולים אחרת זה אחרת? אשמח לדעת . תודה לך

שירלי, אני לא יודעת באיזו קופה את חברה, אבל לרוב הקופות יש ספר טלפונים המכיל טלפונים של כל אנשי המקצוע המקושרים אליה. תנסי לחפש פסיכולוג שמתאים לך מבחינה גאוגרפית, תרימי אליו טלפון, ותקבלי ממנו את כל התשובות. אני חברה במכבי, והגעתי לפסיכולוגים עצמאית - לא דרך הפניה של רופא כזה או אחר. בכל הקופות - חוץ מכללית - יש השתתפות עצמית בטיפול, שעולה ככל שמס' הפגישות מתקדם. מה גם, שיש הגבלה על מס' פגישות.

12/01/2002 | 11:39 | מאת: ד"ר אורן קפלן

שירלי שלום אני מנחש שאת שייכת לקופ"ח כללית כי בשאר הקופות הדבר לא נדרש. הסיבה היא בירוקרטית בלבד, כי כך הכללים קובעים. קופות החולים עובדות במודל רפואי שבו רופאים נותנים טיפול וקשה לשנות דפוסי חשיבה. אם חשוב לך לקבל טיפול במסגרת הזו אני ממליץ שלא תלחמי במערכת ותעברי את הפרוצדורה הבירוקרטית הזו. במידה וזה לא נראה לך תוכלי לפנות למרפאה ציבורית אחרת במרפאה לבריאות הנפש של משרד הבריאות או בבתי החולים. לצערי, בכל האפשרויות הללו את צפויה לתור המתנה ארוך ובירוקרטיה נוספת. חוק הבריאות מתייחס לפסיכולוגיה כמו לרפואת שיניים: טיפול חרום ניתן ובטווח קצר. למשהו יותר עמוק מטופלים נשלחים לטיפול פרטי או לטיפול ציבורי בתנאים של טיפול פרטי. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה אבל: קודם כל מדובר דוקא בקופת חולים מאוחדת ואינני יודעת מה קורה בשאר הקופות . מעבר לכך עדיין לא קיבלתי תשובה ושמח אם כן אקבל לגבי השאלה: האם עצם העובדה שאני מגיעה לפסיכולוג שרך פסיכיאטר כמוהו ( מבחינת הרשומות) כאילו ביקרתי פעם אצל פסיכיאטר כי טכנית כן אבל בפועל רק לשם הפנייה אודה מאד על ההתייחסות תודה

11/01/2002 | 22:32 | מאת: מינרווה

אומרים שליתיום גורם לעלייה במשקל. האם זה הליתיום עצמו, או שהוא פשוט מגביר את התיאבון?

12/01/2002 | 01:32 | מאת: HERA

http://gamnon.tripod.com/AG-NewHerbal/Glossary/Minerals/H-Mineral-Lithium.htm

12/01/2002 | 11:43 | מאת: דר' עמי אבני

שלום ליתיום גורם לעליה במשקל ככל הנראה במספר מנגנונים כולל השפעה על חלוף החומרים וצבירת נוזלים בברכה עמי

12/01/2002 | 20:42 | מאת: עמיר ס.

לפי מה שידוע לי, להוריד משקל זה תהליך שמצריך קצת ידע בתזונה ופעילות ספורטיבית. מי שיש לו מספיק כוח רצון והתמדה יוכל להוריד את עודף המשקל דיי מהר. בעיית המשקל לדעתי לא צריכה להיות כלל שיקול במחשבה האם להשתמש בליתיום. הבעייה האמיתית עם ליתיום היא שזה סם קטלני, הוא הורס תאי מוח ויכול לגרום לבעיות לכל החיים, בעיות אשר לא ניתן לפתור כלל בשל ההרס הניגרם לתאי המוח אשר אינם משתקמים כידוע. המחשבה על עודף המשקל זה בערך כמו לומר, לא הייתי רוצה להדרס על ידיי משאית כי זה יכול להרוס לי את הלק על הציפורניים.

11/01/2002 | 19:26 | מאת: אריאל

בעבר שכבתי מס פעמיים עם נשים אבל עם קונדום אבל מאותו יום אני חושב שנדבקתי באיידס ואני מפחד להבדק

11/01/2002 | 22:28 | מאת: adi

אלון, אפשר להיבדק אנונימית בכל בתי החולים הגדולים. עדיף להיבדק ולדעת שאין כלום, נכון? גם אם יש משהו, אז אפשר לחיות עם הקוקטייל. http://community.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=f/index&forum_id=1693&cat_id=306 עדי

12/01/2002 | 01:38 | מאת: HERA

זה כמו מילכוד, לא? החשש להיבדק שנובע מהחרדה מהתוצאה...

