פורום פסיכולוגיה קלינית

44337 הודעות
36897 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית

1. ההודעות אינן מתפרסמות מיד, אלא לאחר אישורו של מנהל הפורום. 2. מטרות הפורום: היוועצות, מענה ותמיכה הדדית בנושאים הקשורים לטיפול ופסיכולוגיה קלינית. שימו לב: הפורום אינו בא במקום טיפול בידי איש מקצוע. 3. על הודעותיכם לעמוד במטרות הפורום. הודעות אלימות מכל סוג, הודעות מזלזלות או פוגעות - לא יזכו להתייחסות. 4. נא להימנע מאזכור שמות של מטפלים או מטופלים בהודעותיכם. זהו נושא אתי רגיש. שמרו על עצמכם ועל המשתתפים האחרים. אותו הדין לגבי המלצות - אין להמליץ ואין להשמיץ. 5. הפעילו שיקול דעת בכתיבתכם. הודעות שאינן עומדות בכללים אלו לא יפורסמו.
08/03/2002 | 21:28 | מאת: דקלה

האם פינוק יתר עלול לגרום במקרים מסויימים לנטייה למצבים פסיכוטיים?

08/03/2002 | 23:41 | מאת: ד"ר אורן קפלן

לא !!! מצבים פסיכוטיים הם תולדה של מערכת מורכבת, נפשית ופיזיולוגית. ניתן לקשר אולי חוויות נפשיות בעייתיות למצבים פסיכוטיים בהמשך אבל פינוק לא נכנס בקטגוריה הזאת. אבל השאלה, דקלה, ממה בדיוק את מוטרדת ולמה השאלה הזו עולה. בברכה ד"ר אורן קפלן

09/03/2002 | 07:10 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

לבקש מהמתעייצים להפנות שאלות אישיות - ולא כלליות. ראשית,זהו פורום טיפול נפשי ולא קורס תיאורטי. שנית, פרטי רקע והסיפור האישי של כל אחד מכם (בקיצור) יעזרו לנו להבין את ההקשר של השאלה ולתת תשובות מועילות יותר. תודה, ד"ר גידי רובינשטיין

09/03/2002 | 16:07 | מאת: דקלה

שאלתי על הקשר בין פינוק לתופעות פסיכוטיות כי פונקתי מאד וחשבתי שאולי הגנת היתר גרמה לרמת החרדה שלי מהחיים לעלות עד למימדים פסיכוטיים, דבר הגורם לי לחיות בתוך עצמי ולהגיע לחשיבה דלוזיונית בגלל הקושי לתקשר עם אחרים (דבר המקשה על בקורת המציאות).

09/03/2002 | 16:21 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דקלה, כמו שד"ר קפלן כתב לך, אין לפינוק כשלעצמו כל קשר למצבך העכשווי. קיימים הסברים סביבתיים להתפתחות פסיכוזה, אם כי כיום ההסברים הביולוגיים תפסו את מקומם, אך הסברים סביבתיים אלה הם הרבה יותר מורכבים מאשר פינוק כשלעצמו. אם אכן אובחנת כפסיכוטית, אני מניח שהדבר נעשה במסגרת טיפולית, וזה המקום ללבן את השאלות המציקות לך. הרבה יותר חשוב מלדון בספקולציות על סיבתיות הוא כיצד ניתן לעזור לך כרגע ומה גרם לך להעלות את השאלה כעת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

08/03/2002 | 21:16 | מאת: חיה

אני מקבלת ציפראמיל מזה כשנה ולפני כן סרוקסאט כשנה .המינון הוא 1כדור ליום.מזה כמה חודשים אני מרגישה מצוין .לאור זאת החלטתי לנסות להוריד את מינון הכדור בצורה איטית כך שאוכל לבחון השפעת כל שינוי.הורדתי רבע כדור לפני כחודש . כתוצאה מכך, יש בי אי שקט וכן אני רעבה יותר מהרגיל. האם למישהו היו תופעות דומות? האם הם יחלפו עם הזמן או המשמעות היא שאני מאלה שיזדקקו לתרופה כל חייהם? חשוב לי להוריד את מינון הכדור עקב השפעתו על האורגזמה

09/03/2002 | 07:05 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חיה, האי-שקט שאת מציינת מצביע על הצורך להתייעץ עם הפסיכיאטר ולא להוריד את המינון על דעת עצמך. מינון של רבע כדור אינו מקובל ואינו אפקטיבי בד"כ לאדם בוגר. אני מבין את בעיית האורגזמה, אך הטיפול התרופתי האנטי דיכאוני מחייב להעמיד על כפות המאזניים את ההנאה המינית מול הדיכאון. אני מציע לך לחזור אל הפסיכיאטר ולהעלות את הבעייה של תופעות הלוואי. יש כיום מספר תרופות נוגדות דיכאון שהשפעתן על התפקוד המיני פחותה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

08/03/2002 | 20:23 | מאת: לכולם

היי מה נשמעעע .. נורא קשה לי להתכתב איתכם כי כולי אם דמעות הסטרייה ודכאון.. אתם זוכרים התגייסתי לפני כ 3 חודשיים ומאז רע קשה לי מדוכא לי בחיים ובבסיס. רע לי גם מהמפקדת והאנשים ממש מגעילים. אני רוצה לצאת מהצבא על 21 ואני נורא חווששת מפחדת שזה יפגע ביי בחיים האזרחיים.. האם זה יפגע ביי.. לא יהיו לי עבודות. באמת מדוכא לי.. בקשתי לעבור בסיס זה בלתיי אפשרי אין לי כבר למי לפנות האופצייה היחידה זה לצאת.. דיי לא מסוגלת להיות בבסיס הזה אנה ממכם בבקשה מכולכם עזרו לי אני מפחדת נוראא. ביי המקלידים רטובים ממש ןקשה לי לרשום לכם אז אחכה לתשובה ממכם תודה וביי

08/03/2002 | 22:34 | מאת: איתן

גלית היקרה:( אם את לא מצליחה להשתלב תפני לקב"נית בבסיס. ותיראי מה אפשר לעשות. בקשר לפגיע בך בגלל פרופיל 21. בבנות כמה שידוע לי אין כמעט פגיעה בכלל בגלל הפרופיל. בגלל שבנות לא עושות מילואים. את יכולה אולי להפגע בתפקידים מסוימים שתנסי להתמודד עליהם. אבל יש מספיק תפקידים אחרים ככה שאין לך סיבה לדאוג. אבל תפני לקב"נית ותראי מה אפשר לעשות @-----)----- איתן

עד גיל 31 (נדמה לי) או עד ילד ראשון. אחותי עשתה מילואים בשבוע שעבר.

08/03/2002 | 22:52 | מאת: "אור

ם לי קשה לכתוב לך תשובה גם הידיים שלי רועדות

08/03/2002 | 23:19 | מאת: א ד י

חמודה, לא כדאי לשלם את המחיר והסבל שאת מרגישה כרגע. לפי דעתי כדאי לך לפנות לקב"ן לשטוח בפניו את החרדות והסבל שלך ולומר לו שידאג לך להעברה מיידית . ואם זה לא אפשרי תשתחררי. חבל על הסבל והמצוקה שלך.

08/03/2002 | 23:21 | מאת: HERA

גלית, קבעת לך תור אצל הקב"ן... למה לא הלכת? זה נראה כאילו שאת ויתרת מראש... ואם זה ככה, אז באמת אין לך למה להישאר בצבא, כי את סתם מתענה. מראש לא רצית להתגייס - זוכרת? - ולמרות כל הרעיונות שקיבלת פה מכולם, עשית מה שמצאת לנכון, בלי לטפל בעצמך... צבא זו מסגרת מלחיצה, וכשנכנסים לצבא עם ים של צרות, אז יש גאות נוראית... לי יש פרופיל 21, אבל לא התגייסתי בכלל... זה שונה. בתעודת שחרור לא מצויינת סיבת הפטור. בכל מקרה, בשביל לצאת על 21 את צריכה להגיע לקב"ן... לא חבל? אם את מגיעה אליו בכל מקרה, תנסי לבדוק קודם איך הוא יכול לעזור לך להישאר במסגרת הצבאית. ועוד משהו - מתי תפסיקי לברוח? הרי את יודעת, שתצטרכי להיפגש עם אנשים ולהיות עם אנשים - גם מעצבנים - כל החיים שלך... תמיד תברחי? לא... זה בלתי אפשרי... יש לך עכשיו את ההזדמנות (בהא הידיעה) לראות איך מסתדרים עם אנשים, שלא בדיוק מתאימים למה שאת רוצה או צריכה...

09/03/2002 | 16:37 | מאת: נזבורה

היי! גליתי, למרות כל מה שאת כותבת, אני עדיין חוששת שזו תהיה שגיאה להשתחרר על פרופיל 21. גם אם זה לא יפגע בך באופן מעשי, בטווח הארוך זה עלול לפגוע לך בדימוי העצמי - יעני: "כולם הצליחו לעשות את ורק אני לא" - ונראה לי שתחושה כזאת היא הדבר האחרון שאת צריכה. בעצמך כתבת שבכל זאת, עם כל הקשיים, יש בבסיס שלך גם כמה אנשים נחמדים. אז מדוע לא להתמקד בהם, להעמיק את הקשרים איתם? את לא צריכה וגם לא יכולה להיות ביחסי חברות עמוקים עם כל העולם. אין חיה כזאת בכלל, אין אף אדם שכולם אוהבים אותו וכולם בלי יוצא מהכלל חברים שלו! את צריכה שניים או שלושה אנשים קרובים, ודרך העמקת הקשרים איתם יעלה הבטחון העצמי שלך ואולי גם תוכלי באמצעותם להכיר עוד אנשים שיתאימו לך - מהבסיס וגם מחוצה לו. ואגב המפקדת שלך - מה היא בדיוק עושה לך? ואיך את מתמודדת עם היחס הרע שלה? אני חושבת שהטוב ביותר יהיה ליזום איתה שיחה, אם זה אפשרי, ולהסביר לה בצורה דיפלומטית מה בדיוק מפריע לך אצלה. למשל אם היא צועקת עלייך בגלל טעות בעבודה - את צריכה לומר לה שאת לא עושה את הטעות בכוונה, שאת מעוניינת בדיוק כמוה שהעבודה תתבצע על הצד הטוב ביותר. ואת תהיי אסירת תודה אם היא תגלה יותר סבלנות וסובלנות, וכל המערכת עשויה רק להרוויח מזה... אבל מעל לכל - את חייבת, פשוט חייבת - להיפגש עם הקב"ן! אל תדחי יותר את הפגישות איתו - את חייבת את זה למען השקט הנפשי שלך! בהצלחה - ומחכה לשמוע ממך הלאה! נזבורה

