חייב להקשר למטפל כדי שיהיה תהליך של שינוי?

אודי טיפול נועד לקדם שינוי נכון? התחלתי טיפול. סיכמנו שנפגש פעם בשבועיים כי כלכלית לא יכולה בתדירות מעבר לזה. בטיפול שעבר נקשרתי למטפלת בצורה רגרסיבית מפחידה וכל מה שהיה... בטיפול הנוכחי אני מרגישה שאני על המשמר הרבה יותר ולא מעוניינת למצוא את עצמי נקשרת רגשית אליה. כיום כבר ברור לי שמטפלים לא מספקים צרכים. זה לא תפקידם. אנחנו מדברות על דברים . בשיח אני משוחחת באופן פעיל ומשתפת אבל כאמור ברמה הרגשית אני פועלת ממקום מפוכח ונזהר. לא רואה במטפלת מושא להקשרות רגשית. בניגוד לקודם שנקשרתי מהר ואפילו חשבתי ש'סיפוק צרכים' זאת הפואנטה. מה זה אומר? כי גם בחיים האמיתיים אני מפחדת כבר להקשר.. כבר מפחדת שהפצע ההוא שנחשף בטיפול פסיכולוגי לא ילחץ לי שוב. חרדת הנטישה.. כאבי התופת כאילו דקרו לך את הנשמה עם סכין וכולך מדמם.. אז אפשר לדבר על זה בטיפול . 'לדבר על הדבר'. אך האם טיפול יכול להועיל בלי שנקשרים למטפל עצמו? האם דרך 'דיבור על משהו' אפשר לשנות חסמים וקשיים? או אני חייבת לתת זמן וצאנס שכן תווצר הקשרות רגשית למטפלת וחשוב לאפשר את זה?