12/01/2002 | 02:28 | מאת: איתן

אריאל. אני מבין שאתה במלכוד. אבל אתה כנראה שצריך לעשות את זה בכל מיקרה. מכמה סיבות. קודם כל כי אתה יכול לסכן אנשים אחרים ואתה לא היית רוצה שיעשו את זה לך. דבר שני אתה צריך שקט נפשי. אתה בטח משתגע וזה בטח משפיע על כל תחומי החיים שלך. עדיף לך לעשות את זה לטוב ולרע. אם כל הקושי הענק שיש בזה. ככה תוכל ליצב את החיים שלך. אם זה כלום אז החיים שלך יהיו טובים יותר ואם לא אז תוכל להמשיך בחיים שלך אבל בצורה אחרת. בכל מיקרה החיים שלך הם לא חיים בגלל חוסר הידיעה. אז כדאי לעשות משהו בנידון אתה לא חושב???? איתן

12/01/2002 | 11:41 | מאת: ד"ר אורן קפלן

אריאל שלום לשאלתך, ניתן לגשת לטיפול פסיכולוגי ממוקד גם בנושא הזה. בד"כ הטיפול מהיר מאוד. בסופו של דבר תצטרך לאסוף את האומץ ולעשות את הבדיקה. בכל זאת יהיה לך מעניין לבדוק עם עצמך האם הפחד מהבדיקה עומד לבד או שסביבו יש חרדות או בעיות אחרות/נוספות. בברכה ד"ר אורן קפלן

13/01/2002 | 16:14 | מאת: מישהי

אריאל, גם אני הייתי באותו מצב. שכבתי באופן חד-פעמי ללא קונדום עם גבר מחו"ל, ופחדתי מאד שנדבקתי, למרות שהסיכוי להידבק ממגע מיני חד-פעמי אצל נשים הוא פחות מ-1% ואצל גברים אף נמוך מזה!!! הידעת?.. זמן רב הייתי בחרדה עמוקה מפני הבדיקה, עד שהעזתי, הלכתי למקום שבו התוצאות מתקבלות למחרת (מעבדת רוזנבלט הרח' גורדון בת"א), לקחתי כדורי הרגעה וישנתי עד למחרת בצהריים והלכתי לקבל את תוצאות הבדיקה... - שהיו כמובן תקינות. אם השתמשת תמיד בקונדום אין לך איידס, חד וחלק. מקור החרדה הוא אחר, אבל כך-או-כך, זו הקלה גדולה להיבדק ולדעת שאתה בריא. אז אזור אומץ ועשה זאת... תראה כמה טוב תרגיש אח"כ.

11/01/2002 | 18:58 | מאת: ד"ר אורן קפלן

חברים יקרים תזכורת לשיפור איכות רצף הקריאה בפורום, במיוחד לטובת קוראים לא מנוסים בקהילה הוירטואלית: אנא, קצרו את העצים. נסו לשלוח הודעות אישיות במייל ולא על גבי הפורום. סוף שבוע נעים לכולם אורן

12/01/2002 | 00:54 | מאת: HERA

אורן שלום, סליחה על העצים הארוכים. הצעתי לאחרים לשלוח לי מייל - לא רצו... האם, לדעתך, לא הייתי צריכה לענות, אלא להציב את המייל כתנאי? תודה.

ד"ר קפלן בוקר טוב, העצים הארוכים חשובים, אבל יחד עם זאת אני חושבת שהם לא העיקר. אני חושבת שחלק מהאחריות דווקא בענין הזה צריכה להיות עליכם הצוות לחזור אחורה ולענות תשובות לאנשים ששואלים למרות שצריך לעבור דף או שניים או אפילו שלושה אחורה. מי שכותב את השאלה תאמין לי מחפש בנרות את התשובה, אני בעצמי השארתי שאלה תחת הכותרת "שאלה דחופה לצוות המקצועי" ואני עדיין חוזרת לראות אם במקרה מי מכם ענה לי, ולאכזבתי כל פעם אני מגלה שלא קיבלתי תשובה. אז לתשומת ליבכם, אני לא אחזור על השאלה שלי, שנכתבה בכלל בשם אחר, אבל לטובת אחרים, כתבתי את השאלה כי הייתי צריכה תשובה נואשות דווקא מהצוות המקצועי, בענין שמטריד אותי ומפחיד אותי, וציפיתי ממכם למרות הבלגן שהולך בפורום בזמן האחרון להיות מספיק אחראים ורגישים ולענות לי. ויחד עם זאת, אני כן חושבת שאתה צריך להזהיר את המשתתפים הקבועים, והיו תקופות שגם אני כתבתי כאן והרבה, אבל מדברים אחרים. אני עוקבת אחר הדברים ורואה את התגובות של המשתתפים הקבועים והם מרשים לעצמם הרבה מעבר למה שמשתתףף רגיל יכול להרשות לעצמו. לא תמיד אנשים שנקלעים לפורום באקראי, יודעים מה קורה פה ומי מקצועי ומי לא, ולפעמים גם מעצם היאוש אתה תולה תקותך בכל מי שעונה לך, ומזה צריך להזהיר. אנשים שמשתתפים פה מרשים לעצמם להפנות אנשים לפסיכיאטרים ולפסיכולוגים, מאיפה הזכות ? מאיפה הידע מי מתאים ומי לא ? יש כאן אנשים שנותנים עצות על ימין ועל שמאל בלי לחשוב פעמיים אם זה מתאים או לא, ובלי לנסות או לחוות את הדברים על עצמם קודם כל, וזה הרבה יותר מפריע לי מאשר העצים הארוכים, למרות שגם ההודעה ההיסטרית של התפספסה ולא זכתה למענה. יש כאן גם אנשים שמרשים לעצמם לאמר לאנשים חדשים ללכת, אם תבדוק התכתבות בין ליליאן לטלי אתמול, תראה שליליאן בצורה תוקפנית מאוד פקדה על טלי ללכת לחפש יעוץ במקום אחר, ללכת להתאשפז במחלקה להפרעות אכילה בתל השומר ועוד.. בצורה מאוד גסה.. מאיפה הזכות ?? טלי באה לכאן לבקש עצה מהצוות המקצועי, ולאף אחד מהמשתתפים הקבועים, לאף אחד, אין את הזכות לאמר לה ללכת לחפש אותה במקום אחר, או לאמר לה להתאשפז, בטח לא על סמך הפרטים שהיא נתנה, בטח לא אנשים לא מקצועיים. המשתתפים הקבועים יכולים לשתף מנסיונם, להשיא עצה כבני אדם, אבל לא להתנשא, וזאת האוירה שנוצרה כאן - כולם יודעים מה טוב לאחרים, ורובם לא מיישמים על עצמם, חכמים על חלשים - בשפת רחוב.. לדעתי - אתה או מי שמנהל את הפורום עכשיו צריכים להדגיש דווקא את הנקודות הללו - לאף אחד אין את הזכות לאמר למישהו ללכת, אף אחד פה לא מוסמך לאמר למישהו אחר ללכת לטיפול פסיכולוגי ובטח לא פסיכיאטרי פרט לצוות המקצועי, ורצוי שכל אחד ידבר אך ורק על החוויות הכואבות והטיפוליות שלו מנסיון ולא ינסה לחנך אחרים במקומות בהם הוא בעצמו נכשל, ואחר כך רק להתעסק בדברים הטכניים של אורך העצים, קודם כל חשוב התוכן והעיקר, זאת אמנם רק דעתי, אבל אני אשמח אם תחשוב עליה, ואני עוקבת מספיק זמן אחרי השתלשלות הפורום, וגם אני כתבתי פה בעבר. תודה ושתיהיה לך שבת שלום..