08/03/2002 | 19:56 | מאת: מיכל1 -למטפלים

מחבר: מיכל תאריך: 20-01-2002 23:49 עברה חצי שנה מאז שכתבתי את השורות הבאות וכלום לא השתנה מה לעשות משהו לא תקין. נדמה לי שאני צריכה להוסיף מס' נתונים שאולי יעזרו לכם לעזור לי "אני בחורה בת 33 עצמאית כבר מגיל צעיר. בעלת דירה בקיצור בהחלט לא תלויה, משכילה יכולה להגיד על עצמי שאני מענינת. בגיל 30 החלטתי שזהו הגיע העת להקים משפחה בישראל בא לי להביא ילד לעולם לחיות בשתיים לאהוב ולהיות נאהבת. נושא אהבה והמיניות היה רחוק ממני עד גיל 28 ברחתי מזה כמו מאש והמשכתי לבנות את עצמי עלמנת להגיע לעצמאות המיוחלת מתוך מחשבה שלי זה לא יקרה לא אחווה את חווית האהבה אבל זה קרה נהנתי וזה נגמר ועכשיו מאז האהבה שהייתה כבר חלפו שנתיים וכלום וכשאני אומרת כלום אני מתכוונת בכל מובן המילה כי יש לי ראש פרימטיבי משהו ואם אני לא רואה שיש סיכוי מבחנתי אני לא מתחילה קשר ולא חווה לא מנסה אולי מפחדת לבזבז זמן אולי מפחדת שזה יגמר,אולי מפחדת ש"ינצלו" וילכו לא יודעת. ולשאלה מה עושים כדי לשבור את מעגל הרווקות . משהו בעיני לא תקין אני לא מלכת היופי אבל ניראת לא רע ולא מצליחה להבין האם האשמה היא בי בפחדים שלי שצינתי קודם או שבאמת משהו דפוק עם הגברים הנורמלים לכאורה שמסתתרים בבית. מה לעשות איך למצוא את אהבה, האם עלי להרפות ובכל זאת לנסות להפגש עם גברים שמלתחילה לא נראים לי. ואם עד עכשיו זה לא קרה האם יש סיכוי שכן יקרה כי במקרה של זוגיות נראה לי שזה לא תלוי רק בי שהרי מדובר בשניים. יש בי צורך פתאומי גדול מאוד להקים משפחה להביא ילד לעולם האם עלי להתפשר האם עלי לוותר על המעט שאני רוצה מבן זוגי לעתיד שיהיה אדם שמסוגל לתמוך שיש על מי לסמוך שיש על מה לדבר איתו שיודע להעניק ושנראה סביר זה כל מה שאני מבקשת ואני לא מצליחה להבין למה אני לא מצליחה להשיג האם בי הפגם " ועתה לנתונים הנוספים: אין לי מספיק נסיון בקשרים חיי לרוב היו לבד, הנסיון שלי שהזכרתי כבר היה קצר וכל פעם שאני נמצאת בתחילת קשר אני מפחדת מהמין אני לא ממש נהנת כי אני מפחדת אני לא בטוחה בעצמי . אנשים רוצים להכיר חברים שלהם ואני מוותרת מתוך הפחד שחוסר הנסיון שלי יתגלה ברבים וחוץ מזה בחורה בגילי שלא מספיק חוותה ולא היה לה קשר ארוך תווך נשמע כמשהו לא תקין כך שתמיד אני נמנעת מלשאול ולספר על קשרים שהיו שהרי לא ממש היו אז מה עושים איך יוצאים מהפלונטר הזה.

08/03/2002 | 21:35 | מאת: איתן

מיכל:) קודם כל הגעת להחלטה שהיא החלטה בזמן שלך. את מרגישה מוכנה להקים משפחה, וזה מצוין. את נישמעת כמי שחושבת שאת מוכנה וכל הגברים צריכים לחכות בתור:)) זה דיי משעשע:)) הלואי וזה היה קורה לי עם בחורות:))))) אבל דווקא שמחפשים יותר מידי לא מוצאים. כי הבעיה בעצם שאת צריכה מישהו אחד מתוך כל כך הרבה. ופה בעצם קבור הכלב. שזה כמו לחפש מחט בערמת שחט:)) מה שאת צריכה לעשות כדי למצוא, זה משהו בסגנון של להשאיר פיתיון לטורף:))) זה ליצור הזדמנויות: כדי להכיר את צריכה לצאת יותר או ללכת לכל מיני מקומות שיש בהן חברה, אבל לא חברה של פאבים או דיסקוטקים. חברה שממש מכירים אנשים, כמו קורסים כאלו ואחרים כמו תאטרון או משהו יותר לימודי. או אפילו עבודה למרות שבעבודה אם קשר לא מצליח זה ממש לא נעים לראות אחד את השניה בלי להתחמק. דבר הכי חשוב שמאוד הציק לי בפניה שלך. זה ההתפשרות. יש דברים שמתפשרים עליהם ויש דברים שלא. אם מישהו לא מוצא חן בעניך ואין לך את הקליק אפילו הקטן הראשוני אל תנסי למשוך את זה כאילו זה מה יש, ואל תיהי אם מישהו שאת לא מרגישה שלמה אם הייותך איתו, כי הנישואים שלך לא יחזיקו מעמד הרבה זמן. מה שכן אם זאת פגישה עיוורת לדוגמה כדאי לתת עוד צ'אנס אם הבחור קצת ניראה לך. כי הפגישה הראשונה מביכה וצריך לתת צ'אנס. וחוץ מזה תזרמי אל תסתכלי על הבחור ישר בתור חתן תסתכלי עליו קודם בתור חבר בתור מישהו שיכול להייוצר משהו מעניין. תראי אם יש לך על מה לדבר איתו אם הוא רומנטי מספיק. אם הוא עושה לך טוב ואת מרגישה טוב איתו. אלו דברים שאסור להתפשר עליהם בשום פנים ואופן. בקשר להתפשרות. יש דברים שהם ניתנים לשינוי בלא הסתבכויות מיותרות (השתלות וניתוחים). כמו בחור שמן שיכול לעשות דיאטה. כמו הרגלים מסוימים בלבוש שאפשר אם לבחור יש ראש פתוח לשמוע וללמוד להשתנות. את יכולה להתפשר על איזה שהוא הרגל כמו לראות כדור-רגל או משהו בסגנון. הכל תלוי בך, במה שאת רואה ומחפשת תחפשי מישהו שהכי קרוב למה שהיית רוצה שלא תצטרכי לקחת על עצמך פרויקט לשנות אותו לפי מה שאת רוצה. כי פרויקטים מהסוג הזה נועדו לכישלון מהתחלה. בקשר לזה שאת מפחדת מכשלון. אז כולנו מפחדים מכשלון ברמה זאת או אחרת. אבל חלק מהחיים זה לזרום לקחת סיכונים מחושבים או להחליט החלטות. לא הכל מצליח. אבל החלק שמצליח הוא בד"כ גם מתוק:)) וחוץ מזה הסיכון שאת רוצה לקחת זה סיכון טוב. למרות שיתכן מצב של גירושים. אז גם עם מתגרשים זה לא סוף העולם. יש עוד גברים חוץ מהבחור. אז פותחים דף חדש. הכי חשוב מיכל היקרה. שתיהי מאושרת:)) אז בהצלחה @-----)---- איתן

08/03/2002 | 23:04 | מאת: "אור

חבל שאני לא בחורה.... הייתי מתחתן איתך!!!

08/03/2002 | 23:02 | מאת: "אור

התשובה...בשאילה מהמין אני לא ממש נהנת כי אני מפחדת אני לא בטוחה בעצמי !!!! וזו שורש הבעיה כנראה את מצליחה לטשטש את העובדה הזו..והצד השני מפרש זאת אחרת... אולי יבוא משהו שיקלוט..ויהיה לו את הסבלנות!!! אבל בקשר לילד???? קודם תלמדי להכנס למיטה ...ואחר כך נדבר...סתאאאם ודרך אגב זו לא בושה!!! אם גברים היו יודעים מה את מסתירה הם היו מיזמן קופצים על המציאה כי היום כולם כבר שרלילות...וקשה למצוא משהי טהורה וזכה כמוך... ואם תבקשי אני מוכן לעשות לך ילד...אפילו עכשו !!!!

08/03/2002 | 23:48 | מאת: ד"ר אורן קפלן

מיכל שלום אני לא יכול לתת לך עצות מעשיות כיצד ליצור קשרים. ההרגשה שנותרה לי מקריאת הודעתך שיש משהו שלא קשור לצד השני, אלא לדיון הפנימי בינך לעצמך. כל עוד הדברים מסובכים בפנים לגבי קשר אולי קשה ליצור את הקשר הנכון והטוב בחוץ. הייתי ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי לעבוד על החלקים הללו. את נמצאת בשלב מתאים לעשות את העיבוד של הדברים, מצד אחר את כבר לא ילדה, חווית כמה דברים בחייך ואת מכירה את החלקים בעצמך שעוצרים אותך. מצד שני, את עדיין לא נחנקת מהעדר קשר כך ש"מדד הלחץ" בעניין יאפשר עבודה פוריה. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

09/03/2002 | 09:47 | מאת: רווקה בת 25

ומה עושה מישהי במצב דומה, רק צעירה יותר, שכבר נחנקת מהעדר הקשר וכבר שנתיים בטיפול ו...כלום? האם זה מבוי סתום? שבגלל הלחץ לא אצליח לעולם? ואיך להוריד לחץ כשיצאתי כבר עם כל כך הרבה בחורים וכלום לא עבד? והטיפול לא עוזר לזה אלא יותר בסגנון הבדיחה על זה שהלך לטיפול פסיכולוגי בגלל הרטבות לילה ואחרי שנה שאל אותו חבר איך הטיפול והוא ענה "מצויין, אני עדיין מרטיב בלילה אבל לפחות יודע למה..."

