יום העצמאות

אחרי שנה שעברה שהיה לי מאד קשה פחדתי... ניסיתי לברר ואף להציע לכמה חברות לעשות משו בערב וביום עצמו (רק אגיד שהסוף הוא טוב (: ) חברה הזמינה אותי לערב אליה עם עוד חברים שיהיו שם. אני נעלבתי מאיזה משהו, לא ברור אם אמיתי או לא..ולא הגבתי להודעה שלה שאבוא. קרו עוד הרבה דברים מסביב, היו לי כל מיני אפשרויות אבל ללכת למסיבה שאני יודעת שאהיה שם עציץ לא היה לי בא וכן יצאתי לאיזה משהו בכ"ז.. אבל אח"כ כן שלחתי לה הודעה מתי לבוא. היא לא ענתה ואני הייתי בטוחה שהיא בכוונה לא עונה לי. הייתי בחוץ ובגלל שלא היה לי מה לעשות ככ חזרתי הביתה.. כל הדרך בכיתי וצעקתי. נכנסתי למיטה אחרי שהתלבשתי ואפילו התאפרתי (: גם נכנסתי לצ'ט של ערן שהאמת ממש העליבו אותי הפעם..והייתי בדרך לכתוב כאן את הודעת הקבע שלי. היה לי רע ואני לא חושבת שאני צריכה לתאר מה הרגשתי.. 'פתאום' היא שלחה לי הודעה שאבוא ושלא ראתה קודם ואני יודעת שהיא לא ראתה. היה עוד מוקדם ואני במיטה מתלבטת אם לקום או לא. אם היא רוצה אותי, אם יהיה לי מה לעשות ועוד...אני צריכה שוב להתלבש, כל העיניים שלי אדומות מבכי ותוהה אולי לוותר, כבר מאוחר, לא נרא אלך לישון ועוד. דנתי עם עצמי עוד ואמרתי שאני חייבת ושאני יודעת שזה מה שצריכה לעשות גם םא לא הכי רוצה כרגע. הכרחתי את עצמי לקום והיה לי ממש כיף, פגשתי חברות ועוד אחת חדשה. אפילו רקדתי (במסיבה בחוץ) מה שלא עשיתי אף פעם וחזרתי הביתה ב3-4 לפנות בוקר מה שלא קרה מעולם. אני בעיקר גאה על עצמי שהצלחתי לקום מהמיטה.. ואולי בעתיד מקווה שאצליח לא להגיע למצבים האלו ולעצור לפני שהם מתחילים בכלל.

איזה יופי ..עוד מסיבה מוצלחת לארגז .... עוד פעם מתחיל עקום בשל חוסר הבנה וניגמר ניפלא ..כייף גדול לשמוע תודה על השיתוף . חיבוק