מור בוקר טוב, הפורום נועד לתמוך באנשים הזקוקים לתמיכה, גם באופן בלתי מקצועי. חלק ניכר מהשתתפים הקבועים משיאים עצה על סמך נסיונם האישי ומגישים אותה בצורה נעימה ומזדהה. ניתן להתעלם מהמיעוט שפונה בצורה גסה. לכל שאלה יש תמיד מספר תגובות. הצוות המקצועי ובפרט ד"ר אורן קפלן מתיחס לכל שאלה. יתכן ו"פספס" את שאלתך, אנא חזרי עליה. אי אפשר לסנן במסננת את כל המגיבים, כמו שבמציאות חיינו הלא וירטואלית אנחנו לא יכולים להעיף מעל פנינו אנשים לא נעימים. אשמח לשמוע את תגובתך, בברכה נטע

12/01/2002 | 16:56 | מאת: HERA

אני מתנצלת אם קיבלת רושם של התנשאות ממני או ממשתתף אחר - זו לא הכוונה. משתתף אקראי, שיודע לקרוא, רואה לצד הכינוי של המגיב, אם הוא בעל מקצוע או לא. ה"זכות" להמליץ לאנשים לפנות לטיפול נובעת בחלקה מניסיון אישי של משתתפים אחרים. ה"זכות" הזו אינה מחייבת אף-אחד. את באמת מאימנה, שהעצות ש"נזרקות" פה נשלפות מהשרוול? צר לי לאכזב אותך, אבל לפחות מבחינתי זה לא ככה. אני עדיין מגדירה את עצמי כאדם חושב... את בהחלט מוזמנת לחלוק על דברים שאני כותבת, אבל לא לייחס להם כוונות לא נכונות. אני יכולה להבטיח לך, שכל ה"חכמים והמייעצים" שממליצים לפנות לטיפול, נמצאים בטיפול בעצמם, או היו בעבר. זה ממש לא נכון לכתוב, שחברים קבועים בפורום ממציאים דברים. צר לי גם, אם נדמה לך שמישהו פה מנסה לחנך מישהו אחר - זה לא בי"ס. ובגדול - מה שכתבת בעצמך נראה כמו הרצאה חינוכית במסווה של הטפת מוסר. מור - לשפוט אחרים זה קל... יותר קל ממה שנדמה. מה שקשה יותר הוא, לזהות את זה בעצמנו. להבין, שלא הכל אנחנו יודעים, ושצריך לתת לכל עצה פה את המשקל הנכון.

שלום חמודה, כנראה שלא הבנת את הפואנטה........... קחי דברים בקלות. שיהיה לך שבוע נעים. ונשמח אם תשתתפי ותביעי את דעתך לעיתים יותר קרובות.