09/03/2002 | 16:21 | מאת: נזבורה

שלום מיכל, ראשית - עלייך להשתחרר מהמחשבה שאת דפוקה או פרימיטיבית, כי לפחות לפי התוכן והסגנון של דברייך - את רחוקה מלהיות כזו! ובכלל, להיות רווקה זה לא פגם או מום! יותר ויותר נשים מתחתנות היום בגיל מאוחר יחסית - שלושים ומעלה, והן רק מרוויחות מזה: יותר בשלות וניסיון חיים, קריירה יותר מבוססת... את חוששת - וזה טבעי - וכאן אולי אפשר להעלות כמה נקודות שעשויות לתת חומר למחשבה ולהקל: 1) אם יש לך הזדמנות להכיר אנשים חדשים - אל תדחי אותה על הסף, ואל תמהרי להחליט ש"זה לא זה". לא פעם אדם שנראה בינוני מינוס בפגישה הראשונה, עשוי להתגלות כבעל אישיות מרתקת בהמשך ההכרות. 2) תמיד קיימת אפשרות שהצד השני ידחה אותנו, אבל זה עדיין לא מהווה הוכחה שאנחנו פסולים, וגם לא הופך אותו לפסול. זה עניין של "כימיה", שלא תמיד אפילו אפשר להסביר אותו במדוייק! 3) החשוב ביותר - לא רק את חוששת בפגישה הראשונה. גם הצד השני חושש!!!! גם הוא חושב: "האם אני נראה מספיק טוב, האם אני מספיק מרתק בשיחה" - וכולי וכולי. הידיעה שאת לא לבד בקטע של החשש ואי-הוודאות - אמורה להקל עלייך! בתקוה שעזרתי ובהצלחה! נזבורה

09/03/2002 | 19:43 | מאת: מיכל1 -למטפלים

תודה על התשובות אך נדמה שלא ממש ירדתם לסןף דעתי לא אין בעיה עם המפגש הראשוני בכלל בד"כ הוא די חיובי ועד כה לשמחתי אף אחד לא דחה אותי אלא להיפך. הדחיה שלי נבעה או מזה שהבחור לא התאים,או מזה שפחדתי מההמשך. הרושם הראשוני הוא לא הבעיה אלא ההמשך המין המגע הרבה זמן לא חוויתי וגם כשחוויתי זה היה קצר ולא הספקתי להפנים להפוך את המגע, המין למשהו ממני להפחית את החרדה. אז כשמגיע השלב הזה אני נעלמת. או שהופכת את הגברים הנחמדים לידידים חדשים. יש בי רצון חזק להקים משפחה אבל אני תקועה בשלבים מוקדמים של ילדה בגיל 16 כמו שכתבתי הנסיון המיני הראשון שלי היה בגיל 28 וגם אז היה רק כדי לחוות את החוויה לא להישאר בתולה לנצח. בהמשך היו חוויות שהכרחתי את העצמי לחוות כדי להיות שם. חוץ מאהבה קצרה שהייתה לי שהייתה מלווה במין חיובי עבורי כל היתר היה נזק היה מלווה בתחושת אשם, על כך שעשיתי זאת, זה לא היה מלווה באהבה ולכן לא נהנתי.ובגלל התחושות של אחרי החלטתי שוב להתנזר וזה משתק ומבודד. ומהמעגל הזה אני לא מצליחה לצאת.

08/03/2002 | 16:18 | מאת: "אור

http://www.haderech.co.il/s-image.html

08/03/2002 | 16:53 | מאת: HERA

בטח שעודף משקל מזיק לבריאות!!! אולי גם לסטרס שמופעל מצד הסביבה יש השפעה, אבל לא רק. סטרס מצד הסביבה לא גורם להצטברות שומנים בעורקים חיוניים... גם לא לבעיות גב ו/ או ברכיים שנוצרות כתוצאה ממשקל רב... ובכלל - איפה המאמר הזה מציב את הגברים השמנים? ולמה אין הגדרה של עודף משקל "תקין", לבין עודף משקל, שמפריע לאיכות החיים? ומי קובע מה מתאים לכל אחד ואחת?

08/03/2002 | 20:41 | מאת: adi

היי הרה, גם לא נעים לשמוע באמצע האוכל שאת/ה צריך דיאטה. עדי

08/03/2002 | 14:43 | מאת: lisa

are you still here? how are you?is your messenger working/ Lisa

08/03/2002 | 16:48 | מאת: HERA

שבת שלום, רק עכשיו הדלקתי את המחשב... התעוררתי רק ב - 13:30, והיו לי המוווון דברים לעשות. אני משתדלת להיות בסדר, למרות שזה לא תמיד מצליח, אבל - c'e la vie... המסנג'ר שלי תקין, פשוט לא התחברתי בלילות האחרונים... ומה שלומך?

08/03/2002 | 01:54 | מאת: HERA

שאלה טובה, לא? זה גם שייך לפורום... אז לא יכרתו לנו את העץ הזה... :-)))))

08/03/2002 | 01:55 | מאת: ליבי

מי חוץ מאיתנו ער בשעות כאלה?

08/03/2002 | 01:58 | מאת: HERA

מנהל הפורום כנראה... זו הלשנה - אני יודעת... יש שטינקרים בפורום...

08/03/2002 | 18:23 | מאת: דני

אף אחד אינו יודע...........!!!!!!!!

08/03/2002 | 23:13 | מאת: HERA

נכון... גם לא ממש רציתי לדעת... פשוט כשהכותרת "רצינית" לא מוחקים את העצים... וזו כותרת די רצינית, לא?

08/03/2002 | 01:34 | מאת: שאול

.

08/03/2002 | 01:42 | מאת: HERA

גם לך.

08/03/2002 | 00:40 | מאת: שאול

לא היה אמור להיות לך דייט היום ?? איזה רופא מחר?? שאול

08/03/2002 | 01:01 | מאת: HERA

היה בסדר, רק שעכשיו אני גמורה... לא נורא, יעבור מתישהו. לא, מחר אין שום רופא... בשבוע הבא יש לי תור לפיזיוטרפיה... אבל מחר אני מתכוונת לישון...

08/03/2002 | 01:11 | מאת: שאול

לא יפה לצחוק עלייך אבל לאנשים דיכאוניים להיות גמור זה סבבה כי זה משכיח אותך מהחרא שאתה נמצא בו

08/03/2002 | 00:03 | מאת: נטע

אני פ ו ח ד ת!

08/03/2002 | 00:14 | מאת: HERA

ותתקשרי אליהם...

08/03/2002 | 00:17 | מאת: נטע

הם ירו באנשים שבמכינה שם, אני איתם על הקו.......

07/03/2002 | 23:54 | מאת: שאול

כשחליתי והייתי אצל הפסיכולוג לפני כמעט שנתיים הוא ביקש מהפסיכיאטר שירשום לי ריטאלין בגלל ADHD זז הפסיכיאטר אמר לי בעדינות לשכוח מזה וכשהתעקשתי הוא עשה ממני מרגרינה ונתן לי להבין דרך הרגליים שסמים לא אצלו הוא טען בזמנו שריטאלין למבוגרים דורש את אישור אגף רוקחות של משרד הבריאות על זה שהפסיכיאטר נכנס בי ולא הוסיף לי את זה אני מודה לו הרופא שלי גם לא רשם לי בנזודיאזיפינים שעשו שמות בנטע שאלתי - את מקבלת מרשמים לרוטאלין מרופא משפחה ?? אין לך יציאות אימפולסיביות את לא חולמת בהקיץ אולי תישארי עם הוודקה ותרדי מהריטאלין?? הריטאלין לא מרים לפעמים לHIGH גבוה שאול

08/03/2002 | 00:08 | מאת: ליבי

כשאובחנתי לפני כשנתיים רשמו באבחון "בדיקות התאמה לטיפול תרופתי" עברתי 10 מדורי גהינום (לא רק 7) כדי לקבל את התרופה רופאת המשפחה טענה שאם עברתי בגרות סימן שאין שום דבר. ואז הגעתי ל"נוירולוגיה ילדים" של שערי צדק וקיבלתי מרשם בביקורת כבר לא הייתי הכדורים לא הועילו במיוחד יום אחד התערבתי עם ידיד שגם הוא אובחן כADHD מי יקח יותר אחרי 4 ריטלין (+ הסנפה של אחד) היה HIGH ועוד איך... היום נשארו הרבה השאלה היא מה ייעשה בהם

08/03/2002 | 00:20 | מאת: שאול

ליבי ADHD זה לא מחלה אפשר לחיות איתו כמו שאני מתרשם ממך יש לך אישיות חזקה במיוחד את אף פעם לא מתבכיינת ואם את נופלת לקרשים את קמה מהר מאוד האבחון לפני שנתיים קשור לאירוע הקשה שעברת על רקע מיני ?? שאול

07/03/2002 | 23:37 | מאת: שאול

מצורף קובץ JPG !!!!!!!!!!!!!!!

07/03/2002 | 23:46 | מאת: נטע

הי שאול, התמונה שלך לא כל כך ברורה אצלי, אבל ממה שהצלחתי לראות אתה נראה צעיר לגילך...

07/03/2002 | 23:50 | מאת: ליבי

אצלי ברור ביותר חתיך :-) דומה קצת למישהו שאני מכירה...

07/03/2002 | 23:57 | מאת: HERA

כתבתי לך תגובה על התמונה בעץ שלמטה...

07/03/2002 | 23:29 | מאת: sama

הייתי שמח למוע אם למישהו יש נסיון בכך ויכול לספר נסיונואו בכלל ממי שמתמצא בכך.

07/03/2002 | 23:57 | מאת: HERA

זה יהיה מאוד חינוכי, לא??? למה לברוח?

07/03/2002 | 23:17 | מאת: מיקי

יש לי שאלה... מה יכול ליקרות עם אני שותה כל יום בערך 15 בקבוקי בירה פלוס כדורי אסיוול וואבן?????? תודה.

07/03/2002 | 23:24 | מאת: נטע

תצטרך שטיפת קיבה..

07/03/2002 | 23:26 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מיקי, למרות שאינני פסיכיאטר, יהיה רע מאוד אם תעשי זאת. אלכוהול אינו נוגד את השפעת התרופות הבנזודיאזפיניות שהזכרת, אלא קיים אפקט בלתי מבוקר של אינטראקציה, כלומר, האלכוהול מחזק את השפעת התרופות הללו ולהפך ואין לחזות את התוצאה. גם התרופות הבנזודיזפיניות וגם האלכוהול יוצרים תלות פסיכולוגית וסבילות פיזיולוגית (כלומר, יש צורך להעלות את המינון כדי להשיג את אותו אפקט) ואם יש לך מחשבות בכיוון, חשוב להתחיל בגמילה ויפה שעה אחת קודם ולהתחיל בטיפול פסיכולוגי כדי לעקור את הרע מהשורש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

08/03/2002 | 00:41 | מאת: כאילו דה!