12/01/2002 | 11:55 | מאת: ד"ר אורן קפלן

אנסה לענות לכולם הפורום מהווה קהילה וירטואלית שמשרתת צרכים מסוגים שונים, הן משתתפים קבועים היוצרים ביניהם גם קשרים של חברות ותמיכה, והן משתתפים חדשים הפונים באופן חד פעמי או מועט בבעיה ספציפית, ולפעמים מוצאים את עצמם מצטרפים להתכתבות השוטפת. אני רואה מקום לכל הצרכים ואין סיבה לפגוע במשתתפים כאלה או אחרים. עם זאת, אחת לכמה זמן אנו מנסים להדגיש את כללי השיח בפורום כדי להבטיח את איכותו. זה מתחיל כמובן במחיקה של הודעות גסות או אלימות. נושא העצים הארוכים גורם לבלבול בעיקר אצל משתתפים חדשים. כדי שנהיה מסבירי פנים לפונים הללו חשוב לא לפתוח עצים ארוכים של התכתבות אישית. לעיתים יש נושאים שרלוונטיים למשתתפים רבים ואז אין כל בעיה בעץ הארוך. אבל בדיקה האם מישהו נמצא בפורום ומה שלומו הערב, אפשר לעשות גם באמצעות מייל. אם רצונכם באנונימיות פתחו מייל אנונימי בהוטמייל לצורך השיח בפורום. הרה, אינני יודע מה לענות לך כיצד לנהוג. לא הייתי מציע להתעלם מידיד בכל מקרה. נסי למצוא את הדרך להפנות אותו למייל. זה כבר יהיה עניין של שיקול דעת אישי. לגבי ההודעות שנעלמות, זה בהחלט יכול לקרות. היועצים משתלבים בפורום בתדירויות שונות ובהתאם ללוחות הזמנים שלהם ויכול לקרות שהודעה תחמוק. כדאי לא להיעלב אלא פשוט אם עברו 24 שעות ללא תגובה לחזור על השאלה. לגבי העצות של המשתתפים. אני חושב ש"אין חכם כבעל נסיון". לפעמים עצות של משתתפי הפורום חשובות יותר או לא פחות מאלו של היועצים. הדרך הפשוטה להבחין בין עצה מקצועיות לעצה ידידותית של משתתף היא בצבע. היועצים מופיעים בכחול והמשתתפים האחרים בשחור. אני מאחל לכולם המשך שיח פורה ומפרה, והכי חשוב, אפשר לקחת את הדברים קצת יותר בקלות. במדינה לחוצה ומטורפת זה נחמד לתפוס לפעמים מרחק ולקחת את הדברים באופן נינוח. וכשצריך, בהחלט אפשר לכעוס. גם זה לא מזיק לפעמים. שבת שלום אורן

אני נמצאת כחמש שנים בטיפול פסיכולוגי. אף פעם לא יכולתי לבכות מול המטפלת שלי, אני פשוט מתביישת ומפחדת לאבד שליטה. כרגע הגענו לנקודה בה אין התקדמות ממשית ואני מרגישה מיואשת ומדוכאת (אם כי ממשיכה לתפקד). המטפלת שלי סבורה שאם ארשה לעצמי להרגיש את הדברים הכואבים בטיפול עצמו ולא רק אחריו/לפניו, ואם אוכל שלא רק "לדבר על" אלא ממש לחוש את הדברים, נוכל לעבור את המכשול. אני מסכימה איתה אבל חושבת שאין לי אומץ בכלל ומנסיון אני יודעת כמה אני חזקה בשעת הטיפול כך שגם אם אני מאד קרובה לבכי, לא אתן לו לצאת. אני גם חושבת שככל שאנחנו מדברות על זה יותר, נושא הבכי הופך להיות מביך עוד יותר ורק מרחיק מהרגע בו אולי הוא יתאפשר. למישהו יש עצה?

11/01/2002 | 18:43 | מאת: ליהי

אין ספק שהבכי הוא רק הסימפטום ואינו הבעייה. מה הכוונה? שהעניין הוא לא אם לבכות או לא לבכות אלא למה את מתביישת\ פוחדת\שומרת על עצמך וכו' וכו'. טיפול פסיכולוגי מתחיל באמת רק כאשר נותנים אמון או יותר נכון- רק כשנרכש אמון בין המטופל אל המטפל. האם יש אמון כזה בינכן? האם את מרגישה שאת יכולה לספר לה ה כ ל מהכל ועדיין להרגיש אותו דבר? האם את מרגישה שזה מקום בטוח להיות בו? האם את מרגישה מוגנת בחדר הפגישה? האם את מרגישה ביטחון בחדר הפגישה\ בזמן הפגישה? למה את צריכה להיות חזקה בטיפול??? למה את צריכה בכלל להיות משהו? למה שפשוט לא תנסי רק "להיות", את , מי שאת, עצמך. אולי זה העניין, שאת פוחדת מחשיפה, חשיפת האני הפנימי שלך, חשיפת מי שאת באמת. אבל טיפול לא אמור להיות משהו שצריך לעשות, הולכים- שופכים- הולכים, אולי אופי הפגישה הפכה להיות קבועה מתוקף זה שאת כבר חמש שנים בטיפול. חמש שנים זה לא מעט. האם את רואה תוצאות? התקדמות בחיים שלך? האם יש שינוי בחייך מאז שהתחלת ועד היום? זה שאלות שאת צריכה לשאול את עצמך, יש הרבה שאלות לשאול, מכיוון שכנראה ויש מחסום כלשהוא שמונע מהטיפול להתקדם, ועד שלא תעברי אותו לא יקרה שום דבר מהותי. מצטערת אם אני מבעסת אותך עם כל הדברים שאני אומרת לך כאן, אבל אני גם בטיפול כמעט שנה, אז אני מדברת מניסיון, ואולי אלו דברים קשים אבל יש בהם הרבה מהאמת.