מיקי כתב/ה: > > יש לי שאלה... מה יכול ליקרות עם אני שותה כל יום בערך 15 בקבוקי > בירה פלוס כדורי אסיוול וואבן?????? > תודה. תשובה תתכונן להחזיר ציוד. . . לא פחות ! חוץ מנזק מוחי , ונזק לכבד , ירידה בתפקודים שונים ישנה גם סכנה ממשית של מוות במינונים גבוהים יותר. בחירה שלך.

07/03/2002 | 22:48 | מאת: שאול

לליבי עכשיו את כבר לא גוררת את הנייד למטבח את גולשת משני מחשבים עד אתמול ב 0152 שם המחבר הופיע בכחול לאחר מכן הוא הופיע בשחור וב 0317 הוא חזר להיות כחול איזה וודקה ובאיזה קומבינה את שותה אותה אשכוליות תפוזים בירה את אוהבת ?? בקרוב אני יכול לחזור לתדלק תודה שאול

07/03/2002 | 22:55 | מאת: ליבי

וואו שאול לא ידעתי שאתה כל כך שם לב נכון...במחשב שלי השם שלי כחול ובמחשב של אמא - תוך כדי ארוחת ערב - השם שחור ואחרי 3 הלכתי חזרה לחדר אז השם חזר להיות כחול שותה וודקה לימון לוקחת כדורים שאיתם אסור לשתות בירה מה ז"א לתדלק?

07/03/2002 | 22:58 | מאת: שאול

בגלל שאני מפסיק תרופות אני חולם על לדפוק 3 ליטר בירה בערב שאול

07/03/2002 | 23:02 | מאת: נטע

היי, אני אוהבת וודקה במינונים סבירים, עם אשכוליות, ואסור לי... ממש מבאס. אז מסתפקת בקצת יין..

07/03/2002 | 23:10 | מאת: שאול

אתן יודעות לפתוח קבצים שמגיעים במייל ? אני רוצה לשלוח לכן תמונה ?

07/03/2002 | 23:10 | מאת: HERA

לילה טוב לכם... שאול - למה לחזור לתדלק? חשבתי שהשארת את זה מאחוריך... ליבי - מה יוצא לך מלעשות "קוקטייל" תרופות+וודקה? נטע - אולי תלמדי את 2 השתיינים האלה איך נכון להתנהג עם אלכוהול?

07/03/2002 | 23:15 | מאת: נטע

שאול צריך להתרחק מהוודקה , אפילו לא לשתות טיפונת וליבי...... כמה את שותה? בתור מנחה לגמילה מאלכוהול אני מבקשת ממכם להתנזר. מותר רק חצי כוס יין פטישים בערב שבת...

07/03/2002 | 23:16 | מאת: ליבי

תרופות וודקה שילוב די יפה ניסית...? את שותה בכלל? היום דוד נחמד רצה שאני אבוא איתו להביא דגים לשבת סירבתי בתוקף כשהוא יצא איחלתי לו גם לא לחזור

07/03/2002 | 20:29 | מאת: joy

האם מישהו יודע משהו על "מחלת הסופרים"???? היכן ניתן לקבל פרטים

07/03/2002 | 20:43 | מאת: נטע

היי גו'י, אם מישהו היה יודע, היית מקבלת תשובה. אולי יש לזה שם אחר ,לועזי, נסי לפרט ונשמח לעזור.

07/03/2002 | 16:13 | מאת: אלה מתל-אביב

ילד בן 12 שנבדק פיסית וללא כל תוצאות המראות על בעיות פיסיולוגיות סובל מ: 1. במהלך השיעור מסחרחורות. 2. בשהיה במקומות הומי אדם (קניון , חדרי-אוכל..) מקבל סחרחורות. 3. ככששוהה במעלית מקבל לפעמים ,לא תמיד,סחרחורות (למרות שאורך חייו מלוווה בעליה/ירידה במעלית). 4. השגיו בלימודים אינם טובים ,חוסר ריכוז,חוסר רצון להכין שיעורים. 5. פעיל חברתית מאד ,פעילות ספורטיבית רבה (כדור-סל),אוהב מוסיקה,שחיה. לאן לפנות על מנת לזהות ולפתור את הבעיה. תודה אלה

08/03/2002 | 00:05 | מאת: ד"ר אורן קפלן

אלה שלום כדאי לפנות לייעוץ מקצועי. מרפאה טובה לטיפול בילדים ונוער בשירות הציבורי בת"א נמצאת בבי"ח איכילוב, טל. 6973373 באופן פרטי ניתן לפנות לפסיכולוג ילדים. התופעות מתאימות להתקפי חרדה אבל יכולות להתאים גם למצבים אחרים. כדאי לבדוק את העניין באופן יסודי. בברכה ד"ר אורן קפלן

ומה בין אלקטרו מוטיזם לאוטיזם? תודה מראש חגית

שלום חגית, מוטיזם אלקטיבי היא הפרעה הקשורה לחרדה חברתית ויש הבדל גדול בינה לבין אוטיזם. לפניך מאמר מענין בנושא:http://wwwl.education.gov.il/preschool/yeutz4_l.htm

אוטיזם זוהי לקות ולמעשה תסמונת הפוגעת ביכולת לקלוט מסרים מהזולת ולפתח קשרים תקינים. הגורם לה הוא ליקוי בפעילות המוחית. בדרך כלל מאובחן בגיל צעיר ונמשך לאורך כל החיים.

07/03/2002 | 19:46 | מאת: נטע

http://wwwl.education.gov.il/preschool/yeutz4_l.htm

07/03/2002 | 13:56 | מאת: מיכל

שלום ברצוני לשאול אם משהו מחברי הפורום עבר היפנוזה? היכן? וכיצד הדבר השפיע על חייו? תודה מראש, מיכל

08/03/2002 | 00:06 | מאת: ד"ר אורן קפלן

מיכל שלום לאיזו מטרה היית רוצה לעבור טיפול בהיפנוזה? אוכל לנסות ולהסביר בהקשר למטרת הטיפול בעיניך בברכה ד"ר אורן קפלן

07/03/2002 | 07:49 | מאת: ליבי

.

07/03/2002 | 07:53 | מאת: נטע

היי, מכורת אינטרנט שכמותך..... עם מי הדייט היום?

07/03/2002 | 07:56 | מאת: ליבי

אין דייט היום היה אמור להיות אתמול...ביטלתי

07/03/2002 | 09:21 | מאת: שלומי

הי ליבי, נכון שיש מחסור חמור בגברים נורמליים ? למה הבורא לא היה יכול ליצור אותם קצת יותר מוצלחים ? למה לכל אחד יש איזה דפקט ? משהו נדפק בפס יצור הזה . יום נפלא לך, התעודדי, לפעמים העתיד צופן לנו הפתעות , אולי זה יקרה לך ? אולי ביי

07/03/2002 | 13:52 | מאת: ליבי

למה? זו באמת שאלה טובה השאלה היא למה כשהוא ברא גברים עם אופי כזה, הוא לא ברא את הנשים כיצורים חזקים יותר... אם יש? מהמקום שבו אני נמצאת כרגע קשה לי להאמין כל קרבה נראית לא טבעית לכן כתבתי לנטע שאני לוקחת הפסקה כי אני ב-0 כוחות

07/03/2002 | 05:55 | מאת: נורית

שלום רב, לפני כשבעה חודשים חוויתי חוויית פריצה לביתי בו גרה אני לבד בניו יורק. הפורץ שוטט בבית מספר דקות בעודי ערה מפוחדת במיטתי. מאז התחילו סיוטי לילה, נדודי שינה והתקפי חרדה קשים. טופלתי במשך ארבעה חודשים בקסנקס וסלקסה. חל שיפור משמעותי במצבי אך לא הצלחתי לרדת במינון הקסנקס. ואף חוויתי התקף חרדה נוסף לאחרונה. בביקורי האחרון אצל המטפל, לאחר שסיפרתי לו על ההתקף האחרון. החליט הוא להתחיל טיפול בכדור חלופי לקסנקס, בקלונוסין. המינון שנקבע הוא של אחד מלגרם פעמיים ביום ומנה נוספת של שני מיליגרם לפני השינה. קראתי את התשובות הקודמות בפורום זה אודות הכדור ובכל זאת ברצוני לשאול: 1. מה ההבדל בין קלונוסין לקסנקס? 2. האם קלונוסין היא תרופה לטיפולים ארוכי טווח? 3. מה עוצמת התלות בתרופה זו? 4. האם ישנה ירידה בעירנות ועייפות משמעותיים באופן יחסי לקסנקס? בתודה מראש, נורית מניו יורק.

07/03/2002 | 07:43 | מאת: נטע

נורית, אין פסיכיאטר בפורום. http://www.infomed.co.il/medIndex.asp

07/03/2002 | 02:16 | מאת: דינה ברזילאי

היי... יש לי שאלה?? יש לי תינוק בן 4 חודשים.... הוא רב עם כל השכנים... אפילו הוא נתן מכות לאחד השכנים... התינוק החמוד שלי מאוד אגרסבי.... במעון הוא מקלל את כל הילדים מה לעשות??? סליחה. תודה.

07/03/2002 | 02:28 | מאת: HERA

להכניס אותו ל"אוז"!!!!!!

07/03/2002 | 07:24 | מאת: שלומי

אני לא מבין מה הבעיה ? הוא צריך כמה שיחות נפש עם פסיכולוגים !! שיחה אחת או שתיים , הוא יוציא החוצה את כל העבר שלו , את הילדות העשוקה שלו , והכל יבוא על מקומו בשלום !!! דינה דינה ברזילי 76531 , משהו כזה , מישהו זוכר ?

07/03/2002 | 07:51 | מאת: נטע

דינה דינה ברזילי גובה 160 ס"מ משקל 58 ק"ג דינה דינה ברזילי.... יו, אנחנו תרחים....

07/03/2002 | 01:35 | מאת: ליבי

צריכה 10 שעות שינה?

07/03/2002 | 01:38 | מאת: HERA

סליחה מכולם על ההתבטאות שבכותרת... :-) ליבי, היה אוז... אני לא מפסידה!!! אבל הלילה אני לא אשאר פה עד 3:30 כי מחר יש עוד "דייט"...

07/03/2002 | 01:44 | מאת: ליבי

מבינה אותך אני ישנתי משמונה עד אחת עשרה אבל גם אני לא אהיה פה עד 3 יש דברים שאנשים עושים בלי מחשבה ולא מבינים איך הם משפיעים על השני

07/03/2002 | 00:23 | מאת: שאול

לליבי אני מתכונן להשתמש בכדור שינה כי הרה לא עונה

07/03/2002 | 00:31 | מאת: ליבי

כדור שינה? הרה לא עונה אז קשה לישון?

07/03/2002 | 00:33 | מאת: שאול

דאגתי לה

07/03/2002 | 02:10 | מאת: HERA

אני כל-כך משעממת, שאני באה במקום כדורי שינה...? :-)))

06/03/2002 | 23:06 | מאת: שאול

.

06/03/2002 | 23:11 | מאת: ליבי

היי שאול

06/03/2002 | 23:32 | מאת: שאול

איפה הרה ??

06/03/2002 | 18:36 | מאת: אורלי

שלום רב ברצוני לדעת איך לטפל בבעיה שיש לי עם בתי בת 5.5 שנים (שנה הבאה כתה א'). בתי ילדה חכמה מאד אך יש לה בעיה חברתית בגן בלבד. כאשר באים אליה חברות הביתה או לסרוגין שהיא הולכת אליהן אין שום בעיה. בגן המצב שונה היא נכנסת בבקור בבישנות רבה מאד, בריכוז אינה משתתפת למרות שהיא יודעת לענות על שאלות. לאחר מכן בחצר הגן הילדים לא משתפים אותה לדבריה והיא נשארת לבד, גם בגן עצמו לעיתים הילדים לא רוצים לשתף אותה. היא מאד נעלבת ועצובה ולמחרת בבוקר אינה רוצה ללכת לגן. כאשר דיברתי עם הגננת היא אמרה שהיא רק בת 5.5. ואין מה לעשות עד שתתבגר. לדעתי הבעיה היא בזה שהיא יותר מדי טובה, היא מוותרת המון, והשפה שלה איך שהיא מדברת לעיתים כמו תינוקת. שאלתי היא: א. איך להנחות אותה על מנת שיהיה לה קל ונעים בגן מבחינה חברתית. ב. האם היא תוכל להשתלב שנה הבאה בבית ספר. כאשר שם בבקור אין מי שיקבל אותה ויאמר לה מה לעשות. הערה: יש לציין שכאשר יש מסיבות בגן היא משתתפת והכל בסדר. אודה לך על תשובתך. אורלי.

06/03/2002 | 19:06 | מאת: adi

אורלי, תשאלי את הגננת!!!! עדי

06/03/2002 | 19:46 | מאת: uri.v

ל HERA שלום. קיבלתי ת תשובתך למכתבי. שלא: עם תרופות כמו פריזמה או דומות מרדימות, העם בכלל יש תרופות אנתי דיקאוניות שלא מרדימות. תרופות מהסוגים האלא ,לא מתאימות לי. עבודתי דורשת ערנות. אני נותל כ2/3 וליומים ליום, אשר נותנים לי רוגה לזמן קצר. האם יש לך עצות מלבד ביקור צל פסיכיאטר(אשר עשיתי)

07/03/2002 | 06:23 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, מומלץ שאיש/ת מקצוע (פני לפסיכולג/ית באזורך) יערוך תצפית על המתרחש בגן, כי עיניים יותר אוביקטיביות ומנוסות רואות יותר טוב את מה שקורה, ואת מה שלא קורה, דהיינו את האינטראקציות שישנן בין ילדים אחרים, ואינן עם הבת שלך. זה המפתח הכי טוב למענה. יתכן והילדה שלך מתנשאת, או אפילו תוקפנית כלפי האחרים, ויש ללמד אותה באמצעות ההורים או אחים/קרובים/וכו' - להיות יותר סובלנית ומשתפת. ובנתיים: לפעמים אפשר לעודד התחברות - ע"י הכנה מוקדמת של הכרות ומשחק בדברים דומים למה שקורה בגן, עם חברים מהבית שאינם בגן. ההכנה הזו מאפשרת לילד/ה את תחושת ההכרות והנינוחות. לפעמים טוב לגייס את הגננת, או הסייעת, כדי שתיתן תשומת לב חיובית לילדה שלך, והקינאה שתיווצר מכך אצל הילדים האחרים יכולה להיות מעין דבק שיקרב את האחדים לילדה שלך. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

06/03/2002 | 14:26 | מאת: לילי

סמדר היי שמחתי לשמוע שקצת עזרתי, ואני תמיד יחזיק לך אצבעות קחי הכל בפרופורציה מתאימה, וצאי לדרך יהיה טוב , מבטיחה לך, דרך אגב אתמול דיברתי עם ה X שלי מיפן ואפשר לומר שעם כל הכאב, (והיה הרבה כאב) אני לא מחכה לו, זו החלטה שלי ורק כי אני אוהבת , כשאוהבים צריך גם לדעת לשחרר לפעמים, ואת יודעת מה הגבר החזק שלי ממש בכה, תאמיני לי כאב לי עליו, שהו כזה מתוסבך, אבל מה שיהיה יהיה , הוא יקר לי ואני שומרת את זה לעצמי, אני בקשר עם מישהוא שנראה מקסים ואני אכן מקווה שהוא כזה, אני הולכת בקצב שלי כי אני עדיין לא סגורה על עצמי,(רק שהוא לא יתיאש בהקצב, כי הוא מאוד איטי)אבל אני עושה מה שאני מרגישה,וכך גגם את צריכה לעשות, תבני לעצמך חומה שאף אחד לא יוכל לפרוץ אותה שוב , חוץ ממך ותתחילי לשים גבולות לעצמך אם כל דבר שאת עושה כדי שלא תיפגעי יותר ממה שכבר ניפגעת, אני סומכת עלייך את בקרוב מאוד תספרי לי חדש , ותראי שזה יקרה רק שיהיה לך רצון חזק לעשות את זה , עם כל הקושי שבעניין תתגברי על הקושי , ברגע שיהיה לך הכי קשה תאמרי לעצמך עכשיו זה הזמן להתמודדות , עכשיו אני מוציאה הכל מהראש בכוח בלי לחשוב, עכשיו אני קמה ועושה איקס דברים , תמיד תעשי משהו שגורם לך לטוב, כמו חברים או חברות או להתלבש ולצאת , או סתם לנהוג עם מוסיקה טובה בכביש מהיר , כל דבר שרק יעשה לך טוב , אני מחזיקה לך אצבעות ויודעת שאת תעברי את זה כמו גדולה, דרך אגב את בת גילי , אז כחה ש............תעשי את זה אני פה מחכה לשמוע ממך , לטוב או לרע , מקווה מאוד שרק טוב ביי ויום נפלא לילי

06/03/2002 | 14:52 | מאת: סמדר

מכל הלב תודה על ההזדהות. בטח שהדרך ארוכה ויש נפילות של מצב רוח לעיתים קרובות , והכי קשה לי זה עם הפחד וההרגשה שאולי פיספסתי אותו ולא יהיה אחד שיכיר אותי כמוהו, אני משתדלת לפחות ללמוד כי זה פגע באופו רציני בלימודים. איזה יופי שאת חזקה מולו - אותי אישית הטלפונים האלו, לראות שהוא קצת חלש מולי - מאד מפתה אותי ומכניס אותי לקטע כזה של אשליית שליטה, יש ביננו קשר מסויים שעשוי לגווע אבל כל עוד הוא קיים - ואני רואה שהמצב רוח שלי משתפר בעקבות שיחה, בתוכי אני מבינה שעדיף שלא, שאם באמת זה לא מוביל - עדיף שלא לדבר וזהו. אני יעדכן אותך, ואזכור הכל. סמדר

07/03/2002 | 08:42 | מאת: לילי

היי, שמחתי לשמוע , ואני מצפה לשמוע עוד טוב ואם תשאלי את דעתי, אז בלי טלפונים חוק, אל תעני את עצמך ואם צריך אפילו תגידי לו את זה, וזה יעשה רק טוב את תראי, אם תאמרי לו , ובצורה יפה שהטלפונים האלו לא מובילים לשום מקום לדעתך, ואת מעדיפה ורוצה שהם יפסקו, גם אם הוא לא יראה לך הוא ימות, ויגיד מה קרה לה זו? טוב מחזיקה לך אצבעות ומחכה לחדשות , ביי ויום טוב לילי

06/03/2002 | 12:45 | מאת: ש נ ה ב

אנשים איפה אתם היום? קרה משהו שאני לא יודעת עליו? קשקשתם עד מאוחר בלילה? ש נ ה ב

06/03/2002 | 13:37 | מאת: לילי

שנהבוש מתוקה היי אני פה, מה שלומך? אני מקווה שהכל טוסט לילי

06/03/2002 | 13:42 | מאת: ש נ ה ב

היי הכל טוסט גבינה...... נראה לי שהרבה אנשים שוחחו עד השעות הקטנות של הלילה, שאצלי הן שעות המיועדות ל......נגיד, שינה. מה שלומך? מה מתרוצץ לך בראש???? ש נ ה ב

06/03/2002 | 14:12 | מאת: ים

היי, מה שלומך ? יודע לגעת הבחור אה? יופי כמו שצריך... יום טוב, ים

06/03/2002 | 12:43 | מאת: רותי

שלום, קיבלתי תרופה בשם מרוניל לטיפול בחרדות - לאחר עיון בדף עלון - כתוב שיש להמנע מחשיפה לשמש - שאלתי מה הנזק??? האם המרוניל הוא יותר חזק מהפורזק (המינוך שקיבלתי הוא 50מ"ג ליום בערב האם חייבים לקחת בערב, או שניתן גם בבקר. תודה רבה

06/03/2002 | 17:11 | מאת: HERA

רותי שלום, אין פסיכיאטר בפורום. כדאי שתעלי את השאלות שלך בפני הפסיכיאטר המטפל...