הי ליהי. קודם כל, תודה על התגובה. האמת, באמת קצת התבאסתי ואפילו התחרטתי על עצם העלאת השאלה בפורום. אבל מתוך התחושות האלו רק התחדדה אצלי השאלה והבנתי אותה יותר. בוודאי שאני מרגישה שיפור ושינוי בחיי. והטיפול הוא אחד המקומות הבטוחים ביותר הקיימים עבורי (כמעט וכתבתי "הבלעדי" אבל אני לא רוצה להשמע כל-כך נחרצת). המטפלת שלי מכירה אותי מעולה ולכן גם מבינה אותי ואת דפוסי ההתנהגות/מחשבה שלי, גם בלי שאומר אותם במילים. אני חושבת שהקשר הטיפולי שנבנה הוא קשר חיובי, אשר מאפשר לי לתת בה אמון. אני לא בוכה גם מול חברים קרובים שלי ולא מול המשפחה. כלפי כולם, לא רק כלפי המטפלת שלי, אני צריכה להיות החזקה, זו שלא עושה בושות (השלכה ברורה שלי). אז מה, האם ללא הבכי לא מתאפשר טיפול טוב? האם צריך לסגור את הבסטה וללכת? (בהחלט מחשבה שעוברת אצלי, והמטפלת כמובן ידעה זאת עוד לפני שהעליתי את המחשבה בפניה).

12/01/2002 | 22:14 | מאת: מטופלת

אני יכולה להעיד על עצמי שבטיפול שהתחלתי לפני חודשיים אני ממש לא מרגישה רצון או יכולת לבכות, אבל אני בקשר עם אשת מקצוע אחרת ושם הבכי דוקא כן יוצא, וזה אפילו די נעים. כי ברגע שיש לך מקום לבכות, זה נובע מתחושה שלך שיש מי שיוכל להכיל את הבכי, לאסוף אותך ושלא תתפרק או תישבר. קצת חבל שאת לא יכולה עדיין לתת לעצמך להיות את עד הסוף בטיפול, אבל מצד שני - זה שאת שם כבר 5 שנים כנראה אומר משהו, לא?

11/01/2002 | 17:59 | מאת: אריאל

אבקש את עזרתך בהתמקדות על התגברות מפני פחד להבדק לאיידס המון המון תודה אריאל

11/01/2002 | 18:59 | מאת: ד"ר אורן קפלן

אריאל שלום אנא הוסף פרטים על עצמך והבעיה. בברכה ד"ר אורן קפלן

11/01/2002 | 17:40 | מאת: אריאל

האם כתוצאה מהמחשבות על מחלה לא טובה (סופנית) הגוף נכנס למצב חרדה ויכול להגיב בתופעה כמו חולשה דיכאון קל וכדומה. למרות שאני מנסה לעשות את הדברים כמו שעשיתי לפני שנה הולך לעבוד בבוקר ועוסק בתחביבים שלי נראה שאני משקיע יותר מאמץ בלעשות את זה מבעבר וגם אני חושש פן מישהו ישים לב שאני לא מתנהג בצורה רגילה לכן אני חושב שיש עדיין בעיה שלא נפתרת עם כל בוקר שעולה מחדש ורק הדברים נעשים יותר כרונים. אני פשוט מרגיש שזה לא אריאל של לפני שנה האם חרדה או דיכאון יכולים לתקוף אדם ללא אזהרה מוקדמת והאם ניתן לשלוט בזה פשוט אדם קם יום אחד ומרגיש שמשהו לא בסדר איתו אודה לכם על עזרתכם אריאל

11/01/2002 | 17:55 | מאת: ד"ר אורן קפלן

אריאל שלום בעיקרון מהלך הדברים שאתה מתאר בהחלט יכול לקרות. לעיתים כשמסתכלים לאחור מצליחים לזהות את המקור לבעיה אבל לפעמים זו נותרת חידה. אני מציע לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי לשנות את המצב. במצבים מסויימים גם טיפול תרופתי עשוי לעזור. בברכה ד"ר אורן קפלן

11/01/2002 | 20:22 | מאת: נטע

אריאל שלום, כפי שד"ר קפלן כתב רצוי שתפנה ליעוץ פסיכולוגי, לדעתי בהקדם האפשרי. גם אני עברתי תהליך דומה למה שאתה עובר: שנה שלמה חשבתי מידי יום על מחלות סופניות ופתאום ביום "בהיר" אחד [יום חשוך...], קבלתי התקף חרדה. על מנת שתמנע מעצמך סבל כזה כדאי לך לפנות ליעוץ. בהצלחה ושבת שלום, נטע