06/03/2002 | 23:02 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רותי, מרוניל ופרוזאק - שתיהן תרופות ממשפחות שונות המיועדות בעיקר לטיפול בדיכאון (האפקט שלהן על חרדה הוא מישני). מסיבה זו אין אפשרות להשוות את המינונים. אי היחשפות לשמש מומלצת לגבי רוב התרופות הפסיכיאטריות. אל הנאמר לעיל יש להתייחס בעירבון מוגבל משום שאינני פסיכיאטר ואכן אין פסיכיאטר בפורום. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

06/03/2002 | 00:53 | מאת: שאול

לילה טוב

06/03/2002 | 00:54 | מאת: נטע

.

06/03/2002 | 00:55 | מאת: ליבי

חלומות פז :-)

06/03/2002 | 01:00 | מאת: HERA

לילה טוב...

06/03/2002 | 00:50 | מאת: שאול

גבינות הולכות עם יין מרלו סחוג לא הולך עם יין את אוהבת קממבר מסריח עם עובש ??

06/03/2002 | 00:57 | מאת: ליבי

בעיקרון אני אוהבת שילובים פשוטים יין אדום לא עושה לי את זה...וודקה כן עגבניות + בולגרית סלט יווני טוסט סנדוויץ' גבינה + סחוג פיצה עוגה אלה הדברים שעושים לי את זה אה...וההתמכרות האולטימטיבית --- שוקולד

06/03/2002 | 00:47 | מאת: שאול

אם ישלך בן/בנים מה הם מורידים מהאינטרנט ??

06/03/2002 | 00:50 | מאת: נטע

שניהם מוסיקאים, כלומר: המוסיקה זורמת אצלם בדם . יש פה את כל סוגי המוסיקה שנוצרה מאז ומעולם....

06/03/2002 | 00:52 | מאת: שאול

גם יוהאן סבסטיאן וולפגנג אמדיאוס ??

06/03/2002 | 00:54 | מאת: שאול

על מה הוא מנגן ?? עוגב ,פסנתר ,צ'מבלו ??

06/03/2002 | 00:45 | מאת: שאול

הוא דומה לאילן סלומון

06/03/2002 | 01:01 | מאת: HERA

כולם מאותו פס יצור...

06/03/2002 | 00:33 | מאת: מ ע ר י ץ

הי כוכבית, לאן נעלמת לנו? האם הכל בסדר אצלך? נשמח לשמוע שאת לא בצרה. מכולם.

06/03/2002 | 00:35 | מאת: שאול

תתקשר מחר בוקר אלה לא השעות שלה ? מקסימום תשלח מייל לנזבורה ותשאל אותה הן חברות טובות

06/03/2002 | 00:37 | מאת: מ ע ר י ץ

!

06/03/2002 | 01:21 | מאת: נזבורה

היי! גם אני לא שמעתי מכוכבית כמה ימים. אז כוכביתי, אני מצטרפת לשאר השואלים - איפה את? מקווה שאכן הכל בסדר אצלך! לילה טוב! נזבורה

06/03/2002 | 00:32 | מאת: שאול

הרה את בטח מתנ על זה ??

06/03/2002 | 00:38 | מאת: נטע

וגם מלחמה בקלפים, .....

06/03/2002 | 00:41 | מאת: שאול

בקלפים עם אנשים לא עם המחשב !

06/03/2002 | 01:00 | מאת: HERA

לא! זה משעמם... אני דווקא בענייני פוקר...

06/03/2002 | 00:14 | מאת: ליבי

חזרתי מה שלומכם?

06/03/2002 | 00:17 | מאת: שאול

סבבה איך היה הדייט ? מה עם יום שישי ? מה היה בהזמנה ? שאול

06/03/2002 | 00:21 | מאת: ליבי

התגעגעת? היה סבבה הלכנו עם גיסי ואחותי לראות אושן 11 ראיתי מישהו שלא ראיתי חודשיים... יום שישי אני במלון בנתניה...הנתנייתים שלי מתכוננים הזמנה? איזו?

06/03/2002 | 00:17 | מאת: נטע

איך היה???? פרטים בבקשה....... אני במתח... היה שווה?

06/03/2002 | 00:22 | מאת: ליבי

הכי שווה שבעולם אבל זה לא רציני

06/03/2002 | 00:18 | מאת: HERA

מה קורה? מה התחדש מאז אתמול? איך היה?

06/03/2002 | 00:24 | מאת: ליבי

היי הרה הכל טוב אחרי הדיבור שלי קרה משהו? היה אחלה מגניב לאללה

05/03/2002 | 23:35 | מאת: שאול

כנראה שבגלל הנסיעה של ליבי לירושלים היא נפרדת מאתנו גם אתמול בלילה היא לא ביקרה

05/03/2002 | 23:43 | מאת: HERA

שאול... לדעתי אתמול בלילה אתה לא היית כאן... ליבי היתה פה, והצלחנו להרגיז מישהו שקרא לעץ שלנו "צ'אט". הלילה, לעומת זאת, אני לא יודעת אם ומתי היא תצטרף, כי יש לה דייט.

05/03/2002 | 23:48 | מאת: שאול

לפחות את זוכרת מה שקרה אתמול אתמול עשיתי FORMAT התקנתי מחדש WINDOWS בבוקר ראיתי שחוץ מהאסטרונאוט לא הי דו שיח ביניכן שאול

05/03/2002 | 23:30 | מאת: נטע

היי, רוצות פרטים על המתקשרת? אמסור לכן כאן בפורום צ'אט :-)) כי אני לא מצליחה להכנס לאימייל שלי.

05/03/2002 | 23:42 | מאת: HERA

מה שלומך? "פורום-צ'אט"... זה מוצא חן בעיניי... :-) אני יודעת שליבי מעוניינת בפרטים של המתקשרת... ואני? לא יודעת... זה לגלות על עצמי הרבה דברים, שאני לא חושבת שאני יכולה להתמודד איתם...

05/03/2002 | 23:46 | מאת: נטע

היה לי יום נפלא. הרגשה נקיה ושלוה אמיתית. אני אשתדל לשמר אותה לתמיד..... הרה, המדיטציות עושות כל כך טוב לנשמה. לא בא לך לנסות? איך את מרגישה?

05/03/2002 | 22:10 | מאת: סמדר

שלום, סיפרתי על כאבי הפרידה והדכאון שהציף אותי כשזה אירע, אני מודה כי גם כסטודנטית לפסיכולוגיה אני מבחינה שהתגובה היא בהחלט מוגזמת, העצב העמוק , חוסר התקוה והאשמה הפנימית באים כנראה ממקום אחר, פצוע. קצת נרתעת מטיפול תרופתי, למרות שמבינה שחבל לעבור את זה בדרך הקשה, שאלתי היא- האם טיפול קוגנטיבי עשוי להיות יעיל יותר במקרה שלי? דוקא בגלל שיש לי מודעות עצמית רחבה, ויכולת וורבלית רחבה אני מרגישה שאני צריכה טיפול חד יותר. מצאתי את עצמי בטיפולים פסיכותראפים מדברת ולא מקבלת פידבקים או עצות או הארות או הקניית כלים להתמודדות. יש לי כנראה בעיה במערכות יחסים, אני יודעת את זה כי הבחירות שלי מכוונות להרס עצמי מסויים, כשיש משהו לא בריא אני נוטה להישאר ולנסות לפתור את זה, מאשימה את עצמי וחרדה להינטש. אין לי נסיון רב, אך אני חשה כי עלי לקבל ייעוץ מסוג אחר. האם תוכל להמליץ לי על סוג טיפול? והיכן ניתן לקבלו? תודה רבה.

05/03/2002 | 22:25 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום סמדר, כסטודנטית לפסיכולוגיה וכמי שהייתה כבר בטיפולים, בוודאי ידוע לך שמטפלים בוחרים את הגישה הטיפולית שלהם עפ"י נטיות ליבם, בין היתר. לפי מה שאת מתארת, הטיפול התרופתי אינו הכרחי, אך יש לי ספקות עד כמה טיפול קוגניטיבי יהיה יעיל לגבי הבעיה שאת מתארת בקשרים זוגיים. יש עדות לכך שהוא יעיל לטיפול בדיכאון, אך הדיכאון שלך תגובתי לפרידה. ייתכן שבמידה מסוימת המצדדים בטיפול קוגניטיבי ימליצו עליו גם להעלאת הדימוי העצמי, אך אם את מתארת הרס עצמי בתוך קשר, נראה לי שמוטב לפנות לטיפול פסיכודינאמי כי אז כבר מדובר על משהו פגום במוטיבציה ולכך, להערכתי, אין לטיפול הקוגניטיבי מענה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

05/03/2002 | 22:03 | מאת: ifat

לפני כשנה אחי בפתאומיות החל לצרוח ורעד בכל הגוף - וגם לא הגיב לשאלות שלנו. עוד באותו היום הפננו אותו למיון בתל השומר ושם הפנו אותו למחלקה הפסיכיאטרית - כאשר האבחנה היתה סכיזופרניה פראנואידית. עד היום אחי טופל בזיפרקסה. לפני כשבועיים הפסיק אחי לקחת את הזיפרקסה בטענה שהכדור דופק לו את הראש. מבירור שבררתי התברר לי ש2 החברים הכי טובים שלו מעורבים בכדורי סמים למיניהם. האם יכול להיות שנהיה לו נזק מוחי בעקבות כדורים שהם נתנו לו (אני יודע כמעט בוודאות שהם נתנו לו את הכדורים - ויש סיכוי שהם נתנו לו את הכדור מבלי שהוא ידע בכלל) תופעות שהיו אצלו : גלגול העיניים. לעיתים הוא מדבר לעצמו ומדמיין שמישהו נמצא ליידו. הוא פשוט מתנהג כמו משוגע או בעל פיגור שכלי. אודה על תשובתך בהקדם האפשרי.