אודות העמותה של מטה המאבק/הסתדרות הנכים בישראל לאחר שנים רבות בהן נכשלנו, אנו ציבור הנכים, בנסיונותינו לשנות את מעמדנו בישראל, הגענו למסקנה כי רק איחוד שורותינו יצליח לחולל את השינוי המהותי ביחס החברה ובעיקר ביחס הממסד כלפינו.על כן הקמנו את מטה מאבק הנכים - כגוף המייצג את כלל הנכים בישראל, נכויות פיזיות שכליות חושיות ונפשיות - ובפעם הראשונה בהסטוריה של המדינה החלטנו לקחת את גורלנו בידינו.במשך 35 יום ניהלנו הפגנה רבת משתתפים ועוצמה אל מול משרד האוצר אשר הביאה להישגים רבים.אנו הנכים, שיצאנו זו פעם ראשונה להפגין כאזרחים שווי זכויות, ראינו שביכולתנו לגרום לשינוי סדר העדיפויות החברתי ולשינוי עמדות ציבוריות, פוליטיות ותקשורתיות.מהפכה זו באופן המחשבה של הציבור בישראל ושל קברניטי המדינה חשובה לא רק לשש מאות אלף האנשים המתמודדים היום עם נכויות שונות אלא לכל אזרח ואזרחית מן השורה, כיוון שלצערנו, איש אינו יכול לדעת מה ילד לו יומו.זאת ועוד, כולנו מתבגרים ונחלשים בזקנתנו, אך איננו רוצים לצאת את החברה, שאליה אנו שייכים, לכן עובדה זו מגבירה את הצורך בהנגשת כל השירותים הציבוריים לכל סוגי המוגבלויות.חשוב לזכור בעניין זה, כי הנכות הינה מצב רפואי, המוגבלות הינה מצב חברתי שבידי החברה להקטינו ולהגבירו לפעמים רק על ידי מודעות וחשיבה ובכסף מועט.לנוכח הנחישות הבלתי מתפשרת שהפגנו מול אטימות הממסד עמד הציבור כולו לרבות אנשי התקשורת, אנשי רוח, אומנים, וחברי כנסת על צדקתנו, ובא לתמוך, להזדהות ולסייע לנו, ועל כך נתונה להם תודתנו.בזמן ההפגנה ולאחריה קבלנו יד מושטת לסיוע מההסתדרות הכללית החדשה בכלל ומיושב ראשה, מר עמיר פרץ בפרט, ובעזרתם הובלנו את המאבקים האחרונים מול ממשלת ישראל והבאנו להישגים משמעותיים לציבור הנכים בישראל.חה"כ עמיר פרץ לקח על עצמו לדאוג לכל צרכינו במהלך ההפגנה לרבות אספקת מזון סדירה לאורך כל ימי ההפגנה, שמיכות ומזרנים, ביגוד חם, כרזות ומדבקות ואפילו תרופות להן נזקקנו בדחיפות באישון לילה.ההסתדרות הכללית החדשה היתה לנו למשענת איתנה ונאמנה בימים קשים אלה.איננו שוכחים, כמובן את ידידנו ומיטיבנו, חה"כ חיים כץ, אשר תמך ותומך בנו במסירות ובנאמנות מתחילת המאבק ועד עצם ימים אלה.אחרי שנים של התנסות קשה בסבך הבירוקרטיה שינה מאבקנו עמדות נוקשות ומתנכרות בממסד הישראלי, ונסללה הדרך למקבלי ההחלטות - עובדה שעודדה רבים מאתנו להאמין שרק אנו יכולים לתרום לשינוי מעמדנו בחברה ולשוויון זכויות מלא עבורנו.בסיומה של ההפגנה לא זנח אותנו יו"ר ההסתדרות, וכיאה לאימרה "המתחיל במצווה אומרים לו גמור" הבין מר עמיר פרץ, כי כאן לא מדובר במצווה אלא בצו השעה, וברוח זו המשיך לדאוג לנו והעמיד לרשותנו משרדים ואמצעים בבית הוועד הפועל של ההסתדרות החדשה בתל אביב.משרדים אלה משמשים כמשרד ההנהלה הראשי של מטה מאבק הנכים בישראל ומכאן אנו מנהלים את כל מגעינו עם המוסדות הרלוונטיים על מנת להמשיך ולהיטיב עם ציבור הנכים על ידי הידברות ולא על ידי יציאה לרחובות.ההנהלה המורחבת שלנו מורכבת מנכים נציגי כל אזורי הארץ וכל סוגי הנכויות ומהורים לילדים נכים המשמשים כגשר בין הנהלת מטה המאבק לבין הנכים בכל הארץ.במשך הזמן שחלף מאז תום ההפגנה לא שקטנו על שמרינו פעלנו והננו פועלים כל הזמן במספר מישורים. אנו מנהלים ישיבות סדירות בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי ועם משרדי הממשלה השונים כדי להרחיב בכל דרך אפשרית את הסיוע הממלכתי לנכים.אנו עוסקים בייצוג הנכים מול הממסד - טיפול בפניות ציבור הנכים ונתינת מידע על זכויותיו.אנו פועלים בקרב נכים מתוכנו החיים במוסדות - למען שיפור תנאי חיינו וממוש זכויותינו.אנו מקדמים חקיקה בכנסת שתביא לשוויון הזדמנויות לציבור הנכים בישראל, וכמו כן אנו שומרים מכל משמר על החוקים הקיימים כדי שלא יגרע, חלילה, ולו גם סעיף אחד מהם.במסגרת מאבקינו להעלאת נושא הנכים לסדר היום הציבורי ולשילובנו בכל תחומי החיים במדינה כאזרחים שווי זכויות, חשוב לנו, כגוף המייצג את כלל הנכים בישראל, להמשיך את מאבקנו, עד אשר נוכל לזקוף את ראשינו בגאווה כאזרחים מן המניין.מעתה ואילך לא עוד ארגונים ופטרונים העושים למען נכים, אלא נכים העושים למען עצמם.הנושאים הבוערים ביותר על סדר יומנו הם: 1.העלאת קצבת הנכות והשוואתה לגובה שכר המינימום במשק עוד בשנת התקציב 2001. 2.נכים אשר יגיעו, בשעה טובה, לגיל פנסיה ימשיכו לקבל את קצבת הנכות וזאת בנוסף לקצבת הזקנה. 3.תמשך הזכאות לקצבת הניידות גם לאחר גיל הפנסיה. 4.השוואה מלאה בין כל סוגי הנכויות בכל הנושאים הבריאותיים כגון: מכשור רפואי, טיפולים רפואיים ופארא רפואיים, תרופות וכדומה. 5.נכים המתקיימים מקצבת נכות יהיו פטורים לחלוטין מתשלום אגרת הטלביזייה. אלה הם מקצת מנושאי הדגל עליהם נאבק בשנת 2001. חברהיקרה, חבר יקר, ================= על מנת שנוכל להאבק על הסעיפים הללו ועל זכויות נוספות נצטרך את עזרתכם ותמיכתכם על ידי הצטרפותכם להסתדרות הנכים במסגרת ההסתדרות הכללית החדשה, וכך נוכל ליהנות מהפריסה ומהעוצמה של ההסתדרות. זכרו ! ככל שייגדל מספר חברינו, כן יגדלו כוחנו ועוצמתנו, וכך נוכל לפעול במשנה תוקף למען שיפור מעמדנו בחברה הישראלית.

אני כמובן איתכם בליבי , בנשמתי וברוחי. אבל יש לי שאלה : למה התחלתם את המאבק בחורף ????? מישהו מכם עלול חס ושלום לחלות . או גרוע מכך!!!!!!!

12/01/2002 | 01:01 | מאת: איתן

שלום אתה משתמש בשם שכבר ישנו אנא תבחר שם אחר. איתן

11/01/2002 | 16:52 | מאת: סיגל

האם ברזל נמוך בדם משפיע על לחץ נפשי?

11/01/2002 | 17:00 | מאת: HERA

סיגל שלום, למחסור של ברזל בדם יכולה להיות השפעה על המצב הנפשי, בעיקר מחסור ב - B12... בכל מקרה כדאי להתייעץ עם הרופא.

11/01/2002 | 21:42 | מאת: ניקולט

הרה צודקת. יש אנמיה שהיא חוסר ברזל ויש המראה על חוסר של B12 ו/או חומצה פולית. הרופא יאמר לך מה לקחת להשלמה. כל הסיכויים שמחסור בהם יגרום לבעיה במע' העצבים.

11/01/2002 | 18:04 | מאת: ד"ר אורן קפלן

סיגל שלום יתכן קשר. קראי את הכתבה הבאה (חפשי בתוכה ברזל) http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/07032001/ART123882.html בברכה ד"ר אורן קפלן

12/01/2002 | 22:11 | מאת: דר' עמי אבני

סיגל שלום ברזל נמוך בדם עלול לתרום ללחץ נפשי צריך יחד עם זה לבחון אם אין סבות נוספות בברכה עמי

11/01/2002 | 13:56 | מאת: אלון

שלום רוצה להתכתב עם מישהו\י שחוו אשפוז במחלקה סגורה או שעובדים בכזו מחלקה תודה למי שיוכל לעזור

12/01/2002 | 00:07 | מאת: ד"ר NO

האם אתה מתעניין בגלל בעיה אישית או התלבטות אישית או שזו רק סקרנות וירטואלית????.

12/01/2002 | 22:15 | מאת: סטודנטית לע"ס

אולי כדאי שתעלה שאלות ספציפיות, ומי שיוכל יענה לך.

11/01/2002 | 12:21 | מאת: noname

מעיין בוקר טוב, קראתי את ההתכתבות בינך ובין הרה(אני מקווה שזה בסדר) ורציתי להגיב על כמה דברים.. לגבי פסיכולוגים, אני החלפתי בערך 5 פסיכולוגים עד שיצרתי קשר יציב ורצוף עם המטפלת הנוכחית. פסיכולוגים הם גם בני אדם וכמו כל קשר אחר צריך לברר האם קיים חיבור. המטפל הקודם שלי הבהיר לי בראשית הטיפול כי הדבר הבסיסי ביותר להצלחת הטיפול טמון בקשר שנוצר בין המטפל למטופל. מעבר לזה בעניין מתן ייעוץ פסיכולוגי בתשלום, פעם אני הרגשתי רע מאוד עם הרעיון שאני צריכה לשלם למישהו כסף כדי שיקשיב לי וזה גרם לי להתרחק. לאחר טיפול של חצי שנה עם מטפלת הבנתי שבשבילה הפסיכולוגיה היא עבודה בלבד ולא מעבר לכך, ברגע שהבנתי את זה לא חזרתי אליה יותר.(נפגעתי ומאוד התאכזבתי ותק' ארוכה גיבשתי דעה שלילית על פסיכולוגים). אך לא כל הפסיכולוגים מתייחסים לפסיכולוגיה כעבודה בלבד אלא רואים מעבר לזה, את האחריות שלהם ואת היכולת שלהם לעזור לנו המטופלים.(בנוסף לאתגר) אין לי כל בעיה להגדיר את התחום הפסיכולוגי כעבודה כל עוד השקפת עולמו של המטפל שלי בנוגע לזה תהיה הרבה יותר רחבה. יש מטפלים מעולים, חכמים, אנושיים ורגישים והעיקר יש להם את היכולת לעזור לנו, אם נאפשר להם.(הדרך היחידה לברר התאמה עם המטפל היא בשיטה של ניסוי וטעיה וכמובן כדאי לקבל המלצות). אני

11/01/2002 | 12:35 | מאת: לשעבר noname

על מנת לא להטעות ולמנוע בלבול, מי שכתבה את ההודעה למעלה היא לא אני. עוד מישהי בחרה ככל הנראה להשתמש בכינוי הזה. שבת שלום וסופ"ש נעים...