05/03/2002 | 23:13 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יפעת, יהיה לא אחראי לענות לשאלותייך בלי לראות את אחיך. האבחנה של סכיזופרניה בהחלט נראית במקומה אם אחיך מדבר לעצמו. גלגולי העיניים שאת מתארת הם תופעת לוואי של התרופה. לגבי הכדורים שאחיך לקח, חוץ מהטיפול הרפואי, יכול להיות שהם היו ה"טריגר", הקש ששבר את גב הגמל, ואז הסכיזופרניה פרצה. צריך לדעת באיזה כדורים מדובר, אך הם לא יכולים לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך, כלומר, כשמפסיקים לקחת אותם התופעות היו צריכות להיעלם. סביר יותר להניח שגלגולי העיניים שאת מתארת הן תופעת לוואי (מקובלת מאוד, אגב) של התרופה האנטי-פסיכוטית שהוא לוקח ויש תרופות נגד תופעות הלוואי הללו. יתר הדברים שייכים למחלה עצמה. בכל מקרה אל כל הנאמר כאן יש להתייחס בעירבון מאוד מוגבל. את צריכה לדבר על כך עם הפסיכיאטר המטפל ואם יש לך עדיין ספקות, לבקש חוות דעת שנייה מפסיכיאטר נוסף (שאת הביקור אצלו תיאלצי כנראה לממן באופן פרטי, כי במסגרות הציבוריות את לא יכולה לבקש החלפת פסיכיאטר). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

05/03/2002 | 21:30 | מאת: טלי

כיצד ניתן למצוא מישהו שעוסק בטיפול זוגי וכיצד ניתן לדעת כי הוא מוסמך?

05/03/2002 | 21:41 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום טלי, קיימת אגודה ישראלית לטיפול משפחתי, שם מרוכזים שמות של מטפלים משפחתיים, העוסקים גם בייעוץ זוגי. אלה מטפלים שעברו הכשרה מיוחדת, לאחר רכישת מקצוע טיפולי כגון פסיכולוגיה או עבודה סוציאלית קלינית. ואולם בטיפול זוגי בלבד יכול לעסוק גם כל מי שמוסמך לעסוק בפסיכותרפיה, דהיינו: פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים. קיימים מכונים המתמחים בטיפול משפחתי וזוגי, שמחמת איסור פרסום לא אוכל למסור את שמותיהם, גם לא באופן פרטי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

06/03/2002 | 21:33 | מאת: טלי

האם הם עוזרים גם לזוגות לא נשואים, כלומר אנחנו רוצים יעוץ לפני שנתחתן לראות אם אנחנו מסוגלים לגשר על פערים קיימים. הבנתי כי אינך יכול להמליץ על מטפל, אבל באופן כללי, היכן אני יכולה בכלל להתחיל לחפש?

06/03/2002 | 14:27 | מאת: Y.F

טלי שלום, הצדק עם ד"ר רובינשטיין. האגודה הישראלית לטיפול במשפחה מסמיכה מטפלים משפחתיים . מס הטלפון 036480833. אכן מומלץ לפנות ולקבל פרטי "מוסמכים" {דרך אגב , למיטב ידיעתי, הם היחידים המוסמכים להסמיך מגשרים משפחתיים } כחבר באגודה רשימת המוסמכים מצוייה גם ברשותי ואם יש לך קושי את מוזמנת לפנות אלי באיימיל - אשמח לסייע

05/03/2002 | 19:59 | מאת: אלמוג חזן

שלום אני בן 17 וחצי ונוטל אפקסור מזה כחודש וחצי רציתי בבקשה לשאול: האם אפקסור עשוי להעלות את רמת הכולסטרול בדם? האם רצוי שאעשה בדיקת כולסטרול? והאם אתה חושב שיש לי סיבה לדאגה בתודה מראש

05/03/2002 | 20:15 | מאת: נטע

שלום אלמוג, אין פסיכיאטר בפורום. http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=283 תוכל לקרוא על האפקסור כאן:

05/03/2002 | 19:38 | מאת: מה יש???? ירדתי מהפסים...

אני רוקדת במעגל ומביטה סביבי....... אני מושיטה את ידי לחברה שלי....... היער ביער ביער נירקוד נירקוד..... ההמשך יבוא מאוחר יותר......

05/03/2002 | 23:18 | מאת: HERA

יש שירים יותר מוצלחים מזה... לדוגמא: עוגה, עוגה, עוגה במעגל נחוגה נסתובבה כל היום, עד אשר נצא מקום... לשבת, לקום לשבת, לקום לשבת ולקום

06/03/2002 | 01:25 | מאת: נזבורה

מאחורי ההר, אחת שתיים שלוש! שם ישבו שלושה גמדים, אחת שתיים שלוש! לא אכלו ולא שתו, אחת שתיים שלוש! רק ישבו ופטפטו! אחת שתיים שלוש! ((-: ((-: ((-: נזבורה

05/03/2002 | 15:24 | מאת: adi

היי יכול להיות שמאז שהייתי אצל הפסיכיאטר רק התדרדר לי המצב ? יותר נכון ככה נראה לי . למרות המשך הטיפול ע"י עובד סוציאלי ? אם כן אז מה אני יכולה לעשות? איך אני אצע מזה?

05/03/2002 | 16:07 | מאת: ליבי

למה את חושבת שהמצב הדרדר? מה שיכול להיות הוא שפתחת כל מיני נושאים אצל הפסיכיאטר, ואחר כך הופסק הטיפול ונשארו נושאים באוויר שלא פתרת דבר כזה יכול בפירוש לדרדר את מצבך הנפשי

05/03/2002 | 16:35 | מאת: HERA

היי עדי, איך ההדרדרות באה לידי ביטוי? כמו שכתבתי לך, את צריכה להתאזר בהמון סבלנות, כי לפעמים, עצם ההליכה לטיפול יכולה לגרום להדרדרות זמנית... הידיעה שיש מישהו ששומע את כל הדברים ה"סודיים" שלנו... הכי חשוב זה הרצון לצאת מזה... אם הרצון קיים, אז הדרך יכולה להיות פשוטה יותר; לאו דווקא קלה.

05/03/2002 | 16:47 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עדי, כמו שאת כותבת בעצמך, ההחמרה בהרגשתך התרחשה במקביל לטיפול. אין זה אומר שהיא בהכרח תוצאה של הטיפול. עוד דבר שלא נדע הוא האם ההחמרה לא הייתה קורית בלי הטיפול, או האם הטיפול לא מנע החמרה גדולה יותר בהרגשתך. האם את יכולה לזהות מרכיבים ספציפיים בתוך הטיפול שתרמו להחמרה בהרגשתך? אם כן, מומלץ לדבר על כך עם המטפל או להחליפו אם מדובר בטיפול פרטי, או להחליף את הטיפול במסגרת הציבורית בטיפול פרטי. כשמדובר בשני תהליכים מקבילים קשה מאוד לדעת האם ההחמרה היא תוצאה של הטיפול, או שמא הטיפול מנע החמרה גדולה יותר. שאלה מרכזית בעניין זה היא האם הקשר שנוצר בינך ובין המטפל הוא קשר טוב? האם את מרגישה שהמטפל מבין אותך? שאלה נפרדת לחלוטין הוא הטיפול התרופתי. גם כאן אם חלפו למעלה מ-6 שבועות ואין שיפור, ניתן להיוועץ שנית בפסיכיאטר ולשקול את החלפתו. אני יודע שזה תהליך מעיק, מייגע ולעיתים מייאש, אבל זה לא מדע מדויק וחלק גדול נעשה תוך ניסוי וטעייה. ספרי לנו מה קורה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

05/03/2002 | 18:27 | מאת: adi

תודה. אני לא יודעת למה אבל אני לא סומכת כל כך על המטפל שלי, אולי בגלל שהייתי רק 3 פגישות או שאני חושבת לנסות פסיכולוג, פשוט אין לי מושג יותר מה לעשות????????. ואיך לפתור את הדילמות החדשות.עזרו לי . תודה

05/03/2002 | 17:06 | מאת: ויוי

עדי, תעשי סדר והערכת מצב , בידעה ברורה ,מה קורה לך, ואפה את עומדת, ותרגישי הקלה ,,,,, בזה שאת עלית על הדרך שבה תהיי בסוף בסדר.ומצבך ישתפר. מאז שהית אצל הפסיכיאטר שקבע את הבחנתו לגביך ,דיכאון קל , וגם אולי קיבלת איזשהו טיפול תרופתי ממנו , את חשה שיש היתדרדרות מסוימת במצבך , מצב זה , + הקשר במקביל עם הטיפול של העו'ס שלך, יוצרים אצלך תדמית ירודה עוד יותר על עצמך, כי בעצם זאת אחת הסיבות שניזקקת לשירותים שלהם מלכתחילה . ומשאזרת עוז ועשית זאת באומץ בפנייתך אליהם ,(,ואני מקווה שתמשיכי ,)את מרגישה כעת מן ריפיון וחוסר רצון ואנרגיה , להמשיך ולתפקד איתם ובלעדיהם. ומאידך, את רוצה תוצאות מידיות ,,,,,,,, כבר אחרי הפגישה השלישית .ואין דבר כזה ,,,, או מצד אחר את כבר חושבת על צורות טיפול שונות ורוצה לקפוץ מאחת לשניה ,,דימיון מודרך " וכו'. את חייבת להבין מה קורה לך, ואפה את נימצאת ומה המטרה הסופית שלך. תפקיד הפסיכאטר - לקבוע לך אבחנה כדי להתאים את הכדורים לסוג הבעיה , ואת הירגשת שהוא "קלע בול. תפקיד הפסיכולוג -הוא לעשות איתך פסיכותרפיה פרטאנית ,טיפול היתהגותי, חברתי, או דימיון מודרך , מחשבות חיוביות ,העלאת הביטחון והערך העצמי שלך ,,,, לפי דעתי פסיכולוגית יכולה לעזור לך מאד ,עם כל מצבך האיטימי והגופני של העור. כי יש יתרונות וחושים מיוחדים בן אישה לאישה. (עם כל הכבוד לגברים). אבל זכותך המלאה אם את מעדיפה פסיכולוג. בהצלחה והיי סבלנית ,פתוחה ,זורמת ומשתפת פעולה . בברכה ויוי

05/03/2002 | 17:30 | מאת: ליבי

לאן נעלמת בזמן האחרון??

05/03/2002 | 15:05 | מאת: דובי דוברמן השלישי

הייתי מעונין לדעת אם למישהו יש נסיון בשימוש בפאקסט? התחלתי טיפול לפני מספר ימים ואני סובל מתופעות לוואי כגון עצירות ובחילה, רציתי לשמוע ממי שהתנסה בכך כמה זמן לוקח עד שתופעות הלוואי חולפות, אם בכלל. תודה

06/03/2002 | 00:05 | מאת: HERA

מעט מידע... http://infomed.msn.co.il/drug1.asp?dID=202

05/03/2002 | 09:32 | מאת: ש נ ה ב

בוקר יש לי חדשות מהמכבשששששש, את זמינה בטלפון? ש נ ה ב

05/03/2002 | 09:57 | מאת: נטע

שנהבוש, אשמח אם תתקשרי עכשיו כי עוד מעט אני יוצאת.