11/01/2002 | 11:54 | מאת: אלון

אולי ממה שאני נשמע אני בימים הראשונים שלי בצבא , אבל ממש ממש לא ככה . אני כן משוחח עם חברים ליחידה ומנסה להבין מה עובר עליי , והאם מה שעובר עליי עובר גם עליהם . לא !!! לכל אחד קשה לצאת מהבית אבל לא עבור כל אחד זו כזאת טרגדיה , לא בשביל כל אחד זה באמת כל כך קשה ומעיק . אין לי בעיה לעמוד במחסום בחברון או לבצע פשיטות על בתים של מבוקשים , אין לי בעיה לסכן את החיים שלי למען המדינה . אבל משהו במערכת הזאת , הצבאית הוא כל כך קשה בשבילי שאני לא יודע מה זה בדיוק . אני רוצה או לפתור את זה או לצאת מהמערכת הצבאית הזאת אחת ולתמיד . (ותודה לכל המשיבים)

11/01/2002 | 18:07 | מאת: ד"ר אורן קפלן

אלון שלום מאחר ואתה בתוך המערכת הצבאית תצטרך לקבל עזרה מתוכה. תוכל לפנות לקב"ן היחידתי ולשוחח איתו על תחושותיך. האפשרות האחרת היא להמשיך בדרך המאוד נכונה שהתחלת בה, לשוחח עם חברתך והסביבה התומכת הקרובה ולנסות לקבל מהם חיזוק ורעיונות לשינוי פנימי וחיצוני. בברכה ד"ר אורן קפלן

דר' יקר, שלום רב לבקשתך: בן 39 עיסוק טכני ,רווק לפנ שנתיים וחצי התחלתי להמר , כנראה בשל עומס נפשי,בקזינו בירחו ( Blacjack ) למשך כמה חודשים באופן רציף .לאחר שהחסכונות אזלו (מאה עשרים אלף שקל בערך)התנזרתי מההימורים לתקופה של שנה וחצי. ואז על רקע של אובדן אדם יקר ,לפני כשלושה חודשים בשהות של יומיים בארופה ולפני כשבוע בשהוות קצרה בחו"ל הפסדתי 50000 ש"ח. ברצוני לשם קץ לתופעה הרסנית זו ע"י לימוד עצמי של הנושא על מניעיו וגישות הטיפול השונים ומצאית שיטת טיפול ומטפל/ת בגובה העיניים שיתאימו לי ( הגישה הפטרנלסטית מפחידה אותי) מבקש לשמוע את חוות דעתך המון תודה צל

11/01/2002 | 11:56 | מאת: ORLI

לצל שלום! זוהי התמכרות לשמה. אתה צריך להיכנס לטיפול מהשורש. אני מדברת מנסיון. בעלי מכור(אומנם למשהו אחר) אך לבסוף הוא הבין שהוא צריך טיפול מהיסוד, להבין בכלל מה זה התמכרות. יש כל מיני סוגי התמכרויות(כ-80 סוגים). אני יכולה להמליץ על מקום מדהים, שם מטפלים הכל ההתמכרויות, כי התמכרות זו התמכרות. שם המקום זה "גש ר הזיו" בקיבוץ גשר הזיו. בהצלחה אורלי

צל, מכיוון שההתמכרות שלך בולטת בחיוחד כתגובה ללחץ ומתח נפשיים, רצוי לפנות לטיפול, ולו רק כדי ללמוד איך לנווט את המתח למקומות הרסניים פחות. קיימת הגישה הפסיכודינמית, שבה לא מתמקדים בהתמכרות עצמה, אלא מתחילים חיפוש ארוך ועמוק בתוככי הנפש. מאידך, קיימת הגישה ההתנהגותית, שבה הדגש הוא על שינוי התנהגות מסויימת, תוך שימת דגש על הכאן ועכשיו. העבר לא מעניין, אין חיטוט אחרי השורשים.

אתה חייב חייב חייב כבר כעת לגשת לטיפול . רק עם טיפול + נכונות רצינית לשינוי תוכל להתמודד עם בעייתך.

12/01/2002 | 09:33 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, אין טעם בלשלוח לך דיאגנוסטיקה ומתכון לטיפול עצמי. עניינך סבוך, ואני מניח כי גם אתה עצמך לא היית ממליץ לאף אחד מידידך לעשות בעצמו טיפול שורש, בתחלואה רצינית שהוא לקה בה. אם נקלעת לכל הצרות, ונסחפת לכל הנזקים - משמע שלא התגברת על תהליכים בסיסיים של עמידות נפשית במצבי קושי, ולכן אין טעם שתנסה להתמודד לבד, בלמידה עצמית, עם מצבים הרבה יותר מורכבים. הפרטים שסיפקת מספיקים לאבחנה הכללית, כי יש לך מספיק כוחות ומסוגלות, וגם אמצעים כספיים, כדי להתחיל בתהליך הגמילה. להתחיל עם סיוע. נקודה. אם תרצה הפנייה ספציפית פנה אלי (הקלק על שמי המוכחל וההדגשה באדום) או אל יועץ אחר בפורום. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

12/01/2002 | 12:19 | מאת: צל

תודה מקרב לב על העיצות הנבונות והרצון לסייע .דעו לכם שאתם התחנה הראשונה במסעי הארוך .......ותמיד תמיד זוכרים את הדברים הראשונים אז המון תודה תמשיכו לסייע ולשתף. שלכם צל

12/01/2002 | 16:34 | מאת: HERA

שתהיה לך הרבה הצלחה.