05/03/2002 | 10:27 | מאת: שלומי

אז מה , רק נטע ברשימת התפוצה ? ומה אנחנו ? תפוחי אדמה ?????????

05/03/2002 | 10:41 | מאת: ש נ ה ב

היי גם אתה גם אתה, יה סקרן! אין לי סודות....(כאילו..) מה אתה רוצה לדעת? רק תשאל.... הרי אני יודעת שקוראים אותי גם אם אני לא מכתבת את כוללללםםם....(כי גם אני עושה את זה, אלא מה...) הכל בסיידר שלומי, אם זה מה שרצית לדעת.....(קריצה קלילה בעיני השמאלית...) ביי ש נ ה ב

05/03/2002 | 09:21 | מאת: נטע

בוקר טוב, לקראת הערב אשלח לך פרטים על מתקשרת נהדרת שמקימת גם סדנאות בתל אביב. יום נפלא לך.

05/03/2002 | 10:26 | מאת: שלומי

נטע, שו בידק מתקשרת ??

05/03/2002 | 11:53 | מאת: ליבי

נטע - תודה רבה אני באמת רוצה לדעת יותר על הנושא שלומי - אתה יודע מה זה "תיקשור"?

05/03/2002 | 11:56 | מאת: ליבי

יום נפלא מהמם ומהנה לשניכם ולכל הפורום

05/03/2002 | 12:34 | מאת: שלומי

ממש לא. אני רק מתקשר כל היום כאן בפורום, אחר כך בבית עם אשתי והילדים אחר כך בבית הכנסת עם החברה והקדוש ברוך הוא. אז נראה לי שאני הרבה מתקשר. אבל אף אחד לא קורא לי מתקשר. אז מה זה "מתקשרת" ? מרכזנית ?

05/03/2002 | 02:46 | מאת: אבי פלדמן

עדיין יש החושבים שמדובר בפורום צא"ט

ובמה אתה חושב שמדובר ???????

היי שלומי, ראה תשובתי להרה בנידון. כל טוב! נזבורה

05/03/2002 | 19:54 | מאת: אז מה? חושבים... שיחשבו!!!!!

.

קיבלנו אישור ממנהל הפורום שאפשר לנהל צ'ט אחרי השעה 22.00 בלילה. אבל מכיוון שזה פורום לטיפול נפשי חלקנו ( ואני בתוכם) לא יודעים לקרוא שעון ולפעמים אנתנו מתבלבלים בשעה.......... חוץ מזה מה אתה עושה בפורום בשעה שתיים בלילה נדודי שינה, חבר????? בוא תצטרף לצ'ט גם אתה.

05/03/2002 | 02:45 | מאת: אבי פלדמן

עדיין יש החושבים שמדובר בפורום צא"ט

05/03/2002 | 02:59 | מאת: HERA

אבי, יש לך בעיה אישית איתי? תכתוב את זה כמו שצריך ולא בצורה "בוגרת" שכזו... ככה אתה לא יותר טוב ממני, כמו שניסית להוכיח!

05/03/2002 | 10:29 | מאת: נזבורה

היי הרה, אותו אדם, או לפחות אדם בדיוק בעל אותו שם/כינוי, כתב לפני חודשים אחדים במשך כמה שבועות בדיוק, אבל בדיוק, את אותו המשפט. אני חושבת שזה היה עוד לפני הצטרפותך (המבורכת!) לפורום. הוא אדם מסכן, שזה המשפט היחיד שהוא יודע לכתוב, וזה הנושא היחיד שמעסיק אותו בשעה שאנחנו מתמודדים עם בעיות קיומיות קשות כל-כך... אז בואי וניתן לו את התענוג להראות לכל העולם את הידע המופלא שלו (שבוודאי נרכש בעמל רב), עד ש....ילמד לכתוב עוד משפט אחד... ((-: ביי - ושיהיה לנו פעם קצת שקט! נזבורה

04/03/2002 | 23:55 | מאת: adi

היי עוד פעם אני, רציתי לדעת, אם אני בטיפול כרגע אצל עובד סוציאלי קליני בערך 3 פגישות איך אדע אם הוא עוזר לי (אם תוך כמה פגישות זה יכול לעזור). ואני חושבת לעזוב אותו ולעבור אולי לפסיכולוג רק שאני לא יודעת אם הוא יוכל לעזור לי יותר , כי אף פעם בחיים לא הייתי בטיפול ככה שאני לא יודעת מה אני צריכה . שאלה שניה , קרוב משפחה שלי רופא ,הוא שלח אותי לפסיכיאטר בהתחלה ש"קרא" אותי מעולה והוא כניראה טוב במה שהוא עושה . עכשיו הוא (קרוב משפחה) המליץ לי ללכת לפסיכולוגית לנסות אבל הבעיה היא שאני לא יכולה לדבר עם אישה, זה נורא קשה לי ,אני מעדיפה גבר, למרות שהוא אמר לי שהיא מאוד טובה ושהיא יכולה להוציא אותי מזה תוך 2 פגישות בערך. לא יודעת מה לעשות ואיך להחליט. עזרו לי !!!?

04/03/2002 | 23:59 | מאת: HERA

עדי, בכל מה שקשור לתחום הנפש - אין ניסים ונפלאות!!!!! הבעיה שתארת לא נשמעת כמו משהו שאפשר לפתור בשתי פגישות, עם כל הכבוד לאותה פסיכולוגית (שיכולה להיות אשת המקצוע הטובה בארץ)... זאת-אומרת, שגם אחרי 3 פגישות אצל עו"ס קליני זה הגיוני ששום דבר עדיין לא השתנה. נכון שיש טיפולים קצרי טווח, אבל הם בד"כ מיועדים לטיפול בדברים ספציפיים. מאידך - פסיכותרפיה יכולה להימשך גם כמה שנים. אם את לא מרגישה נוח לדבר עם אישה - אז אל תלכי!!! ברגע שלא נוח לך מול המטפל/ת שלך, הרי שאין טעם בכל הטיפול.

05/03/2002 | 02:45 | מאת: אבי פלדמן

עדיין יש החושבים שמדובר בפורום צא"ט

05/03/2002 | 00:34 | מאת: adi

רציתי להוסיף שאני סובלת גם מפסוריאזיס מגיל 7 בערך . ההבחנה של הפסיכיאטר הייתה שאני בדיכאון קל ושיש לי בעיות של: תקשורת עם אנשים (שאני מרגישה את זה טוב), בעיה של אני עם עצמי, ובעיה באינטימיות. ושוב השאלה היא אם טיפול בפסיכוטרפיה יכול לעזור לי.??? (אני בטיפול ע"י עובד סוציאלי בפסיכוטרפיה)

05/03/2002 | 00:42 | מאת: HERA

להערכתי, טיפול בפסיכותרפיה יכול לעזור לך, בתנאי שאת מוכנה לצאת לדרך ארוכה... כי כמו שכתבתי לך, זה לא "זבנג וגמרנו". לגבי ההבדל בין 2 המקצועות - למה שלא תשאלי את העו"ס בעניין?

05/03/2002 | 00:49 | מאת: ליבי

עדי אין אפשרות להגיד לך אם פסיכולוגית מסוימת תוציא אותך מזה בכמה פגישות עניין של כימיה..כמו שיש עם חברות. אז כך שאם את מרגישה צורך לדבר דווקא עם גבר...לכי על זה. אם הפסיכיאטר ההוא עזר לך...למה לא המשכת להפגש איתו? אין אפשרות לדעת עד מתי יימשך טיפול. אולי ישנם דברים בתוכך שלא ראית קודם ותצטרכי להתמודד איתם? ובקשר לפסוריאזיס..יש אומרים שחלק גדול מהגורם הוא נפשי. פחד מאינטימיות -> פסוריאזיס -> ובעצם יש עוד פחד מאינטימיות (בגלל הפסוריאזיס) רגיעה גורמת לרגרסיה, אבל כל עוד שאין רגרסיה במחלה אין גם רגיעה. אלה דברים שצריכים לעבוד עליהם (בטיפול) וכמה זמן שייקח..עם אדם שאת מרגישה אליו עמוק בפנים קשר וביטחון מלא!

05/03/2002 | 16:50 | מאת: ידע אישי

לעדי שלום, מול חוסר הנסיון שלך בטיפולים נפשיים כאלו או אחרים הרני להודיעך כי לי נסיון של שנים רבות כמטופל והרי לך "ידע אישי"- 1. ככלל ערך של טיפול נמדד על פני זמן. זמן בהקשר זה הנו חודשים ויותר. 2. לנושא - מטפל (גבר) או מטפלת (אשה) משמעות טיפולית מאוד מהותית. מסתבר שנושאים העולים לשיחה עם גבר שונים מהנושאים העולים בשיחה עם אשה (מספר חודשים הייתי בטיפול מקביל אצל מטפל ומטפלת). בנקודה הראשונית בה את נמצאת הייתי בוחר בהיכן שנוח לך, אלא שבשלב מתקדם יותר הייתי מנשא ללבן את הנושא ועובר לטיפול עם מטפל. 3. המטפל/ המטפלת באופן חד משמעי אינם אמורים להיות 'חברים' שלך. נהפוך הוא. קרבה קרובה מידי הנה בבחינת חציית גבולות ולמרות שבמיידי תרגישי טוב יותר הרי לאורך זמן הטיפול יהיה לא יעיל. 4.העבודה בטיפול פסיכולוגי הנה עבודה שלך כמטופלת ולא עבודה של המטפלת. כך שאין ערך אמיתי למשפט " היא טובה והיא יכולה להוציא אותי...".את אמורה להוציא את עצמך. היא אמורה לתת לך כלים לשם כך. 5.תזהרי ממטפלים המרבים לדבר על עצמם. זה נחמד, זה כייף אבל זה מסוכן ולא יעיל. 6.אתן לך 'טיפ' איך להעריך מטפל/מטפלת- אם את יוצאת מפגישה ואומרת לעצמך- "איזה מטפל חכם יש לי" - עזבי אותו ומהר. ממטפל 'נכון' תצאי עם הרגשה - איזו חכמה אני. שיהיה לך בהצלחה.